הנשיא המכהן נחום לדר פתח את המפגש מספר 5 לשנת הרוטרי 2012-2013. הוא בירך את המרצה האורח עו"ד דב וייסגלס ואת האורחים הרבים שבאו להשתתף עימנו. ביניהם: נשות חברים ואורחים כולל חמישה חברים ממועדון הרוטראקט המחודש שהתחיל לקרום עור וגידים. פעילות המועדון נעשית בשיתוף והכוונה של נג"מ שאול דיאנג'לי, ראש האפיק ר/שלום וואנו וד/נאווה וילבך.
הנשיא הקריא קטע ממכתב תודה שהגיע מנ"ל אליהו פורס, קצין חילופי הנוער של רוטרי ישראל באשר לקבוצת הנערים והנערות שהתארחה בארץ ובין השאר גם בבתי נוטריונים של אשכול רוטרי חיפה ומועדוננו: "בשם הוועדה לחילופי נוער, יש לי את הכבוד להודות לנשיא המועדון, נחום לדר שריכז בכבוד את הפרויקט ולכל המשפחות מטעם מועדונכם שנטלו חלק באירוח שישה מתוך 18 האורחים בימים 16-17 ליולי 2012: נחום לדר - 2 אורחים, ושלמה אסיף, שאול דיאנג'לי, צבי פורר ויורם קנטר- אורח אחד כל אחד. אציין כי הזדמן לי ללוות שתי בנות לנתב"ג, אחת מהן היא מיה מדנמרק ובדרך סיפרה לי ששתי משפחות הטביעו את חותמם בנפשה וכי לא יודעת אילו זכויות היא צברה בחיים הקצרים שלה כדי לזכות ליחס כה יפה, אחת המשפחות הייתה מנצרת והשנייה משפחת לדר מחיפה, על כך יישר כח! פועלכם אפשר קיום המחנה, תוך קיום הציווי הרוטריוני הבינלאומי לקיום מחנות נוער קידום השלום והיכרות בין תרבויות, בזכותכם האורחים יהפכו לשגרירים של רצון טוב של מדינתנו".
לאחר ברכות הרעות הביאה מזכירת הכבוד של המועדון ר/יוכי פלר את פסוק השבוע: "רק פחות משבוע עבר מאז תשעה באב שבו התאבלנו על החורבן והגלות, על מצב הפירוד שלנו מארצנו ומבית מקדשנו, שכל פירוד מביא עצבות ואבלות. וכבר אנו עוברים למציאות של התחברות ואחדות בט"ו באב. זה יום שבו הותר לשבטים לפגוש זה בזה, יום שהולכים ומוסיפים בלימוד התורה בלילות. יום שבו בנות ישראל הבתולות יצאו לחולל ולפזז בכרמים במטרה להשתדך ולהקים בית בישראל. ואכן, נאמר על ט"ו באב שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים שהוא יום סליחה ומחילה. כי כל מקום שיש בו תשובה ואהבה, חיבור ואחדות, ישנה שמחה ואהבה.
נכון לעכשיו, גם דורנו משול לט"ו באב הסמוך לט' באב. רק לפני דור היה עם ישראל בשיא הגלות והצרות בשואת אירופה הנוראה. ולא עברו אלא שנים מעטות וקמה מדינת ישראל וחודש מעמדו של ט"ו באב כחג. כל ציבור נתן לו פרשנות משלו. הציבור החילוני רואה בו גרסה יהודית מסורתית לחג האהבה המפורסם של הגויים " ולנטיין דיי" וחוגגים אותו במתנות, פרחים, ארוחות זוגיות, מופעים ועוד..חג אהבה שמח!".
את הברכה הבינלאומית שהוכנה ע"י מיכאל פוקס (השוהה בחו"ל) הביא חברנו ר/יורם קנטר: "הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון רוטרי "מידטאון" שבאטלנטה ג'ורג'יה. Midtown Georgia Rotary Club)). המועדון נמצא באזור 6900 ונוסד בשנת 1913.
חברי המועדון נפגשים לארוחת צהריים בימי שלישי ב12:30 במועדון הגולף של אינסלי. שנים מחברי המועדון ביקרו אצלנו בשבוע שעבר והחליפו דגלונים כמנהג הרוטרי. לכבוד ביקורם בחרנו לברך את מועדונם "רוטרי מידטאון אטלנטה". נרימה כוסית לכבודם.
