מפגש מועדון 3 באוגוסט, 2016. מרצה אורח- פרופ' עופר פאינרו :
"תיקון גנטי של עוברים-העתיד כבר כאן".
הנשיא המכהן של מועדוננו לשנת הרוטרי 2016/17 צבי יצחקי פתח את המפגש מס' 5 לשנת הרוטרי הנוכחית. הוא ברך את המרצה האורח, את האורחים ואת כלל הנוכחים.
את פסוק השבוע הביאה חברתנו ר/חביבה רוגר: המרצה שלגו היום לא רק חכם החוזה את העתיד. הוא רואה בפועל את הנולד, ועוזר לו להיוולד בריא, כדי שיתקיימו בו דבריו של המחזאי חנוך לוין ב"סוחרי הגומי :
"כדאי להיוולד, טוב להיוולד, ומי שלא נולד - מפסיד הפסד גדול ". לכבוד המרצה שלנו היום אני מבקשת לצטט את דבריו של בן זומא בפרקי אבות פרק ד': "איזהו חכם - הרואה את הנולד" .
זה מזכיר לי את הסיפור על ויכוח שניהלו שלושה חברים בסוגיה :
מתי מתחילים החיים? האחד אמר, כפי שיוכיח ודאי המרצה היום, כי החיים מתחילים ברגע שבו מתחברים הזרע והביצית ברחם. השני טעו כי החיים מתחילים כשיוצא התינוק מבטן אמו. ואילו השלישי ביטל אותם ואמר: "החיים מתחילים כשהילדים יוצאים מהבית והכלב מת"..
לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי ר/זאב מטר, בא תורה של הברכה הבינלאומית אותה הביא חברנו ר/יורם קנטר ראש אפיק השרות הבינלאומי: ב 5 באוגוסט יתקיים הטכס החגיגי של פתיחת המשחקים האולימפיים באצטדיון המרקנה הענק בריו דה ז'נרו, בברזיל. זו תהיה הפעם הראשונה שהאולימפיאדה מתקיימת בדרום אמריקה. מרכז ספורט ענק הוקם בריו, אך טכסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה יתקיימו באצטדיון הענק של המרקנה. אי לכך הברכה הבינלאומית שלויה היום למועדון הרוטרי של מרקנה, שבריו דה ז'נרו. (Maracana Rotary Club, Rio De Janeiro, Brazil) . בשנת 1916, נסעו עורך הדין האמריקאי שהיה קונסול ארה"ב בריו , יחד עם האנגלי הרברט קוטס שחי באורוגואי לשיקגו והתרשמו עמוקות מתנועת הרוטרי ומפול האריס ומשנתו. עם שובם החליטו לארגן הקמת מועדוני רוטרי בדרום אמריקה. המועדון הראשון הוקם ב 1919 באורוגוואי, ואילו המועדון הראשון בברזיל הוקם בריו דה ז'נרו ב 1921 וקיבל את הצ'רטר מרוטרי בנ"ל בספטמבר 1922. מאז ועד היום תנועת הרוטרי התפתחה בברזיל וכיום יש 38 אזורים, 2300 מועדונים ומעל ל 53 אלף חברים. מעל לעשרה מועדונים פזורים ברחבי ריו דה ז'נרו, ו ב 2002 נוסף לרשימה באזור המרקנה רוטרי קלוב מרקנה. הוא נמצא באזור 4570, הנשיא הנוכחי לשנת 2015/16 הוא אלדו דיאז מירנדה, והם נפגשים כל יום שלישי לארוחת ערב ב 20:00 במסעדת לה מוטה דה טיג'וקה במרקנה. נרימה כוסית של ברכה למועדו הרוטרי של המרקנה!
* * * *
את המרצה האורח הציגה ר/אלה סגל יו"ר ועדת תכניות וקולגה של המרצה ברמב"ם:
פרופ'/מ עופר פאינרו, יליד ירושלים, פרוד ואב ל 3 ילדים. סיים את לימודי התיכון בבי"ס תיכון דה שליט ברחובות. שרת בצבא במודיעין חיל האוויר וכיום משרת במילואים כרופא גדודי. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת תל-אביב (1998) בהצטיינות יתרה, עשה תואר נוסף (Ph.D) בגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן למדע(2005), והתמחה כרופא במיילדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב. עבר תת התמחות והשתלמויות נוספות באוניברסיטת הרווארד בבוסטון (2008), ובאוניברסיטת טורונטו (2009) בנושאי רפואת פריון והפריה חוץ גופית (IVF ). עד היום קיבל מספר אותות כבוד ממרכזים רפואיים מובילים וקרנות מחקר על עבודתו, פרסם כ 45 מאמרים ומחקרים רפואיים בעיתונות המקצועית, ומשמש כיום כמנהל המעבדה לחקר הפוריות ביחידה להפריה חוץ גופית בקריה הרפואית רמב"ם, חיפה.
