10/12/2014 - הרצאה אבי נבון

  מפגש מועדון 10 בדצמבר, 2014: מרצה אורח אבי נבון - "מלחמת העולם הראשונה ומסע הגנרל אלנבי בארץ ישראל".

הנשיא המכהן יוסי כפירי פתח את מפגשנו  ה-19 לשנת הרוטרי  2014/15 וברך את המרצה האורח מר אבי נבון ואת האורחים/ות והחברים/ות שמילאו את האולם. לאחר הודעות המזכיר הוחל בטקס הרוטריוני:

את פסוק השבוע הביא נ"ל אריה מהולל: השבוע חזרה לכותרות העיתונים בעיה חברתית קשה ביותר-בעיית החולה הסופני המבקש למות. והצורך בחקיקת חוק שיאפשר לחולה שליטה על חייו בימיו האחרונים. חוק זה יחזור לדיון בכנסת שהתפזרה עכשיו ויאושר, כאשר יחוקק, לרופא לסייע לחולה הסופני לסיים את חייו בכבוד  מבלי שהרופא או המסייע יישא באחריות פלילית לגבי המעשה. הצעת החוק עוררה  התנגדות מצד חוגים דתיים קיצונים, אולם היות וחוק שכזה מתפשט והולך במדינות אירופה וארה"ב הדבר יביא לכך שהכנסת הבאה תאלץ לקבל החלטה מחייבת. הבעיה הקשה היא חברתית מיסודה ולא מעט משפחות התנסו בה . אולי יש מקום לאגודה חברתית כשלנו לעסוק בה לעומק ולהביא בפני הציבור והכנסת הצעה שמטרתה תהיה לשמור על גופו של האדם החולה ועל כבודו  בסיומם של חייו.

לאחר ששולה שילון הביאה את ברכות הרעות , הובאה הברכה הבינלאומית על ידי ר/זאב מטר מנהל אפיק השרות הבינלאומי, והוא שלוחה היום למועדון הרוטרי של קלאמרריה  בסלוניקי שביוון. ( Rotary Greece ~ District 2484 - Zone 20 - Rotary Club of Kalamaria -Thessaloniki ). הברכה הבינלאומית: -הרצאת אורח המועדון מר אבי נבון בנושא "מלחמת העולם הראשונה - מסע אלנבי בארץ ישראל" בסמיכות להצהרת כ"ט בנובמבר שהוא הכינוי לתאריך 29 ‏בנובמבר 1947 ‏(אור  לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי, מסיימת את השלטון העות'ומני והן את שלטון הבריטי באדמת ארץ ישראל הארץ שחוברה לה יחדיו במלחמת ששת הימים.
‏מייסדי המועדון בשנת 1932 ‏הכירו מקרוב את השלטון העותומנאי כאשר ארץ ישראל נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית. מאז כיבוש הארץ בידי הסולטאן סלים הראשון בשנת 1517 ‏ועד טיום השלטון בשנת 1917 ‏, עם כיבוש הארץ ‏בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. עבורנו אותה תקופה הם סיפורי אהרן אהרונסון, שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג שהקימו את מחתרת ניל"י עסקה בעיקר בריגול בניסיון לסייע לצבא הבריטי לכבוש את הארץ מידי האימפריה העות'מאנית. סופה ‏של התקופה סימן טובות ליישוב, שרובו תמך בכיבוש הארץ בידי הבריטים, ורבים מבניו אף עזרו לכך באופן פעיל. במיוחד תלה היישוב תקוות בהצהרת בלפור מנובמבר 1917 ‏, בה הובטח "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל".
