מפגש מועדון 14 בספטמבר, 2016. מרצה אורח ר/ערן דובובי :
"איך סוגרים את הפערים בחינוך בישראל"
הנשיא המכהן צבי יצחקי פתח את מפגש המועדון ה-9 לשנת הרוטרי 2016/17. הוא ברך את המרצה, חברנו ערן דובובי המוכר לכולם היטב, את האורחים ואת חברי המועדון הנוכחים באולם.
את פסוק השבוע הביא חברנו ר/עמירם אסמן:
פיגועי ה 11 בספטמבר (הידועים גם בשם 9/11 , " Nine Eleven ") הם סדרה של פגועי התאבדות שהתרחשו בארצות הבר'ת בבוקר יום שלישי, 11בספטמבר 2001 בניו יורק ווושינגטון. תשעה עשר טרוריסטים שהשתייכו לארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה חטפו ארבעה מטוסי נוסעים בכוונה תחילה הטיסו החוטפים שני מטוסים לעבר מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי שבעיר ניו יורק. שני המגדלים קרסו בתוך שעתיים. כמו כן ריסקו החוטפים מטוס אל תוך בניין הפנטגון בארלינגטון שבווירג'יניה. כוונת הטרוריסטים הייתה לרסק את המטוס הרביעי, אל תוך בניין הקפיטול בוושינגטון, אך המטוס התרסק לבסוף בשדה פתוח ליד שנקסוויל, פנסילבניה, לאחר מאבק בין נוסעי המטוס לחוטפים. 2993 אנשים בספו בהתקפות אלו. מספר זה כולל את נוסעי ארבעת המטוסים (227 האזרחים ו 19 הטרוריסטים), שמהם לא שרד איש.
זו הייתה המתקפה הגדולה ביותר על אדמת אמריקה, מאז המתקפה ה'יפנית על בל פרל הארבור שבהוואי ב 7- בדצמבר 1941 . בשני המקרים גררה ההתקפה מלחמה: המתקפה על פרל הארבור גררה את ארצות הברית לפתוח במלחמה נגד האימפריה היפנית -במהלך מלחמת העולם השנייה, ופיגועי 11 בספטמבר -למלחמת אפגניסטן ( 2014-2001 ) ולמלחמה העולמית בטרורהאסלאמי.
ארצות הברית הטילה מיד את האחריות לפיגועים על ארגון אל-קאעידה, אך רק בשנת 2004 לקח מנהיג הארגון, אוסמה בן לאדן, אחריות על ביצוע הפיגועים, בין הסיבות לפיגוע הטרור מנה בן לאדן את תמיכת ארצות הברית בישראל, נוכחות הצבא האמריקאי בערב הסעודית והסנקציות נגד עיראק. תגובת ארצות הברית לפיגועי 11 בספטמבר היוותה פתיחת המלחמה בטרור ופלישה לאפגניסטן במטרה להפיל את שלטון הטאליבן, פטרונו של אל-קאעידה. בעקבות הפיגועים השתנה היחס העולמי לטרור, ומדינות רבות חוקקו חוקים חדשים למלחמה בטרור, וכמו כן הרחיבו את סמכויותיהם, היקפם וציודם של כוחות אכיפת החוק. לאחר שנים של מצוד אותר בן לאדן וחוסל במאי 2011 .
הריסת מגדלי התאומים הובילה לפגיעה עמוקה בכלכלת מנהטן, בד בבד עם השפעה משמעותית על השווקים העולמיים. ניקוי אזור מרכז הסחר העולמי מההרס הרב הושלם רק במאי 2002 .הפנטגון שופץ בתוך כשנה. באתרי הפיגועים בנ'ו-יורק, בפנטגון ובפנסילבניה הוקמו אתרי זיכרון. בגראונד זירו הוקם מרכז הסחר העולמי החדש, שגובהו 1,776 רגל ( 541 מטר), כשנת הכרזת העצמאות של ארצות הברית.
