הנשיאה המכהנת יוכי פלר פתחה את המפגש וברכה את האורחים הרבים ביניהם נשיא מועדון רוטרי חדרה, נשיא מועדון רוטרי כרמל, נשיאת האינרוויל ואת החברים הרבים שהתכנסו למפגש. הנשיאה דיווחה על ביקור שלה בשיתוף נ"ל אדי חי ביום השישי האחרון באגודת "יחד" המסייעת לחייילים בודדים. הם מסרו בשם חברי המועדון חבילות שי לחיילים שכללו שמיכות, כרבוליות ותנורי חימום, שגרמו לשמחה גדולה אצל החייילים והחיילות שקיבלו אותם בשמחה.
את פסוק השבוע הביא הפעם חברנו ר/חאתם חורי : העולם הנוצרי הקתולי והפרוטסטנטי חוגגים היום את "חג הטבילה" המוכר גם בשם חג ההתגלות או הלילה השנים עשר אחרי חג המולד. חג הטבילה כשמו כן הוא נחוג לזכר הטבילה של ישוע המשיח לפי האמונה הנוצרית, על ידי יוחנן הקדוש בנהר הירדן. אגב, האורתודוקסים חוגגים את אותו חג ב 18 לינואר כי הם משתמשים בלוח השנה היוליאני הנהוג בכנסייה האורתודוקסית.
על כן מצאתי לנכון להביא כפסוק השבוע את התפילה הנוצרית המקובלת ברוב העדות והזרמים הנוצריים, והראויה לדעתי הצנועה להיות תפילה בין-דתית, והיא "תפילת אבינו שבשמיים" המתחילה במילים אבינו שבשמיים, והמכונה גם בשם "תפילת האדון"( The Lord's Prayer ) כיוון שהיא מיוחסת לישוע עצמו ("האדון" בפי הנוצרים). על-פי הברית החדשה, ישוע הציג את התפילה כדגם לתפילה ראויה הנאמרת ביחידות. הוא אמר (ע"פ מתיו ) 6:6 : "ואתה כי תתפלל, בוא בחדרך וסגור דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר, באלה המילים: אבינו שבשמיים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כפי בשמיים גם בארץ. את לחם חוקנו תן לנו היום, ומחל לנו על חטאינו כפי שמוחלים גם אנו לאלה שחוטאים כלפינו . ואל תביאנו לידי ניסיון ,כי אם תחלצנו מן הרע. אמן" .
לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי ר/ארז ישכרוב , עברנו לברכה הבינלאומית אותה הביא מנהל אפיק השרות הבינלאומי נ"ל מיכה פוקס. ברוח נושא ההרצאה היום על הנוער הפלשתינאי, בחרתי לברך הפעם את מועדון הרוטרי של רמאללה שבשטחי הרשות הפלשתינית. המועדון נוסד בשנת 2010 ונמצא באזור 2452 . חבריו נפגשים בימי רביעי ב 18:00 לארוחת ערב במסעדת דארנה שברמאללה. המועדון מפעיל פרויקטים רבים לווחת הקהילה ובמיוחד לילדים ולנוער, בין השאר אחזקה ותמיכה במרכז הילד במחנה ג'לזון של מחשבים, ספרים, צעצועים וציוד ספורט, אינקובטור נייד בבית לחם המסייע בכפרי האזור לטיפול והעברת פגים לבתי החולם לאחר הלידה, פארק לילדים ומגרשי משחקים במחנה צבאי עזוב בבית סחור\ תמיכה בביה"ס לבנים אל-ליבאן אל-גאהור ע"י ציוד למחשבים ולמעבדות, ציוד משרדי כפקסים ומכונות צילום ועוד, תמיכה במרכז ליולדות בכפר אל עקבה , אספקת מכשירי שמיעה ל 25 ילדים עם קשיי שמיעה וכן תמיכה לסיוע במלחמה בפוליו בשיתוף משרד הבריאות הפלשתיני וסיוע בהסברה בפרויקט הרוטרי העולמי לחיסול הפוליו בעולם. הבה נרימה כוסית של ברכה רוטריונית למועדון רוטרי רמאללה!
