מפגש מועדון 27 ביולי, 2016 . מרצה אורח: -פרופ' אבישי גולץ :בנושא:
"תולדות הרפואה בארץ ישראל מנפוליאון עד בן-גוריון"
הנשיא המכהן פתח את המגש מס' 4 לשנת הרוטרי 1916/17 וברך את המרצה האורח פרופ' אבישי גולץ , את האורחים ואת כלל החברים שנכחו במפגש.
פסוק השבוע הובא ע"י ר/חביבה רוגר: השבוע לפני 160 שנה נולד ג'ורג' ברנרד שו. אחד הספקים הגדולים של אמרות חכמות. ופניני לשון מתוחכמים. לכבוד ברנרד שו ולכבוד חברי המועדון בחרתי להביא כמה מהן:
"אתה רואה דברים ושואל מדוע?: אני חולם על דברים שלא התקיימו מעולם ושואל: למה לא?'"
• "אם לך יש תפוח ולי יש תפוח ונחליף אותם בינינו, עדיין יהיה לכל אחד תפוח אחד. אם לך ולי יש רעיון ונחליף אותם בינינו - לכל אחד מאתנו יהיו שני רעיונות".
"הוא איננו יודע דבר, אבל משוכנע שהוא יודע הכל. זה מצביע בבירור על קריירה פוליטית." כל השלכה של אמרה זו על המצב הפוליטי אצלנו או בארצות הברית היא על דעת השומע...
• "בחיים צריך לדעת למות צעיר - ורק למשוך את התקופה כמה שיותר.
ואחת האהובות עלי: "לפני זמן רב למדתי שלא להתגושש עם חזיר. אתה מתלכלך והוא נהנה ".
לאחר ברכות הרעות שהוקראו הפעם על ידי שר הטקס ר/רפי דנטס, בא תורה של הברכה הבינלאומית אותה הביא מנהל אפיק השרות הבינלאומי ר/יורם קנטר:
הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון הרוטרי קלוב של פילדלפיה, במדינת פנסילבניה ארה"ב.
Philadelphia Rotary Club, PA., USA). המועדון נוסד ב 1912 והיה המועדון ה 19 מתוך 64 אלף מועדוני רוטרי בעולם הקיימים כיום. כבר בשנה השנייה להיווסד נבחר נשיא המועדון לנשיא הרוטרי העולמי של אז. המועדון נמצא באזור 7450 וחבריו נפגשים כל יום חמישי לצהרים בבניין ההיסטורי של היוניון ליג שהוקם כבר ב 1862במרכז פילדלפיה. במהלך 105 שנות פעילותו המועדון הפך ל"אמא" של מועדונים רבים מתוך 51 המועדונים השונים ברחבי בדיסטריקט של פילדלפיה, הנשיא הנוכחי הוא מתיו טאו שהחליף את הנשיאה הקודמת.
המועדון שם לו למטרה לקדם את המודעות והשלמות של כל המקצועות והעיסוקים של חבריו ולסייע לכל הנזקקים והמבקשים סיוע בסביבתו. במסגרת זו הוא תרם ותמך רבות במאבק רוטרי הבינלאומי לביעור הפוליו בעולם, המועדון מקדם ומעודד פעילויות ברוח הרוטרי בקרב צעירים ונוער, ומתחזק מועדוני רוטארקט ואינטראקט בשיתוף מועדון המבוגרים. יש 3אופציות לחברות במועדון- חבר מלא, חבר "עלא קארט" וחבר במפגשי "Happy hour" חודשיים. תורם כל שנה כ 16 אלף ספרים, אנציקלופדיות ואטלסים לספריות 25 בתי"ס יסודיים בפילדלפיה, מקציב 30 אלף דולר כל שנה למענקי לימוד ומלגות, ושולח צוותים לאוגנדה לניתוח ילודים וילדים עם שפה שסועה ולמתן קורסים באוניברסיטה שם. הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון רוטרי פילדלפיה!!
* * * * *
את המרצה האורח, פרופ' אבישי גולץ הציג חברנו ר/אריה ברגמן: הוא יליד חיפה, כיום רופא בכיר בגמלאות, שכיהן בעבר כמנהל מחלקת אף אוזן גרון, ניתוחי ראש וצוואר בקריה הרפואית רמב"ם. הוא בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון, חיפה. התמחה במחלקת אף אוזן וגרון, וניתוחי ראש וצוואר ברמב"ם. עבר השתלמות במחלות אזניים בילדים בבית החולים לילדים בפילדלפיה ובאוניברסיטת דרקסל. כמו כן השתלם במרכזים רפואיים שונים בניו-יורק ובניו-ג'רזי במשך השנים, במיוחד בדלקות אזניים בילדים ובפגיעות וסטיבולריות. היה ממקימי מחלקת אף אוזן וגרון בבית החולים ע"ש רבקה זיו בצפת. בעל תעודת הוקרה מהאקדמיה האמריקאית לאף אוזן וגרון על תרומתו לאיגוד זה. לזכותו מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים ובאנציקלופדיות. כמו כן כתב 2 ספרים בתולדות הרפואה בארץ ישראל. האחד על תולדות רפואת אף אוזן גרון והשני על בתי החולים הפרטיים בארץ ישראל. פרופ' גולץ מכהן כיום כיושב ראש החברה הישראלית לתולדות הרפואה.