את המרצה האורח, עו"ד דב וייסגלס הציג ידידו נ"ל אורי ינובסקי: עו"ד דב וייסגלס גדל והתחנך ברמת גן והוא בוגר בית הספר התיכון אהל שם בעיר. לאחר שירותו בצה"ל למד משפטים במסלול הערב של שלוחת תל אביב של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1969, והפך לעו"ד מן השורה הראשונה.עם סיום לימודיו עשה וייסגלס ההתמחות בבית המשפט המחוזי, אצל השופט שלמה אשר. הוא קיבל רישיון עריכת דין בשנת 1971, ובאותה שנה החל לעבוד במשרד עורכי הדין מוריץ את מרגוליס בתל אביב. אותו רכש ע השנים (ומאז נקרא המשרד מוריץ, ויסגלס, אלמגור ושות'). כשותף בכיר, צירף למשרד עורכי דין בעלי ייחוס משפחתי כמו רם שמגר (בנו של נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר), דליה רבין-פילוסוף (בתו של ראש הממשלה יצחק רבין), דנה בן יאיר (בתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר) ומיכל ברק (בתו של ראש הממשלה אהוד ברק). השתתף כעו"ד בהרבה מהמשפטים החשובים המפורסמים שהיו בארץ, בעיקר בשטח המשפט הקונסטיטוציוני והמשפט הציבורי לרבות חוק לשון הרע. במהלך עבודתו ייצג אישי ציבור רבים כרבין, שרון אריה דרעי, אהוד אולמרט ועוד בתביעות דיבה נגד עיתונים כגון הטיים, הארץ, ידיעות אחרונות, דבר, חדשות ועוד, בנוסף, הוא ייצג אישי ציבור ובכירים במערכת הביטחונית בעניינים אחרים, כמו: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, בפרשת בר-און חברון, את ראש הממשלה אריאל שרון את יוסי גינוסר ואהוד יתום,ואת רפי איתן מול השלטונות האמריקנים, בפרשת פולארד, ועוד. ממאי 2002 ועד יוני 2006 שמש כמנהל הלשכה של רוה"מ אריאל שרון וכן יועץ מיוחד לענייני חוץ של רוה"מ. היה אחראי, מטעם רוה"מ לקשרים עם הבית הלבן, משרד החוץ ויתר משרדי הממשל בארה"ב . היה אחראי לקשרים עם מנהיגות האיחוד האירופי ועם ראשי המדינות העיקריות של האיחוד ומדינות אחרות. ניהל מו"מ עם הרשות הפלסטינאית, ירדן ומצרים, השתתף בהליכי ניסוח מפת הדרכים לשלום ונטל חלק פעיל בהתנתקות מרצועת עזה . אני מכיר את דובי מזה שנים רבות היה לי הזכות ולעונג לעבוד איתו וגם נגדו . תמיד התפעלתי מבקיאותו בחוק ובעובדות מוחו החריף ובעיקר מחוש ההומור היוצא מן הכלל שלו .נוכחתי שהוא יודע היטב את חשיבותה של הבדיחה במו"מ. חוש ההומור שלו קנה לו שם בין קהל עוה"ד, השופטים וכל אלה שבאו במגע איתו. נושא הרצאתו של דובי היום - "ישראל והפלשתינאים" ואני שמח למסור לידיו את המיקרופון.