המרצה פתח ואמר שהרצאתו כוללת היבטים רפואיים ואתיים בקשר לגנטיקה של עוברים. כ 15% מהזוגות לא מצליחים להביא ילדים לעולם. בישראל שהיא מעצמת טיפולי פוריות- יש 40 אלף טיפולי פוריות בשנה וכ 14%,מהלידות הן תוצאה של הפרייה חוץ גופית. אחת המשימות הן לטפל ולמנוע בעיות גנטיות בעוברים . ישראל נמצאת בין המדינות המובילות באשר לבדיקות גנטיות מקדימות בעת ההריון ולפניו, בעוד שבאירופה אין הדבר כך במדינות רבות. משרד הבריאות מכסה כיום את עלות מספר בדיקות גנטיות בסיסיות, וניתן להשלימן במעבדות באופן פרטי.
מחלה גנטית שכזו למשל היא ציסטיק פיברוזיס, ש 1:35 מהנבדקים נמצאים נושאי הגן למחלה זו. אם שני ההורים הם נשאים קיים סיכוי ש25% מהצאצאים יחלו במחלה קשה זו. אשכנזים הם נשאים של מחלות גנטיות רבות דוגמת ציסטיק פיברוזיס, ניוון שרירים, תסמונת הX השביר ועוד. בעבר לאחר זיהוי קיום של מום גנטי הפתרון היחיד היה הפלה והפסקת ההיריון. כיום בחלק של המקרים ניתן להתערב בשלב העוברי ולמנוע את הגעת ההפרעה הגנטית לידי ביטוי.
האשה נולדת עם מלאי של כ 20 אלף ביציות, ומעל גיל 35 מתחיל תהליך לא מובן של הרס הזקיקים והביציות בשחלה. במחזוריות האישה מבייצת כל חודש וכ 20 ביציות מתקרבות לשלב הבשלות אך רק אחת בגדולה ביניהן היא היוצאת ובכך היא גורמת להרס של האחרות ואבדנן. בתהליך ההכנה ההורמונלי הטיפולי ניתן להביא לכך שכל ה 20 תגענה לידי בשלות ולשאוב את כון ןהשתמש בהן לצורך הפרית מבחנה חוץ גופית.
לוקח כ 3 ימים עד להשרשה של הביצית המופרית בשלב זה העובר הוא מולטי פוטנטי. היום משתמשים בשיטה של Crspr Cas9 ניתן לחתוך את המקטע במבנה הדנ"א ולהכניס במקומו את הרצף התקין. לאחרונה במרץ 2015 פורסם לראשונה מחקר סיני בו הצליחו לבצע תיקון גנטי במחלה גנטית של ההמוגלובין באדם. הפרסום הביא לגל תגובות עולמי ולכנסים בנושא הן באשר לבעיה האתית והן לגבי החשש מהבאות. חתן פרס נובל בשטח הגנטיקה טוען שאי אפשר לעצור את המדע ויש לבצע את הניסויים מסוג זה של תיקון גנטי והשבחה גנטית תחת רגולציה מלאה ומבוקרת מדעית. אחת הבעיות היא שלא תמיד הפעולה מצליחה ויש סכנות של התפתחות "מוזאיקה" גנטית, שבה חלק מהגנים מתוקנים וחלק לא . העבודה נעשית כיו על עוברים בני יום.
הודה למרצה בחום חברנו ר/ד"ר יורם קנטר, על שהאיר את עינינו בחידושים בעולם הזיהוי, גילוי, התערבות ומניעה של מומים גנטיים ופתח צוהר לקראת העתיד הצפוי לנו בנושא זה, הן בשטח העברת מחלות גנטיות בשלמותן והן בשטח מניעת העברת הנטייה הגנטית לפיתוח מחלות מסוימות תחת תנאים מתאימים. הוא הודה לו על המצגת המעניינת וההרצאה הקולחת והבהירה בנושא.
נשיא המועדון המכהן צבי יצחקי הודה אף הוא למרצה והעניק לו את דגלון המועדון ותעודת הוקרה על הרצאתו המאלפת.