פרופ' גולץ פתח באמרו שמבחינה היסטורית, מסופר על ביקורו של נפולאון ב 1799 בבית החולים שהוקם ביפו במנזר ניקולאס הקדוש ובו אושפזו חולי מגפת הדבר שפגעה בחיילים הצרפתים. יש תמונה מפורסמת בה נפוליאון וקציניו מבקרים את הפצועים והחולים, והוא אף נוגע באחד החולים להראות שאין חשש להדבקות בדבר על ידי מגע. יחד עם הצבא הצרפתי של נפוליאון הגיעו גם כ מאה רופאים שעשו ניתוחי חרום בשדה, והיוו את היסוד לרפואה הצבאית . בין השאר הם השתמשו בחבישות בד כותנה מעזה, (=גאזה) ומכאן בא השם והכינוי לרטיית הכותנה המשמשת לחבישת פצעים עד היום-"גאזה". נפוליאון פתח בתי חולים צבאיים באזורי הקרבות- ליד עכו ובמצודת ראס אל-עומר שבשפרעם, טכן ב"כיכר העגלות" שבעיר התחתית חיפה, באזור שכיו הוא כיכר פריז. בי"ח נוסף נפתח במנזר הכרמליטיים שעל הכרמל. במקום זה לאחר נסיגת הצבא הצרפתי המנזר נהרס, כל החיילים החולים המאושפזים נרצחו, ומשרידי המנזר הוקמה מצבת זיכרון קטנה הקיימת עד היום
ב 1868 הגיעו לחיפה הטמפלרים- גרמנים נוצרים מכת "שומרי ההיכל". הם הקימו את מושבתם ב"מושבה הגרמנית" בחיפה, ועסקו בחקלאות ובגידול גפנים- רח' הגפן נקרא על שם כרמים אלו. מבין 454 הטמפלרים, היה גם ד"ר יוהנס שמיט, שהיה למעשה הרופא המודרני הראשון בחיפה. הוא הקים בית מרקחת קטן ולידו מרפאה, ולאחר מכן עבד בבית החוחים הגרמני שהוקם ב 1988 ונוהל על ידי הנזירות הגרמניות . רופא אחר שעבד בחיפה בסוף המאה ה 19 היה רופא ערבי, נוצרי ממוצא איטלקי, שלא היה ברור אם אמנם סיים בית ספר לרפואה מוכר אך תפקד כרופא הן בחיפה והן כרופא של זמרין (המושבה היהודית זיכרון יעקב).
ב 1899 הוקם ביה"ח סנט לוקס ברח' סנט לוקס בחיפה, על ידי מיסיונרים אנגליקניים. ביה"ח האיטלקי הקיים עד היום נפתח ב 1907 ברח' שיבת ציון ורק ב 1923 עבר למיקומו הנוכחי. הרופא הראשי ומי שכיהן כמנהלו שנים רבות היה וינצ'נזו קוסטרו, שהיה אף מועדון הרוטרי חיפה, ואף כיהן כנשיא המועדון בשנת הרוטרי 1933/34. היה אישיות בולטת בציבוריות החיפאית ואף כונה "עושה הניסים" בזכות יכולתו הרפואית והידע הנרחב שלו.
עוד בביקורו של משה מונטיפיורי בחיפה ב 1875 ביקשו נציגי העדה הספרדית בחיפה שיסייע בהשגת רופא או בי"ח קטן. הרופאים המעטים הזמינים באותה תקופה היו ערבים, נוצרים או מוסלמים שחלק קטן מהם למד רפואה בבירות. ב 1891 הגיע לחיפה הרופא היהודי הראשון- ד"ר הלל יפה, שזמן לא רב אחר בואו עזב את חיפה ועבר לעבוד כרופא בטבריה. אחר מס' שנים שב וחזר לחיפה וגר ברח' הרצל בשכונת הדר הכרמל החדשה. ד"ר הלל יפה פעל רבות לביעור הקדחת בביצות חדרה, ועל שמו קרוי ביה"ח הממשלתי הקיים שם כיום. הרופאה הראשונה הייתה הד"ר אסתר קראוזה שימקין, אחותו של אחד העם. היא עלתה לארץ ב 1906ונישאה לבעלה המהנדס קראוזה.
ב 1909 הגיע לארץ ולחיפה ד"ר אליהו אורבך, אשר עלה מגרמניה לארץ ישראל למחרת יום נישואיו. פתח בית מרקחת ומרפאה ותוך שנתיים פתח את ביה"ח של ד"ר אורבך ברחוב הגפן 41 בחיפה. המקום תפקד בעיקרו כבית יולדות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בהיותו פטריוט גרמני מובהק, חזר לגרמניה והצטרף לצבא הקיסר כרופא צבאי למשך כל המלחמה. עם שובו ב 1920 פתח בי"ח קטן ברחוב הרצל 44 בהדר הכרמל בבית משפחת דוניה וייצמן.
