מפגש מועדון 6 באפריל, 2016: מרצה אורח פרופ' דן שיפטן
מפגש המועדון ה 34 לשנת הרוטרי 2015/ 16 נערך הפעם בערב. לאיר הברכות לחברי המועדון ולאורחים והאורחות הגיע תורו של החלק הטכסי הרוטריוני:
את פסוק השבוע הביא ר/יורם נאומן.- בכנס לשכת עורכי הדין השבוע באילת ובציבור הישראלי בכלל הושמעה ביקרת קשה כנגד אלו שהביעו דעתם נגד החלטות בית המשפט העליון בביטול מתווה הגז, בעניין רצח תעיר רדה . בנוסף בדיון טלוויזיוני בו חלקה העורכת והגישה דנה וייס על דעתו של הפרשן אהוד יערי הוא כינה אותה "יכנע"..
ביקורת תרבותית ועניינית במדינה שדמוקרטית מותרת, רצויה ואף הכרחית.
האורח היום דן שיפטן הביע בעבר אמירות קשות ביותר כנגד העם הפלשתיני והערבים. שמעתי את דבריו באוניברסיטה לפני חודש "הערבים מעדיפים את המצב הקיים של התמדת המאבק בעם היהודי, גיבוש חברתם וחינוך ילדיהם סביב דה לגיטימיזציה של ישראל וגיוס גורמים בינלאומיים נגד ישראל"...ולכן אין הוא צופה שיהיה אי פעם שלום עם הערבים.
מי שמבקר אותו ולא בוחן את המהות אינו אלא כסיל, כי הרי לא הסגנון יקבע את אמיתות אמירותיו של שיפטן אלא האמת ההיסטורית מאז ועד היום.
לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי ר/חניתה מלכוב לציון ימי הולדת, ימי נישואין וקבלה למועדון בשבוע הזה בעבר הרחוק, בהן ברכה מיוחדת ליום הולדתו ה -80 של חברנו הוותיק מיכה לחמן . ואיחולי המועדון בהגיעו לגבורות. עברנו לברכה הבינלאומית אותה הביא ר/צבי פרידמן: הברכה הבינלאומית נשלחה הפעם למועדון רוטרי קלוב של בייג'ין שבסין הרחוקה.
. (Beijing Rotary Club, China)
המועדון נוסד לראשונה באוגוסט 1924, כמועדון השלישי בסין של אותה תקופה. כל פעילויות מועדון הרוטרי בסין הופסקו ב 1949 עם עליית מאו טסה טונג לשלטון, ופעילותם חודשה רק ב 1996 על ידי אנשי עסקים מהונג קונג שעבדו בביג'ין. הם קיבלו הכרה זמנית על ידי רוטרי בינלאומי ב 2001 ואת הצ'רטר המלא רק ב 2006.
הגיל הממוצע של חברי המועדון הוא 48, ו47 חבריו באים מ 15 ארצות. רק מי שיש לו פספורט עם ט אזרחות זרה יכול להיות חבר המועדון, והם נפגשים אחת לשבוע בצהריים במלון קמפינסקי שבבייג'ין. בין הפרויקטים שלהם הם תמכו ב 400 ניתוחים בילדים, תומכים ומסייעים בפעולות חינוך לילדים בכפרי הסביבה, תרמו 2000 כסאות גלגלים לילדים נכים, 50א אלף ספרים לבתי ספר וסייעו במתן מקלט ל 50 אלף פליטי רעידת האדמה הגדולה, ועוד פרויקטים רבים נוספים.
הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון הרוטרי של בייג'ין!
* * * * *
את המרצה האורח של הערה הציג חברנו ר/אריה ברגמן:
פרופ' דן שיפטן הוא כיום ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ומרצה בכיר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה זו ובמכללה לביטחון לאומי..
את השכלתו הפורמאלית רכש באוניברסיטאות תל-אביב וחיפה, אך את עיקר כישוריו המקצועיים רכש במחקר עצמאי, כבר מהשלבים הראשונים של לימודיו, במכון שלוח באוניברסיטת תל-אביב ואח"כ במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים.בין השנים 2012-2014 היה פרופ' אורח במחלקה לממשל של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די.סי.
שימש בארבעים השנים האחרונות כיועץ למקבלי ההחלטות ולצמרת הבכירה במשרדי ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל ובמועצה לביטחון לאומי של ישראל.
מאז שנות השבעים עדכן את חברי ויועצי הקונגרס ובכירים במינויים פוליטיים מרכזיים ברשות המבצעת. באירופה ייעץ ועדכן שרים, חברי פרלמנטים, קצינים בכירים ואנשי בטחון ומודיעין. הוא מרצה מבוקש באוניברסיטאות מובילות, ומרכזי מחקר באירופה, ארה"ב ומזרח אסיה ומשמש מקור קבוע למידע וראיונות בנושאי המזרח התיכון לרותי המדיה העיקריים בישראל, בעולם הערבי, אירופה וצפון אמריקה.
פרופ' שיפטן פרסם רבות בתחומי ההיסטוריה בת זמננו של המזרח התיכון. מאמריו הרבים ושבעה ספריו עוסקים בעולם הערבי (בעיקר מצרים, ירדן והפלסטינים) ובאסטרטגיה המדינית של ישראל. ספרו האחרון (פלסטינים בישראל, זמורה-ביתן, 2011) עוסק במאבקו של המיעוט הלאומי הערבי במדינה היהודית.
המרצה פתח בדברי ואמר שברצונו להציג בפני החברים את מכלול הבעיות. יש פער בין המציאות בה אנו נמצאים למה שאנו היינו רוצים להיות. קיימת בעיה עם נושא השלום- אך לדעתו שלום זו לא אופציה, כי לדעתו לא קיימת אופציה של שלום באזורנו. ניתן אולי לשפר יחסים עם מדינות באזור אך הרצון של הערבים לחסל את היהודים בזמן הקרוב לא יחלוף.
שקט ושלווה לא יהיו פא, כך שלא יהיה טוב.
אנו חיים באזור של כישלון מונומנטלי של העולם הערבי. העולם הערבי שמסביבנו מחולק לשבטים ולא למדינות. או שברברי אחד הורג את האחרים או שכמה שבטים הורגים זה את זה. העולם הערבי במאה השנים האחרונות משתנה לרעה פה ושם יש שיפור קל כמו בטוניסיה, אך מצב העולם הערבי בכללו הוא רע ולא יהיה יותר טוב בעתיד הנראה לעין. בנוסף להיותם שייכים לשבטים שונים קיימת שנאה ומלחמת חורמה בין הסונים והשיעים . וזאת למרות שהם אותה דת –מוסלמים, אותו מבנה אתני וחברתי.
האזור ימשיך להיות אזור אלים, עוין של חוסר תקווה ואין סיכוי לחיות בשלום באזורנו.
לדעתו צריך לצאת מהשטחים – מרובם, פרט למובלעות קטנות שתשארנה, כדי שלא יהיה מגע בינינו לבינם ושלא נהיה אחראים להם. יישאר לנו שכן נבזי עלוב ומופקר. במציאות האזורית שבה אנו חיים לא יהיה שקט ולא יהיה שלום, כי אין אפשרות כזו. החברות הברבריות והשבטיות ביניהן אנו חיים לא תתנה לנו מנוחה.
יש גם צרות במישור הבינלאומי. האו"ם שעצם קיומו מהוה עלבון לציביליזציה כי הוא כיום מורכב ומאוכלס על ידי רוב של ברברים-מורכב מ 22 ממדינות ערביות, 57 מוסלמיות, כך שכ 70% מסך 159 המדינות "הבלתי מזדהות" מייצגות ברברים.. רוב הארגונים הבינלאומיים שבחסות האו"ם משמיצים שת ישראל, למשל בנושאי הנשים ובנושאי זכויות האדם. קיימות אמנם 27 מדינות שקרובות אלינו אך הן בדרך כלל נמנעות בהצבעות גינוי לישראל כך שיוצא שרוב הקהילייה הבינלאומית הוא אנטי ישראל.
אשר ליבשת אירופה שהיא יבשת שיש להעריצה מצד אחד כי כל הערכים שלנו נוצרו שם, מאידך הפכה בעצמה מיבשת של מלחמות עולם ליבשת של שלום. אותה אירופה כיום לא מסוגלת להגן יל עצמה. האליטות שלהן ריקניות עד היסוד. מחפשים למי להיכנע. התקשורת האליטיסטית יוצאת נגד ישראל. האנטישמיות הישנה שבה ועולה, ובמשולב עולה האנטישמיות של השמאל באירופה. השמאל שהיה מתון באירופה עובר תהליך פתולוגי עמוק של אנטי מוסריות בשם המוסר. הנבזים ביותר הם ממשלות שבדיה ואירלנד, אך ביתר המדינות זה לא הממשלות שברון הן הוגנות כלפי ישראל. אלא שהמנהיגים האירופיים מפחדים מהאליטות שלהם והציבור האירופי רוצה לשמוע יותר ויותר הערות אנטישמיות.
למעלה ממחצית הציבור בגרמניה למשל חושב שישראל עושה לפלשתינים בשטחים הה שהיטלר והשלטון הנאצי עשו ליהודים. אירופה חיה בהזיה- הם חושבים שניתן ליישם את המודל האירופי לכל העולם ורוצים לקיים "דיאלוג" באזור. ככלל אירופה הולכת ושוקעת, ומתאבדת. לא עושים יותר יולדים, יש ירידה עצומה בילודה של האירופים ומצד שני הם מביאים מילונים של פליטים עושי ילדים , ואיבדו ובסירו את הגאווה והמורש שלהם.
בעיה שלישית היא הממשל הנוכחי בארה"ב. בארה"ב יושב בשמונה השנים האחרונות נשיא שלא מבין את העולם לחלוטין. כפי שאמר פעם משה דיין על מישהו-"הוא בחור טוב במובן הרע של המילה"...הנשיא אובמה אינו מסוגל לבצע מדיניות נכונה. אין לו נכונות או שאיפות לעשות משהו בנידון. הוא עשה במזרח התיכון את כל המשגים האפשריים במצרים, בלוב, בתימן ובאיראן.. העולם הערבי כיום חלש והיחידה שיכולה לערער את העליונות הקונבנציונלית השלנו היא איראן. למרות ג'ימי קרטר ועדיין כשני שליש מהציבור האמריקאי תומכים בנו.
מצבנו היום הו יותר מורכב מאי פעם בעבר, יותר מסובך אך פחות מסוכן. לדעתו אפשר לחיות עוד אלף שנה במצב הזה. הנכס הגדול ביותר של המדינה זו החברה הישראלית. יש לעשות אבחנה בין המערך הפוליטי בישראל שזה גועל נפש, לבין החברה הישראלית. למרות שבעיתונות וברדיו יושבים מזוכיסטים. מדברים על אנרכיזם ופשיזם אך החברה היא פלורליסטית ודמוקרטית ומאד פתוחה. הצבא הישראלי הוא הכי פלורליסטי. ונקודה נוספת מבחינה חברתית היא שהמשפחות הולכות והופכות מעורבות, וכיום כמעט כל משפחה מורחבת היא מעורבת .
עם סיום ההרצאה ענה המרצה האורח לשאלות, ביניהן הגיב לדבריו של חברנו ר/חאתם חורי שמחה על המילים הבוטות בהן השתמש המרצה בהתייחסו לאוכלוסייה הערבית בישראל ובאזור.
הנשיאה המכהנת יוכי פלר הודתה למרצה על הרצאתו והעניק לו את דגלון המועדון ןתעודת כבוד למזכרת מהמפגש המעניין ומעורר המחלוקת.
----------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאמן
מפגש המועדון ה 34 לשנת הרוטרי 2015/ 16 נערך הפעם בערב. לאיר הברכות לחברי המועדון ולאורחים והאורחות הגיע תורו של החלק הטכסי הרוטריוני:
את פסוק השבוע הביא ר/יורם נאומן.- בכנס לשכת עורכי הדין השבוע באילת ובציבור הישראלי בכלל הושמעה ביקרת קשה כנגד אלו שהביעו דעתם נגד החלטות בית המשפט העליון בביטול מתווה הגז, בעניין רצח תעיר רדה . בנוסף בדיון טלוויזיוני בו חלקה העורכת והגישה דנה וייס על דעתו של הפרשן אהוד יערי הוא כינה אותה "יכנע"..
ביקורת תרבותית ועניינית במדינה שדמוקרטית מותרת, רצויה ואף הכרחית.
האורח היום דן שיפטן הביע בעבר אמירות קשות ביותר כנגד העם הפלשתיני והערבים. שמעתי את דבריו באוניברסיטה לפני חודש "הערבים מעדיפים את המצב הקיים של התמדת המאבק בעם היהודי, גיבוש חברתם וחינוך ילדיהם סביב דה לגיטימיזציה של ישראל וגיוס גורמים בינלאומיים נגד ישראל"...ולכן אין הוא צופה שיהיה אי פעם שלום עם הערבים.
מי שמבקר אותו ולא בוחן את המהות אינו אלא כסיל, כי הרי לא הסגנון יקבע את אמיתות אמירותיו של שיפטן אלא האמת ההיסטורית מאז ועד היום.
לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי ר/חניתה מלכוב לציון ימי הולדת, ימי נישואין וקבלה למועדון בשבוע הזה בעבר הרחוק, בהן ברכה מיוחדת ליום הולדתו ה -80 של חברנו הוותיק מיכה לחמן . ואיחולי המועדון בהגיעו לגבורות. עברנו לברכה הבינלאומית אותה הביא ר/צבי פרידמן: הברכה הבינלאומית נשלחה הפעם למועדון רוטרי קלוב של בייג'ין שבסין הרחוקה.
. (Beijing Rotary Club, China)
המועדון נוסד לראשונה באוגוסט 1924, כמועדון השלישי בסין של אותה תקופה. כל פעילויות מועדון הרוטרי בסין הופסקו ב 1949 עם עליית מאו טסה טונג לשלטון, ופעילותם חודשה רק ב 1996 על ידי אנשי עסקים מהונג קונג שעבדו בביג'ין. הם קיבלו הכרה זמנית על ידי רוטרי בינלאומי ב 2001 ואת הצ'רטר המלא רק ב 2006.
הגיל הממוצע של חברי המועדון הוא 48, ו47 חבריו באים מ 15 ארצות. רק מי שיש לו פספורט עם ט אזרחות זרה יכול להיות חבר המועדון, והם נפגשים אחת לשבוע בצהריים במלון קמפינסקי שבבייג'ין. בין הפרויקטים שלהם הם תמכו ב 400 ניתוחים בילדים, תומכים ומסייעים בפעולות חינוך לילדים בכפרי הסביבה, תרמו 2000 כסאות גלגלים לילדים נכים, 50א אלף ספרים לבתי ספר וסייעו במתן מקלט ל 50 אלף פליטי רעידת האדמה הגדולה, ועוד פרויקטים רבים נוספים.
הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון הרוטרי של בייג'ין!
* * * * *
את המרצה האורח של הערה הציג חברנו ר/אריה ברגמן:
פרופ' דן שיפטן הוא כיום ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ומרצה בכיר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה זו ובמכללה לביטחון לאומי..
את השכלתו הפורמאלית רכש באוניברסיטאות תל-אביב וחיפה, אך את עיקר כישוריו המקצועיים רכש במחקר עצמאי, כבר מהשלבים הראשונים של לימודיו, במכון שלוח באוניברסיטת תל-אביב ואח"כ במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים.בין השנים 2012-2014 היה פרופ' אורח במחלקה לממשל של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די.סי.
שימש בארבעים השנים האחרונות כיועץ למקבלי ההחלטות ולצמרת הבכירה במשרדי ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל ובמועצה לביטחון לאומי של ישראל.
מאז שנות השבעים עדכן את חברי ויועצי הקונגרס ובכירים במינויים פוליטיים מרכזיים ברשות המבצעת. באירופה ייעץ ועדכן שרים, חברי פרלמנטים, קצינים בכירים ואנשי בטחון ומודיעין. הוא מרצה מבוקש באוניברסיטאות מובילות, ומרכזי מחקר באירופה, ארה"ב ומזרח אסיה ומשמש מקור קבוע למידע וראיונות בנושאי המזרח התיכון לרותי המדיה העיקריים בישראל, בעולם הערבי, אירופה וצפון אמריקה.
פרופ' שיפטן פרסם רבות בתחומי ההיסטוריה בת זמננו של המזרח התיכון. מאמריו הרבים ושבעה ספריו עוסקים בעולם הערבי (בעיקר מצרים, ירדן והפלסטינים) ובאסטרטגיה המדינית של ישראל. ספרו האחרון (פלסטינים בישראל, זמורה-ביתן, 2011) עוסק במאבקו של המיעוט הלאומי הערבי במדינה היהודית.
המרצה פתח בדברי ואמר שברצונו להציג בפני החברים את מכלול הבעיות. יש פער בין המציאות בה אנו נמצאים למה שאנו היינו רוצים להיות. קיימת בעיה עם נושא השלום- אך לדעתו שלום זו לא אופציה, כי לדעתו לא קיימת אופציה של שלום באזורנו. ניתן אולי לשפר יחסים עם מדינות באזור אך הרצון של הערבים לחסל את היהודים בזמן הקרוב לא יחלוף.
שקט ושלווה לא יהיו פא, כך שלא יהיה טוב.
אנו חיים באזור של כישלון מונומנטלי של העולם הערבי. העולם הערבי שמסביבנו מחולק לשבטים ולא למדינות. או שברברי אחד הורג את האחרים או שכמה שבטים הורגים זה את זה. העולם הערבי במאה השנים האחרונות משתנה לרעה פה ושם יש שיפור קל כמו בטוניסיה, אך מצב העולם הערבי בכללו הוא רע ולא יהיה יותר טוב בעתיד הנראה לעין. בנוסף להיותם שייכים לשבטים שונים קיימת שנאה ומלחמת חורמה בין הסונים והשיעים . וזאת למרות שהם אותה דת –מוסלמים, אותו מבנה אתני וחברתי.
האזור ימשיך להיות אזור אלים, עוין של חוסר תקווה ואין סיכוי לחיות בשלום באזורנו.
לדעתו צריך לצאת מהשטחים – מרובם, פרט למובלעות קטנות שתשארנה, כדי שלא יהיה מגע בינינו לבינם ושלא נהיה אחראים להם. יישאר לנו שכן נבזי עלוב ומופקר. במציאות האזורית שבה אנו חיים לא יהיה שקט ולא יהיה שלום, כי אין אפשרות כזו. החברות הברבריות והשבטיות ביניהן אנו חיים לא תתנה לנו מנוחה.
יש גם צרות במישור הבינלאומי. האו"ם שעצם קיומו מהוה עלבון לציביליזציה כי הוא כיום מורכב ומאוכלס על ידי רוב של ברברים-מורכב מ 22 ממדינות ערביות, 57 מוסלמיות, כך שכ 70% מסך 159 המדינות "הבלתי מזדהות" מייצגות ברברים.. רוב הארגונים הבינלאומיים שבחסות האו"ם משמיצים שת ישראל, למשל בנושאי הנשים ובנושאי זכויות האדם. קיימות אמנם 27 מדינות שקרובות אלינו אך הן בדרך כלל נמנעות בהצבעות גינוי לישראל כך שיוצא שרוב הקהילייה הבינלאומית הוא אנטי ישראל.
אשר ליבשת אירופה שהיא יבשת שיש להעריצה מצד אחד כי כל הערכים שלנו נוצרו שם, מאידך הפכה בעצמה מיבשת של מלחמות עולם ליבשת של שלום. אותה אירופה כיום לא מסוגלת להגן יל עצמה. האליטות שלהן ריקניות עד היסוד. מחפשים למי להיכנע. התקשורת האליטיסטית יוצאת נגד ישראל. האנטישמיות הישנה שבה ועולה, ובמשולב עולה האנטישמיות של השמאל באירופה. השמאל שהיה מתון באירופה עובר תהליך פתולוגי עמוק של אנטי מוסריות בשם המוסר. הנבזים ביותר הם ממשלות שבדיה ואירלנד, אך ביתר המדינות זה לא הממשלות שברון הן הוגנות כלפי ישראל. אלא שהמנהיגים האירופיים מפחדים מהאליטות שלהם והציבור האירופי רוצה לשמוע יותר ויותר הערות אנטישמיות.
למעלה ממחצית הציבור בגרמניה למשל חושב שישראל עושה לפלשתינים בשטחים הה שהיטלר והשלטון הנאצי עשו ליהודים. אירופה חיה בהזיה- הם חושבים שניתן ליישם את המודל האירופי לכל העולם ורוצים לקיים "דיאלוג" באזור. ככלל אירופה הולכת ושוקעת, ומתאבדת. לא עושים יותר יולדים, יש ירידה עצומה בילודה של האירופים ומצד שני הם מביאים מילונים של פליטים עושי ילדים , ואיבדו ובסירו את הגאווה והמורש שלהם.
בעיה שלישית היא הממשל הנוכחי בארה"ב. בארה"ב יושב בשמונה השנים האחרונות נשיא שלא מבין את העולם לחלוטין. כפי שאמר פעם משה דיין על מישהו-"הוא בחור טוב במובן הרע של המילה"...הנשיא אובמה אינו מסוגל לבצע מדיניות נכונה. אין לו נכונות או שאיפות לעשות משהו בנידון. הוא עשה במזרח התיכון את כל המשגים האפשריים במצרים, בלוב, בתימן ובאיראן.. העולם הערבי כיום חלש והיחידה שיכולה לערער את העליונות הקונבנציונלית השלנו היא איראן. למרות ג'ימי קרטר ועדיין כשני שליש מהציבור האמריקאי תומכים בנו.
מצבנו היום הו יותר מורכב מאי פעם בעבר, יותר מסובך אך פחות מסוכן. לדעתו אפשר לחיות עוד אלף שנה במצב הזה. הנכס הגדול ביותר של המדינה זו החברה הישראלית. יש לעשות אבחנה בין המערך הפוליטי בישראל שזה גועל נפש, לבין החברה הישראלית. למרות שבעיתונות וברדיו יושבים מזוכיסטים. מדברים על אנרכיזם ופשיזם אך החברה היא פלורליסטית ודמוקרטית ומאד פתוחה. הצבא הישראלי הוא הכי פלורליסטי. ונקודה נוספת מבחינה חברתית היא שהמשפחות הולכות והופכות מעורבות, וכיום כמעט כל משפחה מורחבת היא מעורבת .
עם סיום ההרצאה ענה המרצה האורח לשאלות, ביניהן הגיב לדבריו של חברנו ר/חאתם חורי שמחה על המילים הבוטות בהן השתמש המרצה בהתייחסו לאוכלוסייה הערבית בישראל ובאזור.
הנשיאה המכהנת יוכי פלר הודתה למרצה על הרצאתו והעניק לו את דגלון המועדון ןתעודת כבוד למזכרת מהמפגש המעניין ומעורר המחלוקת.
----------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאמן
