הרצאתו של מר גלעד גנץ בנושא "הלבלב המלאכותי"
ו טקס קבלתם של 6 חברים חדשים למועדון :
איציק פדידה, ליאת שרף, דליה מגיד, קובי גופר, אביאל בוחניק, מועד עודה.
מר גלעד גנץ מילא תפקידים שונים בצבא בניהם שירת בתפקיד שטח ביחידת מודיעין מסווגת וכראש תחום הסוואה של חטיבת הנחל
לאחר שיחרורו גלעד שימש כמנהל פיתוח עסקי של חברת ייעוץ האסטרטגי ״אופרטיבה״ וחברת ניהול הפרויקטים ״ברייט פיוצ׳ר״ והוביל
מגוון פרויקטים באירופה ובאפריקה.
כיום משמש גלעד כחלק מצוות המפתח של בטאלין וננו טקסטיל במטרה להוביל את החברות הללו להיות המובילות
יורם נאומן
קישור לכתבה באתר " ניוז חיפה קריות "
על קבלת החברים החדשים והצערת המועדון:
http://newshaifakrayot.net/?p=67326
סכום הישיבה על ידי חביבה רוגר:2
שישה חברים חדשים התקבלו לרוטרי חיפה
מועדון חיפה קיבל השבוע שישה חברים חדשים: קובי גופר מקים בית הספר לצילום בטכניון , דלית מגיד – בעלים בחברת פ.ר.ש – פרויקטים לבטיחות בנהיגה, אביאל בוכניק – סוכן ביטוח, איציק פדידה – בעלים ומנכ"ל חברת רפואון, ליאת שרף – מנהלת מרכז אשראי בבנק לאומי, מועד עודה – מנהל המרכז הבינלאומי לישוב סכסוכים.
החברים החדשים התקבלו בהתלהבות רבה במועדון, וקבלתם הייתה גם הזדמנות לחשיפה תקשורתית של המועדון, ואלה הדברים שנכתבו בכותרת הידיעה באתר "ניוז חיפה והקריות":
"מועדון רוטרי חיפה מצעיר את שורותיו. בחודשים האחרונים צירף המועדון הותיק והמפואר שורה של אנשי עסקים צעירים מובילים בתחומם מהקהילה החיפאית".
הכתבה עסקה גם בהצגת ארגון הרוטרי ובפעילות מועדון רוטרי חיפה.
"מועדון רוטרי חיפה שבין חבריו נמנים שורה ארוכה של אושיות החברה והקהילה העסקית בעיר ואשר במהלך השנים השפיע רבות על הפעילות הקהילתית בחיפה בסיוע מוסדות העיר
מצעיר את פניו ומצרף אליו שורה של אנשי עסקים צעירים בגילאי ה 40 אשר יהוו דור ההמשך ויוכלו להוביל את המועדון בעתיד. כ- 100 חברים מונה המועדון, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים שמטרתם לסייע לקהילה בעזרת הקשרים והכישורים שמקצועם מקנה להם.
למועדון רפרטואר עשיר מאוד של תרומה לקהילה בחיפה במשך השנים מיום היווסדו.
חברי המועדון ובעלי התפקידים במועדון, נשיא, מזכיר, גזבר וכו' כולם פועלים בהתנדבות וללא שכר!".
טכנולוגיה בשירות הרפואה – מלבלב מלאכותי ועד בדים דוחי חיידקים
במוקד המפגש עמדה הרצאתו של גלעד גנץ, מנהל הפיתוח העסקי בחברת "בטאלין", בנושא פיתוחים טכנולוגיים הפותרים בעיות רפואיות. גלעד גנץ הציג את הפיתוח של לבלב מלאכותי על ידי חברת "בטאלין".