את המרצה האורחת הציג ר/ ערן דובובי שאמר שלכבוד ועונג הוא לו להציג את המרצה אותה הוא מכיר עוד מזמן השרות המשותף ביחידה 8200 של חיל המודיעין בצה"ל. ד"ר רונית מרזן מתגוררת בחיפה,נ+3 .
1980-1993 - שרות חובה (עתודאית) ושרות קבע ביחידה 8200 בחיל המודיעין בדרגת רב-סרן בתפקידים קבר"ית (קצינת בינה רשתית), קצינת תרגום ומפקדת ביה"ס קדם צבאי של חיל המודיעין. עשתה ב 1981 את התואר ראשון בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, ב 1985 השלימה לימודים לתעודת הוראה באוניברסיטה הפתוחה, את התואר השני עשתה ב1993 במדע המדינה, מסלול מנהל ציבורי, גם כן באוניברסיטת חיפה, את לימודי ההשלמות לדוקטורט בהיסטוריה של המזרח התיכון, וכתיבת עבודת תזה שנושאה: "שימוש בדת על ידי חאג' אמין אלחוסייני לקידום מטרות פוליטיות ולאומיות בתהליך הבינוי של האומה הפלסטינית" וקיבלה ב 2014 את התואר שלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון,
תפקידים עיקריים:1993 - 2012 - מזרחנית מומחית ידע במשרד ראש הממשלה, עסקה בתפקידים מקצועיים, והעבירה הרצאות לעובדי המשרד בתחום ההתמחות. ראש ענף.
2012 ואילך - עמיתת הוראה בחוג למדע המדינה, מרצה בתוכניות הביטחון הלאומי לתואר שני בנושאים:
* התפתחות היסטורית ושיח פוליטי של הערבים בישראל
* הסלמה דתית בשיח הלאומי הפלסטיני
* משטרים ומהפכות בעולם הערבי
2013 ואילך - מעבירה הרצאות בנושא דת, לאומיות וקונפליקטים במזרח התיכון למוסדות, גופים ביטחוניים ופרטיים במסגרת עסק עצמאי הנקרא "אפכא מסתברא".
2015 - עמיתת מחקר בקתדרה לגיאואסטרטגיה ע"ש חייקין באוניברסיטת חיפה.
2016- עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית
המרצה פתחה בדבריה שיש צורך הכרחי להכיר את השפה, התרבות והמנהגים על מנת להבין את מה שעובר על הנוער הצעיר הפלשתינאי כיום. בחברה הערבית לאימא המקום הכי חשוב "חורמה" מקודשת. האימא היא המחנכת את בניה לנורמות של כבוד ושל בושה . מה שעושה הצעיר הסכינאי המפגע הוא הטלתה כתם על האימא ופגיעה בכבוד המשפחה, ויש להביא את האמהות של המפגעים המבוקשים לקרוא לבניהן המפגעים והמבוקשים שיסגירו את עצמם. לאמהות הפלסטינאיות מקום חשוב ומרכזי בחינוך לקבלת האחר.
מה משפיע על הצעיר הפלשתינאי? מאז מותו של ערפאת ב 2004, התפרקה "המשפחה הלאומית" עם מות האיש שהפך לדמות האב המיתולוגית. ה"אחים" שלהם בארצות ערב השכנות אינם מתעניינים עוד במה שקורה לפלשתינים אלא עסוקים בסכסוכים ומלחמות ביניהם לבין עצמם. האדישות והפסיביות של מדינות ערב בכל מ שקשור למסגד אל אקצה, שהצעירים מאמינים שמטרת היהודים היא להרסו ביום מהימים ולבנות במקומו את בית המקדש. הדרה-ההכרה הלאומית שהם נמצאים תחת שלטון כיבוש ישראלי מדכא מביאה לליבוי של 66 שנות שנאה לישראל וליהודים.
המרצה הביאה שלל של קריקטורות ותמונות מהעיתונות ושידורי הטלביזיה הפלשתינית . בחלק הבלתי אלים של התעמולה הם הולכים עם חולצות שעליהן מוטבעות כתובות וסמלים . מקעקעים את הדגל הפלשתיני על היד (קשר לקעקוע המספרים ביהודים בשואה?), חולצות עם המספר "8" שמסמל את תוצאת חילוק שנת 1948 במספר 194 (החלטת האו"מ בנושא הפליטים) ודמות הילד בציורים עם ידיים בכיסים ללא נשק, שלא מוכן לקבל כל פיתרון מדיני עד שתיפתר בעיית הפליטים.
חלק גדול מהסמלים מוקדש לאירועי 1948 + 1967, ה"נקבה וה"נקסה" , עם מספרי השורש הריבועי של שנים אלו כמספר סימל, כתובות שירושלים היא מכה הערבית וכתובות נוספות המקשרות בין ירושלים לאיסלאם.
הצעירים מאוד כועסים על הפילוג בין החמאס לפתח, והקרע מופיע גם בתוך המשפחות הערביות ומביא גם לפילוגים בתוך המשפחות עצמן. הם איבדו את האמון שיגיעו לאחדות בין הפלגים ובסקרים השונים נצפה שפוחת העניין בחמאס או בפתח.
מבחינת הפן הכלכלי-המצב קשה מאד. קיימת האטה גדולה בהעסקת צעירים פלשתינים במדינות המפרץ כי הם יקרים יותר מהפועלים שזורמים לשם מאסיה, וכן פחות ופחות אפשרויות תעסוקה בישראל ובשטחים.
חלק גדול מאלו שהועסקו ומועסקים בישראל טוענים שהם הושפלו ומושפלים על ידי המעסיקים הן בנושאי שכר, הן בתנאי מגורים קשים ובלתי נסבלים והן מהיחס במחסומים. קיימת גם אי התאמה בין מה שהם לומדים ולמדו מבחינה מקצועית ליכולת העסקתם, וכך טכנאי מחשבים נאלצים לעבוד בבנין או שטיפת כלים במסעדות.
קיימת גם תחושה של הפלייה מגדרית כאשר לא נותנים לנשים לצאת ולהשפיע על השיח הפוליטי או להיאבק כנגד המכשולים בדרך להכרה בזכויות האישה הפלשתינית. יש מדינות בערב הדורשות מהאישה לעבור מבחן בידיעת הקוראן לפני שתוכל לגשת למבחני קבלת רישיון נהיגה. האישה נוכחת רק ברטוריקה הלאומית אך אין לה שום נוכחות באופן מעשי. היחס של הצעיר לאימא הוא "אני בנה והיא מלכת ליבי" והצעיר נשמע לאימו ושומר על כבודה ופחות לאביו.
לדעת המרצה דפוסי המאבק שצפינו בהם לאחרונה לא יתמידו- הגברים הפלשתינאים וגבריותם לא תאפשר לתת לנשים הסכינאיות ולילדיהם לתפוש את "תפקידם כגברים", ובכך דפוסי המאבק יעברו מסכינאות של בודדים וניסיונות דריסה לפיתוח תשתיות חמושות שיעשו שימוש בנשק חם, וברימונים במקום באבנים. המצב כיום נראה שככל שמחלישים את החמאס והפתח, הקיצונים הסלפים, הג'יהאדיסטים ודע"ש יעלו ויתפסו מקום גובר והולך במאבק הצעירים הפלשתינים. אבו מאזן שהולך ומזדקן אינו המנהיג שיכול להשתלט אולי מרואן ברגותי, היושב כרגע בכלא הישראלי יהיה המנהיג העתידי של הרשות הפלשתינית.