המרצה פתח באווירה דבתיחותא בספרו בדיחה נגדית לבדיחה של חברנו נ"ל אורי ינובסקי שהציג אותו. ואז, בארשת רצינית יותר פתח בהרצאה. כאזרח נאמן, כמי שחי בארץ, הנושא של יחסנו עם הפלשתינאים הוא הנושא המטריד ביותר מעל ומעבר לנושא הפצצה האיראנית. הנושא הפלשתינאי הוא הנושא החמור בינינו לעולם הערבי ובינינו לבין אומות העולם. בתקופה של ערפאת המנהיגות הפלשתינאית הייתה מושחתת מיסודה. ערפאת עצמו היה מגדולי הטרוריסטים ומימן טרור ועודד אותו. אחר מבצע "חומת מגן" הוצעו אלפי מסמכים מהמוקטאה ברמלה וביניהם מאות מסמכים המעידים על תשלומים מכספי הרשות הפלשתינאית לטרוריסטים וקבוצות שונות של מחבלים. לכן, בתקופת שרון, ההנחה הייתה שאסור שתקום מדינה פלשתינאית שתהיה מדינת טרור. שבועיים לפני יולי 2002, התאריך שבו הנשיא בוש נאם את נאומו על המזרח התיכון, הושגה הקלטה בין שני טרוריסטים מובילים שהיוותה עדות לכך שערפאת מממן את פעילותם החבלנית. בוש קבע אז בנאומו שקודם צריכה לבוא הפסקת הטרור ויש להקים רשות פלשתינאית פוליטית תקינה ומסודרת. ורק אחר כך יש לפתוח במשא ומתן עם הפלשתינאים- קונספט הפוך למה שהאמנו עד אז.
עם נושא טרור המחבלים המתאבדים והתמודדות איתו ישראל נכשלה. מנהיגי הטרור הערבי ברגע שזיהו מישהו עם בעיה סוציו-אקונומית או פיגור קל, או אישה שסטתה בדרכיה לחצו עליהם להתנדב ולהתאבד. רבים מהם שהגיעו מהשטחים עברו לשטח ישראל ללא חגורות נפץ שאותן קיבלו ממפעליהם בישראל ומיד עלו על אוטובוסים והתפוצצו. ההוראות היו לעלות לאוטובוס ולא להתיישב אלא להישאר לעמוד על מנת שחגורת הנפץ שהכילה מאות מסמרי ברזל וברגים חצויים תשחרר את הרסס המתכתי בגובה ראשי היושבים באוטובוס ותגרום להרג מקסימלי. מתחילת האינתיפאדה מעל אלף ישראלים נהרגו והן מעל 900 ע"י מחבלים שהתפוצצו. ראש השב"כ הודה אז שאין לנו תשובה נגד הבעיה. גם למדינות אחרות אין פתרון בפני מחבל מתאבד המתפוצץ באוטובוס. שרון, בעזרת לחץ אמריקאי לשינוי החוקה בראשות הפלשתינאית ולמנות ראש ממשלה שיחצוץ בין ערפאת לשרים וכך התמנה סלאם פיאד, איש שהיה 20 שנה בארה"ב ובין השאר מעוזריו של פישר בבנק העולמי. פייד הוציא את "מנגנוני הביטחון" שפעלו בגדה תחת ערפאת והיו למעשה כנופיות מזוינות שיצגו פלגים שונים ותמכו בטרור- כל אלה הוצאו לפנסיה ואז גייס עשרת אלפים חדשים שעברו אימונים של שנה בירדן בניהול ופיקוח גנרל אמריקאי ושילב אותם במערכות השלטת הסדר בגדה המערבית ומאז, מעל לשש שנים קיים שקט בינינו לבין הרשות הפלשתינאית. הטרור הפלשתינאי פעל בתקופת ערפאת לא רק בישראל אלא גם פגע בתושבים ואזרחים בגדה כאשר כנופיות שהשתוללו תחת דגל "ההתנגדות הפלשתינאית" היו למעשה מליציות מזוינות, מעל 30 במספר, שהוציאו להורג פלשתינאים והרגו אחד את השני. תחת המהפך שחולל פיאד בחסות המטריה הפוליטית של עבאס התבטא בכך שמתוך 500 מבוקשים חלק גורש, חלק יושב בכלא הישראלי, חלק חוסל בידיי הכנופיות שלהם ולא נשאר אחד בחוץ. הדבר התבטא גם בשיפור המצב הכלכלי בראשות ובגדה, ההכנסה למשפחה ב2005 הייתה עד 180 דולר לחודש. והשנה הגיע למעל 500 דולר למשפחה באופן ממוצע. ברמלה כיום נבנו גורדי שחקים, מרכזי קניות, בכבישים נוסעות מכוניות מפוארות, בתי קפה הומי אדם. שינוי עצום בהשוואה למצב שהיה שם לפני 7 שנים. בתקופה של לאחר סיום האינתיפאדה האחרונה, הראשות הפלשתינאית לא הייתה בשלה מבחינת ההיבט הישראלי לשלום של ממש.
