05/02/2014 - ישיבה עסקית

הנשיא המכהן משה גן-צבי פתח את הישיבה שהיא הישיבה העסקית החודשית, ובתור שכזו אינה פתחה לאורחים. הוא ברך את החברים הנוכחים. הוא שלח ברכת אחלמה לשושנה שאול, אשתו של חברנו ר/זיגי שאול, המאושפזת ברמב"ם.

הטכס הרוטריוני נפתח בפסוק השבוע, אותו הביא חברנו ר/יורם קנטר:- לאור הדיונים לאחרונה בציבור ובעתונות לגבי המועמד המתאים לנשיאות המדינה ועל הצורך בקיום מוסד הנשיאות רציתי להעלות את הנושא למה הכוונה ב"נשיא" ומשמעות מוסד זה במדינת ישראל . (לשם מידע נעזרתי קמעא במידע מויקיפדיה ) . התואר "נשיא" מקורו בתנ"ך. בני חת תושבי חברון פנו אל אברהם בתואר הכבוד "נשיא אלוהים אתה בתוכנו" (בראשית כ"ג ו'), וגם ראשי השבטים של בני ישראל נקראו נשיאים. עוד נשיא אחד ליהודה מופיע בתנ"ך, והוא מנהיג גולי בבל אשר לו מחזיר כורש את כלי המקדש: "ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר, הנשיא ליהודה" (עזרא א8). בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, "נשיא" היה תוארו של ראש הסנהדרין – האיש שעמד בראש המוסד הדתי והשיפוטי העליון של היהודים בארץ ישראל.
הקונגרס הציוני הראשון העניק את התואר "נשיא" לבנימין זאב הרצל, מייסד ההסתדרות הציונית. בספרו "אלטנוילנד" פרש הרצל את חזונו למדינה היהודית, בה הקונגרס יהיה אחראי לבחור נשיא אחת לשבע שנים. תפקידו של הנשיא, על פי הרצל, יהיה ייצוגי בעיקרו, הוא יעמוד מעל למחלוקות פוליטיות ויסמל את האחדות הלאומית. עם הקמתה של מדינת ישראל החליטה מועצת המדינה הזמנית ב-16 במאי 1948, לבחור בד"ר חיים וייצמן, שכיהן שנים רבות כנשיא ההסתדרות הציונית, לתפקיד "נשיא מועצת המדינה הזמנית". וב-17 בפברואר 1949 בחרה הכנסת הראשונה בוייצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל. תפיסתו של המחוקק הישראלי לגבי נשיא המדינה, בדיוני ועדת חוקה של מועצת המדינה הזמנית, הייתה כי: "תפקידיו של הנשיא יהיו תפקידי ראש מדינה בלתי מפלגתי, המייצג את הארץ ואת העם בשלמותם, כלפי פנים וכלפי חוץ" . ב-1951 נחקק חוק כהונת נשיא המדינה,. חוק זה לא עסק בסמכויותיו של נשיא המדינה, אלא רק בכהונתו ובהליך בחירתו. 13 שנה אח"כ, ב-16 ביוני 1964 אישרה הכנסת את חוק יסוד: נשיא המדינה.
בחירת הנשיא נתונה בידי חברי הכנסת, ולמעשה היא בחירה פוליטית. הנשיאים שנבחרו היו בדרך כלל אישים בעלי שיעור קומה, שאר-רוח ותרומה למפעל הציוני ולמדינה, וזכו לאהדה רבה בכל שדרות העם. רבים מיהודי העולם מתייחסים אל הנשיא לא רק כנשיא מדינת ישראל אלא כנשיא העם היהודי. בפסיקתו של בית המשפט העליון נאמר:"הנשיא מסמל את המדינה, ואת ערכיה המוסריים והדמוקרטיים... הוא מייצג במעמדו את הממלכתיות, ואת הקווים המאחדים והקושרים בין פלגיה השונים של החברה הישראלית. הוא אמור לשקף באישיותו את הטוב, היפה, הערכי והייחודי המאפיינים את הציבור בישראל. הוא אמור לשמש דוגמא ומופת בדרך מילוי תפקידו.
בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי, כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין לאומיות השתתפות בטקסים רשמיים של המדינה . לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. זהו הליך מנהלי שגרתי, אך לעתים נקלע הנשיא ללחצים פוליטיים לשחרורם של אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ומחבלים פלסטינים במסגרת עסקות חילופי שבויים.
סמכות נוספת בידי נשיא המדינה המעוגנת בחוק יסוד: הממשלה, היא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת (בדרך כלל ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת) כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה. סמכות זו, המוכרת ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות, נעשית לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת ולפי הערכה אישית של הנשיא מיהו בעל הסיכויים הטובים ביותר להקמת ממשלה. המשמעות הייצוגית והסמלית של תפקיד זה הביאה לכך שעל אף שהבחירה נעשית על ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזכתה לאהדה רבה בכל שדרות העם, שאפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים . כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג ועזר ויצמן), מלומדים ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר ויצחק נבון). בקדנציות האחרונות נבחרו לתפקיד פוליטיקאים, ובינתיים נראה שמתווה זה ימשיך, למרות הצעות חוק שונות שמנסות למנוע מתפקיד זה להפוך לפוליטי.
ונסיים בציטוט מדברי הנשיא הראשון חיים וייצמן: " הדבר היחידי שהממשלה מרשה לי לדחוף בה את אפי היא הממחטה."

לאחר הקראת ברכות הרעות , הביא חברנו ר/זאב מטר את הברכה הבינלאומית בדרכו המיוחדת:
‏בשבוע שעבר ב 27/1/2014 ‏צוין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה היום בה שוחררו האסירים ממחנה ההשמדה אושוויץ ע"י הצבא האדום, ובאותו שבוע התקיימה בחוסר רגישות משועת ועידת מינכן לביטחון שבין היתר עסקה בישראל. בוועידה זו איים מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי על ישראל שאם לא נגיע להסכם עם הרשות הפלשתינית-נאבד אה תחושת הביטחון ונוחרם ע"י אומות עולם. מינכן עבורי היא מחנה הריכוז דכאו, שהיה המחנה הראשון והמודל למחנות הריכוז וההשמדה, בה מבין כ- 200,OOO ‏ אסירים שעברו דרכו ב 12- ‏שנות קיומו, נספו כ 30,000- ‏איש. ומכאן לועידת מינכן הקודמת שהייתה ועידת פסגה שכונסה ב- 29 ‏בספטמבר 1938 ‏. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובה נפגשן ןדנו אדולף היטלר (גרמניה הנאצית), נוויל צ'מברליין (ראש ממשלת בריטניה אדואר דאלאדיה (ראש ממשלת צרפת) ובניטו מוסוליני (שליטה של איטליה הפשיסטית). בוועידה נידונה דרישתו של היטלר לספח אן חבל הסודטים, שמעולם לא היה שטח בריבונות גרמנית ושמאז הסכמי השלום בתום מלחמת העולם הראשונה היה תחת ריבונותה של צ'כוסלובקיה. הוועידה בתיווכו של צ'מברלין שבקש מבניטו מוסוליני, להשפיע על בן בריתו היטלר להסכים לכינוס הועידה. צ'מברליין לא ראה צורך בהשתתפותה של צ'כוסלובקיה בוועידה, והיא כלל לא הוזמנה אליה, על אף שגורלה היה אמור להיקבע בה. גם בהשתתפות רוסיה - שהייתה בת ברית צבאית של צ'כוסלובקיה לא חפץ צ'מברליין. מלבד עמדתו העקרונית למדר את רוסיה הקומוניסטית מענייניה הפנימיים של אירופה, הוא גם חשש שרוסיה תציג עמדה נוקשה מידי בוועידה, מה שיקשה על השגת השלום שהביאה להסכם מינכן, בו נקבע סיפוחו של חבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה לגרמניה. במרוצת הזמן ‏הפך הביטוי "מדיניות מינכן" לכינוי ל מדיניות פיוס כלפי רודן תוקפן.
‏בלונדון צ'מברלין הכריז את הכרזתו הידועה לשמצה כי הוא הביא לעולם "שלום בזמננו", ונופף בפיסת הנייר שעליה חתם היטלר. בתגובה להסכם המביש אמר וינסטון צ'רצ'יל שהיה אז ראש האופוזיציה בבריטניה (ומאוחר יותר, בתחילת מלחמת העולם השנייה מונה לראש ממשלת בריטניה): "בריטניה הייתה יכולה לבחור בין חרפה למלחמה, היא בחרה בחרפה- ותזכה במלחמה". ‏ומכאן אברך בשם מועדוננו את מועדון הרוטרי של אוקספורד באוקסון, בבריטניה הנמצא באזור 1090. Rotary Club of Oxford,Oxon)). המועדון נוסד בשנת 1924 ‏, האזור בו נולד סר וינסטון לאונרד ספנסר צ'רצ'יל באוקספורדשייר . ‏המועדון נמנה על 61 ‏המועדונים באזור ובו 2122 ‏חברים. ‏במועדון 55 עצמו ‏חברים הנפגשים בכל יום שני בשעה 12.30 ‏במלון רנדולף . ‏למועדון פעילות מתמשכת בתרומה לבתי ספר באיזור מושי בטנזניה. ‏אבקש להרים כוסית ברכה למועדון n ‏ס, Ox‏tary Club of Oxford ‏סR ולצרף לברכה את הקצין הבריטי אורד צ'ארלס ווינגייט יליד 26 ‏בפברואר 1903 ‏, שהתמחה בלחימה זעירה (גרילה), שהקים את פלוגות הלילה והיה תומך נלהב של הציונות. במהלך שירותו כקצין הצבא הבריטי ו בארץ ישראל. בשנת 1938 ‏יזם וינגייט את הקמתן ואימונן של פלוגות הלילה של ההגנה בתקופת המרד הערבי הגדול בפלסטינה תחת השלטון הבריטי והמנדט, ועקב כך כונה "הידיד". במלחמת העולם השנייה שירת באפריקה ובאסיה, ונהרג במרץ 1944 ‏בהתרסקות מטוס בהודו, בדרגת מייג'ור גנרל (המקבילה לאלוף בצה"ל). כמו כן ‏נזכור ולא נשכח את חברנו חבר הכבוד של מועדוננו נ"ל אברהם עקביה, שהיה בשיא המועדון לשנת ,1976-1977 ‏ובשנות השלושים היה מזכירו של וינגייט, ונאחל לו אריכות ימים בבריאות טובה למרות שמצב בריאותו כיום אינו טוב. הרימו כולם כוס של ברכה בינלאומית למועדון הרוטרי של אוקספורד, אוקסון בבריטניה!

חברנו יורם קנטר העיר שאקדחו של ווינגייט נשאר שנים רבות בידי מזכירו הנאמן נ"ל אברהם עקביה, אשר העביר אותו לפני כעשור שנים לרשות מוזיאון המלחמה האימפריאלי בלונדון, שם מוצגת בובה בדמותו של ווינגייט, במדים בריטים של אז, ולמותניו חגור האקדח שהוחזר לבעליו.

הודעות הנשיא לגבי רוטרי ישראל-אירועי פברואר מרץ 2014:
1. כנס הענקת אותות פאול האריס בחיפה ייתקיים ביום רביעי 12 בפברואר 2014 במלון נוף. זהו ערב בו אנו מציגים את יכולותינו וחשיבותנו בעיני הקהילה שלנו. מקבלי האותות הם אנשים מובילים בקהילה. מובטח ערב אקסקלוסיבי ומעניין. אנא הירשמו אצל המזכיר כמבוקש. אני מבקש תשובה ברורה ממי שלא יכול או רוצה להגיע.
2 . אירוע הנטיעות המסורתי -מתוכנן ליום ו' 21 בפברואר 2014 ביער. כן יש להירשם למפגש ההמשך ביקבי אדיר. מומלץ ומיוחד !
3. בואו להשתתף בחצאי הגמר של תחרויות הנואם הצעיר בלאו בק בחיפה ב- 7 בפברואר 2014 ובלוד ב - 14 בפברואר.
4 . רשמו לפניכם את כנס האתיקה בחסות מועדון ת"א במסגרת אפיק המקצוע ב- 7 במרץ 2014.
5. כנס האינטראקט יתקיים לראשונה באזור ב 17 במרץ בגן יבנה

על האתיקה (חלק שלישי)
חברתנו ר/חביבה רוגר המשיכה להציג את החלק השלישי של משנתה בנושא הקוד האתי (שתי ההרצאות הקודמות נמצאות באתר המועדון) ואלו דבריה:‏ לפני שאמשיך בישיבות העסקיות הבאות, להעלות לדיון נושאים בתחום האתיקה, אני מבקשת לעסוק היום בהגדרות, שלא פעם יוצרות בלבול. חשוב להבדיל ולהגדיר בין המוסר - המעשה הנכון והטוב לעשותו, לבין האתיקה, שהיא מתן כלים התנהגותיים לעשיית המעשה הטוב הזה. ‏חשוב במיוחד אצלנו, ברוטרי, לדון בהיבט הייחודי של האתיקה המקצועית. האתיקה המקצועית מתייחסת לא רק לדרך הנאותה שבה נגיע אל המעשה המוסרי, אלא מתייחסת לאינטרסים נוספים, מתייחסת למערכות היחסים ולשימוש בכוח המיוחדים לכל מקצוע. ‏החוק אינו יכול, ואינו צריך, לתת את ההוראות להתנהגות האתית המקצועית. פרופסור אסא כשר עושה את ההבחנה בין החוק לבין האתיקה: החוק הוא סף - כל מה שמתחתיו נחשב להתנהגות לא חוקית ואסורה. האתיקה היא רף: כל מה שמעליו הוא אתי. מה שמתחת לרף הזה אינו אתי, גם אם הוא חוקי. ‏במקצועות רבים עלולה התנהגות, חוקית לגמרי, אך לא נאותה, לפגוע בלקוח, בקולגה ובאחרים. בארגונים רבים ובמסגרות מקצועיות נקבעה מסגרת של כללי ההתנהגות- הקוד האתי.
‏אני מודה שהיו לי התלבטויות בנושא. שכן, כאשר מחפשים הגדרות לקוד האתי הן נעות מ"תעודת זהות ערכית" של המקצוע או הארגון, ועד חוקים, או תקנות, או נהלים פנימיים, הקובעים התנהגות מקצועית ומכונים "קוד אתי" . ‏מה, אם כן, הייתה ההתלבטות שלי? שהרי אם זו תעודת זהות ערכית של הארגון, זהו חזון הארגון, ואם אלה חוקים או תקנות, הרי זו מסגרת חוקית ולא כללי התנהגות. ,‏אם כך, לשם מה דרוש קוד אתי? החשיבות הגדולה של מסגרת כזו היא קביעת כללי התנהגות נאותה דווקא באותם תחומים אפורים, אלה שאינם בגדר עברה על החוק, אלא מהווים הסכמה כללית של כל החברים באותו ארגון, על הדרך הנאותה להתנהגות, בעיקר זו המקצועית. כמעט בכל מקצוע ישנו תחום אפור כזה, התחום האפור רחב ורגיש יותר במקצועות כמו רפואה, עריכת דין, עיתונות, ואפילו צבא, שבהם התנהגות חוקית לגמרי יכולה לגרום לפגיעה באנשים שנמצאים בעמדת כוח חלשה יותר. הקוד האתי יוצר מסגרת שתמזער את יכולתם של אנשי המקצוע, שבידיהם כוח העלול להזיק, לגרום לנזק כזה.
‏לאחר שעברתי ובחנתי קודים אתיים של מקצועות שונים ושל ארגונים שונים, הרשו לי לומר בגאווה שהקוד האתי של רוטרי, ארבעת המבחנים, הוא היישום הנכון ביותר, לטעמי, של קוד אתי: הוא אינו קובע הוראות וכללים, אלא קובע מבחנים, דרכי התנהגות, שעל פיהם יכול כל חבר בארגון לבחון את התנהגותו ויחסו לכל מקרה ספציפי. ‏ועם כל ההסתייגויות שהזכרתי, נראה כי מבנה טיפוסי של קוד אתי יכלול הגדרת זהות של הארגון או המקצוע, יעדים של הארגון, הערכים המקובלים על כלל חברי הארגון שיש לשמור בדרך להשגת היעדים, ודרכי ההתנהגות הראויה לאור ערכים אלה. ‏קוד אתי, שלא כמו חזון או כללים, מכיל בקרבו ערכים חברתיים, שהארגון, או בעלי המקצוע, מקבלים עליהם כחלק אינטגראלי מהיותם חלק מהארגון. ‏התחלתי את הדברים בהתלבטות, ואסיים אותם בהתלבטות: אם ארגון , או התאגדות מקצועית, קובעים כללי התנהגות נאותה, קוד אתי, מה קורה כאשר ישנה עברה על הכללים האלה? אם ישנה ענישה עליהם, הרי הכללים הנקבעים בקו‏ד האתי כמוהם כחוקים, וכבר דיברנו על ההבדלים בין החוק לאתיקה. ‏ואם אין ענישה על עבירות אתיות, האם איננו פותחים כאן פתח למצב שבו אלה, המקבלים עליהם את הכללים מלכתחילה היו נוהגים כהלכה, ואילו אלה שהתחום אפור מדי עבורם, אלה שצריכים מסגרת וכללים, לא יישמעו לכללים אלה, שהרי אין ענישה. ‏אין לי תשובה חדה ומוחלטת להתלבטות זו, אבל אני סבורה שכאשר בארגון מסוים הרוב המכריע של החברים מקבל עליו דרך התנהגות נאותה, מי שעובר על התנהגות זו יוקע על ידי חבריו. נכון כי הוקעה זו היא סוג של ענישה, אבל יש בה אמירה ברורה: איננו מזדהים עם התנהגות לא נאותה ואיננו משלימים עם פגיעה באחר שההתנהגות הלא נאותה גורמת.

נושאים שעלו לדיון במפגש:
נ"ל אדי חי הביא לידיעת החברים מידע על הפרויקט הארצי של רוטרי ישראל לטפל ולדאוג לחיילים בודדים ששרתו בצבא עם צאתם לחיים האזרחיים. כל עוד הם בשרות הצבאי יש מי שדואג להם אבל עם שחרורם הם ניצבים בפני בעיות רבות להשתלב בחיים האזרחיים. את התכנית הקים ארגון "כנפיים", ורוטרי ישראל משתתף בה. המטרה לסייע להם בבעיות כלכלה,לימודים, דיור, ייצוג משפטי ועוד. לשם כך הוקמה ועדה של 20 חברים ברוטרי ישראל הנחלקים לארבעה אזורים ברחבי הארץ. השנה נ"ל אדי חי יעמוד בראש הועדה בנושא זה.
נושא שני אותו העלה נ"ל אדי חי הוא לגבי הנוהל התקנוני המתייחס לחבר מועדון שעזב ואחר תקופה מבקש לחזור לחברותו במועדון.
ר/זאב מטר העלה את נושא הכנס להבנה בינ עדתית והענקת מגיני הסובלנות בפורום זה. הרעיון של הכנס להבנה בינעדתית הנערך אחת לשנה ב"חג החגים" שהופעל וייושם על ידי נ"ל סעיד אליאס בתקופת היותו נשיא המועדון, ואחריו המשיך בכך חברנו ר/האני אלפאר. הטכס היה בחסות מועדוננו כל שנה בבית הגפן שהוא מרכז משותף לסובלנות יהודית ערבית, אבל השנה הוא הועבר למרכז פרס לשלום ביפו, מרכז שיש לו קונוטציה פוליטית. בטכס נישאו דברים על ידי מועמדים פרו פלסטינים מנצרת ושפרעם , התבטאויות לא מקובלות שלא ברוח הרוטרי. לדעתו יש להעניק מגיני הערכה רק בין חברי רוטרי ישראל ולא לעושי פוליטיקה למינהם.
נ"ל אלי חכים מציע להעניק מגיני הערכה ומגיניס ובחנות למוסדות בחיפה שעושים עבודת קודש למען שתי העדות ולאמץ אותם , דוגמת המוסד הטיפולי של הנזירות באלנבי, ביה"ח האיטלקי וכדומה שעושים למען הקהילה וההבנה הבינעדתית בחיפה, על המועמדים לטקס ועל הפיקוח והניהול של הענקה להיות באחריות מועדוננו-רוטרי חיפה. נ"מ יוכי פלר אמרה שלדעתה אסור לןןתר על הענקת מגיני הסובלנות על ידי המועדון אך יש לבחור טוב טוב את הועדה הקובעת מיהם המועמדים לקבלת הפרס.

חבר המועדון נגיד האזור שאול ד'אנג'לי אמר שזכותו של המועדון אם יחליט- לוותר על הפריקט, אבל רוצה להזכיר שחמישה חברים ותיקים במועדון שלנו היו בין חברי הועדה שקבעה את חתני מגיני הסובלנות השנה. לדבריו הוא עומד להציג את פרויקט הטריומפ בכנס הרוטרי העולמי באוסטרליה כדוגמה לפרויקט סובלנות . הענקת מגיני הסובלנות הבינעדתית הוא אחד הפרויקטים היפים של רוטרי ישראל, ומתקבל בעין יפה ברוטרי הבינלאומי. לדעתו זו תהיה שגיאה גדולה אם מועדוננו יוותר על פרויקט זה.
גם נ"ל דני פסלר מצטרף לדעה שתהא זו טעות חמורה לוותר על פרויקט הענקת מגיני הסובלנות. כבר אריסטו ב 334 לפנה"ס אמר שכל אדם הוא יצור פוליטי, ברוח זו יש להבין את הדברים שנאמרו בטכס האחרון, ועלינו ללכת בדרכי וולטר שאמר: "אייני מסכים לחלוטין עם דעתך, אך אעשה הכל על מנת שתוכל להשמיע אותה".
וברוח זו של פתיחות להבעות דעה גם אם היא לא מקובלת נסתיים הדיון, הנשיא הקיש בעוז על פעמון הרוטרי והישיבה התפזרה עד לחודש הבא.
---------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
 צילומים: ר/יורם נאומן