הנשיאה יוכי פלר הודתה למרצה על שהאירה את עינינו במתרחש בעולם הצעירים הפלשתינאים, והעניקה למרצה את דגלון המועדון בברכה, בתודה ולמזכרת מביקורה במועדוננו.
------------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
את פסוק השבוע הביא הפעם חברנו ר/חאתם חורי : העולם הנוצרי הקתולי והפרוטסטנטי חוגגים היום את "חג הטבילה" המוכר גם בשם חג ההתגלות או הלילה השנים עשר אחרי חג המולד. חג הטבילה כשמו כן הוא נחוג לזכר הטבילה של ישוע המשיח לפי האמונה הנוצרית, על ידי יוחנן הקדוש בנהר הירדן. אגב, האורתודוקסים חוגגים את אותו חג ב 18 לינואר כי הם משתמשים בלוח השנה היוליאני הנהוג בכנסייה האורתודוקסית.
על כן מצאתי לנכון להביא כפסוק השבוע את התפילה הנוצרית המקובלת ברוב העדות והזרמים הנוצריים, והראויה לדעתי הצנועה להיות תפילה בין-דתית, והיא "תפילת אבינו שבשמיים" המתחילה במילים אבינו שבשמיים, והמכונה גם בשם "תפילת האדון"( The Lord's Prayer ) כיוון שהיא מיוחסת לישוע עצמו ("האדון" בפי הנוצרים). על-פי הברית החדשה, ישוע הציג את התפילה כדגם לתפילה ראויה הנאמרת ביחידות. הוא אמר (ע"פ מתיו ) 6:6 : "ואתה כי תתפלל, בוא בחדרך וסגור דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר, באלה המילים: אבינו שבשמיים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כפי בשמיים גם בארץ. את לחם חוקנו תן לנו היום, ומחל לנו על חטאינו כפי שמוחלים גם אנו לאלה שחוטאים כלפינו . ואל תביאנו לידי ניסיון ,כי אם תחלצנו מן הרע. אמן" .
לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי ר/ארז ישכרוב , עברנו לברכה הבינלאומית אותה הביא מנהל אפיק השרות הבינלאומי נ"ל מיכה פוקס. ברוח נושא ההרצאה היום על הנוער הפלשתינאי, בחרתי לברך הפעם את מועדון הרוטרי של רמאללה שבשטחי הרשות הפלשתינית. המועדון נוסד בשנת 2010 ונמצא באזור 2452 . חבריו נפגשים בימי רביעי ב 18:00 לארוחת ערב במסעדת דארנה שברמאללה. המועדון מפעיל פרויקטים רבים לווחת הקהילה ובמיוחד לילדים ולנוער, בין השאר אחזקה ותמיכה במרכז הילד במחנה ג'לזון של מחשבים, ספרים, צעצועים וציוד ספורט, אינקובטור נייד בבית לחם המסייע בכפרי האזור לטיפול והעברת פגים לבתי החולם לאחר הלידה, פארק לילדים ומגרשי משחקים במחנה צבאי עזוב בבית סחור\ תמיכה בביה"ס לבנים אל-ליבאן אל-גאהור ע"י ציוד למחשבים ולמעבדות, ציוד משרדי כפקסים ומכונות צילום ועוד, תמיכה במרכז ליולדות בכפר אל עקבה , אספקת מכשירי שמיעה ל 25 ילדים עם קשיי שמיעה וכן תמיכה לסיוע במלחמה בפוליו בשיתוף משרד הבריאות הפלשתיני וסיוע בהסברה בפרויקט הרוטרי העולמי לחיסול הפוליו בעולם. הבה נרימה כוסית של ברכה רוטריונית למועדון רוטרי רמאללה!
את המרצה האורחת הציג ר/ ערן דובובי שאמר שלכבוד ועונג הוא לו להציג את המרצה אותה הוא מכיר עוד מזמן השרות המשותף ביחידה 8200 של חיל המודיעין בצה"ל. ד"ר רונית מרזן מתגוררת בחיפה,נ+3 .
1980-1993 - שרות חובה (עתודאית) ושרות קבע ביחידה 8200 בחיל המודיעין בדרגת רב-סרן בתפקידים קבר"ית (קצינת בינה רשתית), קצינת תרגום ומפקדת ביה"ס קדם צבאי של חיל המודיעין. עשתה ב 1981 את התואר ראשון בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, ב 1985 השלימה לימודים לתעודת הוראה באוניברסיטה הפתוחה, את התואר השני עשתה ב1993 במדע המדינה, מסלול מנהל ציבורי, גם כן באוניברסיטת חיפה, את לימודי ההשלמות לדוקטורט בהיסטוריה של המזרח התיכון, וכתיבת עבודת תזה שנושאה: "שימוש בדת על ידי חאג' אמין אלחוסייני לקידום מטרות פוליטיות ולאומיות בתהליך הבינוי של האומה הפלסטינית" וקיבלה ב 2014 את התואר שלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון,
תפקידים עיקריים:1993 - 2012 - מזרחנית מומחית ידע במשרד ראש הממשלה, עסקה בתפקידים מקצועיים, והעבירה הרצאות לעובדי המשרד בתחום ההתמחות. ראש ענף.
2012 ואילך - עמיתת הוראה בחוג למדע המדינה, מרצה בתוכניות הביטחון הלאומי לתואר שני בנושאים:
* התפתחות היסטורית ושיח פוליטי של הערבים בישראל
* הסלמה דתית בשיח הלאומי הפלסטיני
* משטרים ומהפכות בעולם הערבי
2013 ואילך - מעבירה הרצאות בנושא דת, לאומיות וקונפליקטים במזרח התיכון למוסדות, גופים ביטחוניים ופרטיים במסגרת עסק עצמאי הנקרא "אפכא מסתברא".
2015 - עמיתת מחקר בקתדרה לגיאואסטרטגיה ע"ש חייקין באוניברסיטת חיפה.
2016- עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית
המרצה פתחה בדבריה שיש צורך הכרחי להכיר את השפה, התרבות והמנהגים על מנת להבין את מה שעובר על הנוער הצעיר הפלשתינאי כיום. בחברה הערבית לאימא המקום הכי חשוב "חורמה" מקודשת. האימא היא המחנכת את בניה לנורמות של כבוד ושל בושה . מה שעושה הצעיר הסכינאי המפגע הוא הטלתה כתם על האימא ופגיעה בכבוד המשפחה, ויש להביא את האמהות של המפגעים המבוקשים לקרוא לבניהן המפגעים והמבוקשים שיסגירו את עצמם. לאמהות הפלסטינאיות מקום חשוב ומרכזי בחינוך לקבלת האחר.
מה משפיע על הצעיר הפלשתינאי? מאז מותו של ערפאת ב 2004, התפרקה "המשפחה הלאומית" עם מות האיש שהפך לדמות האב המיתולוגית. ה"אחים" שלהם בארצות ערב השכנות אינם מתעניינים עוד במה שקורה לפלשתינים אלא עסוקים בסכסוכים ומלחמות ביניהם לבין עצמם. האדישות והפסיביות של מדינות ערב בכל מ שקשור למסגד אל אקצה, שהצעירים מאמינים שמטרת היהודים היא להרסו ביום מהימים ולבנות במקומו את בית המקדש. הדרה-ההכרה הלאומית שהם נמצאים תחת שלטון כיבוש ישראלי מדכא מביאה לליבוי של 66 שנות שנאה לישראל וליהודים.