שחרור ארצנו מעול האימפריה העות'מאנית מקשר אותי ליוון לעיר סלוניקי אשר נשלטה 500 ‏שנה ע"י האימפריה ‏העות'מאנית ושוחררה לאחר מלחמה בשנת 1912 ‏והחזירה ליוון את עצמאותה. סמל השחרור הוא המגדל הלבן שהיה כלא ‏הדמים בעת השלטון העות'מאני אשר עם הכרזת העצמאות של יוון סויד ע"י האסיר היהודי  Nathan Guidili ‏כסמל למחיקת השלטון הטורקי האכזר. ‏ מכאן שלוחה ברכתי למועדון Rotary Club of Kalamaria ‏ מאזור 2484 ‏שהתחיל פעילותו ב 1989. ‏המועדון נמנה על 34 ‏מועדונים באזור ובו 696 ‏חברים השיך לאזור  20 ‏ברוטרי הבינלאומי  ‏המועדון ובו 25 ‏חברים נפגש בכל יום שני בשעה 21.00 ‏ב The Met Hotel ‏. ‏אבקש בהזדמנות זאת לברך את עמית המועדון עמנואל גורלי לשעבר ונטורה שנולד בסלוניקי שהוזכר על ידי בטכס ‏בו נוכחתי לפני כשבועיים במועדון בסלוניקי ולצרף לברכה את נ"ל אברהם עקביה ז"ל שהיה נשיאנו בשנת הרוטרי 1976-1977 ‏אשר היה מזכירו של צ'ארלס אורד וינגייט הבריטי שהיה תומך נלהב של הציונות ועקב כך כונה "הידיד". הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון Rotary Club of Kalamaria !

‏את המרצה האורח הציג חברנו נ"ל דני פסלר:
‏מלחמת העולם הראשונה זכתה לראשוניות במישורים רבים. היא הייתה המלחמה הנוראית ביותר שהעולם ידע מימיו, עד למלחמה שבאה אחריה. מספר המתים רק בלחימה עולה על 50 ‏ מיליון נפשות. בתעלות שבין צרפת לגרמניה, מתו בממוצע חצי מיליון איש בכל קרב, רובם המוחלט מהפגזות ארטילריה. בקרב ה-סום (SOMME ‏), נהרגו בתקופה של כ 5 ‏חודשים מיליון חיילים. המהפכה התעשייתית והקידמה של ראשית המאה ה 20- ‏הביאו חידושים לשדה הקרב. במלחמה נעשה שימוש לראשונה ב: נשק כימי, טנקים, מטוסים, צוללות, וכו' .  ‏המלחמה הכריעה ארבע אימפריות אדירות, חלקן היו קיימות מאות שנים: האימפריה העות'מאנית, האוסטרו - הונגרית, הגרמנית, והרוסית.
‏המלחמה יצרה את המשבר הכלכלי הנורא ביותר שידע העולם. בעקבות המלחמה, כיכר לחם בברלין עלה מיליארד מארק. אלפי אנשים שמו קץ לחייהם בעקבות נפילת הבורסה של ניו יורק. ‏פרננדו פוש ( FOCH ‏), חייל צרפתי, ניבא ממש את העתיד, כאשר אמר לאחר הסכם ורסאי: ‏ייאין זה שלום. זו היא הפסקת אש ל - 20 ‏שנה".
המרצה האורח היום, מר אבי נבון הוא בן  74 ‏בוגר "כדורי", אבל קודם הוא יליד חולון,ו ואביו (ז"ל) היה רוטריון פעיל במועדון חולון. .  סיים לימודי ‏תואר ראשון בארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ותואר בתולדות ארץ ישראל בעת החדשה. כיום  הוא חבר קיבוץ להב. מדריך וותיק בדגש על הנגב, המדבר והשפלה. בעבר הקים וניהל את מרכז ג'ון אלון בלהב, ריכז את המדור לידיעת הארץ של התנועה הקיבוצית. ‏הקים ומנהל את משרד "השיטה- להב"  להפקות בידיעת הארץ, משחקי מטמון,  תחקירים והדרכות מקצועיות. ‏לפני  12 ‏שנה היה בין מייסדי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל ושימש יו"ר העמותה במשך 6 ‏שנים האחרונות. ‏היום כותב סדרת חוברות על "ראשונים במדבר" - תיעוד של הטיולים, הסיורים והנוכחות היהודית במדבר יהודה ובנגב הרחוק. ‏בצמוד לכך מארגן ומוביל שחזורים של המסעות הראשונים בנגב, ומבצעי עובדה, להט וחורב.