שרון היה אדם מאוד פרקטי. הוא דרש מהפלשתינאים שיפסיקו להרוג יהודים ואז אנו לא נמשיך להרוג פלשתינאים ושיהיה שקט וללא אלימות. לשלב הראשוני הזה של היעדר אלימות הגענו. כרגע קיימת אי בהירות איך יתפתח השלום עם מצרים. שלום זה כיום הוא שלום קר וללא תיירים. צריך לזכור שפיקוד הדרום שהכיל ארבע אוגדות היום ירד מעוצמתו במידה ניכרת. ובגבול עם מצרים, עם ירדן ועם פלשתין שורר שקט. ככל שהמצב הכלכלי משתפר השקט נשמר אך מאידך, למרות השקט והשגשוג המצב הפוליטי נסוג אחורה 25 שנה.
הממשלה הנוכחית לא מפנה שום התנחלות. הממשלה אינה מוכנה לדבר על ירושלים, אין שום דיבור על נסיגה כלשהי, וגדר ההפרדה הולכת ומושלמת. שנתיים אחרי האינתיפאדה כמעט ונחתם הסכם נועז ונדיב ביותר כלפי הפלשתינאים ע"י אולמרט. כיום, לאחר 5 שנות שקט בגבולות הכל נסוג אחורנית, הפלשתינאים חוזרים ומעלים את נושא " זכות השיבה" למרות שאין פלשתינאי שחושב ברצינות שהסכם שיבה יקוים אי פעם. בהסכם עם אולמרט נאמר שהכניסה לישראל תבוצע עפ"י החוק הישראלי וכל איסור כניסת פלשתינאי לא יהווה הפרת הסכם השלום בינינו לבינם.
כיום, נתניהו הוריד את הבעיה הפלשתינאית מסדר היום. הלחץ האירופי המתמיד לעצור את ההתנחלויות ולפתור את הבעיה ירד בגלל המשבר הכלכלי, ואילו נשיא ארה"ב אובמה עסוק היום עם הבחירות. וכך בתקופה שיש שקט בגבולות ואין אלימות, תקופה שמאפשרת להמשך מגעים ושיחות קיימת התעלמות כוללת מצד ממשלת נתניהו. השינוי המסוכן הוא מה שקרה במצרים והאם יצטרכו להקים מחדש את פיקוד הדרום, להגביר את הכוחות, לגייס מילואים ולמצוא פתרון לבעיה בסיני. לפי ההסכמים של השלום עם מצרים, המצרים מחזיקים 1500 חיילים שוטרים בסיני ואם הם ישתגעו ויתחילו להכניס דיוויזיות הדבר יחייב תגובה מקבילה מצידנו. לדעתו של המרצה מצרים לא תבטל את הסכם השלום אך תבטל את ההסכם הצבאי. צבא מצרים כיום הוא השני בגודלו בעולם אחרי צבא סין- מיליון ו200 אלף חיילים. ואם הם יעבירו רק 400 אלף חיילים לסיני זו תהיה בעיה קשה מאוד לישראל. מצרים שילמה באובדן 100 אלף חיילים במלחמות איתנו בעבר, ובהרס מוחלט, כל זאת בעקבות ניסיונות המעורבות שלהם למען הפלשתינאים. הנשיא מובארק אמר שהוא לא מוכן יותר להקריב חיילים מצריים עבור הפלשתינאים. אך הגישה עתה כאשר נשיא של האחים המוסלמים בפרלמנט עם רוב מוסלמי קיצוני עלולה להשתנות. הממשל הפלשתינאי שעשה לאחרונה כה רבות למען השקט והפסקת האלימות נתפס ברחוב הפלשתינאי ככישלון מדיני. ככל שהאנשים משכילים יותר, הרגישות למצב המדיני עולה פעילות המשטר נתפסת ככישלון ואז נוצרת קרקע בשלה לעליית דרישות האיסלאמיסטים הקיצוניים והחמאס.
חברתנו רמירה רוזן הודתה למרצה על ההרצאה המעלפת. נכון שכיום יש חמש שנות שקט וכולנו תקווה שהשקט והיעדר האלימות יוסיף לשלום. הנשיא נחום לדר כמיטב מסורת המועדון הודה למרצה והעניק לו תעודת הוקרה ואת דגלון המועדון כמזכרת. הוא היכה באצבע צרדה על הפעמון הרוטריוני והמפגש המעניין הגיע לסיומו.
------------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים:ר/ יורם נאומן.
סיוע בהדפסה: מאיה לבנשטיין
הנשיא הקריא קטע ממכתב תודה שהגיע מנ"ל אליהו פורס, קצין חילופי הנוער של רוטרי ישראל באשר לקבוצת הנערים והנערות שהתארחה בארץ ובין השאר גם בבתי נוטריונים של אשכול רוטרי חיפה ומועדוננו: "בשם הוועדה לחילופי נוער, יש לי את הכבוד להודות לנשיא המועדון, נחום לדר שריכז בכבוד את הפרויקט ולכל המשפחות מטעם מועדונכם שנטלו חלק באירוח שישה מתוך 18 האורחים בימים 16-17 ליולי 2012: נחום לדר - 2 אורחים, ושלמה אסיף, שאול דיאנג'לי, צבי פורר ויורם קנטר- אורח אחד כל אחד. אציין כי הזדמן לי ללוות שתי בנות לנתב"ג, אחת מהן היא מיה מדנמרק ובדרך סיפרה לי ששתי משפחות הטביעו את חותמם בנפשה וכי לא יודעת אילו זכויות היא צברה בחיים הקצרים שלה כדי לזכות ליחס כה יפה, אחת המשפחות הייתה מנצרת והשנייה משפחת לדר מחיפה, על כך יישר כח! פועלכם אפשר קיום המחנה, תוך קיום הציווי הרוטריוני הבינלאומי לקיום מחנות נוער קידום השלום והיכרות בין תרבויות, בזכותכם האורחים יהפכו לשגרירים של רצון טוב של מדינתנו".
לאחר ברכות הרעות הביאה מזכירת הכבוד של המועדון ר/יוכי פלר את פסוק השבוע: "רק פחות משבוע עבר מאז תשעה באב שבו התאבלנו על החורבן והגלות, על מצב הפירוד שלנו מארצנו ומבית מקדשנו, שכל פירוד מביא עצבות ואבלות. וכבר אנו עוברים למציאות של התחברות ואחדות בט"ו באב. זה יום שבו הותר לשבטים לפגוש זה בזה, יום שהולכים ומוסיפים בלימוד התורה בלילות. יום שבו בנות ישראל הבתולות יצאו לחולל ולפזז בכרמים במטרה להשתדך ולהקים בית בישראל. ואכן, נאמר על ט"ו באב שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים שהוא יום סליחה ומחילה. כי כל מקום שיש בו תשובה ואהבה, חיבור ואחדות, ישנה שמחה ואהבה.
נכון לעכשיו, גם דורנו משול לט"ו באב הסמוך לט' באב. רק לפני דור היה עם ישראל בשיא הגלות והצרות בשואת אירופה הנוראה. ולא עברו אלא שנים מעטות וקמה מדינת ישראל וחודש מעמדו של ט"ו באב כחג. כל ציבור נתן לו פרשנות משלו. הציבור החילוני רואה בו גרסה יהודית מסורתית לחג האהבה המפורסם של הגויים " ולנטיין דיי" וחוגגים אותו במתנות, פרחים, ארוחות זוגיות, מופעים ועוד..חג אהבה שמח!".
את הברכה הבינלאומית שהוכנה ע"י מיכאל פוקס (השוהה בחו"ל) הביא חברנו ר/יורם קנטר: "הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון רוטרי "מידטאון" שבאטלנטה ג'ורג'יה. Midtown Georgia Rotary Club)). המועדון נמצא באזור 6900 ונוסד בשנת 1913.
חברי המועדון נפגשים לארוחת צהריים בימי שלישי ב12:30 במועדון הגולף של אינסלי. שנים מחברי המועדון ביקרו אצלנו בשבוע שעבר והחליפו דגלונים כמנהג הרוטרי. לכבוד ביקורם בחרנו לברך את מועדונם "רוטרי מידטאון אטלנטה". נרימה כוסית לכבודם.
את המרצה האורח, עו"ד דב וייסגלס הציג ידידו נ"ל אורי ינובסקי: עו"ד דב וייסגלס גדל והתחנך ברמת גן והוא בוגר בית הספר התיכון אהל שם בעיר. לאחר שירותו בצה"ל למד משפטים במסלול הערב של שלוחת תל אביב של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1969, והפך לעו"ד מן השורה הראשונה.עם סיום לימודיו עשה וייסגלס ההתמחות בבית המשפט המחוזי, אצל השופט שלמה אשר. הוא קיבל רישיון עריכת דין בשנת 1971, ובאותה שנה החל לעבוד במשרד עורכי הדין מוריץ את מרגוליס בתל אביב. אותו רכש ע השנים (ומאז נקרא המשרד מוריץ, ויסגלס, אלמגור ושות'). כשותף בכיר, צירף למשרד עורכי דין בעלי ייחוס משפחתי כמו רם שמגר (בנו של נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר), דליה רבין-פילוסוף (בתו של ראש הממשלה יצחק רבין), דנה בן יאיר (בתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר) ומיכל ברק (בתו של ראש הממשלה אהוד ברק). השתתף כעו"ד בהרבה מהמשפטים החשובים המפורסמים שהיו בארץ, בעיקר בשטח המשפט הקונסטיטוציוני והמשפט הציבורי לרבות חוק לשון הרע. במהלך עבודתו ייצג אישי ציבור רבים כרבין, שרון אריה דרעי, אהוד אולמרט ועוד בתביעות דיבה נגד עיתונים כגון הטיים, הארץ, ידיעות אחרונות, דבר, חדשות ועוד, בנוסף, הוא ייצג אישי ציבור ובכירים במערכת הביטחונית בעניינים אחרים, כמו: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, בפרשת בר-און חברון, את ראש הממשלה אריאל שרון את יוסי גינוסר ואהוד יתום,ואת רפי איתן מול השלטונות האמריקנים, בפרשת פולארד, ועוד. ממאי 2002 ועד יוני 2006 שמש כמנהל הלשכה של רוה"מ אריאל שרון וכן יועץ מיוחד לענייני חוץ של רוה"מ. היה אחראי, מטעם רוה"מ לקשרים עם הבית הלבן, משרד החוץ ויתר משרדי הממשל בארה"ב . היה אחראי לקשרים עם מנהיגות האיחוד האירופי ועם ראשי המדינות העיקריות של האיחוד ומדינות אחרות. ניהל מו"מ עם הרשות הפלסטינאית, ירדן ומצרים, השתתף בהליכי ניסוח מפת הדרכים לשלום ונטל חלק פעיל בהתנתקות מרצועת עזה . אני מכיר את דובי מזה שנים רבות היה לי הזכות ולעונג לעבוד איתו וגם נגדו . תמיד התפעלתי מבקיאותו בחוק ובעובדות מוחו החריף ובעיקר מחוש ההומור היוצא מן הכלל שלו .נוכחתי שהוא יודע היטב את חשיבותה של הבדיחה במו"מ. חוש ההומור שלו קנה לו שם בין קהל עוה"ד, השופטים וכל אלה שבאו במגע איתו. נושא הרצאתו של דובי היום - "ישראל והפלשתינאים" ואני שמח למסור לידיו את המיקרופון.
המרצה פתח באווירה דבתיחותא בספרו בדיחה נגדית לבדיחה של חברנו נ"ל אורי ינובסקי שהציג אותו. ואז, בארשת רצינית יותר פתח בהרצאה. כאזרח נאמן, כמי שחי בארץ, הנושא של יחסנו עם הפלשתינאים הוא הנושא המטריד ביותר מעל ומעבר לנושא הפצצה האיראנית. הנושא הפלשתינאי הוא הנושא החמור בינינו לעולם הערבי ובינינו לבין אומות העולם. בתקופה של ערפאת המנהיגות הפלשתינאית הייתה מושחתת מיסודה. ערפאת עצמו היה מגדולי הטרוריסטים ומימן טרור ועודד אותו. אחר מבצע "חומת מגן" הוצעו אלפי מסמכים מהמוקטאה ברמלה וביניהם מאות מסמכים המעידים על תשלומים מכספי הרשות הפלשתינאית לטרוריסטים וקבוצות שונות של מחבלים. לכן, בתקופת שרון, ההנחה הייתה שאסור שתקום מדינה פלשתינאית שתהיה מדינת טרור. שבועיים לפני יולי 2002, התאריך שבו הנשיא בוש נאם את נאומו על המזרח התיכון, הושגה הקלטה בין שני טרוריסטים מובילים שהיוותה עדות לכך שערפאת מממן את פעילותם החבלנית. בוש קבע אז בנאומו שקודם צריכה לבוא הפסקת הטרור ויש להקים רשות פלשתינאית פוליטית תקינה ומסודרת. ורק אחר כך יש לפתוח במשא ומתן עם הפלשתינאים- קונספט הפוך למה שהאמנו עד אז.
