12/03/2014 - פורים במועדון עם ליצנית רפואית

נ"ל נחום לדר פתח את המפגש כממלא מקום הנשיא המכהן משה גן-צבי השוהה במסע מזחלות בלפלנד. המפגש נערך בתקופת פורים וחלק מהחברים התחפשו, כפי שתראו בתמונות שבסוף הכתבה. הוא ברך את המרצה האורחת , הליצנית הרפואית גב' חמוטל אנדי, את האורחים והאורחות ואת קהל החברים . הוא איחל החלמה מהירה לחברינו נ"ל סעיד אליאס שנפל ושוכב בביתו וכן לחברנו ר/איזי רוזנפלד שמחלים מאירוע מוחי חוזר.

את פסוק השבוע בנושא המצאות טכנולוגיות ששינו פני העולם, הביא חברנו ר/אילן אור:
הפעם על מנועי קיטור ומנועי שריפה פנימית. ‏בשנת 1679 ‏לפני 335 ‏שנים הציג דניס פפין הצרפתי, את המצאתו- מכונת קיטור ראשונה. ‏לאחר פתוח המכונה, שעקרונותיה חימום מים בדוד עד טמפרטורה שהופכת אותם לאדים. האדים הנפלטים מדוד המים נמצאים בלחץ גבוה ומנותבים לצינורות המוליכים אותם למנועים המופעלים באמצעות לחץ הקיטור . מכונות הקיטור שלטו שנים רבות בתעשייה , בתחנות כח, בהנעת קטרים ,בהנעת כלי שייט , ואף תקופה מסוימת כמנועי מכוניות. ‏ההתפתחות העיקרית בהפקת הקיטור במהלך השנים הייתה בעיקר בשינויים בסוגי האנרגיות שחיממו את המים . בראשית החימום נעשה באמצעות שריפת עצים ובהמשך בפחם עץ, בדלקים נוזלים מסוגים שונים, בפחם אבן כפי שנעשה גם כיום בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון ושיא ההתפתחות היה שימוש באנרגיה גרעינית,בה משתמשים לחימום המים בדודים של תחנות כוח, בצוללות ובאוניות מלחמה ,אך גם הגרעין משמש רק לחימום המים והמנועים נשארו מנועי קיטור ,שיחודם שימוש בבעירה חיצונית. ‏בשנת 1870 ‏לפני 144 ‏שנים הומצא מנוע הבעירה הפנימית ,יחודו שבניגוד לקיטור ,בעירת הדלק מתבצעת בתוך המנוע עצמו ולא ביחידה חיצונית. ‏מנוע הבעירה הפנימית המופעל בבנזין הוצג לראשונה במכונית בווינה, על ידי היהודי גרמני זיגפריד מרכוס, המכונית שנבנתה על ידי מרכוס לא הייתה מעשית ונגנזה. ‏בשנת 1885 ‏בנה הממציא הגרמני גוטליב דימלר, מנוע בנזין משוכלל יותר שהותקן על אופניים ורק שנה מאוחר יותר התקין דימלר את המנוע במכונית. בשנת 1889 ‏בנה מרכוס מיודעינו ,ממציא המנוע, מכונית עם מנוע בנזין משוכלל יותר ומכונית זאת מוצגת עד היום באוניברסיטה הטכנית של וינה. במרוצת השנים, מנוע הבעירה הפנימית המופעל על ידי סוגי דלק נוזלי מסוגים שונים, נשאר ללא שינויים מהותיים מאז המצאתו. שינויים שנעשו ברבות השנים נעשו במערכות עזר של המנוע על ידי פיתוח הזרקת דלק, וההצתה אלקטרונית. ‏בתקופה הראשונה לאחר המצאת המנוע, השימוש בו היה בעיקר במכוניות ובאופנועים . אולם במהלך השנים הוחלפו מנועי הקיטור במנועי בעירה פנימית בתעשייה ,בכלי שייט, בקטרים ומתקנים רבים אחרים. ‏ניסיונות שנעשו במהלך השנים להחליף את מנוע השריפה הפנימית המסורתי הצליחו חלקית. מטוסים משתמשים במנוע סילון שגם הוא פיתוח של מנוע בעירה פנימית, מנוע נוסף שפותח ושמו ונקל על שם ממציאו ובו השריפה הפנימית גורמת לתנועה סיבובית במקום אנכית במנוע המסורתי ,למנוע זה יתרונות פיזיקלים רבים. אול יצורו כרוך בבעיות טכניות מרובות ואחזקתו יקרה .דבר שמנע את הצלחתו.‏ניסיונות נוספים שנעשו להחליף את מנועי השריפה הפנימית בכלי רכב, במנועים חשמליים לא הצליחו עד כה. ועל כן בתחום המנועים, נשארנו עם הישן והאהוב, מנועי הקיטור ומנועי הבעירה הפנימית.

לאחר ברכות הרעות שהביא נ"ל כרמל הכהן, הביא חברנו ר/יורם קנטר את הברכה הבינלאומית:
לאור העלמות מטוס החברה המלזית בטיסה מבירת מלזיה קואלה לומפור לביג'ין, בחרתי לברך היום את מועדוני הרוטרי של קואלה לומפור. מדובר באיזור רוטרי בינלאומי 3300 שמתכונן לכינוס השנתי ה 80 להיווסדו בחודש הבא. מועדון רוטרי קואלה לומפור הוא מועדון הרוטרי היחיד בעולם במעמד של מועדון מלכותי (רויאל סטטוס). הוא גם הוותיק ביותר בדרום מזרח אסיה, הוקם לראשונה ב 20 ביולי 1928 כמועדון הפרובינציה של קואלה לומפור. 70 שנה מאוחר יותר,  21 לאוקטובר 1997, רוטרי הבינלאומי אישר את שינוי שם המועדון ל הרוטרי קלוב של קואלה לומפור דיראג'ה (The Rotary Club of  Kuala Lumpur DiRaja) לאחר שהסולטן של סלנגור העניק סטטוס מלכותי למועדון כהוקרה וכהכרה לשירותים שנתן המועדון לקהילה ולחברה בקואלה לומפור. לשני המועדונים הנוספים של רוטרי בקואלה לומפור  יש גם משהו מלכותי כי הם עורכים את מפגשיהם בבנין עם שם מלכותי-סלנגור קלוב המלכותי.המועדון דיראג'ה נפגש במלון שנגרילה בימי רביעי ב 13.00, ואילו השניים האחרים-  קואלה לומפור צפון וקואלה לומפור מערב נפגשים בערבים בשעה 1830 בימי רביעי ובימי ששי בהתאמה ברויאל סלנג'ר קלוב. השניים האחרים הם: (Kuala Lumpur North  (Rotary Club of mbak וKuala Lumpur West. הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון הרוטרי המלכותי של קואלה לומפור!

חברנו ר/שלום וואנו הציג את המרצה האורחת: ‏חמוטל אנדי היא ליצנית רפואית. חמוטל נולדה בארץ למשפחה מסורתית. מאז שסיימה את לימודיה, היא עוסקת במשחק. ‏עיקר העיסוקים התיאטרליים שלה מתמקדים ,מתוך בחירה ב: ‏פרינג', תיאטרון רחוב, ליצנית רגילה וליצנית רפואית. ‏היא בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, הופיעה בכל רחבי הארץ וכן‏ בפסטיבלים בחו"ל. ‏חמוטל מופיעה כליצנית רפואית במספר בתי חולים בארץ, ואף שימשה כליצנית לשעת חירום בבי"ח השדה שהקימה משלחת הסיוע של צה"ל בהאיטי, לאחר רעידת האדמה. ‏אפשר להגיד שחמוטל אנדי רואה בעבודתה מעין שליחות של מצווה.

המרצה פתחה וסיפרה שהיא חלק מקבוצה של כ 70 ליצנים וליצניות רפואיות, המתנדבים בבתי חולים בארץ. היא עצמה מתנדבת ברמב"ם במחלקה הקשה של ילדים חולי סרטן. בימי הביניים, רק למלך או לשליט היה ליצן חצר מלכותי, ורק הליצן יכול היה לומר למלך מה הוא חושב עליו ועל שלטונו מבלי שיסתכן בעריפת ראשו על החוצפה. מדמות הליצן השוטה ששתה אלכוהול ויצא אל הקור כך שאפו האדים ותפח, הפך האף האדום עם הכדור האדום על האף לסמל של הליצנים. בעבר לא היו ליצניות אלא רק ליצנים. עכשיו בארץ קבוצת הליצנים "רופאי חלום" כוללת מספר גבוה של נשים ליצניות. 
היא באה לבית החולים למחלקת הילדים עם תיק הכולל מכשיר להפרחת בועות סבון, לבושה כליצנית עם מכנסיי שרוואל רחבות, תסרוקת מצחיקה גבוהה כמגדל, וכמובן אף עם כדור אדום ,ומנסה ליצור קשר עם החולים הקטנים. היא מתלווה אליהם בדרכם לבדיקות הדם או בדיקות הדמייה מפחידות, ונוכחת כשהילד מתאשפז לקראת ניתוח בעת שהוא מקבל הסבר על הצפוי לקרות ועד שהוא נלקח ממיטתו לחדר הניתוח לביצוע ניתוחים או פעולות פולשניות מכאיבות. כל הליצנים והליצניות המשתייכים לקבוצת "רופאי חלום" הם שחקנים מקצועיים. שפת הגוף וקשר העין מסייעים לליצן הרפואי ליצור קשר גם עם ילד חולה ומפוחד שאינו רוצה לתקשר עם אף אחד.
יש גם חשיבות לעבודה עם הצוות של האחיות והמטפלים בבית החולים, כי הצוות הרפואי במחלקות כמו אונקולוגית ילדים נמצא בדיכאון כמו הילדים עצמם. ולא פעם גם ההורים שבורים ומדוכאים. בהדסה בירושלים מעודדים את האינטגרציה בין הצוות הטיפולי לליצנים הרפואיים.
 
במכון להתפתחות הילד בתל השומר נמצא שהליצנים הרפואיים מסייעים ליצור קשר עם הילדים האוטיסטים שלא רוצים שום קשר עם החוץ והם חיים סגורים בתוך עולם משלהם. הליצנות הרפואית במגע עם האוטיסטים מטרת אינה להצחיקם, אלא יצור תשומת לב מצידם ולהאריך את טווח הקשר עימם ככל האפשר. גם עם ילדים בשיקום עובדים הליצנים בשיתוף ובמקביל לפיזיותרפיסטיות, ואז מצליחים להביא את הילד לחייך ולשתף פעולה בתרגולי השיקום השונים.
היא רואה את תפקידה בסופו של דבר ביצירת הקשר בין אדם לאדם, כי בכל אחד ואחד מאיתנו שוכן ליצן רפואי קטן בלבב פנימה כי אנחנו בני אדם. הליצן הרפואי מביא את הקשר האנושי הזה אל בית החולים ומסייע למאושפזים הקטנים שחלק מהם אינו שורד.                                                   

נ"ל צבי ענר הודה בחום למרצה, באמרו- "בשבילנו את לא רק נציגת "רופאי חלום" אלא רופאה חלומית". נראה שלא רק הילדים אלא גם המבוגרים והקשישים, והצוותים הרפואיים זקוקים לאנשים טובים כליצנים והליצניות הרפואיים.

ממלא מקום הנשיא המכהן נ"ל נחום לדר, הודה אף הוא למרצה על החוויה המרגשת  שהעניקה לנו בהרצאתה, והעניק לה את דגלון המועדון למזכרת נצח וכן תעודת נטיעת עץ ביער הרוטרי ע"ש פול האריס שבצפת. לקול הדי צלצול הפעמון- הסתיים המפגש עם הליצנית הרפואית.
--------------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר                                                                                              
צילומים: ר/יורם נאומן