המרצה פתח ואמר: ב- יוני 1914  נרצח יורש העצר האוסטרי בעת ביקור בסרייבו בידי מתנקש סרבי. אירוע זה נחשב לעילה המיידית לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, מלחמה כוללת בין מעצמות  הציר  שכללו  את  גרמניה ,אוסטרו-הונגריה  תורכיה העותומאנית  ,ובולגריה   לבין מעצמות ההסכמה שכללו את   צרפת, רוסיה והאימפריה הבריטית שאליהםהצטרפו בשלבים מאוחרים יותר יפן איטליה וארה"ב. אף אחד מההיסטוריונים שלנו בעבר  לא סיפר מה בעצם קרה פה באזור, כי הציגו את התמונה רק מנקודת המבט של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העותומאנית, עם הגירוש במלחמה של היהודים, וגם סיפורי המחתרת של ניל"י הוצאו מכל פרופורציה כי הערך האמיתי בתמונה הכוללת של המלחמה העולמית שלהם היה מזערי.
מלחמת העולם הראשונה נמשכה ארבע שנים,  והתקיימה בחמש חזיתות עיקריות. בחזית הים התיכון של המלחמה (הקרויה גם החזית הדרומית)  הייתה מעורבת האימפריה העות'מאנית. מהפכת התורכים הצעירים ב 1908 הביאה את המנהיגים לרצות להיות יותר אירופאים והם היו בטוחים בניצחונה של גרמניה והאימפריה האוסטרו הונגרית ולכן הצטרפו אליהם . הזירה הים תיכונית כללה מספר מערכות מרכזיות, ביניהן ניסיונות כיבוש עות'מאניים של תעלת סואץ על מנת לנתק את בריטניה מהודו וכיבוש ארץ ישראל וסוריה על ידי בריטניה.
בינואר 1915 היו מוצבים במצרים 70 אלף חיילים בריטיים , רובם מיחידות הודיות, וכוחות אוסטרליים וניו זילנדיים  כ-30 אלף מהחיילים היו מוצבים לאורך תעלת סואץ. ההגנה על התעלה התבססה על מוצבים לאורך הגדה המערבית של התעלה.
תוכנית המלחמה העותומאנית  כללה חצייה של מדבר סיני, צליחה של התעלה על ידי כלי צליחה, הפתעת הכוחות הבריטיים וכיבוש איסמעליה, הנמצאת על הגדה המערבית של התעלה. המכשול העיקרי בתוכנית, כמו גם במסעות המלחמה העתידיים דרך מדבר סיני, הייתה אספקת המים והמזון הדרושים לצבא. התוכנית התבססה על כך שהכוח התוקף יישא איתו את המים והמזון הדרושים לו. כמו כן התבססה התוכנית על מים מהבארות ובורות המים הקיימים במדבר סיני,להשקיית הגמלים והסוסים. המסע הראשון לכיבוש התעלה התרחש בינואר 1915, כחודשיים לאחר כניסתם של העות'מאנים למלחמה. 62 אלף איש יצאו מבאר שבע לכיוון התעלה. חיילים, כוח  זה הצריך 15 אלף גמלים עבור נשיאת הציוד והאספקה הדרושים.