עם נושא טרור המחבלים המתאבדים והתמודדות איתו ישראל נכשלה. מנהיגי הטרור הערבי ברגע שזיהו מישהו עם בעיה סוציו-אקונומית או פיגור קל, או אישה שסטתה בדרכיה לחצו עליהם להתנדב ולהתאבד. רבים מהם שהגיעו מהשטחים עברו לשטח ישראל ללא חגורות נפץ שאותן קיבלו ממפעליהם בישראל ומיד עלו על אוטובוסים והתפוצצו. ההוראות היו לעלות לאוטובוס ולא להתיישב אלא להישאר לעמוד על מנת שחגורת הנפץ שהכילה מאות מסמרי ברזל וברגים חצויים תשחרר את הרסס המתכתי בגובה ראשי היושבים באוטובוס ותגרום להרג מקסימלי. מתחילת האינתיפאדה מעל אלף ישראלים נהרגו והן מעל 900 ע"י מחבלים שהתפוצצו. ראש השב"כ הודה אז שאין לנו תשובה נגד הבעיה. גם למדינות אחרות אין פתרון בפני מחבל מתאבד המתפוצץ באוטובוס. שרון, בעזרת לחץ אמריקאי לשינוי החוקה בראשות הפלשתינאית ולמנות ראש ממשלה שיחצוץ בין ערפאת לשרים וכך התמנה סלאם פיאד, איש שהיה 20 שנה בארה"ב ובין השאר מעוזריו של פישר בבנק העולמי. פייד הוציא את "מנגנוני הביטחון" שפעלו בגדה תחת ערפאת והיו למעשה כנופיות מזוינות שיצגו פלגים שונים ותמכו בטרור- כל אלה הוצאו לפנסיה ואז גייס עשרת אלפים חדשים שעברו אימונים של שנה בירדן בניהול ופיקוח גנרל אמריקאי ושילב אותם במערכות השלטת הסדר בגדה המערבית ומאז, מעל לשש שנים קיים שקט בינינו לבין הרשות הפלשתינאית. הטרור הפלשתינאי פעל בתקופת ערפאת לא רק בישראל אלא גם פגע בתושבים ואזרחים בגדה כאשר כנופיות שהשתוללו תחת דגל "ההתנגדות הפלשתינאית" היו למעשה מליציות מזוינות, מעל 30 במספר, שהוציאו להורג פלשתינאים והרגו אחד את השני. תחת המהפך שחולל פיאד בחסות המטריה הפוליטית של עבאס התבטא בכך שמתוך 500 מבוקשים חלק גורש, חלק יושב בכלא הישראלי, חלק חוסל בידיי הכנופיות שלהם ולא נשאר אחד בחוץ. הדבר התבטא גם בשיפור המצב הכלכלי בראשות ובגדה, ההכנסה למשפחה ב2005 הייתה עד 180 דולר לחודש. והשנה הגיע למעל 500 דולר למשפחה באופן ממוצע. ברמלה כיום נבנו גורדי שחקים, מרכזי קניות, בכבישים נוסעות מכוניות מפוארות, בתי קפה הומי אדם. שינוי עצום בהשוואה למצב שהיה שם לפני 7 שנים. בתקופה של לאחר סיום האינתיפאדה האחרונה, הראשות הפלשתינאית לא הייתה בשלה מבחינת ההיבט הישראלי לשלום של ממש.
