הנשיא פתח את המפגש ה 15 לשנת הרוטרי הנוכחית בהקישו על הפעמון, וברך את החברים הרבים, האורחים והמרצה האורח. הנשיא הציג את נ"ל מתי הראל ממועדון רוטרי רמת השרון שהוא אחד המועמדים לתפקיד הנגיד המיועד ל 2011המועמד הציג את הרקע שלו ופעילותו בישראל, והרצה בקצרה על מטרותיו ותכניותיו להגברת פעילות המועדונים הקטנים של פחות מעשרים חברים, ולהגברת הפעילות ומספר החברים במועדונים הותיקים.
לאחר מכן המשיך הטכס הרוטריוני המקובל :
פסוק השבוע: ניתן על ידי נחום לדר , שהקדיש את פסוקו לרמב"ם. הרמב"ם שהיה לא רק רופא חולים אלא גם תיאולוג ואיש אשכולות בתורת ישראל (ששת סדרי המשנה נכתבו על ידו) קבור דוקא בטבריה. נוסע יהודי ושמו יוסף סופר הגיע מפולין לארץ ישראל באמצע המאה השמונה עשרה. בעת ביקורו תיעד את מה שראה ושמע כאן. בין השאר סיפר יוסף סופר את אגדת הגמל, ששמע מפיהם של אנשי טבריה: ''כמה שנים לפני מותו הוא (=הרמב''ם) היה מתאווה לֵילֵך (=רצה מאוד ללכת) לארץ ישראל, והמלך )=מלך מצריים) לא הניח לו לֵילֵך. כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם... `שאחרי מותו` יקחו גמל אחד... ויניחו אותו (=את גופתו) על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, והתלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו (=את הרמב''ם). וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך ל`קברו של` רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם. וכיוון שראו התלמידים `את` הנס הגדול הזה, לקחו אותו (=את גופתו של הרמב''ם) מן הגמל וקברו אותו שם.'' זוהי, כמובן רק אגדה! היכן באמת קבור הרמב''ם - מי יודע?!
ברכות רעות הובאו על ידי הרברט סרפוס, ואילו הברכה הבינלאומית הוקדשה על ידי צבי פרידמן למועדון רוטרי באי מאן, איזור 1280.
60 שניות על זהירות בדרכים הובאו על ידי יו"ר ועדת הבטיחות ג'יהאד גנטוס, שהתריע על עליה של כ 11% במספר הולכי הרגל הנפגעים מתחילת השנה הוא מסר על פרויקט ניסיוני להביא לארץ רמזורים ובהם שעון זמן המתריע על הזמן שעוד נותר לאור הירוק. הערת העורך: לפני כשבועיים בהיותי בקנדה ראיתי בטורונטו איך הרמזורים הללו עובדים ואכן הם מזהירים מפני נסיון חציה מהירה כשהאור הירוק עומד להתחלף.` תמורת סכום פעוט של אלף יורו לאחד נוכל לנסותם גם בישראל.
את המרצה האורח, הציג חבר ועדת התכניות אריה ברגמן: פרופ' רפי ביאר הינו מומחה עולמי לקרדיולוגיה פולשנית, ומנהל הקריה הרפואית רמב"ם. פרופ’ ביאר, בן 56, נשוי ואב לארבעה ומתגורר בחיפה, היה אחד השותפים לפיתוח סטנט ייחודי לפתיחת חסימות בכלי דם. הסטנטים שפיתח הגיעו לשימוש מחקרי וקליני בעולם, והציבו את ישראל כמעצמה בינלאומית בתחום ההיי-טק הקרדיולוגי. כיום מנהל רמב"ם- הקריה הרפואית לבריאות האדם, תפקיד שהחל בו בשנת 2006. בעל תואר ד"ר למדעים, התמחה ברפואה פנימית ברמב"ם ולאחר מכן השתלם בקרדיולוגיה באוניברסיטת ג'ון הופקינס שבארה"ב. בשנת 1996 התמנה למנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית, פיתח והשתיל "סטנטים" חדשניים ועסק במחקר קרדיולוגי מתקדם. כיהן כדיקן הפקולטה לרפואה במהלך שתי קדנציות עד לשנת 2005.
בכפרופ' ביאר סיפר תחילה על תולדות ביה"ח רמב"ם שהשנה מלאו לו 70 שנה להקמתו בידי הבריטים. והוא המרכז הרפואי הגדול בצפון הארץ. הוא סיפר על עמידתו של ביה"ח במלחמות ישראל ובמלחמת לבנון השניה האחרונה, כאשר סביב בית החולים וקרוב לו בים נפלו טילים, בעוד ביה,ח מתפקד כמעט במלואו הן לכגי האוכלוסיה האזרחית והן לגבי הנפגעים והפצועים הרבים. היות והמבצע לא הוגדר כ"מלחמה" לא פונה ביה"ח ולא נערך למצב, פרט לפינוי הקומות העליונות. רק לאחר נפילת הטיל הגדול יותר בואדי ניסנס והגעת הנפגעים מתקרית האש בכפר גלעדי הועברו באישון לילה חלק ניכר מחולים למרתף הבנין.
הוא עמד על השילוב האקדמי שבין ביה"ח (ובתי חולים אחרים בחיפה) לפקולטה לרפואה , ועל החשיבות הרבה של שילוב המחקר הרפואי בעבודה הרפואית היומיומית. הורא הזכיר את אמצעי ההדמייה כגון ה CT וההדמיה הוירטואלית שיצאו כרעיונות ברמב"ם ויושמו על ידי חברות ההיי טק והביוטכנולוגיה באזור. דוקא מרמב"ם והטכניון שהיו דלים באמצעים בלעומת הקצבות המחקר של מכון וייצמן ותל-אביב, יצאו שני חתני פרס נובל שהשגיהם בנושא פירוק החלבונים מהווים נדבך מרכזי למחקרים בעולם.
הוא הזכיר את מחקרי תאי הגזע ברמב"ם, הן מבחינת פיתוח תאי גזע דמויי שריר לב בעלי כושר התכווצות והן תאי גזע עובריים שהופכים לתאים דמויי תאים מייצרי אינסולין.
לסיום הביא מספר נתונים על הבנייה המסיבית ותוכניות הפיתוח לקריה הרפואית לבריאות האדם, שבסיוע תורמים כסמי עופר, באפט, איתן ורטהיימר, משפחת רפופורט ודנקנר יאפשרו בניית מגדל אשפוז וחנייה נרחבת, ביתחולים קרדיולוגי אונקולוגי ובנין מרכזי למחקר רפואי בשיתוף פעולה עם הפקולטה לרפואה בטכניון, ומכוני המחקר של הטכניון.
את דברי התודה למרצה נשא ד"ר יורם קנטר, שהיה 40 שנה איש רמב"ם בעצמו. ד"ר קנטר העיר, שלאור התוכניות המהממות לפיתוח מודרני ובניה, כדאי אולי יהא בעתיד לשקול ולהיות חולה.. הוא הודה למרצה על ההרצאה המאלפת. הנשיא גד כהן העניק למרצה תעודת הוקרה, ושי נגד מרעין בישין - "חמסה" מעשה ידי הילדים במועדונית הנתמכים על ידי המועדון.
לאחר מכן המשיך הטכס הרוטריוני המקובל :
פסוק השבוע: ניתן על ידי נחום לדר , שהקדיש את פסוקו לרמב"ם. הרמב"ם שהיה לא רק רופא חולים אלא גם תיאולוג ואיש אשכולות בתורת ישראל (ששת סדרי המשנה נכתבו על ידו) קבור דוקא בטבריה. נוסע יהודי ושמו יוסף סופר הגיע מפולין לארץ ישראל באמצע המאה השמונה עשרה. בעת ביקורו תיעד את מה שראה ושמע כאן. בין השאר סיפר יוסף סופר את אגדת הגמל, ששמע מפיהם של אנשי טבריה: ''כמה שנים לפני מותו הוא (=הרמב''ם) היה מתאווה לֵילֵך (=רצה מאוד ללכת) לארץ ישראל, והמלך )=מלך מצריים) לא הניח לו לֵילֵך. כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם... `שאחרי מותו` יקחו גמל אחד... ויניחו אותו (=את גופתו) על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, והתלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו (=את הרמב''ם). וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך ל`קברו של` רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם. וכיוון שראו התלמידים `את` הנס הגדול הזה, לקחו אותו (=את גופתו של הרמב''ם) מן הגמל וקברו אותו שם.'' זוהי, כמובן רק אגדה! היכן באמת קבור הרמב''ם - מי יודע?!
ברכות רעות הובאו על ידי הרברט סרפוס, ואילו הברכה הבינלאומית הוקדשה על ידי צבי פרידמן למועדון רוטרי באי מאן, איזור 1280.
60 שניות על זהירות בדרכים הובאו על ידי יו"ר ועדת הבטיחות ג'יהאד גנטוס, שהתריע על עליה של כ 11% במספר הולכי הרגל הנפגעים מתחילת השנה הוא מסר על פרויקט ניסיוני להביא לארץ רמזורים ובהם שעון זמן המתריע על הזמן שעוד נותר לאור הירוק. הערת העורך: לפני כשבועיים בהיותי בקנדה ראיתי בטורונטו איך הרמזורים הללו עובדים ואכן הם מזהירים מפני נסיון חציה מהירה כשהאור הירוק עומד להתחלף.` תמורת סכום פעוט של אלף יורו לאחד נוכל לנסותם גם בישראל.
את המרצה האורח, הציג חבר ועדת התכניות אריה ברגמן: פרופ' רפי ביאר הינו מומחה עולמי לקרדיולוגיה פולשנית, ומנהל הקריה הרפואית רמב"ם. פרופ’ ביאר, בן 56, נשוי ואב לארבעה ומתגורר בחיפה, היה אחד השותפים לפיתוח סטנט ייחודי לפתיחת חסימות בכלי דם. הסטנטים שפיתח הגיעו לשימוש מחקרי וקליני בעולם, והציבו את ישראל כמעצמה בינלאומית בתחום ההיי-טק הקרדיולוגי. כיום מנהל רמב"ם- הקריה הרפואית לבריאות האדם, תפקיד שהחל בו בשנת 2006. בעל תואר ד"ר למדעים, התמחה ברפואה פנימית ברמב"ם ולאחר מכן השתלם בקרדיולוגיה באוניברסיטת ג'ון הופקינס שבארה"ב. בשנת 1996 התמנה למנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית, פיתח והשתיל "סטנטים" חדשניים ועסק במחקר קרדיולוגי מתקדם. כיהן כדיקן הפקולטה לרפואה במהלך שתי קדנציות עד לשנת 2005.
בכפרופ' ביאר סיפר תחילה על תולדות ביה"ח רמב"ם שהשנה מלאו לו 70 שנה להקמתו בידי הבריטים. והוא המרכז הרפואי הגדול בצפון הארץ. הוא סיפר על עמידתו של ביה"ח במלחמות ישראל ובמלחמת לבנון השניה האחרונה, כאשר סביב בית החולים וקרוב לו בים נפלו טילים, בעוד ביה,ח מתפקד כמעט במלואו הן לכגי האוכלוסיה האזרחית והן לגבי הנפגעים והפצועים הרבים. היות והמבצע לא הוגדר כ"מלחמה" לא פונה ביה"ח ולא נערך למצב, פרט לפינוי הקומות העליונות. רק לאחר נפילת הטיל הגדול יותר בואדי ניסנס והגעת הנפגעים מתקרית האש בכפר גלעדי הועברו באישון לילה חלק ניכר מחולים למרתף הבנין.
הוא עמד על השילוב האקדמי שבין ביה"ח (ובתי חולים אחרים בחיפה) לפקולטה לרפואה , ועל החשיבות הרבה של שילוב המחקר הרפואי בעבודה הרפואית היומיומית. הורא הזכיר את אמצעי ההדמייה כגון ה CT וההדמיה הוירטואלית שיצאו כרעיונות ברמב"ם ויושמו על ידי חברות ההיי טק והביוטכנולוגיה באזור. דוקא מרמב"ם והטכניון שהיו דלים באמצעים בלעומת הקצבות המחקר של מכון וייצמן ותל-אביב, יצאו שני חתני פרס נובל שהשגיהם בנושא פירוק החלבונים מהווים נדבך מרכזי למחקרים בעולם.
הוא הזכיר את מחקרי תאי הגזע ברמב"ם, הן מבחינת פיתוח תאי גזע דמויי שריר לב בעלי כושר התכווצות והן תאי גזע עובריים שהופכים לתאים דמויי תאים מייצרי אינסולין.
לסיום הביא מספר נתונים על הבנייה המסיבית ותוכניות הפיתוח לקריה הרפואית לבריאות האדם, שבסיוע תורמים כסמי עופר, באפט, איתן ורטהיימר, משפחת רפופורט ודנקנר יאפשרו בניית מגדל אשפוז וחנייה נרחבת, ביתחולים קרדיולוגי אונקולוגי ובנין מרכזי למחקר רפואי בשיתוף פעולה עם הפקולטה לרפואה בטכניון, ומכוני המחקר של הטכניון.
את דברי התודה למרצה נשא ד"ר יורם קנטר, שהיה 40 שנה איש רמב"ם בעצמו. ד"ר קנטר העיר, שלאור התוכניות המהממות לפיתוח מודרני ובניה, כדאי אולי יהא בעתיד לשקול ולהיות חולה.. הוא הודה למרצה על ההרצאה המאלפת. הנשיא גד כהן העניק למרצה תעודת הוקרה, ושי נגד מרעין בישין - "חמסה" מעשה ידי הילדים במועדונית הנתמכים על ידי המועדון.