חצייתת מדבר סיני החלה ב-14 בינואר 1915. ג'מאל פאשה רכב בראש הכוח שמנה כ-20,000 חיילים, ועשר סוללות תותחים. בשבוע הראשון צעד הכוח לאור יום כאשר הוא נושא איתו מכלי מים ענקיים. תנועת הכוח זוהתה כבר בשלב מוקדם על ידי מטוסי סיור בריטיים. לאחר השבוע הראשון החל הטור לצעוד בלילות, על מנת שמקום המתקפה לא יתגלה. ב-31 בינואר הגיע חלקו הגדול של הצבא לנקודת הערכות סמוך לאיסמעליה שעל גדות התעלה. בשלב זה נשלח כוח קטן צפונה על מנת לתקוף את קנטרה וכוח קטן דרומה שעליו הוטל לתקוף את העיר סואץ בעוד המתקפה המרכזית יועדה להתרחש באיסמעיליה. המתקפה החלה ב-2 בפברואר. סופת חול עיכבה את תחילת המתקפה, וכתוצאה מכך ההתקפה החלה לאחר הזריחה כך שהכוח התוקף זוהה על ידי אחד החיילים ההודים שמהר להעיר את חבריו ששנתם קלה . בשלב זה  הטורקים כבר החלו לחצות את התעלה בסירות מתנפחות רפסודות וגשר דוברות, ואולם הם נתקלו בהתנגדות עזה מהכוחות ההודיים שהיו מוצבים בצידה השני של התעלה. במקביל מספר ספינות קרב הצטרפו למערכה, וחלקם נפגעו מאש הארטילריה העות'מאנית. עד צהרי היום כל כלי הצליחה של העות'מאנים הושמדו מלבד שלושה סירות. רק כ-700 חיילים עות'מאנים הצליחו לחצות את התעלה, ואלו בסופו של דבר נהרגו או נתפסו בשבי. גם המתקפות על סואץ וקנטרה נכשלו.
ציפיות הטורקים שמסעם יביא למרד כללי במצרים, וכן להתמרדות בקרב החיילים המוסלמים בקרב הכוחות ההודיים שהגנו על התעלה התבררו כבלתי מבוססות.  הנסיגה הטורקית מהתעלה, והחזרה לארץ ישראל התבצעה באופן מסודר עד ניצנה כי שם היה בי"ח שדה , ואילו הכוחות הבריטיים לא היו ערוכים למרדף אחר הכוחות הנסוגים.
הכוחות הבריטיים, כהפקת לקחים מהמתקפה הראשונה, שינו את תפיסת ההגנה על התעלה - והקימו מוצבים לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. שינוי התפיסה מיוחס לשר ההגנה הבריטי, הלורד קיצ'נר שאמר: "לעזאזל!-מי כאן מגן על מי? אתם על התעלה או התעלה עליכם?". במרץ 1915 מונה סר ארציבלד מארי לעמוד בראשות הכוחות הבריטיים בחזית המצרית והורה על הזזת המוצבים מקו התעלה מזרחה לעומק בסיני. הקמת מוצבים אלו אפשרה שליטה יעילה יותר על צירי התנועה בסיני, שליטה המאפשרת לעצור את התקדמות הצבא התוקף לפני התעלה. ובנוסף הגיעו למסקנה שעל מנת להדוף את התורכים ולהביסם יש צורך לחצות את סיני.. על מנת לענות על הצרכים הלוגיסטיים, הורחב במידה גדולה מאוד הבסיס בקנטרה, שהפך למרכז לוגיסטי עצום ממדים, הוקמו רציפים ודוברות שאפשרו העברה של כוחות וציוד לצדה המזרחי של התעלה, והוחל בהקמה של מסילת רכבת וצינור מים בסיני. המתקפה על סואץ אומנם נגמרה בכישלון, אך לימדה את הן את העות'מאנים והן את הבריטים שמתקפה כזאת אפשרית, וכן שניתן לשתק את התנועה בתעלה, גם ללא צליחתה, על ידי כיבוש צידה המזרחי של התעלה ושליטה באש משם על תנועת האוניות בתעלה. עם חזרתו לארץ ישראל הכתיר, ג'מאל פאשה, את ההתקפה כ'ניצחון מזהיר', והחל בהכנות למתקפה נוספת. הוקמה יחידת כוחות המדבר, אשר מפקדתה שוכנה בבאר שבע, והייתה תחת פיקודו של הגנרל הגרמני קרס פון קרסנשטיין.