לאחר ברכות הרעות שהובאו הפעם על ידי נג"ל שאול דיאנג'לי בא תורה של הברכה הבינלאומית, אותה הביא מנהל אפיק השרות הבינלאומי ר/יורם קנטר: השבוע מלאו 15 שנה לאירוע הטרור הגדול בעולם- הפגוע במגדלי התאומים בניו וירק ה " 9/11". אי לכך הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון הרוטרי קלוב של ניו יורק, ארה"ב.(New York Rotary Club ). המועדון נוסד ב 1909 לפני 107 שנים והיה השישי במועדוני הרוטרי בעולם. לאחר יסוד הרוטרי בשיקגו ב 1905 על ידי פול האריס, נפתח המועדון השני בסן פרנציסקו ב 1908 ואחריו באוקלנד וסיאטל, ואז עברו לני יורק. המועדון נמצא באיזור7230 , ונפגש כל יום שני בצהריים במועדון הארווד שבשדרה ה 44 בניו יורק. הוא המועדון המוביל בין למעלה מעשרה מועדוני הרוטרי של ניו יורק.
המועדון תומך בלמעלה משני תריסר ארגונים כצבא ההצלה, YMCA ו- YWCA, מרכזים רפואיים, מרכזי נוער במדיסון סקוור, תנועת הצופים, כוחות המשטרה ושרותי הכבאות בניו יורק ולוחמה בביעור הפוליו בעולם ועוד. הוא תומך במועדוני רוטארקט באוניברסיטת קולומביה ובאו"ם, ויש לו היסטוריה רבת שנים של מעורבות חבריו ונשיאים לשעבר בו בפעילות האו"ם מיום הקמתו ועד עתה.
האישה הראשונה שהייתה נשיאה במועדון לאחר 92 שנות קיומו ב 9/11, הלן רייסטר, הייתה בדרכה לישיבת המועדון כשהמטוס הראשון התרסק בבניין התאומים, והיא הנציחה את התרשמויותיה בוידאו שהמועדון מפיץ. לאחר האסון היא הקימה במועדון קרן שקבלה תרומות מעשרות מועדוני רוטרי בעולם, שאספה 1.4 מיליון דולר שהוקצו לסיוע למשפחות ושארים שנפגעו מהאירוע ולשליחת משפחות של כבאי ושוטרים שעברו טראומה קשה באירוע לחופשות מנוחה. כמו כן שיפץ המועדון את בית החולים הסמוך שנפגע אף הוא וחידש בו ציוד ותרם לו אמבולנסים רבים. נרימה כוסית של ברכה רוטריונית למועדון רוטרי ניו-יורק!
* * * * *
המרצה האורח שלנו היום הוא חבר ותיק של המועדון שעיסוקו ניהול מוסדות חינוך ולכן לא הוצג בנפרד.
המרצה פתח ואמר שכיום יש שתי תובונות: האחת היא שהאלמנט החשוב ביותר בביטחון הלאומי שלנו הוא לא הצבא, לא המודיעין ולא הסייבר או ההי טק אלא האלמנט החשוב ביותר הוא החינוך. השנייה- שהאיום האסטרטגי היחיד על קיום מדינת ישראל הוא לא אויבנו מסביבנו ולא איראן אלא הפערים הכלכליים והחברתיים בתוכנו.
רק לאחרונה צוטט ראש המוסד לשעבר כמ שאמר שאנחנו בגלל הפערים הללו בתוכנו מתקרבים למצב של מלחמת אזרחים. לדעת המרצה אם המצב הנוכחי ימשך ויתפתח לא נזכה לחגוג 100 שנות קיום כמדינה עצמאית. הנושא של סגירת פערים חברתיים וכלכלים צריך לעמוד בראש ובראשונה בנושא החינוך.