חולי סוכרת, מחלה הפוגעת בייצור ההורמון אינסולין, שמעביר גלוקוז מהדם לתאים, תלויים בזריקות ובתרופות שיספקו להם מקור חיצוני לאינסולין. חוקרים בעולם כולו מחפשים פתרון שישחרר את החולים בתלות זו. באוניברסיטת אלברטה בקנדה פיתח פרופ' ג'יימס שפירו דרך להשתלת תאי ייצור אינסולין מלבלב של תורם. לפי פרוטוקול טיפול זה, המוכר בשם "פרוטוקול אדמונטון", מושתלים תאי לבלב של תורם בכבד של החולה, כדי שהם ייצרו בגופו את האינסולין. זה פתרון חלקי בלבד: 80% מהתאים אינם שורדים את המעבר, וזה מחייב תרומה של 3 לבלבים שונים עבור חולה אחד וגם עלות הטיפול יקרה מאד, קרוב ל-200,000 דולר לחולה.
פרופ' אדוארדו מיטרני מהאוניברסיטה העברית מצא את הפתרון לחסרונות של פרוטוקול אדמונטון. נקודת המוצא לפתרון זה הייתה ההנחה שתאים אינם חיים לבדם, הם זקוקים לצבר שיוצר רקמה ורקמה זו יוצרת את תפקוד האבר. במקום להזריק את תאי הלבלב לכבד החולה פיתח פרופ' מיטראני יצירת מיקרו-סביבה: מהתורם נלקחת רקמה טבעית מזערית של הלבלב, ולתוכה משתילים את תאי הבטא. בסביבה המוכרת הזו קל לתאים לשרוד. הרקמה מושתלת בגוף החולה ובתוך יומיים מתחיל תהליך של יצירת כל דם חדשים , השתל שואף להתחבר לגוף ואז תאי האינסולין מקבלים אינדיקציה על רמת הגלוקוז ויודעים לשחרר אינסולין. תהליך זה יעיל יותר, משאיר את התאים הנתרמים לאורך זמן, מאפשר להשתמש בתורם אחד בלבד, וכמובן מוזיל את התהליך. למעשה, מדובר ביצירת "מיקרו לבלב", בגודל של 7 מ"מ. באותה תרומה מתורם יחיד, אפשר לסייע ל-5 חולים. בשלב הבא – הכל יעבור למעבדה וחולה סוכרת ייחלץ מהצורך בטיפול תרופתי בהליך שהוא קל יותר מצינתור.
שלא כבהשתלות אחרות, השתלה זו אינה דורשת טיפול נגד דחייה, המחליש את המערכת החיסונית ומגדיל את הסיכון לחולה.
לפיתוח החדש הוצא פטנט בארה"ב, באירופה ובישראל.
ניסויים ראשונים בבני אדם יתחילו כבר ברבעון הראשון של 2018.
עוד התייחס גלעד גנץ בהרצאתו לאפשרויות המלהיבות שפותח פיתוח טכנולוגי אחר, של חברת ננו טקסטיל - בדים דוחי חיידקים.
את הטקסטיל האנטי בקטריאלי פיתח פרופ' אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, כדי לצמצם את תופעת הזיהומים במקומות מועדים, כמו בתי חולים. אנחנו נחשפים להרבה מאד זיהום וחיידקים בחיי היומיום. בבתי החולים התופעה חמורה במיוחד: ברחבי העולם נדבקים יותר מ-3 מיליון חולים בשנה מזיהום שמקורו בבית החולים, כ-300,000 מתים כתוצאה מזיהום חוזר בבית החלים. בדים אנטי בקטריאליים שישתמשו בהם לביגוד רפואי, כיסויי פה, מצעים וכדומה, יכולים לפתור חלק גדול מהבעיה.
בפיתוח הזה מגלים עניין גם לצרכים צבאיים – הוא חשוב לטיפול בפצועים ומניעת מחלות זיהומיות.
הטכנולוגיה מבוססת על הספגת הבד בתרכובות שהמרכיב המרכזי בהן הוא אבץ. בעקבות הטיפול בבד נהרסות בקטריות קיימות, נמנעת הצטברות של בקטריות, ותוצר לוואי – הבגדים אינם צוברים ריח לא נעים, המוכר מבגדי ספורטאים, למשל. ההליך זול, ניתן ליישום בכל סוגי הבדים, הבד ממשיך לנשום, ואינו משנה את צבעו. לחומרי התרכובת אין כל השפעה על בריאות האדם, מלבד השמדת החיידקים המזיקים לו.
כיום יש כבר אבטיפוס למכונה ומחפשים עתה שותף עסקי מתחום התעשייה.