ההתקדמות הבריטית לכיוון סיני נועדה בראש ובראשונה להרחיק את המלחמה מתעלת סואץ, וסימנה את הדרך להמשך ההתקדמות הבריטית לכיבוש ארץ ישראל וסוריה. להבדיל ממסעי המלחמה העות'מאניים שהתבססו על חציה מהירה של המדבר על ידי כוחות גדולים, ללא קווי אספקה מסודרים, דרך מרכז סיני, ההתקדמות הבריטית לתוך סיני ולכיוון ארץ ישראל הייתה לאורך החוף והתבססה על בניית קווי אספקה במקביל להתקדמות הכוחות ולכן, אף שנבנתה במהירות שיא, הייתה איטית הרבה יותר. האספקה הבריטית התבססה על הנחת מסילת ברזל, הנחת צינור מים, וסלילת כביש. `לאחר ארבעה חודשים של התקדמות איטית לצד סלילת מסילת הרכבת, בדצמבר 1916 הגיעו הכוחות הבריטים לקרבת אל עריש וכאשר הבריטים תקפו את העיר הם מצאו שהכוחות העות'מאניים נסוגו ללא קרב. במאמץ לרדוף אחר הכוחות העות'מאניים היו מספר קרבות האזור בין רפיח לעזה בהם נלחמו העותומנים  בגבורה, וחלק ממתקפות הבריטים  נסתיימו בפקודות נסיגה. בעת ההתקפהעל מוצב נרחב בסביבות רפיח על ידי דיוויזיית אנזא"ק והבריגדה הרכובה החמישית, בפיקודו הישיר של גנרל צ'דוויק שהיה המפקד הבכיר בסיני, גילו העות'מאנים התנגדות עזה ועיקשת, ופריצת הקווים העות'מאנים ארעה לאחר שהוצאה פקודת הנסיגה, בעקבות כיבוש המעוז הטורקי המרכזי בהתקפת כידונים על ידי הבריגדה הניו זילנדית אשר לא שמעה את פקודת הנסיגה.
לאורך ההיסטוריה מילאו העיר עזה וסביבתה תפקיד מרכזי במסעי המלחמה של האימפריות, פעם כשער הכניסה הדרומי לארץ ישראל, ופעם כתווך החוצץ בין ארץ ישראל למצרים. מעזה, גבולו הצפון מערבי של מדבר סיני, וצפונה, מקורות המים הופכים לזמינים יותר ונפרסת רשת של כבישים, , המחברים אותה לשאר ערי הארץ.  בעוד העות'מאנים נסוגים מחצי האי סיני, הם ייצבו קו הגנה המשתרע בין עזה לבאר-שבע, במטרה לעצור שם את הפלישה הבריטית. הקרבות על עזה היו מן הקרבות העזים ביותר שנערכו בזירה במהלכם נפלו עשרות אלפי חיילים משני הצדדים‏`. שתי התקפות בריטיות גדולות נכשלו באביב 1917, והביאו להחלפת מפקד הכוחות הבריטיים. כיבוש באר-שבע בסוף אוקטובר 1917, ולאחריו כיבוש עזה, הביאו לפריצת הדרך ואפשרו התקדמות בריטית מהירה לתוך ארץ ישראל ולכיבוש של ירושלים בתוך פחות מחודשיים.
שלושה חודשים ישבו הבריטים מול עזה והקרב הראשון הקרב נערך ב-מרץ 1917 סמוך לעיר עזה.היה זה הקרב החשוב הראשון על אדמת ארץ ישראל. קרב עזה הראשון הסתיים בניצחון צבא האימפריה העות'מאנית בסיוע מומחים גרמנים  והבריטים לא הצליחו לפרוץ את החזית.  תכנון ההגנה העות'מאנית בוצעה על ידי המפקד הגרמני פון קרסנשטיין הכוחות הבריטים פרצו את גדרות הצברים  והגיעו אל פאתי העיר. עקב בעיות בהבנת תמונת הקרב על ידי מפקדי הקרב הבכירים, קיבלו הכוחות הבריטיים הקדמיים פקודת נסיגה. הקרב השני על עזה נערך ב-אפריל 1919הוא החל בהסתערות מזרחית לעזה. העות'מאנים, שחיזקו את כוחותיהם לאחר הקרב הראשון, הצליחו להביס את הבריטים בקרב השני.ומאפריל עד אוקטובר הצבא הבריטי ישב מסביב לעזה ללא ניסיונות תקיפה.
ביוני 1917  מונה גנרל  אדמונד אלנבילמפקד במקום גנרל מארי. משרד המלחמה הבריטי חיזק את צבאו של אלנבי באופן משמעותי- שני גייסות רגלים וגייס פרשים. אלנבי אימץ את הרעיון לעזוב את ניסיונות כיבוש עזה  ולעקוף לכיוון כיבוש באר שבע. קרב באר שבע באוקטובר 1917 הביא לפריצת הצבא הבריטי צפונה למרכז הארץ. היה זה לאחר הכישלונות בקרב עזה הראשון והשני להבקיע את הקו העות'מאני באזור עזה. את ההצלחה הבריטית יש לזקוף לזכות מבצע הונאה, שגרם לעות'מאנים להאמין שגם את ניסיונם השלישי להבקיע דרך למרכז הארץ יוציאו הבריטים לפועל אל מול העיר עזה. כחלק מההונאה נקטו הבריטים אמצעי הסוואה והטעיה כך שמטוסים גרמנים שהיו באזור לא הבחינו בתנועות הצבא הבריטי שנערכו בעיקר בחשכה, ללא אורות. ידוע גם הסיפור על תרגיל ההטעיה, ביזמת קצין המודיעין קולונל מיינגארטן, בריטי ממוצא דני,שארגן תרמית  לפיה "אבד" תיק מסמכים חשוב ליד החזית העות'מאנית ובו תוכנית לניסיון הבקעה נוסף בגזרת עזה בעוד אלנבי תכנן ובצע הבקעה בגזרת באר שבע.( לימים התברר שהוא היה פרו-ציוני, וב 1948 עת עבר בחיפה במסגרת פינוי הקצונה הבריטית מהודו, ירד לחוף ולקח בחשאי חלק בקרב יריות בין הערבים לכוחות ההגנה בחיפה.
בקרב  על כיבוש עזה בלטו הפרשים הקלים האוסטרלים שביצעו איגוף גדול תוך רכיבה בשעות הלילה. קרב באר שבע נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה. הייתה בעיה להגיע במהירות למרכז העיר משום שהתורכים מיקשו את כל שבע הבארות, ומילכוד של  מטענים מחוברים, אך האוסטרלים הצליחו להגיע ולנתק את החיבורים ולמנוע את פיצוץ הבארות. ב 31 לאוקטובר 1917 באר שבע נכבשה,   בנובמבר 1917 שבוע אחרי נפילתה של באר שבע, כבשו הבריטים גם את עזה, בקרב עזה השלישי. הבריטים פרצו דרך באר שבע צפונה למרגלות הרי יהודה, אזור שבו העות'מאנים לא ציפו להם. כאשר הצבא העות'מאני גילה את הפריצה, הוא עבר להגן על הדרך העולה מחברון לירושלים. במקביל, הצבא הבריטי המשיך בדרכו צפונה לאורך שפלת החוף - והגיע ב 7 בנובמבר ליפו  המאאמץ העיקרי של הצבא העות'מאני היה להשאיר את דרך החוף בין עזה לבין  יפו פתוחה לתנועות הצבא הטורקי. לכן נעשה לבסס קו הגנה דרומית מערבית לראשון לציון באזור של חולות נודדים שבו המעבר אפשרי רק באזור צר. הרדיפה של הכוחות הבריטיים, הרכובים על גבי סוסים, אחרי הצבא העות'מאני הנסוג גרמה למפנה בלחימה. נכבש צומת מסילות הברזל (כיום "נחל שורק"), כיבוש שהביא לניתוק החיילים העות'מאנים שהיו בחלקם מפוזרים בדרום הארץ. משם תוך קרבות עם הכפרים בסביבה עלו לכיוון ירושלים משלושה כוונים . ב 9 בדצמבר הגיעו להר הצופים וב 11 בדצמבר 1917 נכנס גנרל אלנבי רשמית בשערי ירושלים  ובכך הוא קיים את הוראת ראש ממשלת בריטניה להיות בירושלים עד חג המולד.

לאחר דברי תודה למרצה, הנשיא המכהן יוסי כפירי הודה אף הוא למרצה, שהבטיח שיש מקום לפגישה נוספת בה יסופר על כיבוש חיפה, והעניק לו למזכרת את דגלון המועדון  בתודה ובברכה.
 -------------------------------------------

 כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן