הנשיא גד כהן פתח את המפגש בהודעה מעציבה על פטירתו של נ"ל שמעון כליפה, עמית כבוד של מועדוננו, שהלך לעולמו ביום המפגש. חברי המועדון כיבדו את זכרו בעמידת לזכרו – יהא זכרו ברוך !
הנשיא קיבל בברכה את אורח הכבוד שישב מימינו על דוכן הנשיאות, מר דניאל בן סימון, שהוזמן להרצות על המעבר מעיתונות לפוליטיקה . כן ברך את האורחים – בני משפחתו של חברנו יעקב טלר ז"ל, גב' דינה ברכה אשתו של נג"ל אליהו ברכה, פנינה מלצר אשתו של חברנו יעקב מלצר, ואורחו של נ"ל אלי ליכטר – מר גבי שלמה. ברוכים הבאים בצל קורתנו !
נג"ל אליהו ברכה ביקש להודות מעל דפי האתר לכל חברי המועדון שתמכו וניחמו אותו באבלו בשל פטירתו של אחיו. החלק הטכסי היה נמרץ ולעניין - פסוק השבוע הובא על ידי חברתנו אריאל מרקל, שהתייחסה ליובל 130 שנה לייסוד "אם המושבות – פתח תקווה. בתנ"ך (בספר יהושוע פרק ז') מסופר על עכן שלקח לעצמו משלל המלחמה, בתגובה למעילה זו, לקח יהושע את עכן, את רכושו ומשפחתו לעמק עכור ודן אותו ואת משפחתו לסקילה.. בתקופת הנביאים, שב ומוזכר עמק עכור (הושע ב, יז) כמקום שיהפוך ל"פתח תקווה". ומכאן מקור השם לאם המושבות – פתח תקווה, כמקום מקולל שיהפוך לגן פורח.
המשורר יורם טהר לב תאר את אירוע רכישת אדמות אומלבס בשירו " הבלדה ליואל משה סלומון :
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות :
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת "
אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה :
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא .
בבוקר לח בשנת תרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים ,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך ,
כדאי לצאת מפה מהר ,
הנה אני הולך .
שטמפפר בא וגוטמן בא ,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון ,
עם חרב באבנט .
ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון .
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו ,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
ברכות רעות הובאו על ידי חברתנו אביבה רוטר, ואילו את הברכה הבינלאומית הביא זאב מטר. הוא בחר במועדון ייחודי ואנושי לדבריו – מועדון רוטרי אבלינו במשולש שבין סורנטו לפלרמו איזור 2100. בכפר ליד אבלינו נולד קצין משטרה איטלקי שהציל מאות יהודים בתקופת השואה, והוכר כחסיד אומות העולם על מעשיו. הוא עצמו שילם ביוקר על פעילותו, ב 1944 נתפס ונשלח למחנה ריכוז בדאכאו שם מצא ג'ובאני פאלוטוצי את מותו. הוא זכה להוקרה ולהכרה גם על ידי ממשלת איטליה על גבורתו ומעשיו.
החלק הראשון של המפגש הוקדש לזכרו של חברנו יעקב טלר ז"ל, שהלך לעולמו. נכחו בטכס אשתו, ילדיו ונכדתו. הנשיא גד כהן ספד לו במילים נרגשות. בין השאר אמר "יעקב טלר היה התגלמות הרוטריון שאנו רצים בין שורותינו". היה לי הכבוד והעונג להכיר את יעקב, שמעולם לא סירב לבקשות, תמיד שמח להשתתף בישיבות המועדון, שאל שאלות, ברר פרטים על המרצים, והתנדב להכין תעודות נפלאות למרצים, לפעמים כשכיהנתי כמזכיר המועדון בשנתו של אלי ליכטר, הרגשתי שאני קצת מעיק עליו בבקשות להכנת תעודות וניסיתי להדפיסם לבד, עד מהרה יעקב הגיע ודרש לבצע את התעודות בעצמו. לומר את האמת, כרוטריון מהשורה וכמשתתף בטקס חילופי נשיאים, אהבתי לראות את יצירת המופת של חברינו יעקב אשר היה מעניק לנשיאים היוצאים, והיום אני קצת מקנא בנשיאים שקיבלו את היצירה, אני לא אצליח לקבלה, אך אסתפק בתעודה פרי יצירתו שקבלתי כרוטריון מצטיין . דגלון המועדון עוצב על ידו, והוא היה קנאי לעבודתו, ובכל פעם שהודפס דגלון חדש אצל יצרן אחר והדגם לא התאים לעיצוב המקורי שלו, היה מזדרז ומתקן אותנו, ולא הפסיק עד שבא על סיפוקו. לפיכך , ההנהלה והמועדון החליטו שדגל המועדון החדש יהיה בגודל גדול, כדוגמת דגלון המועדון, לכבודו של חברנו יעקב טלר , והוא יחליף את דגל המועדון המקורי שקיים איתנו יותר מ-75 שנים, ואשר יוצב בבית מילר בחדר המועדון . לפי דברי המשפחה, היה לי הכבוד להיות המבקר האחרון, לאחר שזיהה אותי , לחץ את ידי ונפרד לשלום, עוד באותו הלילה הוא החזיר את נשמתו לבורא עולם. בתו הודתה על הדברים בשם המשפחה והחברים צפו בעניין רב בסרטון וידאו שהביא תמונות ואירועים מחייו של יעקב טלר .
נ"ל בני רודיטי ציין את צניעותו הרבה של יעקב טלר, וסיפר שהוא עיצב צורת אותיות האלף בית העברי בפונט ייחודי, הוצע לו שהפונט ייקרא על שמו אך הוא סרב. רוח ההתנדבות והנתינה עברה גם לבתו שעוסקת בהתנדבויות ולנכדתו שהיא כיום פעילה באגודת הידידים של בני ציון. יהא זכרו ברוך !
מזכיר הכבוד יורם נאומן דיווח על ישיבות ועדות המועדון העתידיות – ישיבת ועדת בית מילר וועדת הגאלה. ורד אביטן דיווחה על תרומתו של המזכיר למען חיילי יחידת הצנחנים המאומצת על ידי המועדון, ועל שנענה להעביר 3000 ₪ מכספים שבנאמנותו למען צרכי היחידה .
החלק השני של המפגש הוקדש להרצאתו של מר דניאל בן סימון, עתונאי ואיש תקשורת, שהחליט לשנות את כיוונו בחיים ולעבור מעיתונאות לפוליטיקה בישראל. חברנו אריה ברגמן, חבר וועדת התכניות שיזם והביא את המרצה למועדוננו, הציג אותו בפני החברים : דניאל בן סימון נולד במרוקו ועלה לישראל עם משפחתו, בשנת 1969. כיום מתגורר בירושלים. דניאל בן סימון קשור בעיתונות, הרדיו והטלביזיה מזה שנים. ככתב בכיר בעיתון הארץ, פרשן ברדיו ובטלביזיה הישראלית ופרשן פוליטי בטלביזיה הצרפתית והאמריקאית, וכמגיש תוכנית שבועית בערוץ השידורים של הכנסת, הוא קנה את מקומו בין הפרשנים הבולטים במדיה בישראל. למר בן סימון תואר BA במדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה, ותואר MA בעיתונות משודרת מאוניברסיטת בוסטון. בין השנים 86-84 היה חבר בקבוצת המחקר על המזרח התיכון, במכון ליחסים בינלאומיים של אוניברסיטת הארווד . פרסם 4 ספרים בעברית, -ארץ אחרת, קסם על שפתי מלך, עסקה אפלה בדרום ונשיכה צרפתית – ספרו האחרון שפורסם ב 2007 . ניהל וכתב תוכניות דוקומנטריות בערוץ 2, שניסו להציג את המצוקות והאידיאולוגיות הפוליטיות שבין הישראלים לבין עצמם. קיבל את פרס המרכז העולמי של ארגון בני ברית על מצוינות בג'ורנליזם, את פרס ארגון הג'וינט המאוחד לישראל ולתפוצות על הכיסוי הרציף והמצוין של יחסי ישראל והתפוצות, ואת פרס סוקולוב לעיתונות על מצוינות בכתיבה על שכבות העוני והשוליים החברתיים בישראל. כיום משמש כמועמד מפלגת העבודה לכנסת.
המרצה פתח בספרו על תגובות חבריו והסביבה להחלטתו לעבור מז'ורנליזם טהור לפעילות פוליטית בהציגו את מועמדותו לכנסת בישראל מטעם מפלגת העבודה. לדבריו, הציטוט מדברי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו הוא המתאים למעשהו , והוא – "מעשה של שיגעון בעולם התבונה". חבריו וידידיו חושבים שטעות היא בידו לעזוב מסגרת מסודרת ופעילות אישית לטובת פעילות למען הציבור, חלקם הרים גבה וחלקם חשב שלקה במחלת חום כל שהיא... בניגוד לציפייתו לקבלת עידוד ותמיכה מסביבתו, הוא קיבל רק נזיפות...תגובה מוזרה לדעתו, על כך שאדם עוזה את מפעל חייו ורוצה לעבור לפעול לטובת הציבור .
לדבריו עסק משך שנים בניסיונות לתיקון החברה הישראלית, במיוחד בערי הפיתוח והפריפריה, ועליהם התייחס במאמריו ובספריו. ביקר לעתים קרובות במה שהוא מכנה "הצד האפל של הירח"- מקומות שכוחי אל בדרום מוכי עוני שאין באפשרות המשפחות שם להביא פת לחם לשולחן. אוכלוסיות חלכאים ונדכאים שיש לתת להם הזדמנות שווה, מצב שבן במקום כמו קריית מלאכי רק 3 עברן בגרות הכלל התלמידים , דורשים התערבות וסיוע, וכתבות בעיתונות אן במדיה לא הצליחו לפתור את הבעיה .
הוא הגיע למסקנה שכוחה של העיתונות למרות השפעתה על דעת הקהל, אין בה די על מנת להביא לשינוי ביצועי של ממש, לעומת כוחה ועצמתה של הנפת אצבען של חבר כנסת עלום שם המצביע בועדת הכספים של הכנסת ומשנע תקציבים לימין או לשמאל .
לדעתו, למרות המהפך הכלכלי של חוקי נתניהו ששיפר את מצב ההון במשק, אין מקום לכלכלת שוק קפיטליסטית אמריקאית בארץ ש20 אחוזים ממנה הם חרדים, 20 אחוזים הם ערבים, אחוז ניכר הם אתיופיים, ורבים אינם עובדים ונזקקי מענקי אבטלה וסעד. חלק מתושביה חי בפריפריה בעיירות פיתוח שכוחות אל .
לדעתו חובה על המדינה לתת אפשרות לאיש הקטן מעיירת הפיתוח לעלות ולהשיג הישגים בהזדמנות שווה..לעניות דעתו, הוא יכול לפעול בכיוון זה באם ייבחר לכנסת, שם יפעל במסגרותיה לאפשר הזדמנות לאדם הקטן .
בין השאלות שנשאלו על ידי הציבור עלה נושא ח"כ שלי יחימוביץ שאף היא באה מעולם המדיה הטלוויזיוני, עם מטרות נשגבות למניעת פגיעה באדם הקטן, ובמפלגתה שלה הוצנעה והועלמה, .המרצה השיב שהדבר אינו מדויק, שהיא פעילה ככל יכולתה, ואם יצליח להצטרף אליה, הרי שטובים השניים מהאחת. חבר אחר העיר שלפני שמר בן-סימון ישנה את סדרי ונוהלי המדינה, יהא עליו לשנות את סדרי הפעולה במפלגה אליה הוא משתייך ...
הנשיא גד כהן מעניק את דגלון המועדון ל דניאל בן-סימון. חברתנו חביבה רוגר, שאף היא בעלת רקורד מכובד של פעילות עיתונאית ברדיו, הודתה למרצה על הרצאתו המעניינת. היא שבחה את האומץ שהפגין בהחלטה לעבור מעיתונות לפוליטיקה שמבחינה רוטריונית .הוא עומד בארבעת הדרישות לגבי כל רוטריון העומד לבצע פעולה כל שהיא. היא איחלה לו בשם כולנו הצלחה בדרכו החדשה .
פעילויות נוספות הקשורות במועדון
ב 8 בספטמבר התקיים במרכז הרפואי רמב"ם טכס חלוקת מלגות מהקרן לעידוד מצוינות קלינית, ע"ש רבקה ושלמה ליניאל. הטכס התקיים באודיטורים ספנסר, שבמגדל סמי עופר בקריה הרפואית לבריאות האדם ברמב"ם. למרבית הצער חברנו נ"ל שמעון ליניאל לא יכול היה בשל מחלתו להשתתף אישית, אך בני משפחתו לקחו חלק פעיל במהלך הטכס. את הטכס ניהל נ"ל אלי ליכטר, יו"ר הקרן ע"ש רבקה ושמעון ליניאל, ובמהלכו ברך מנהל המרכז הרפואי פרופ' רפי ביאר. הפרסים ניתנו השנה לששה רופאים צעירים שהצטיינו בפעולתם הקלינית וביחסם לחולים. בין השאר נכחו נשיא המועדון גד כהן, נג"ל אליהו ברכה, נ"ל אלי ליכטר, משה גן-צבי, שמואל אידלמן, יורם קנטר, גזבר המועדון גבי אשד , נ"ל שלמה אסיף, ורון כהן. הנוכחים שמעו את הרצאתו של פרופ' שמעון רייסנר " האם הרופא צריך עדיין לבדוק את החולה?", ולאחר מכן חולקו המלגות לזוכים המאושרים .
הנשיא קיבל בברכה את אורח הכבוד שישב מימינו על דוכן הנשיאות, מר דניאל בן סימון, שהוזמן להרצות על המעבר מעיתונות לפוליטיקה . כן ברך את האורחים – בני משפחתו של חברנו יעקב טלר ז"ל, גב' דינה ברכה אשתו של נג"ל אליהו ברכה, פנינה מלצר אשתו של חברנו יעקב מלצר, ואורחו של נ"ל אלי ליכטר – מר גבי שלמה. ברוכים הבאים בצל קורתנו !
נג"ל אליהו ברכה ביקש להודות מעל דפי האתר לכל חברי המועדון שתמכו וניחמו אותו באבלו בשל פטירתו של אחיו. החלק הטכסי היה נמרץ ולעניין - פסוק השבוע הובא על ידי חברתנו אריאל מרקל, שהתייחסה ליובל 130 שנה לייסוד "אם המושבות – פתח תקווה. בתנ"ך (בספר יהושוע פרק ז') מסופר על עכן שלקח לעצמו משלל המלחמה, בתגובה למעילה זו, לקח יהושע את עכן, את רכושו ומשפחתו לעמק עכור ודן אותו ואת משפחתו לסקילה.. בתקופת הנביאים, שב ומוזכר עמק עכור (הושע ב, יז) כמקום שיהפוך ל"פתח תקווה". ומכאן מקור השם לאם המושבות – פתח תקווה, כמקום מקולל שיהפוך לגן פורח.
המשורר יורם טהר לב תאר את אירוע רכישת אדמות אומלבס בשירו " הבלדה ליואל משה סלומון :
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות :
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת "
אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה :
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא .
בבוקר לח בשנת תרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים ,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך ,
כדאי לצאת מפה מהר ,
הנה אני הולך .