המרצה הביאה שלל של קריקטורות ותמונות מהעיתונות ושידורי הטלביזיה הפלשתינית . בחלק הבלתי אלים של התעמולה הם הולכים עם חולצות שעליהן מוטבעות כתובות וסמלים . מקעקעים את הדגל הפלשתיני על היד (קשר לקעקוע המספרים ביהודים בשואה?), חולצות עם המספר "8" שמסמל את תוצאת חילוק שנת 1948 במספר 194 (החלטת האו"מ בנושא הפליטים) ודמות הילד בציורים עם ידיים בכיסים ללא נשק, שלא מוכן לקבל כל פיתרון מדיני עד שתיפתר בעיית הפליטים.
חלק גדול מהסמלים מוקדש לאירועי 1948 + 1967, ה"נקבה וה"נקסה" , עם מספרי השורש הריבועי של שנים אלו כמספר סימל, כתובות שירושלים היא מכה הערבית וכתובות נוספות המקשרות בין ירושלים לאיסלאם.
הצעירים מאוד כועסים על הפילוג בין החמאס לפתח, והקרע מופיע גם בתוך המשפחות הערביות ומביא גם לפילוגים בתוך המשפחות עצמן. הם איבדו את האמון שיגיעו לאחדות בין הפלגים ובסקרים השונים נצפה שפוחת העניין בחמאס או בפתח.
מבחינת הפן הכלכלי-המצב קשה מאד. קיימת האטה גדולה בהעסקת צעירים פלשתינים במדינות המפרץ כי הם יקרים יותר מהפועלים שזורמים לשם מאסיה, וכן פחות ופחות אפשרויות תעסוקה בישראל ובשטחים.
חלק גדול מאלו שהועסקו ומועסקים בישראל טוענים שהם הושפלו ומושפלים על ידי המעסיקים הן בנושאי שכר, הן בתנאי מגורים קשים ובלתי נסבלים והן מהיחס במחסומים. קיימת גם אי התאמה בין מה שהם לומדים ולמדו מבחינה מקצועית ליכולת העסקתם, וכך טכנאי מחשבים נאלצים לעבוד בבנין או שטיפת כלים במסעדות.
קיימת גם תחושה של הפלייה מגדרית כאשר לא נותנים לנשים לצאת ולהשפיע על השיח הפוליטי או להיאבק כנגד המכשולים בדרך להכרה בזכויות האישה הפלשתינית. יש מדינות בערב הדורשות מהאישה לעבור מבחן בידיעת הקוראן לפני שתוכל לגשת למבחני קבלת רישיון נהיגה. האישה נוכחת רק ברטוריקה הלאומית אך אין לה שום נוכחות באופן מעשי. היחס של הצעיר לאימא הוא "אני בנה והיא מלכת ליבי" והצעיר נשמע לאימו ושומר על כבודה ופחות לאביו.
לדעת המרצה דפוסי המאבק שצפינו בהם לאחרונה לא יתמידו- הגברים הפלשתינאים וגבריותם לא תאפשר לתת לנשים הסכינאיות ולילדיהם לתפוש את "תפקידם כגברים", ובכך דפוסי המאבק יעברו מסכינאות של בודדים וניסיונות דריסה לפיתוח תשתיות חמושות שיעשו שימוש בנשק חם, וברימונים במקום באבנים. המצב כיום נראה שככל שמחלישים את החמאס והפתח, הקיצונים הסלפים, הג'יהאדיסטים ודע"ש יעלו ויתפסו מקום גובר והולך במאבק הצעירים הפלשתינים. אבו מאזן שהולך ומזדקן אינו המנהיג שיכול להשתלט אולי מרואן ברגותי, היושב כרגע בכלא הישראלי יהיה המנהיג העתידי של הרשות הפלשתינית.
הנשיאה יוכי פלר הודתה למרצה על שהאירה את עינינו במתרחש בעולם הצעירים הפלשתינאים, והעניקה למרצה את דגלון המועדון בברכה, בתודה ולמזכרת מביקורה במועדוננו.
------------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