הדעה הרווחת כיום היא שהמצב הדמוגרפי קובע את גורלנו- Demography defines Destiny” “. מקום ההולדת, הסביבה, מצב ההורים הסוציאלי וההשכלה – נתונים דמוגרפיים אלו קובעים את גורל עתיד ילדינו. כיום תלמידי ישראל מדורגים בתחתית הסולם האקדמי בעולם המערבי. מקור הפערים בחינוך בישראל קשור ברקע הכלכלי של התלמידים. המורים מצדם אינם מעוניינים בילדים אלו, ומאידך ההורים שלהם אינם דוחפים אותם להצלחות בלימודים . מדובר הרבה על הפערים בין ה"פריפריה" למרכז, אך למעשה הפריפריה הי לא ערים נחשלות בדרום אלא קיימת באזורים מסוימים בכל עיר בארץ. וכך יש "פריפריה" בירושלים, תל אביב/יפו וגם בעירנו חיפה.
ב 1994 שני מורים צעירים ביוסטון טקסס לאחר שסיימו ללמד שנה בבי"ס פריפרי של אוכלוסייה "נחשלת" הציעו מודל שונה בגישה לתלמידים מאוכלוסיות חלשות. הם קראו למודל בשם KIPP , והוטו שלהם הוא שידע הוא כוח. הם התחילו בכיתת ניסוי של 50 ילד ואחר שנה התלמידים שלהם הפכו לטובים ביותר בין בני גילם המקבילים ביוסטון. כיום הרשת החינוכית של KIPP היא הרשת הגדולה ביותר שמחוץ לרשתות הציבוריות, ויש לה למעלה מ 20 מוסדות חינוך ב 20 מדינות בארה"ב.
המטר שלהם הוא לאפשר לכל ילד להגיע לרמה של קבלה לקולג' הסטטיסטיקה בארה"ב מראה שילדים שבאים מהמיעוטים בארה"ב- אוכלוסיות של אפרו אמריקני והיספנים בעיקר, רק 15% מצליחים להתקבל לקולג' ורק 8% מהם מצליחים לסיים קולג'. כיום ילדים בוגרי התוכנית והמוסדות של KIPP מגיעים לכך ש 90% מהבוגרים מתקבלים לקולג' וכ 70% מהם מסיימים אותו בהצלחה. לילדים אלו כמעט ואין סיכוי במערכת החינוך הציבורית ה"רגילה" באוכלוסיות אלו.
המרצה סיפר שחברנו נג"מ דני פסלר, מנהל המוסד החינוכי ליאו בק בחיפה, שלח אותו ליוסטון ללמוד ולהכיר את המודל החינוכי של KIPP , ולאחר שלמד ולימד שם, ולאחר קורס של כמה חודשים באוניברסיטת סנטפורד בפאלו אלטו קיבל הכרה מטעם הארגון והוסמך לייצג את המודל בארץ, הראשון מחוץ לארה"ב. יחד הקימו בליאו בק את חברת "ידע" שעומדת מאחורי ארגון ומימון יישום השיטה בארץ. יחד הקימו את ביה"ס הראשון בתמיכת חברת "ידע" בצור שלום שבקרית ביאליק, כשהמטרות בארץ הן להביא לכך שהתלמידים הבוגרים יצליחו להגיע ולקבל תעודת בגרות איכותית, ולאחר שירות משמעותי בצבא יהיו כשירים לקבלה בכל אחד מהמוסדות האקדמיים בארץ. הם בחרו להתחיל בצור שלום, שם האוכלוסיות הן של אתיופיים, במדינות רה"מ לשעבר מאסיה התיכונה וצפון אפריקה. עד כה באזור זה 60% מהתלמידים לא סיימו תיכון.
לאור הצלחת הפרויקט הראשון נפתחו מוסדות נוספים וכיום קיימים שלושה מוסדות שחברת "ידע" תומכת ומפקחת. המנהלים וחלק מהמורים נשלחו להשתלמויות בארה"ב, ובחברה עומדים על כך שמנהלי המוסדות יבחרן על ידם וכן שתהיה להם יד בבחירת צוות המורים והכשרתו בהתאם. למרבה השמחה משרד החינוך ושר החינוך הנוכחי תומכים ברעיון, ומסייעים בתחזוקה, כשהמורים הם עובדי משרד החינוך ומקבלים את משכורתם משם אך את הגוון והניהול הפדגוגי מבצעים אנשי חברת " ידע" בראשותו.
יום הלימודים הוא ארוך וכולל ארוחת צהרים, שלחלק מהתלמידים היא ארוחתם היחידה ביום, החופש הגדול וחופשות החגים מקוצרות וסך ימי הלימודים בשנה הוא גבוה בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים ציבוריים רגילים.
לאור הביקוש בעולם להכרת ויישום המודל החינוכי, הקים ארגון KIPP לאחרונה קולג' מיוחד להכשרת מורים ליישום והראה בשיטותיו. הכוונה היא ליישם את השיטה כבר בגילי גן חובה. כיום ההבדל בין ילד בן 3 מאוכלוסייה נחשלת לילד מאוכלוסיית רווחה הוא 3000 מילים, והוכח שאם עד כיתה ה' הפער החינוכי הזה לא מצטמצם ונמחק הסיכוי הוא ש 80% מהם לא יגיעו לתעודת בגרות איכותית.
המרצה ענה בשלב זה על שאלות רבות שהופנו מהקהל שגילה עניין רב בנושא, ולאור העניין הרב קרוב לוודאי שתתקיים הרצאת השלמה נוספת בנושא פדגוג חשוב זה.
הנשיא המכהן הודה לחברנו ערן דובובי על ההרצאה המעניינת ועל פעילותו החינתכים והפדגוגית החשובה, וכולנו מאחלים לו הצלחה ביישום הפרויקט החינוכי במסגרת החברה שהו עומד בראשה- חברת "ידע".
-------------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים : ר/יורם נאומן ר/דורון מאוטנר
"איך סוגרים את הפערים בחינוך בישראל"
הנשיא המכהן צבי יצחקי פתח את מפגש המועדון ה-9 לשנת הרוטרי 2016/17. הוא ברך את המרצה, חברנו ערן דובובי המוכר לכולם היטב, את האורחים ואת חברי המועדון הנוכחים באולם.
את פסוק השבוע הביא חברנו ר/עמירם אסמן:
פיגועי ה 11 בספטמבר (הידועים גם בשם 9/11 , " Nine Eleven ") הם סדרה של פגועי התאבדות שהתרחשו בארצות הבר'ת בבוקר יום שלישי, 11בספטמבר 2001 בניו יורק ווושינגטון. תשעה עשר טרוריסטים שהשתייכו לארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה חטפו ארבעה מטוסי נוסעים בכוונה תחילה הטיסו החוטפים שני מטוסים לעבר מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי שבעיר ניו יורק. שני המגדלים קרסו בתוך שעתיים. כמו כן ריסקו החוטפים מטוס אל תוך בניין הפנטגון בארלינגטון שבווירג'יניה. כוונת הטרוריסטים הייתה לרסק את המטוס הרביעי, אל תוך בניין הקפיטול בוושינגטון, אך המטוס התרסק לבסוף בשדה פתוח ליד שנקסוויל, פנסילבניה, לאחר מאבק בין נוסעי המטוס לחוטפים. 2993 אנשים בספו בהתקפות אלו. מספר זה כולל את נוסעי ארבעת המטוסים (227 האזרחים ו 19 הטרוריסטים), שמהם לא שרד איש.
זו הייתה המתקפה הגדולה ביותר על אדמת אמריקה, מאז המתקפה ה'יפנית על בל פרל הארבור שבהוואי ב 7- בדצמבר 1941 . בשני המקרים גררה ההתקפה מלחמה: המתקפה על פרל הארבור גררה את ארצות הברית לפתוח במלחמה נגד האימפריה היפנית -במהלך מלחמת העולם השנייה, ופיגועי 11 בספטמבר -למלחמת אפגניסטן ( 2014-2001 ) ולמלחמה העולמית בטרורהאסלאמי.
ארצות הברית הטילה מיד את האחריות לפיגועים על ארגון אל-קאעידה, אך רק בשנת 2004 לקח מנהיג הארגון, אוסמה בן לאדן, אחריות על ביצוע הפיגועים, בין הסיבות לפיגוע הטרור מנה בן לאדן את תמיכת ארצות הברית בישראל, נוכחות הצבא האמריקאי בערב הסעודית והסנקציות נגד עיראק. תגובת ארצות הברית לפיגועי 11 בספטמבר היוותה פתיחת המלחמה בטרור ופלישה לאפגניסטן במטרה להפיל את שלטון הטאליבן, פטרונו של אל-קאעידה. בעקבות הפיגועים השתנה היחס העולמי לטרור, ומדינות רבות חוקקו חוקים חדשים למלחמה בטרור, וכמו כן הרחיבו את סמכויותיהם, היקפם וציודם של כוחות אכיפת החוק. לאחר שנים של מצוד אותר בן לאדן וחוסל במאי 2011 .
הריסת מגדלי התאומים הובילה לפגיעה עמוקה בכלכלת מנהטן, בד בבד עם השפעה משמעותית על השווקים העולמיים. ניקוי אזור מרכז הסחר העולמי מההרס הרב הושלם רק במאי 2002 .הפנטגון שופץ בתוך כשנה. באתרי הפיגועים בנ'ו-יורק, בפנטגון ובפנסילבניה הוקמו אתרי זיכרון. בגראונד זירו הוקם מרכז הסחר העולמי החדש, שגובהו 1,776 רגל ( 541 מטר), כשנת הכרזת העצמאות של ארצות הברית.
לאחר ברכות הרעות שהובאו הפעם על ידי נג"ל שאול דיאנג'לי בא תורה של הברכה הבינלאומית, אותה הביא מנהל אפיק השרות הבינלאומי ר/יורם קנטר: השבוע מלאו 15 שנה לאירוע הטרור הגדול בעולם- הפגוע במגדלי התאומים בניו וירק ה " 9/11". אי לכך הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון הרוטרי קלוב של ניו יורק, ארה"ב.(New York Rotary Club ). המועדון נוסד ב 1909 לפני 107 שנים והיה השישי במועדוני הרוטרי בעולם. לאחר יסוד הרוטרי בשיקגו ב 1905 על ידי פול האריס, נפתח המועדון השני בסן פרנציסקו ב 1908 ואחריו באוקלנד וסיאטל, ואז עברו לני יורק. המועדון נמצא באיזור7230 , ונפגש כל יום שני בצהריים במועדון הארווד שבשדרה ה 44 בניו יורק. הוא המועדון המוביל בין למעלה מעשרה מועדוני הרוטרי של ניו יורק.
המועדון תומך בלמעלה משני תריסר ארגונים כצבא ההצלה, YMCA ו- YWCA, מרכזים רפואיים, מרכזי נוער במדיסון סקוור, תנועת הצופים, כוחות המשטרה ושרותי הכבאות בניו יורק ולוחמה בביעור הפוליו בעולם ועוד. הוא תומך במועדוני רוטארקט באוניברסיטת קולומביה ובאו"ם, ויש לו היסטוריה רבת שנים של מעורבות חבריו ונשיאים לשעבר בו בפעילות האו"ם מיום הקמתו ועד עתה.
האישה הראשונה שהייתה נשיאה במועדון לאחר 92 שנות קיומו ב 9/11, הלן רייסטר, הייתה בדרכה לישיבת המועדון כשהמטוס הראשון התרסק בבניין התאומים, והיא הנציחה את התרשמויותיה בוידאו שהמועדון מפיץ. לאחר האסון היא הקימה במועדון קרן שקבלה תרומות מעשרות מועדוני רוטרי בעולם, שאספה 1.4 מיליון דולר שהוקצו לסיוע למשפחות ושארים שנפגעו מהאירוע ולשליחת משפחות של כבאי ושוטרים שעברו טראומה קשה באירוע לחופשות מנוחה. כמו כן שיפץ המועדון את בית החולים הסמוך שנפגע אף הוא וחידש בו ציוד ותרם לו אמבולנסים רבים. נרימה כוסית של ברכה רוטריונית למועדון רוטרי ניו-יורק!
* * * * *
המרצה האורח שלנו היום הוא חבר ותיק של המועדון שעיסוקו ניהול מוסדות חינוך ולכן לא הוצג בנפרד.
המרצה פתח ואמר שכיום יש שתי תובונות: האחת היא שהאלמנט החשוב ביותר בביטחון הלאומי שלנו הוא לא הצבא, לא המודיעין ולא הסייבר או ההי טק אלא האלמנט החשוב ביותר הוא החינוך. השנייה- שהאיום האסטרטגי היחיד על קיום מדינת ישראל הוא לא אויבנו מסביבנו ולא איראן אלא הפערים הכלכליים והחברתיים בתוכנו.
רק לאחרונה צוטט ראש המוסד לשעבר כמ שאמר שאנחנו בגלל הפערים הללו בתוכנו מתקרבים למצב של מלחמת אזרחים. לדעת המרצה אם המצב הנוכחי ימשך ויתפתח לא נזכה לחגוג 100 שנות קיום כמדינה עצמאית. הנושא של סגירת פערים חברתיים וכלכלים צריך לעמוד בראש ובראשונה בנושא החינוך.
הדעה הרווחת כיום היא שהמצב הדמוגרפי קובע את גורלנו- Demography defines Destiny” “. מקום ההולדת, הסביבה, מצב ההורים הסוציאלי וההשכלה – נתונים דמוגרפיים אלו קובעים את גורל עתיד ילדינו. כיום תלמידי ישראל מדורגים בתחתית הסולם האקדמי בעולם המערבי. מקור הפערים בחינוך בישראל קשור ברקע הכלכלי של התלמידים. המורים מצדם אינם מעוניינים בילדים אלו, ומאידך ההורים שלהם אינם דוחפים אותם להצלחות בלימודים . מדובר הרבה על הפערים בין ה"פריפריה" למרכז, אך למעשה הפריפריה הי לא ערים נחשלות בדרום אלא קיימת באזורים מסוימים בכל עיר בארץ. וכך יש "פריפריה" בירושלים, תל אביב/יפו וגם בעירנו חיפה.
ב 1994 שני מורים צעירים ביוסטון טקסס לאחר שסיימו ללמד שנה בבי"ס פריפרי של אוכלוסייה "נחשלת" הציעו מודל שונה בגישה לתלמידים מאוכלוסיות חלשות. הם קראו למודל בשם KIPP , והוטו שלהם הוא שידע הוא כוח. הם התחילו בכיתת ניסוי של 50 ילד ואחר שנה התלמידים שלהם הפכו לטובים ביותר בין בני גילם המקבילים ביוסטון. כיום הרשת החינוכית של KIPP היא הרשת הגדולה ביותר שמחוץ לרשתות הציבוריות, ויש לה למעלה מ 20 מוסדות חינוך ב 20 מדינות בארה"ב.
המטר שלהם הוא לאפשר לכל ילד להגיע לרמה של קבלה לקולג' הסטטיסטיקה בארה"ב מראה שילדים שבאים מהמיעוטים בארה"ב- אוכלוסיות של אפרו אמריקני והיספנים בעיקר, רק 15% מצליחים להתקבל לקולג' ורק 8% מהם מצליחים לסיים קולג'. כיום ילדים בוגרי התוכנית והמוסדות של KIPP מגיעים לכך ש 90% מהבוגרים מתקבלים לקולג' וכ 70% מהם מסיימים אותו בהצלחה. לילדים אלו כמעט ואין סיכוי במערכת החינוך הציבורית ה"רגילה" באוכלוסיות אלו.
המרצה סיפר שחברנו נג"מ דני פסלר, מנהל המוסד החינוכי ליאו בק בחיפה, שלח אותו ליוסטון ללמוד ולהכיר את המודל החינוכי של KIPP , ולאחר שלמד ולימד שם, ולאחר קורס של כמה חודשים באוניברסיטת סנטפורד בפאלו אלטו קיבל הכרה מטעם הארגון והוסמך לייצג את המודל בארץ, הראשון מחוץ לארה"ב. יחד הקימו בליאו בק את חברת "ידע" שעומדת מאחורי ארגון ומימון יישום השיטה בארץ. יחד הקימו את ביה"ס הראשון בתמיכת חברת "ידע" בצור שלום שבקרית ביאליק, כשהמטרות בארץ הן להביא לכך שהתלמידים הבוגרים יצליחו להגיע ולקבל תעודת בגרות איכותית, ולאחר שירות משמעותי בצבא יהיו כשירים לקבלה בכל אחד מהמוסדות האקדמיים בארץ. הם בחרו להתחיל בצור שלום, שם האוכלוסיות הן של אתיופיים, במדינות רה"מ לשעבר מאסיה התיכונה וצפון אפריקה. עד כה באזור זה 60% מהתלמידים לא סיימו תיכון.
לאור הצלחת הפרויקט הראשון נפתחו מוסדות נוספים וכיום קיימים שלושה מוסדות שחברת "ידע" תומכת ומפקחת. המנהלים וחלק מהמורים נשלחו להשתלמויות בארה"ב, ובחברה עומדים על כך שמנהלי המוסדות יבחרן על ידם וכן שתהיה להם יד בבחירת צוות המורים והכשרתו בהתאם. למרבה השמחה משרד החינוך ושר החינוך הנוכחי תומכים ברעיון, ומסייעים בתחזוקה, כשהמורים הם עובדי משרד החינוך ומקבלים את משכורתם משם אך את הגוון והניהול הפדגוגי מבצעים אנשי חברת " ידע" בראשותו.
יום הלימודים הוא ארוך וכולל ארוחת צהרים, שלחלק מהתלמידים היא ארוחתם היחידה ביום, החופש הגדול וחופשות החגים מקוצרות וסך ימי הלימודים בשנה הוא גבוה בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים ציבוריים רגילים.
לאור הביקוש בעולם להכרת ויישום המודל החינוכי, הקים ארגון KIPP לאחרונה קולג' מיוחד להכשרת מורים ליישום והראה בשיטותיו. הכוונה היא ליישם את השיטה כבר בגילי גן חובה. כיום ההבדל בין ילד בן 3 מאוכלוסייה נחשלת לילד מאוכלוסיית רווחה הוא 3000 מילים, והוכח שאם עד כיתה ה' הפער החינוכי הזה לא מצטמצם ונמחק הסיכוי הוא ש 80% מהם לא יגיעו לתעודת בגרות איכותית.
המרצה ענה בשלב זה על שאלות רבות שהופנו מהקהל שגילה עניין רב בנושא, ולאור העניין הרב קרוב לוודאי שתתקיים הרצאת השלמה נוספת בנושא פדגוג חשוב זה.
הנשיא המכהן הודה לחברנו ערן דובובי על ההרצאה המעניינת ועל פעילותו החינתכים והפדגוגית החשובה, וכולנו מאחלים לו הצלחה ביישום הפרויקט החינוכי במסגרת החברה שהו עומד בראשה- חברת "ידע".
-------------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים : ר/יורם נאומן ר/דורון מאוטנר