1920-1920 - הוקם מאהל בחצר בניין הטכניון ובבניין עצמו הפך לבי"ח צבאי לכוחות הבריטים בא"י בחיפה. בין 1922 עד ל 1928 היה בית חולים ממשלתי באזור ואדי ניסנס שהופעל ע ידי השלטון הבריטי. בשנות השלושים הונחה אבן הפינה לאזור מנזר הכרמליטים שבבת גלים למה שהפך להיות בית החולים הממשלתי המנדטורי שנחנך ב 1938 והיה אז המודרני ביותר במזרח התיכון. ב 1952 התקבלנה החלטה במשרד הבריאות לכנות את כל בתי החולים הממשלתיים בארץ בשמות רופאים וחכמים יהודיים ומאז המקום הפל לבית החולים ע"ש הרמב"ם, וכיום לקריה הרפואית ע"ש הרמב"ם לבריאות האדם.
1919-1920 הגיה קבוצה קטנה מארה"ב שהחליטה לתמוך ולהקים בתי חוים בארץ. קבוצה זו משתייכת למה שכיון הוא ארגון הדסה. תחילה הקימו בי"ח קטן בירושלים, ו 1922 חנכה הדסה בנין בהר הכרמל, אשר לימים, ב 1931 הועבר לרשות ועד הקהילה העברית בחיפה והפך לבי"ח רוטשילד, שופץ ב 1942 , ו מ 1988 הפך להיות בי"ח "בני ציון".
המרפאה הראשונה של קופת החולים נפתחה בחיפה ב 1923. לא היה אז בית חולים לקופה והחולים נשלחו לאשפוז בעפולה או בבילינסון בפתח תקוה. רק בשנות השלושים הוקם בי" כרמל, תחילה ם 3 מחלקות בלבד-פנימית, כירורגית ואורתופדית, וב 1976 נחנך המבנה החדש והרחב של בית החולים כרמל.
1951- קבוצת רופאים ניסתה לתכנן ולהקים ביח במקום בו נמצא כיום ביס מעלה הכרמל בשדרות הציונות, אך בשל תנאים לוגיסטים של קשי גישה התוכנית לא אושרה.
מספר בתי חולים פרטיים פעלו בתחילת המאה העשרים בחיפה. ב 1926 הרופאים בני הזוג בתר הקימו ברח' פבזנר בי"ח פרטי ששימש בעיקר כבית יולדות ולפעילות כירורגית מצומצמת. כיום נמצא במקופ בי"ח סיעודי ע"ש גראף. ב1934 חברת "עזרא" פתחה בית חולים בבנין שעמד ברחוב ההר (כיום שדרוצ הצויונות). עם השנים הפך למרפאת קופ"ח ואחר מכן למעבדה רפואית.
1934 נפתח בכרמל בי"ח "מולדה" ששימש בעיקר ללידות וכן לניתוחים על ידי ד"ר פריץ פייזר. המקום נסגר ב 1958. ב 1945 פשה הד,ר פיה רוטנברג מבית החולים מולדה ופתחה את בית היולדות אמהות, שבחצרו עמד אוהל גדול ששימש לשמחות ולבריתות.
1936 הייתה השנה בה ד"ר בלומנטל פתח את ביה"ח בלומנטל לפגועי נפש, וב 1949 נפתח ביה"ח אלישע בדטמ לבית החולים הפרטי אסותא בתל אביב
הודה למרצה הקולגה שלו לרפואת אף אוזן גרון, חברנו ר/אלחנן גרינברג, שציין את העניין הרב שגילו החברים בהרצאה, בשקופיות ובדברי המרצה שהעמיק במחקריו עכל תולדות הרפואה ובתי החולים יבישראל. אמנם רק מעט בתי חולים הוזכרו, בעיקרם בחיפה, מתוך סך 40. בתי החולים שנסקרו בספרו של המרצה, לכל בית חולים כזה סיפור משלו. הם הוקמו על ידי רופאים מאירופה ויחנוך רפואי אירופאי שעלו מרצונם לארץ של ביצות וקדחת ותברואה ירודה ופעלו רבות לשיפור הבריאות ושיפור תנאי הילודה ישוב הקטן בחיפה.
הנשיא המכהן הודה אף הוא למרצה, העניק לו את דגלון המועדון וכן תעודת הוקרה מטעם המועדון על הרצאתו המאלפת. יש לציין שבמפגש נכחו מספר רופאים חברי המועדון: פרופ' שמואל אידלמן, ד"ר לוטף כרכבי, ד"ר אלחנן גרינברג, ד"ו יורם קנטר, וחברנו הוותיק ד"ר ג'סמונד בירקהאן שהיה מרדים גם בבי"ח אמהות של פעם.
המפגש המעניין והמרתק הסתיים כהנשיא המכהן צבי יצחקי הקיש בעוז על הפעמון הרוטריוני המיתולוגי שעל שולחן הנשיאות.
-------------------------------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר צילומים: ר/יורם נאומן