שרון היה אדם מאוד פרקטי. הוא דרש מהפלשתינאים שיפסיקו להרוג יהודים ואז אנו לא נמשיך להרוג פלשתינאים ושיהיה שקט וללא אלימות. לשלב הראשוני הזה של היעדר אלימות הגענו. כרגע קיימת אי בהירות איך יתפתח השלום עם מצרים. שלום זה כיום הוא שלום קר וללא תיירים. צריך לזכור שפיקוד הדרום שהכיל ארבע אוגדות היום ירד מעוצמתו במידה ניכרת. ובגבול עם מצרים, עם ירדן ועם פלשתין שורר שקט. ככל שהמצב הכלכלי משתפר השקט נשמר אך מאידך, למרות השקט והשגשוג המצב הפוליטי נסוג אחורה 25 שנה.
הממשלה הנוכחית לא מפנה שום התנחלות. הממשלה אינה מוכנה לדבר על ירושלים, אין שום דיבור על נסיגה כלשהי, וגדר ההפרדה הולכת ומושלמת. שנתיים אחרי האינתיפאדה כמעט ונחתם הסכם נועז ונדיב ביותר כלפי הפלשתינאים ע"י אולמרט. כיום, לאחר 5 שנות שקט בגבולות הכל נסוג אחורנית, הפלשתינאים חוזרים ומעלים את נושא " זכות השיבה" למרות שאין פלשתינאי שחושב ברצינות שהסכם שיבה יקוים אי פעם. בהסכם עם אולמרט נאמר שהכניסה לישראל תבוצע עפ"י החוק הישראלי וכל איסור כניסת פלשתינאי לא יהווה הפרת הסכם השלום בינינו לבינם.
כיום, נתניהו הוריד את הבעיה הפלשתינאית מסדר היום. הלחץ האירופי המתמיד לעצור את ההתנחלויות ולפתור את הבעיה ירד בגלל המשבר הכלכלי, ואילו נשיא ארה"ב אובמה עסוק היום עם הבחירות. וכך בתקופה שיש שקט בגבולות ואין אלימות, תקופה שמאפשרת להמשך מגעים ושיחות קיימת התעלמות כוללת מצד ממשלת נתניהו. השינוי המסוכן הוא מה שקרה במצרים והאם יצטרכו להקים מחדש את פיקוד הדרום, להגביר את הכוחות, לגייס מילואים ולמצוא פתרון לבעיה בסיני. לפי ההסכמים של השלום עם מצרים, המצרים מחזיקים 1500 חיילים שוטרים בסיני ואם הם ישתגעו ויתחילו להכניס דיוויזיות הדבר יחייב תגובה מקבילה מצידנו. לדעתו של המרצה מצרים לא תבטל את הסכם השלום אך תבטל את ההסכם הצבאי. צבא מצרים כיום הוא השני בגודלו בעולם אחרי צבא סין- מיליון ו200 אלף חיילים. ואם הם יעבירו רק 400 אלף חיילים לסיני זו תהיה בעיה קשה מאוד לישראל. מצרים שילמה באובדן 100 אלף חיילים במלחמות איתנו בעבר, ובהרס מוחלט, כל זאת בעקבות ניסיונות המעורבות שלהם למען הפלשתינאים. הנשיא מובארק אמר שהוא לא מוכן יותר להקריב חיילים מצריים עבור הפלשתינאים. אך הגישה עתה כאשר נשיא של האחים המוסלמים בפרלמנט עם רוב מוסלמי קיצוני עלולה להשתנות. הממשל הפלשתינאי שעשה לאחרונה כה רבות למען השקט והפסקת האלימות נתפס ברחוב הפלשתינאי ככישלון מדיני. ככל שהאנשים משכילים יותר, הרגישות למצב המדיני עולה פעילות המשטר נתפסת ככישלון ואז נוצרת קרקע בשלה לעליית דרישות האיסלאמיסטים הקיצוניים והחמאס.
חברתנו רמירה רוזן הודתה למרצה על ההרצאה המעלפת. נכון שכיום יש חמש שנות שקט וכולנו תקווה שהשקט והיעדר האלימות יוסיף לשלום. הנשיא נחום לדר כמיטב מסורת המועדון הודה למרצה והעניק לו תעודת הוקרה ואת דגלון המועדון כמזכרת. הוא היכה באצבע צרדה על הפעמון הרוטריוני והמפגש המעניין הגיע לסיומו.
------------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים:ר/ יורם נאומן.
סיוע בהדפסה: מאיה לבנשטיין
