05/08/2015 - ישיבה עסקית

מפגש מועדון 5 באוגוסט 2015 -  ישיבה עסקית, דברים לזכר חברנו ד"ר מיטק ז"ל במלאת 30 לפטירתו.

הנשיאה המכהנת יוכי פלר פתחה את המפגש שהוקדש בחלקו הראשון לזכר חברנו ר/ד"ר אנריקה מיטק ז"ל במלאת 30 לפטירתו ובחלקה השני נוהלה כישיבה עסקית מן המניין סגורה לאורחים. הנשיאה ברכה את בני משפחתו של ר/אנריקה מיטק ז"ל- אשתו נלי והבת לאורה. כן ברכה את חברנו הוותיק שפרש, נ"ל בני רודיטי, ואת כלל החברים הנוכחים במפגש.

הנשיאה פתחה את המפגש בדבריה בבקשה להבהיר ולהביא דברים על דיוקם: במפגש הראשון השנה של המועדון היא ייחסה בטעות את ההחלטה לקבל נשים למועדוננו לנ"ל שוקי כפירי ז"ל, שבעת נשיאותו בשנת הרוטרי 1993/4 פעל רבות בניסיון לשכנע את חברי המועדון לקבל נשים כחברות מלאות, אך לא הצליח להתגבר על התנגדות רוב החברים דאז. למעשה רק בשנת הרוטרי 1998/99 , הצליח נ"ל כרמל הכהן להעביר את ההחלטה וליישומה. הדיונים על צירופן של הנשים כחברות מלאות ושוות זכויות למועדוננו התקיימו לאורך שנים, והיה זה קריק (נ"ל כרמל הכהן) שהביא למימוש וביצוע החלטת ההנהלה בתקופת נשיאתו ומגיע לו מלוא הקרדיט והכבוד.

את פסוק השבוע הביאה חברתנו ר/חביבה רוגר:
בשבוע שעבר, כאשר חשבתי על פסוק השבוע הזה, תכננתי כמה אמרות קלילות בנושא החום הכבד.‏אבל הגיע סוף השבוע הנורא, שבו נשרף תינוק למוות ובני משפחתו נלחמים על חייהם, שבו רוצח בן בליעל רצח את הנערה שירה בנקי, נכדתו של חבר תנועת הרוטרי בישראל  נג"ל דוד נוימן. אני שולחת מכאן השתתפות בצער לדוד וללאה, ניחומים - אין. ואי אפשר לעבור לסדר היום ולדבר על ‏מזג האוויר. ‏מעשי הרצח הנתעבים הללו נעשו בידי יהודים. היכן היהדות של הרוצחים? ‏אנחנו מכירים את הדיבר, מעשרת הדיברות, "לא תרצח".  ‏ביהדות יש רק שלוש עבירות המוגדרות כ"ייהרג ובל יעבור". רצח הוא אחת מעבירות אלה. ‏אבל אפילו במצוות בני נוח, המצוות המחייבות כל אדם באשר הוא בן אנוש, לא רק יהודי, מופיעה השלילה המוחלטת, האבסולוטית של רצח. שפיכות דמים הייתה הפשע החמור ביותר בדור המבול, עונש שדינו מוות. "שופך דם האדם - באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוהים עשה את האדם". (בראשית ט' ו'). ‏חוקי המקרא אינם מאפשרים כל ענישה אחרת לרוצח מלבד עונש מוות: "ולא תיקחו כופר לנפש רוצח, הוא רשע למות - מות יומת" (דברים ל"ה ל"א) . ‏   שפיכות דמים היא הדרגה החמורה ביותר של "חמס ‏". הענישה הזו לרוצחים, נועדה להבטיח שהחברה לא תידרדר שוב למצב של  ‏" מלאה הארץ חמס" ‏.

 לאחר קריאת ברכות הרעות על ידי חברתנו ר/חניתה מלכוב, הובאה הברכה הבינלאומית על ידי חברנו ר/צבי פרידמן: הברכה הבינלאומית הרוטריונית שלוחה הפעםן למועדון הרוטרי  שבמדיסון - ויסקונסין בארה"ב. (Rotary Club of Madison, Wisconsin, USA). המועדון נוסד ב 1913, ויש לו 500 חברים (!), ובכך הוא אחד מעשרת המועדונים הגדולים בעולם. בעיר מדיסון שמספר תושביה הוא קרוב ל 260.000 קיימים בנוסף עוד 5 מועדוני רוטרי ואחד מהם הוא מועדון אינטרנטי. המועדון שייך לאזור 6250 וחבריו נפגשים בימי רביעי בצהריים במלון פארק. בשל גודלו, נשיא המועדון צריך להשתתף בישיבות של 4. הוועדות השונות. בקרן המועדון הגעו למיליון דולר , ובכל שנה מחולקות מלגות בסך כולל של חצי כמיליון דולר. בין הקרנות השונות קיימת גם קרן לקבוצות פעילות גופנית ולמתן יעוץ בנושאי בריאות גופנית. הם תורמים כחצי מיליון דולר נוספים בשנה לפרויקטים בתחום השלום, מניעת מלות, מים נקיים, ותמיכה בחינוך. לפעילות המועדון קיימת השפעה רבה על הקהילה האנושית באזור. הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון הרוטרי של מדיסון !

דברים לזכרו של אנריקה מיטק ז"ל, במלאת 30 לפטירתו:
ראשון הדוברים היה חברנו ר/אלחנן גרינברג, שכמו אנריקה ז"ל היה רופא א.א.ג וניהל את המחלקה בבי"ח כרמל בה עבד גם ד"ר אנריקה מיטק. אלחנן הוא גם (לצורך גילוי נאות...)בן דודה של נלי, אשתו של אנריקה ז"ל. אלחנן סיפר שאנריקה הגיע לארץ ב 1977, ועבר לעבוד במחלקתו בכרמל. אנריקה נולד וגדל במנדוזה שבארגנטינה, אך את לימודי הרפואה ההתמחות במחלות א.א.ג עשה במרכז הרפואי בבואנוס איירס הוא התמחה בניתוחי אזנים, והביא עימו ידעי רב למחלקה בארץ בנושא זה. אנריקה הצליח מאד בעבודתו בביה"ח ובמגע עם החולים, נועם הליכותיו, סבלנותו ונטייתו להרגיע ולהשקיט אירועי מתח בעבודה ובחדר הניתוח היו לשם דבר. הוא הביע את תנחומיו למשפחה ולבן מרסלו שגם הוא רופא ולא הצליח להגיע היום למפגש
ר/אדולפו אידלשטין שהיה חברו הטוב סיפר  שאנריקה היה חבר במועדון כ 33 שנה היה פעיל בשנים הראשונות אך בשנתיים האחרונות בשל מחלתו , היותו מרותק לחמצן ובשל קשיים בהליכה, נאלץ לפרוש מנוכחות פעילה בישיבות המועדון היה רופא מעולה ויצר קשר טוב עם מטופליו, ובפרט דוברי הספרדית שביניהם.
נ"ל בנו רודיטי סיפר שהוא ואנריקה מיטק התקבלו למועדון באותה השנה, שנת 1981 , כשהספונסר שלהם היה חברנו ר/זיגי שאול. מאז קבלתם למועדון היו בני ואנריקה ידידים, וגם השפחות התיידדו. נפגשו במסעדות ובבתים, למפגשם חברתיים ושתית בירה בשותף. בשנים האחרונות הנידות שלו הייתה מוגבלת והמפגשים מערכו אצלו בבית כשהוא מרותק לכורסא ולבקבוק החמצן. אנריקה נהנה תמיד להיזכר ולספר על בית אביו במנדוזה, ועל הפרופסור הגדול ברפואת א.א.ג אצלו התמחה בבואנוס איירס.
סיימה את שורת הדוברים לאורה, ביתו של אנריקה ז"ל. היא אמרה שהיא מאד נרגשת לדבר בפנ חברי המועדון כי לאביה מפגשי המועדון היו קודש הקודשים והוא הקפיד לקחת חלק פעיל בהם. לפנ כ 20 שנה היא נקראה למועדן הרוטארקט שלנו, בתקופת נשיאותו של נ"ל מאיר מנדלמן, פעילותו של נ"ל שלמה אסיף , ונשיא הרוטראקט היה אורן קנטר . לדבריה מה שהפריע לה אז הייתה הידיעה שבגיל 30 היא לא תוכל לעבור ולהצטרף למועדון שלא קיבל אז נשים לשורותיו, אלא רק לאינרוויל, והיא שמחה לראות שכיום המצב שונה והנשיאה לכל דבר יוכי פלר היא אישה...

לסיום הטכס, הקריא מזכיר הכבוד של המועדון, נ"ל ונג"מ דני פסלר קדיש "חילוני", שחובר על ידי בן קיבוץ נגבה שלום סמיד:

‏"קדיש חילוני"

יתגדל שם האדם,  יתעלה פועל חייו

‏ויתברך בזיכרוננו על צרור מעלליו בימי חלדו

‏ועל המעש שלא הספיק להשלימו , על החלומות שנטוו ונמוגו

‏ועל סגולות-יקר ואף חולשות אנוש שנגוזו, מבעד הדוק הערפילי של הזמן .

‏ יזהיר זכר האדם והד חייו ‏כזוהר הרקיע בליבנו,

ושמו לפני שמש ינון , כי מותר האדם הוא הזיכרון ‏מעבר למחיצות הזמן .

‏לא בחושך שמו יכוסה . ‏צו המשך החיים יצמיח פורקן לכאבנו המשוקע .

‏הזמן במהלכו ירחם , ‏וננצור את כל פרחי חייו לימים רבים.


בשלב זה הסתיים החלק של המפגש לזכרו של אנריה מיטק והמועדון עבר לחלק השני- לישיבה העסקית. בתחילת הישיבה העסקית, לאחר שהאורחים ילאו מהאולם, ביקשה הנשיאה יוכי פלר להתייחס  לאירועי השבוע: השבוע רמת האלימות בחברה הישראלית הגיעה לשיאים מדאיגים  שריפת בית על יושביו בכפר הפלשתיני דומא- בשם המלך המשיח, רצח הנערה שורה בנקי זיכרונה לברכה, במהלך מצעד הגאווה בירושלים. שירה הייתה נכדתו של נג"ל דוד נוימן ורעייתו לאה. מקרי זוועה אלו עומדים בסתירה גמורה לכל עך הומניסטי ויהודי כאחד. אנחנו , כמועדון רוטרי, מגנים כל גילוי אלימות מכך סוג שהוא וכואבים כאב עמוק את מותם של עלי התינוק ושל הנערה שירה. שניהם היו טהורים וצחים כשלג במותם ונקטפו על לא עוול בכפם בידי בני עוולה. אך בכך לא די-האלימות הפכה להסתה פרועה ברשתות החברתיות גשהיא לובשת גלימה דתית של היוצאים למלחמת קודש לכאורה, בשם האל והמלך המשיח.

בשלב זה הועבר המיקרופון למזכיר הכבוד נגמ נ"ל דנ פסלר שהקריא את שירה של המשוררת הפולניה כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996 – ויסלבה שימבורסקה על השנאה.:

שנאה - ויסלבה שימבורסקה (כלת פרס נובל לספרות-1996)

ראו, מה רבת פעלים עודנה, כמה טוב שורדת במאתנו השנאה.  באיזו קלות היא מדלגת מעל משוכות גבוהות. כמה קל לה- לזנק, ללכוד.  אין היא דומה לרגשות אחרים. מבוגרת וצעירה מהם בעת ובעונה אחת. בעצמה יולדת עילות, המפיחות בה חיים. אם היא נרדמת, שנתה אינה שנת- עד. חוסר שינה אינו גורע מאונה, אלא מוסיף.
דת לא דת- העיקר לרכון לזינוק. מולדת לא מולדת- העיקר לזנק לריצה. צדק טוב בתור התחלה. אחר כך היא כבר דוהרת מעצמה. שנאה. שנאה. את פניה מעקמת העוויה של אקסטזת אהבה..  אח, הרגשות האחרים- חולניים ונרפים. ממתי יכולה אחווה לקוות להמונים? האם חמלה הגיעה אי- פעם ראשונה למטרה? ספקנות, כמה בעלי רצון היא סוחפת אחריה? סוחפת רק היא, שבוטחת בעצמה.
מוכשרת, מהירת תפיסה, חרוצה עד מאד. האם הכרחי לספר כמה שירים חברה. כמה דפי היסטוריה סיפררה. כמה שטיחי אדם פרשה בכמה מגרשים, בכמה אצטדיונים.   בל נרמה את עצמנו: היא מסוגלת ליצור יופי. נפלאים הבזקיה בלילה אפל. נהדרים ענני הפיצוצים בשחר ורוד. קשה להתכחש לפתוס של חרבות ולהומור גס של עמוד המזדקר מהן באון.
היא אלופת הניגודים בין השאון לשקט, בין הדם האדום לשלג הלבן. ומעל לכל, לעולם לא משעמם אותה המוטיב של רב טבחים ללא רבב הרוכן מעל קרבנו המגואל. בכל עת נכונה היא למשימות חדשות. אם חייבת היא לחכות, תחכה. אומרים, שהיא עיוורת. עיוורת? עיניה חדות כעיני צלף והיא מביטה בעתיד באומץ – היא לבדה.

בשלב זה עברנו מעבר חד משירה מודרנית לענייני דיומא – אישור תקציב המועדון לשנת הרוטרי 2015/16 . גזבר הכבוד של המועדון השנה, ר/שחר שבו הציג את התקציב שעותקים ממנו חולקו לחברים. נערכה הצבעה והתקציב אושר פה אחד וללא נמנעים או מתנגדים. לאחר ההצבעה ניתן הזמן להעלאת נושאים חופשית על ידי החברים:

נ"ל אדי חי סיפר בגעגוע על הימים הטובים בעבר בתולדות המועדון עת החברים הקפידו לבוא למפגשים בכל יום רביעי שבוע אחר שבוע ולא רק שלוש פעמים בשנה..לדעתו משהו לקוי במערכת, שמקבלת ארבעה חברים חדשים למועדון, ושלושה מהם נעלמים ללא זכר אחר 2-3 פגישות. מבקש מההנהלה להקדיש יותר תשומת לב ולעקוב אחר החברים החדשים, לדאוג ל"סיעור מוחות" שלהם בנושאים רוטריונים בסמיכות לקבלתם ולא חודשים אחר כך.  הנשיא יוכי פלר השיבה שההנהלה השנה רואה את הדברים באותה צורה, הוקמה ועדה חדשה בראשות נ"ל נחום  לדר שתסייע לעקוב אחר החברים החדשים.

נ"ל שלמה אסיף ביקש לומר כמה דברים בנושא ועדת הביקורת. ברוב המועדונים בארץ אין שמץ של מושג על הצורך בקיום ועדת ביקורת של המועדון. כאן מתחילה ההתדרדרות לדעתו. אנו חייבים להגיש כל שנה ובזמן דין וחשבון על פעילויות המועדון הן לרשם העמותות והן לרשויות המס. ועדת הביקורת הנוכחית שהו עומד בראשה תקפיד על הגשת מאזנים בזמן, תקבל פרוטוקולים ותפקח על הנושא שיתנהל כנדרש ללא השהיות ואיחורים כפי שהיה בעבר.

ר/נפתלי ויטמן העלה מחדש את נושא ביקורי החברים אצל חברי מועדון מאושפזים בבתי חולים או רתוקים למיטתם בבתיהם. לאחרונה ירד מאד מס' החברים המבקרים אצל חברים חולים, והזכיר את חשיבות הקשר לחבר שמסיבות מחלה נאלץ להעדר מישיבות המועדון.

נ"ל אלי חכים מחה על כך שבישיבה הקודמת במסגרת איסוף תרומות לפרויקט אמץ תלמיד, עברה האחראית משולחן לשולחן ודרשה תרומה בפני כל יושבי השולחן, דבר שהעמיד במבוכה את אלו שבחרו שלא להצטרף למניין  התורמים. לדעתו די בפניה באינטרנט ואולי גם על ידי פניה טלפונית אישית לחברים אך לא בגישה פרונטאלית בוטה  משולחן לשולחן לעין כל. יש מספר התרמות במשך השנה, הן של מפעלי ההזנה והן של פרויקטי אמץ תלמיד, ולדעתו מה שנעשה והצורה שנעשה-זו לא הדרך. הנשיא יוכי פלר השיבה שהשנה נאסף סכום כסף נכבד למפעל "אמץ תלמיד" שבו על כל מאה ₪ תרומה חברת אופיס דיפו מעניקה 120 ₪  לרכישת ציוד לימודים, ילקוטים ומכשירי כתיבה לתלמידי כיתות א' נזקקים. יתכן שיש לשכלל את נושא הפניות באופן אישי ללא התרמה בפומבי, ויש לדון על כך.

בשלב זה הגיעו מחוגי השעון לשתיים ושלושים, עת סיום הישיבה. להקשת קול הפעמון הנשיאותי- הסתימה הישיבה עד למפגש העתידי ביום רביעי הבא עלינו לטובה.

-----------------------------
כתב וערך: ר/ יורם קנטר

צילומים :   ר/יורם נאומן