שטמפפר בא וגוטמן בא ,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון ,
עם חרב באבנט .
ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון .
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו ,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
ברכות רעות הובאו על ידי חברתנו אביבה רוטר, ואילו את הברכה הבינלאומית הביא זאב מטר. הוא בחר במועדון ייחודי ואנושי לדבריו – מועדון רוטרי אבלינו במשולש שבין סורנטו לפלרמו איזור 2100. בכפר ליד אבלינו נולד קצין משטרה איטלקי שהציל מאות יהודים בתקופת השואה, והוכר כחסיד אומות העולם על מעשיו. הוא עצמו שילם ביוקר על פעילותו, ב 1944 נתפס ונשלח למחנה ריכוז בדאכאו שם מצא ג'ובאני פאלוטוצי את מותו. הוא זכה להוקרה ולהכרה גם על ידי ממשלת איטליה על גבורתו ומעשיו.
החלק הראשון של המפגש הוקדש לזכרו של חברנו יעקב טלר ז"ל, שהלך לעולמו. נכחו בטכס אשתו, ילדיו ונכדתו. הנשיא גד כהן ספד לו במילים נרגשות. בין השאר אמר "יעקב טלר היה התגלמות הרוטריון שאנו רצים בין שורותינו". היה לי הכבוד והעונג להכיר את יעקב, שמעולם לא סירב לבקשות, תמיד שמח להשתתף בישיבות המועדון, שאל שאלות, ברר פרטים על המרצים, והתנדב להכין תעודות נפלאות למרצים, לפעמים כשכיהנתי כמזכיר המועדון בשנתו של אלי ליכטר, הרגשתי שאני קצת מעיק עליו בבקשות להכנת תעודות וניסיתי להדפיסם לבד, עד מהרה יעקב הגיע ודרש לבצע את התעודות בעצמו. לומר את האמת, כרוטריון מהשורה וכמשתתף בטקס חילופי נשיאים, אהבתי לראות את יצירת המופת של חברינו יעקב אשר היה מעניק לנשיאים היוצאים, והיום אני קצת מקנא בנשיאים שקיבלו את היצירה, אני לא אצליח לקבלה, אך אסתפק בתעודה פרי יצירתו שקבלתי כרוטריון מצטיין . דגלון המועדון עוצב על ידו, והוא היה קנאי לעבודתו, ובכל פעם שהודפס דגלון חדש אצל יצרן אחר והדגם לא התאים לעיצוב המקורי שלו, היה מזדרז ומתקן אותנו, ולא הפסיק עד שבא על סיפוקו. לפיכך , ההנהלה והמועדון החליטו שדגל המועדון החדש יהיה בגודל גדול, כדוגמת דגלון המועדון, לכבודו של חברנו יעקב טלר , והוא יחליף את דגל המועדון המקורי שקיים איתנו יותר מ-75 שנים, ואשר יוצב בבית מילר בחדר המועדון . לפי דברי המשפחה, היה לי הכבוד להיות המבקר האחרון, לאחר שזיהה אותי , לחץ את ידי ונפרד לשלום, עוד באותו הלילה הוא החזיר את נשמתו לבורא עולם. בתו הודתה על הדברים בשם המשפחה והחברים צפו בעניין רב בסרטון וידאו שהביא תמונות ואירועים מחייו של יעקב טלר .
נ"ל בני רודיטי ציין את צניעותו הרבה של יעקב טלר, וסיפר שהוא עיצב צורת אותיות האלף בית העברי בפונט ייחודי, הוצע לו שהפונט ייקרא על שמו אך הוא סרב. רוח ההתנדבות והנתינה עברה גם לבתו שעוסקת בהתנדבויות ולנכדתו שהיא כיום פעילה באגודת הידידים של בני ציון. יהא זכרו ברוך !
מזכיר הכבוד יורם נאומן דיווח על ישיבות ועדות המועדון העתידיות – ישיבת ועדת בית מילר וועדת הגאלה. ורד אביטן דיווחה על תרומתו של המזכיר למען חיילי יחידת הצנחנים המאומצת על ידי המועדון, ועל שנענה להעביר 3000 ₪ מכספים שבנאמנותו למען צרכי היחידה .
החלק השני של המפגש הוקדש להרצאתו של מר דניאל בן סימון, עתונאי ואיש תקשורת, שהחליט לשנות את כיוונו בחיים ולעבור מעיתונאות לפוליטיקה בישראל. חברנו אריה ברגמן, חבר וועדת התכניות שיזם והביא את המרצה למועדוננו, הציג אותו בפני החברים : דניאל בן סימון נולד במרוקו ועלה לישראל עם משפחתו, בשנת 1969. כיום מתגורר בירושלים. דניאל בן סימון קשור בעיתונות, הרדיו והטלביזיה מזה שנים. ככתב בכיר בעיתון הארץ, פרשן ברדיו ובטלביזיה הישראלית ופרשן פוליטי בטלביזיה הצרפתית והאמריקאית, וכמגיש תוכנית שבועית בערוץ השידורים של הכנסת, הוא קנה את מקומו בין הפרשנים הבולטים במדיה בישראל. למר בן סימון תואר BA במדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה, ותואר MA בעיתונות משודרת מאוניברסיטת בוסטון. בין השנים 86-84 היה חבר בקבוצת המחקר על המזרח התיכון, במכון ליחסים בינלאומיים של אוניברסיטת הארווד . פרסם 4 ספרים בעברית, -ארץ אחרת, קסם על שפתי מלך, עסקה אפלה בדרום ונשיכה צרפתית – ספרו האחרון שפורסם ב 2007 . ניהל וכתב תוכניות דוקומנטריות בערוץ 2, שניסו להציג את המצוקות והאידיאולוגיות הפוליטיות שבין הישראלים לבין עצמם. קיבל את פרס המרכז העולמי של ארגון בני ברית על מצוינות בג'ורנליזם, את פרס ארגון הג'וינט המאוחד לישראל ולתפוצות על הכיסוי הרציף והמצוין של יחסי ישראל והתפוצות, ואת פרס סוקולוב לעיתונות על מצוינות בכתיבה על שכבות העוני והשוליים החברתיים בישראל. כיום משמש כמועמד מפלגת העבודה לכנסת.
המרצה פתח בספרו על תגובות חבריו והסביבה להחלטתו לעבור מז'ורנליזם טהור לפעילות פוליטית בהציגו את מועמדותו לכנסת בישראל מטעם מפלגת העבודה. לדבריו, הציטוט מדברי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו הוא המתאים למעשהו , והוא – "מעשה של שיגעון בעולם התבונה". חבריו וידידיו חושבים שטעות היא בידו לעזוב מסגרת מסודרת ופעילות אישית לטובת פעילות למען הציבור, חלקם הרים גבה וחלקם חשב שלקה במחלת חום כל שהיא... בניגוד לציפייתו לקבלת עידוד ותמיכה מסביבתו, הוא קיבל רק נזיפות...תגובה מוזרה לדעתו, על כך שאדם עוזה את מפעל חייו ורוצה לעבור לפעול לטובת הציבור .
לדבריו עסק משך שנים בניסיונות לתיקון החברה הישראלית, במיוחד בערי הפיתוח והפריפריה, ועליהם התייחס במאמריו ובספריו. ביקר לעתים קרובות במה שהוא מכנה "הצד האפל של הירח"- מקומות שכוחי אל בדרום מוכי עוני שאין באפשרות המשפחות שם להביא פת לחם לשולחן. אוכלוסיות חלכאים ונדכאים שיש לתת להם הזדמנות שווה, מצב שבן במקום כמו קריית מלאכי רק 3 עברן בגרות הכלל התלמידים , דורשים התערבות וסיוע, וכתבות בעיתונות אן במדיה לא הצליחו לפתור את הבעיה .
הוא הגיע למסקנה שכוחה של העיתונות למרות השפעתה על דעת הקהל, אין בה די על מנת להביא לשינוי ביצועי של ממש, לעומת כוחה ועצמתה של הנפת אצבען של חבר כנסת עלום שם המצביע בועדת הכספים של הכנסת ומשנע תקציבים לימין או לשמאל .
לדעתו, למרות המהפך הכלכלי של חוקי נתניהו ששיפר את מצב ההון במשק, אין מקום לכלכלת שוק קפיטליסטית אמריקאית בארץ ש20 אחוזים ממנה הם חרדים, 20 אחוזים הם ערבים, אחוז ניכר הם אתיופיים, ורבים אינם עובדים ונזקקי מענקי אבטלה וסעד. חלק מתושביה חי בפריפריה בעיירות פיתוח שכוחות אל .
לדעתו חובה על המדינה לתת אפשרות לאיש הקטן מעיירת הפיתוח לעלות ולהשיג הישגים בהזדמנות שווה..לעניות דעתו, הוא יכול לפעול בכיוון זה באם ייבחר לכנסת, שם יפעל במסגרותיה לאפשר הזדמנות לאדם הקטן .
בין השאלות שנשאלו על ידי הציבור עלה נושא ח"כ שלי יחימוביץ שאף היא באה מעולם המדיה הטלוויזיוני, עם מטרות נשגבות למניעת פגיעה באדם הקטן, ובמפלגתה שלה הוצנעה והועלמה, .המרצה השיב שהדבר אינו מדויק, שהיא פעילה ככל יכולתה, ואם יצליח להצטרף אליה, הרי שטובים השניים מהאחת. חבר אחר העיר שלפני שמר בן-סימון ישנה את סדרי ונוהלי המדינה, יהא עליו לשנות את סדרי הפעולה במפלגה אליה הוא משתייך ...
הנשיא גד כהן מעניק את דגלון המועדון ל דניאל בן-סימון. חברתנו חביבה רוגר, שאף היא בעלת רקורד מכובד של פעילות עיתונאית ברדיו, הודתה למרצה על הרצאתו המעניינת. היא שבחה את האומץ שהפגין בהחלטה לעבור מעיתונות לפוליטיקה שמבחינה רוטריונית .הוא עומד בארבעת הדרישות לגבי כל רוטריון העומד לבצע פעולה כל שהיא. היא איחלה לו בשם כולנו הצלחה בדרכו החדשה .
פעילויות נוספות הקשורות במועדון
ב 8 בספטמבר התקיים במרכז הרפואי רמב"ם טכס חלוקת מלגות מהקרן לעידוד מצוינות קלינית, ע"ש רבקה ושלמה ליניאל. הטכס התקיים באודיטורים ספנסר, שבמגדל סמי עופר בקריה הרפואית לבריאות האדם ברמב"ם. למרבית הצער חברנו נ"ל שמעון ליניאל לא יכול היה בשל מחלתו להשתתף אישית, אך בני משפחתו לקחו חלק פעיל במהלך הטכס. את הטכס ניהל נ"ל אלי ליכטר, יו"ר הקרן ע"ש רבקה ושמעון ליניאל, ובמהלכו ברך מנהל המרכז הרפואי פרופ' רפי ביאר. הפרסים ניתנו השנה לששה רופאים צעירים שהצטיינו בפעולתם הקלינית וביחסם לחולים. בין השאר נכחו נשיא המועדון גד כהן, נג"ל אליהו ברכה, נ"ל אלי ליכטר, משה גן-צבי, שמואל אידלמן, יורם קנטר, גזבר המועדון גבי אשד , נ"ל שלמה אסיף, ורון כהן. הנוכחים שמעו את הרצאתו של פרופ' שמעון רייסנר " האם הרופא צריך עדיין לבדוק את החולה?", ולאחר מכן חולקו המלגות לזוכים המאושרים .