רוטרי בינלאומי

תנועת הרוטרי תנועת רוטרי בינלאומי היא ארגון וולונטרי של בעלי מקצוע מובילים בתחומם שהתארגנו לשירות הומניטרי, ולבניית רצון טוב והבנה. התנועה הוקמה לפני 115 שנה בשיקגו ארה"ב, על-ידי עו"ד פול האריס שצירף אליו אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים במטרה לסייע לקהילה ולנזקקים בעזרת המצויינות, הקשרים והכישורים שמקצועם מקנה להם. העיקרון המלווה את תנועת הרוטרי הוא השירות לזולת מעל הפרט.

תנועת הרוטרי הייתה הראשונה שבה חברו יחד אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים במטרה להגיש עזרה לזולת. בתקופה הראשונה ערכו חברי המועדון את פגישותיהם ברוטציה, במקומות העיסוק והעבודה של כל אחד ואחד לפי התור, ומכאן נבע השם "רוטרי". אחד החברים, מונטגיו בר, סבר שיש לתנועה צורך בסמל; וכך, בסופו של דבר הפך גלגל השיניים (עם המגרעת) לסמל שרוטריונים בכל רחבי העולם נושאים כיום על דש בגדם.

מטרתה העיקרית של תנועת הרוטרי היא לעודד ולטפח את אידיאל השירות כבסיס לכל מפעל ערכי ובמיוחד לעודד ולטפח ארבעה נושאים:

1. פיתוח מעגלי היכרות אישית כהזדמנות של שירות.
2. רמות מוסר גבוהות בעסקים ובמקצועות חופשיים; הכרה בערכו המועיל של כל עיסוק וראיית כל רוטריון את מקצועו כהזדמנות לשירות החברה.
3. יישום של אידיאל השירות על ידי כל רוטריון בחייו הפרטיים, העיסקיים והציבוריים.
4. קידום יחסי הבנה בינלאומיים ופעולות להגברת ידידות ושלום בין עמים באמצעות אחווה עולמית של אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים המאוחדים באידיאל השירות.

המטרות הכלליות של מועדוני רוטרי זהות בכל ארץ וארץ – פיתוח של יחסי ידידות והבנה הדדית בקרב אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים בכל קהילה, שיפור חיי הקהילה על-ידי מאמצים להשגת רמות גבוהות של התנהגות בעולם העיסקי ובנהלים של בעלי מקצועות חופשיים, קידום רעיונות של יחסי הבנה בינלאומית, ידידות ושלום. למועדוני רוטרי בכל אתר ואתר יש אידיאל יסודי אחד: "אידיאל השירות", שעיקרו הקדשת מצויינות, מחשבה ועשיית פעולות למען העזרה לזולת.

חבר רוטרי מונחה על פי ארבעה מבחנים:

1. האם זו אמת
2. האם זה הוגן כלפי כל המעוניינים
3. האם זה מטפח רצון טוב וידידות
4. האם זה לטובת כל המעוניינים.

מאז 1905 פשט רעיונם של פאול האריס ועמיתיו על פני תבל וכבש לבבות בני אדם מלאומים שונים, בעלי אמונות ודעות שונות. כיום מצויים מועדוני רוטרי ב-160 ארצות וחבלים גיאוגרפיים. בשנים האחרונות התפשטה התנועה גם לארצות מזרח אירופה, ובכמה מדינות חודשו המועדונים שהיו קיימים לפני מלחמת העולם השנייה. כה גדולה ומקיפה היתה ההצלחה האוניברסלית של רוטרי עד שכיום פועלים ברחבי תבל יותר מ-30,000 מועדוני רוטרי עם מספר כולל של יותר מ-1,200,000 חברים.

רוטרי בינלאומי מעודד קשרים ופעולות משותפות של מועדונים בארצות שונות הנרתמים בצוותא לסייע בפרוייקט מקומי או בפרוייקט עולמי. בשנים האחרונות נרתם רוטרי בינלאומי למלחמה בפוליו והצליח לגייס מאות מיליוני דולרים ואלפי מתנדבים להדברת המחלה בארצות אפריקה ואסיה. מועדוני רוטרי בעולם מאורגנים ב"אזורים". בדרך כלל החלוקה היא לפי מספר המועדונים. יש מדינות שבהן מספר "אזורים". מועדוני ארץ ישראל היו בזמנו חלק מאזור 83 (אחר כך אזור 195), שכלל גם את מצרים, קפריסין, לבנון ועבר הירדן (כפי שמדינה זו נקראה באותה עת). נציגים מביירות השתתפו בועידות אזוריות בחיפה ונציגי המועדון השתתפו בשנת 1946 בועידה שנערכה בקהיר. עם הקמת המדינה נותק הקשר עם רוב הארצות השכנות. ברוטרי ישראל יש כיום כשישים מועדונים והוא כיום אזור 2490.

הימים הראשונים של רוטרי ישראל ( הרצאה שנשא נג"ל ק.ק. גרדינגר בערב בינמועדוני במלון דן כרמל בתאריך –17/7/04 לרגל הענקת אות פאול האריס לשופט נג"ל סאלים ג'ואברן וניצב בורובסקי)

בהתקרבנו לשנת ה-100 של תנועת הרוטרי אשר נחגוג בשנה הבאה, מן הראוי לעצור לרגע ולהיזכר איך נראה העולם בשנת 1905, שנת היווסדה של תנועתנו. להזכירכם שבאותה עת איש לא ידע טלוויזיה מה היא, בקושי היו מכשירי טלפון או רדיו – ובוודאי שלא בכל בית – ובאותם הימים בפעם הראשונה טסו האחים רייט באוירון למרחק של כמה מאות מטרים בלבד.

על רקע העולם של אז אפשר רק להעריך את חזונו של פאול הריס כאשר בשיקגו אסף 5 מחבריו וייסד את תנועת הרוטרי. מכאן היתה ההתפתחות מהירה ודינמית, קודם כל בארה"ב: ב-1913 נוסד המועדון הראשון באירופה Dublin, Ireland, ומכאן והלאה התפתחה והתרחבה תנועת הרוטרי עד שכיום כפי שאתם יודעים, מונה התנועה כמליון ורבע חברים בכ-150 ארצות בכל רחבי העולם. לישראל (אז פלסטינה) הגיעה הרוטרי ב-1929 ע"י אחד ממנהלי חברת הנפט "של" ( Claire Martin ) אשר יזם את הקמת המועדון של ירושלים כאשר המועדון היוזם היה קהיר. שנתיים לאחר מכן נוסד מועדון חיפה ע"י מועדון פורט-סעיד, וכעבור עוד שנה מועדון תל-אביב. שלושת המועדונים נשארו היחידים בארץ עד 1948, שנת ייסוד מדינת ישראל.

המועדונים באותה תקופה השתייכו לאזור של המזרח התיכון יחד עם מצרים, ירדן, סודאן, לבנון ותתפלאו לשמוע – סוריה ועיראק. יחד עם פלסטינה דאז כלל האזור 7 מדינות ומספרו 83. מארצנו כיהנו במשך התקופה המדוברת רק פעמיים נגידים של האזור – הראשון מהנדס בשם Lind ממועדון ירושלים והשני מחיפה, לורי ווטס, רו"ח מנהל סניף של חברת רואי חשבון ויני מרי הבריטית. היה לי הכבוד להכירו אישית (למרות שאז עוד לא הייתי רוטריון). אדם מרשים בגובה של קרוב ל-2 מטר, שהצטיין לא רק בגובה פיזי אלא גם באישיות מרשימה ומקסימה כראוי לאדם שעמד בראש התנועה.

בשנת 1948 עם פרוץ מלחמת הקוממיות והקמת מדינת ישראל, נותקנו כמובן מאזור הרוטרי של המזרח התיכון, ונהיינו מה שנקרא Non Districted Area כאשר בראש התנועה בארץ התמנה יועץ מנהלי – Administrative Adviser. בין אלה שכיהנו בתפקיד זה נמנו וולסלי (פנחס) אהרון, וולף צגלה, ליונל ווטסון, יוסף קייזרמן-קיסרי, ד"ר איגון פרופר זכרונם לברכה. באותה תקופה כמובן, לא התקיימו בארץ ועידות אזוריות, אולם בכל זאת קוים כנס ארצי של חברי שלושת המועדונים בהשתתפות Counselor מטעם רוטרי בינלאומי.

זכורני מאחת הפגישות הארציות שבהן השתתפתי, כאשר הנציג של רוטרי בינלאומי היה הרוזן Almeda ' D מפורטוגל. היה דיון ארוך על הכללים לקבלת חברים חדשים לרוטרי ועקרון הסיווגים – ואז יצא הרוזן באימרה שיכולה להיות עד היום נר לרגלנו: "GIVE ME THE MAN AND I WILL FIND THE CLASSIFICATION” "תמצא לי את האיש ואני אמצא את הסיווג עבורו" - מן הראוי שכלל זה יהיה תמיד נר לרגלנו.

עם קום המדינה הוחל במבצע מרוכז להרחבת האזור. במשך אחת עשרה השנים מ-1948 עד 1959, נעשה מאמץ עצום להקמת מועדונים חדשים וזאת בהצלחה בלתי רגילה. תוך תקופה זו, הקצרה יחסית, הוקמו עוד 27 מועדוני רוטרי חדשים בכל רחבי הארץ כך שבשנת 1959 הגענו ל-30 מועדונים בכל מדינת ישראל. אעצור לרגע לצורך הערה אישית: אני עצמי הצטרפתי למועדון חיפה בשנת 1951 (בגיל 27) ונבחרתי לנשיא המועדון לשנת הרוטרי 1960/61. זו גם היתה השנה שישראל קיבלה מעמד של אזור עצמאי. ואל יקל הדבר בעיניכם, ישראל הוכרה כאזור רק אחרי מאמצים ומאבקים קשים במרכז התנועה ב- Evanston שבה השתתפו מנהיגי התנועה בארץ ובראשם וולף צגלה ז"ל ופנחס וולסלי אהרון ז"ל.

המלחמה לא היתה קלה ורק הודות לעזרתו ומאמציו של נשיא לשעבר של רוטרי בינלאומי Cliff Reynolds מארה"ב התקבל בסופו האישור המיוחל ובשנת 1960 קיבלה ישראל סוף סוף מעמד של אזור שמספרו היה אז 199. רק טבעי היה הדבר שכנגיד ראשון של רוטרי ישראל מונה וולסלי פנחס אהרון ז"ל ומיד אחריו כיהן ד"ר וולף צגלה ז"ל. כנגיד השלישי לשנת 1962/63 היה לי הכבוד להיבחר לעמוד בראש התנועה בארץ.

כדי להמחיש לכם במעט את ההווי של אותה תקופה, אספר לכם מעט על הועידה האזורית שהתקיימה בשנתי במלון שרתון הישן בתל-אביב. אורחי הכבוד מחו"ל היו נציג הנשיא הבינלאומי, סגן הנשיא קלמנט מוריי מבלגיה, וכן השתתפו נשיא מועדון איסטנבול מתורכיה ונשיא מועדון טהרן מאירן. שתי ארצות אלו טרם קיבלו באותו זמן מעמד של אזור והיתה זו חוויה מיוחדת בשבילם ובשבילנו לארח אותם בועידה הארצית שלנו. אגב, המרצה האורח בארוחת הצהריים של הועידה היה לא אחר מעו"ד גדעון האוזנר ז"ל, שרק כמה חודשים קודם לכן מילא את תפקיד התובע במשפט אייכמן.

מאז הלכה התנועה בישראל והמשיכה להתרחב במשך השנים כאשר כיום הגענו ל- + 60 מועדונים בכל רחבי הארץ. לא אזכיר את כל 43 הנגידים שעמדו בראש התנועה במשך השנים ושכל אחד מהם תרם בדרכו שלו לפיתוח ושגשוג התנועה! פן תתקבל תמונה יותר מדי ורודה, אציין גם כי במשך השנים נסגרו כמה מועדונים וכיום יש כמה מועדונים שמונים רק מספר חברים ספורים ולא מצליחים להתמודד עם האתגר של גיוס חברים חדשים. גם מספר החברים הכולל בארץ לא גדל במקביל למספר המועדונים. בזמני כנגיד היו כ-1,200 חברים בתנועה בארץ וכיום עם מספר מועדונים כפול מספר החברים גדל בקושי בכ-25%.

תנועתנו עברה כברת דרך ארוכה, התגברה על קשיים לא מעטים ולכן המסר הוא פשוט! אסור לנו לשקוט על השמרים. מצוה על כל אחד מאיתנו לעשות ככל שביכולתו להגביר פעילות, להרחיב את השורות (ויש עוד אנשים רבים שיכולים לתרום לקידום מטרות הרוטרי) ויחד להרחיב את תנועת הרוטרי בארץ ואת התרומה שהתנועה מסוגלת לתרום לחברה ולמדינה. ק.ק. גרדינגר.