-----------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים : ר/יורם נאומן
"תיקון גנטי של עוברים-העתיד כבר כאן".
הנשיא המכהן של מועדוננו לשנת הרוטרי 2016/17 צבי יצחקי פתח את המפגש מס' 5 לשנת הרוטרי הנוכחית. הוא ברך את המרצה האורח, את האורחים ואת כלל הנוכחים.
את פסוק השבוע הביאה חברתנו ר/חביבה רוגר: המרצה שלגו היום לא רק חכם החוזה את העתיד. הוא רואה בפועל את הנולד, ועוזר לו להיוולד בריא, כדי שיתקיימו בו דבריו של המחזאי חנוך לוין ב"סוחרי הגומי :
"כדאי להיוולד, טוב להיוולד, ומי שלא נולד - מפסיד הפסד גדול ". לכבוד המרצה שלנו היום אני מבקשת לצטט את דבריו של בן זומא בפרקי אבות פרק ד': "איזהו חכם - הרואה את הנולד" .
זה מזכיר לי את הסיפור על ויכוח שניהלו שלושה חברים בסוגיה :
מתי מתחילים החיים? האחד אמר, כפי שיוכיח ודאי המרצה היום, כי החיים מתחילים ברגע שבו מתחברים הזרע והביצית ברחם. השני טעו כי החיים מתחילים כשיוצא התינוק מבטן אמו. ואילו השלישי ביטל אותם ואמר: "החיים מתחילים כשהילדים יוצאים מהבית והכלב מת"..
לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי ר/זאב מטר, בא תורה של הברכה הבינלאומית אותה הביא חברנו ר/יורם קנטר ראש אפיק השרות הבינלאומי: ב 5 באוגוסט יתקיים הטכס החגיגי של פתיחת המשחקים האולימפיים באצטדיון המרקנה הענק בריו דה ז'נרו, בברזיל. זו תהיה הפעם הראשונה שהאולימפיאדה מתקיימת בדרום אמריקה. מרכז ספורט ענק הוקם בריו, אך טכסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה יתקיימו באצטדיון הענק של המרקנה. אי לכך הברכה הבינלאומית שלויה היום למועדון הרוטרי של מרקנה, שבריו דה ז'נרו. (Maracana Rotary Club, Rio De Janeiro, Brazil) . בשנת 1916, נסעו עורך הדין האמריקאי שהיה קונסול ארה"ב בריו , יחד עם האנגלי הרברט קוטס שחי באורוגואי לשיקגו והתרשמו עמוקות מתנועת הרוטרי ומפול האריס ומשנתו. עם שובם החליטו לארגן הקמת מועדוני רוטרי בדרום אמריקה. המועדון הראשון הוקם ב 1919 באורוגוואי, ואילו המועדון הראשון בברזיל הוקם בריו דה ז'נרו ב 1921 וקיבל את הצ'רטר מרוטרי בנ"ל בספטמבר 1922. מאז ועד היום תנועת הרוטרי התפתחה בברזיל וכיום יש 38 אזורים, 2300 מועדונים ומעל ל 53 אלף חברים. מעל לעשרה מועדונים פזורים ברחבי ריו דה ז'נרו, ו ב 2002 נוסף לרשימה באזור המרקנה רוטרי קלוב מרקנה. הוא נמצא באזור 4570, הנשיא הנוכחי לשנת 2015/16 הוא אלדו דיאז מירנדה, והם נפגשים כל יום שלישי לארוחת ערב ב 20:00 במסעדת לה מוטה דה טיג'וקה במרקנה. נרימה כוסית של ברכה למועדו הרוטרי של המרקנה!
* * * *
את המרצה האורח הציגה ר/אלה סגל יו"ר ועדת תכניות וקולגה של המרצה ברמב"ם:
פרופ'/מ עופר פאינרו, יליד ירושלים, פרוד ואב ל 3 ילדים. סיים את לימודי התיכון בבי"ס תיכון דה שליט ברחובות. שרת בצבא במודיעין חיל האוויר וכיום משרת במילואים כרופא גדודי. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת תל-אביב (1998) בהצטיינות יתרה, עשה תואר נוסף (Ph.D) בגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן למדע(2005), והתמחה כרופא במיילדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב. עבר תת התמחות והשתלמויות נוספות באוניברסיטת הרווארד בבוסטון (2008), ובאוניברסיטת טורונטו (2009) בנושאי רפואת פריון והפריה חוץ גופית (IVF ). עד היום קיבל מספר אותות כבוד ממרכזים רפואיים מובילים וקרנות מחקר על עבודתו, פרסם כ 45 מאמרים ומחקרים רפואיים בעיתונות המקצועית, ומשמש כיום כמנהל המעבדה לחקר הפוריות ביחידה להפריה חוץ גופית בקריה הרפואית רמב"ם, חיפה.
המרצה פתח ואמר שהרצאתו כוללת היבטים רפואיים ואתיים בקשר לגנטיקה של עוברים. כ 15% מהזוגות לא מצליחים להביא ילדים לעולם. בישראל שהיא מעצמת טיפולי פוריות- יש 40 אלף טיפולי פוריות בשנה וכ 14%,מהלידות הן תוצאה של הפרייה חוץ גופית. אחת המשימות הן לטפל ולמנוע בעיות גנטיות בעוברים . ישראל נמצאת בין המדינות המובילות באשר לבדיקות גנטיות מקדימות בעת ההריון ולפניו, בעוד שבאירופה אין הדבר כך במדינות רבות. משרד הבריאות מכסה כיום את עלות מספר בדיקות גנטיות בסיסיות, וניתן להשלימן במעבדות באופן פרטי.
מחלה גנטית שכזו למשל היא ציסטיק פיברוזיס, ש 1:35 מהנבדקים נמצאים נושאי הגן למחלה זו. אם שני ההורים הם נשאים קיים סיכוי ש25% מהצאצאים יחלו במחלה קשה זו. אשכנזים הם נשאים של מחלות גנטיות רבות דוגמת ציסטיק פיברוזיס, ניוון שרירים, תסמונת הX השביר ועוד. בעבר לאחר זיהוי קיום של מום גנטי הפתרון היחיד היה הפלה והפסקת ההיריון. כיום בחלק של המקרים ניתן להתערב בשלב העוברי ולמנוע את הגעת ההפרעה הגנטית לידי ביטוי.
האשה נולדת עם מלאי של כ 20 אלף ביציות, ומעל גיל 35 מתחיל תהליך לא מובן של הרס הזקיקים והביציות בשחלה. במחזוריות האישה מבייצת כל חודש וכ 20 ביציות מתקרבות לשלב הבשלות אך רק אחת בגדולה ביניהן היא היוצאת ובכך היא גורמת להרס של האחרות ואבדנן. בתהליך ההכנה ההורמונלי הטיפולי ניתן להביא לכך שכל ה 20 תגענה לידי בשלות ולשאוב את כון ןהשתמש בהן לצורך הפרית מבחנה חוץ גופית.
לוקח כ 3 ימים עד להשרשה של הביצית המופרית בשלב זה העובר הוא מולטי פוטנטי. היום משתמשים בשיטה של Crspr Cas9 ניתן לחתוך את המקטע במבנה הדנ"א ולהכניס במקומו את הרצף התקין. לאחרונה במרץ 2015 פורסם לראשונה מחקר סיני בו הצליחו לבצע תיקון גנטי במחלה גנטית של ההמוגלובין באדם. הפרסום הביא לגל תגובות עולמי ולכנסים בנושא הן באשר לבעיה האתית והן לגבי החשש מהבאות. חתן פרס נובל בשטח הגנטיקה טוען שאי אפשר לעצור את המדע ויש לבצע את הניסויים מסוג זה של תיקון גנטי והשבחה גנטית תחת רגולציה מלאה ומבוקרת מדעית. אחת הבעיות היא שלא תמיד הפעולה מצליחה ויש סכנות של התפתחות "מוזאיקה" גנטית, שבה חלק מהגנים מתוקנים וחלק לא . העבודה נעשית כיו על עוברים בני יום.
הודה למרצה בחום חברנו ר/ד"ר יורם קנטר, על שהאיר את עינינו בחידושים בעולם הזיהוי, גילוי, התערבות ומניעה של מומים גנטיים ופתח צוהר לקראת העתיד הצפוי לנו בנושא זה, הן בשטח העברת מחלות גנטיות בשלמותן והן בשטח מניעת העברת הנטייה הגנטית לפיתוח מחלות מסוימות תחת תנאים מתאימים. הוא הודה לו על המצגת המעניינת וההרצאה הקולחת והבהירה בנושא.
נשיא המועדון המכהן צבי יצחקי הודה אף הוא למרצה והעניק לו את דגלון המועדון ותעודת הוקרה על הרצאתו המאלפת.
-----------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים : ר/יורם נאומן
