הציג את המרצה - רוטריון משה גן צבי: המרצה ד"ר אורה כהן, היא ילידת תימן, עלתה ארצה בגיל שנתיים וחצי. מוצאה ממשפחה דתית מסורתית. בביתה ראתה חלוקה ברורה של תפקידי ההורים. אביה היה חולה, ואמה גידלה שבעה ילדים. האם עבדה בשני מקומות עבודה, והייתה שלמה עם מסירותה למשפחתה, ועם עבודותיה. נשאלה השאלה מדוע נשים כאלה השלימו עם גורלן.
לעומתן, ד"ר כהן לא השלימה עם המצב. היא התגוררה בשכונה בה מרבית הבנות לא למדו לימודים גבוהים. היא למדה בתיכון, השיגה מלגות, ולמדה נהיגה על קטנוע ובמכונית. לימודיה ונסיעותיה היו חריגות בתנועת בני עקיבא בה הייתה חברה.
בנוסף לשאלות הכלליות שהתעוררו, היא נמצאה בתוך חברה דתית, בה אפליית הנשים שרירה וקיימת. בחברה מעין זו, על האישה ללטף את האגו של בעלה על מנת שיעזור לה. הוא רק עזר, ולא היה שותף.
נשאלת השאלה האם ההלכה דורשת שמצב זה יימשך? האם היא תומכת בעליונותו של הגבר? גם בחברה החילונית קיימת מגמה דומה. איך ניתן להתמודד עם בעיה זו? תמיד נאמר לה שכך אומרת ההלכה. הלימודים בתורה אכן מרוממים את הגבר, וכך גם התורה שבעל פה, המפרשת את התורה. לרוב נאסר על הנשים ללמוד תורה. הנשים מוצגות כבקבוצת מיעוט, ומופיעות כקלות דעת, פטפטניות ורכלניות. האישה נמצאת תחילה ברשות אביה, ולאחר מכן ברשות בעלה.
להיות פמיניסטית דתית – זהו קונפליקט מתמשך. מצד אחד זו כאילו תורה משמיים, ומאידך – לא ייתכן שכך יהיה. כיצד מתמודדים עם הקונפליקט הזה? יש לעשות הבחנה בין שני יסודות:
עקרונות של אמת וצדק.
עקרונות המושפעים מרצונות אישיים.
פמיניסטיות בודקות את פסיקות ההלכה. הן מנסות להשתמש בכלים של ההלכה במטרה לקידום האישה.. שינוי המצב חייב להיעשות מבפנים. קיימת כאן תסמונת המדרון החלקלק. כאשר גוף דתי פועל מחוץ למסגרת, הוא מקבל מיד "טאבו" של תווית.
נושא לימוד התורה - היו נשים תלמידות חכמים, אשר למדו באופן פרטי. לא הייתה מערכת ממוסדת. לאחרונה הוקמה מדרשה לבנות, ללימוד תורה. בנות לומדות היום גמרא ברמה גבוהה ב - 30 מדרשות. ברגע שנשים לומדות, ויודעות מהם עקרונות ההלכה, הן יכולות לשכנע בצדקתן. קיימות גם יותר התארגנויות של נשים.
בבתי הכנסת ישנה עזרת נשים מופרדת. המחיצה מבליטה את ריחוקן של הנשים. המחיצה מפרידה בים נשים לבין גברים אורתודוכסים. מהו היסוד להפרדה בין המינים?
בתקופת בית שני, היה אירוע של שמחת בית השואבה. בזמן השמחה החליטו להפריד בין הנשים לגברים, על מנת למנוע קלות ראש. אז עשו תיקון גדול, והתקינו מרפסת מיוחדת לנשים. זה הבסיס לתופעת ההפרדה. נשאלות שאלות שנות כגון: האם בבית הכנסת הקדום הייתה הפרדה? כנראה שלא! ידוע שהמחיצה אינה קיימת במקורות, ותחילתה במאה ה – 13. הרב יהודה קמפינג מציע לקיים דו שיח מתמיד בנושא זה.
הודתה למרצה: רוטריונית חביבה רוגר.
צילם: יורם נאומן,
נכתב ע"י נפתלי בלבן – אוברהנד, מועדון רוטרי חיפה 13.2.2008
פרטים נוספים באתר: http://www.kolech.org.il/show.asp?id=22476
לעומתן, ד"ר כהן לא השלימה עם המצב. היא התגוררה בשכונה בה מרבית הבנות לא למדו לימודים גבוהים. היא למדה בתיכון, השיגה מלגות, ולמדה נהיגה על קטנוע ובמכונית. לימודיה ונסיעותיה היו חריגות בתנועת בני עקיבא בה הייתה חברה.
בנוסף לשאלות הכלליות שהתעוררו, היא נמצאה בתוך חברה דתית, בה אפליית הנשים שרירה וקיימת. בחברה מעין זו, על האישה ללטף את האגו של בעלה על מנת שיעזור לה. הוא רק עזר, ולא היה שותף.
נשאלת השאלה האם ההלכה דורשת שמצב זה יימשך? האם היא תומכת בעליונותו של הגבר? גם בחברה החילונית קיימת מגמה דומה. איך ניתן להתמודד עם בעיה זו? תמיד נאמר לה שכך אומרת ההלכה. הלימודים בתורה אכן מרוממים את הגבר, וכך גם התורה שבעל פה, המפרשת את התורה. לרוב נאסר על הנשים ללמוד תורה. הנשים מוצגות כבקבוצת מיעוט, ומופיעות כקלות דעת, פטפטניות ורכלניות. האישה נמצאת תחילה ברשות אביה, ולאחר מכן ברשות בעלה.
להיות פמיניסטית דתית – זהו קונפליקט מתמשך. מצד אחד זו כאילו תורה משמיים, ומאידך – לא ייתכן שכך יהיה. כיצד מתמודדים עם הקונפליקט הזה? יש לעשות הבחנה בין שני יסודות:
עקרונות של אמת וצדק.
עקרונות המושפעים מרצונות אישיים.
פמיניסטיות בודקות את פסיקות ההלכה. הן מנסות להשתמש בכלים של ההלכה במטרה לקידום האישה.. שינוי המצב חייב להיעשות מבפנים. קיימת כאן תסמונת המדרון החלקלק. כאשר גוף דתי פועל מחוץ למסגרת, הוא מקבל מיד "טאבו" של תווית.
נושא לימוד התורה - היו נשים תלמידות חכמים, אשר למדו באופן פרטי. לא הייתה מערכת ממוסדת. לאחרונה הוקמה מדרשה לבנות, ללימוד תורה. בנות לומדות היום גמרא ברמה גבוהה ב - 30 מדרשות. ברגע שנשים לומדות, ויודעות מהם עקרונות ההלכה, הן יכולות לשכנע בצדקתן. קיימות גם יותר התארגנויות של נשים.
בבתי הכנסת ישנה עזרת נשים מופרדת. המחיצה מבליטה את ריחוקן של הנשים. המחיצה מפרידה בים נשים לבין גברים אורתודוכסים. מהו היסוד להפרדה בין המינים?
בתקופת בית שני, היה אירוע של שמחת בית השואבה. בזמן השמחה החליטו להפריד בין הנשים לגברים, על מנת למנוע קלות ראש. אז עשו תיקון גדול, והתקינו מרפסת מיוחדת לנשים. זה הבסיס לתופעת ההפרדה. נשאלות שאלות שנות כגון: האם בבית הכנסת הקדום הייתה הפרדה? כנראה שלא! ידוע שהמחיצה אינה קיימת במקורות, ותחילתה במאה ה – 13. הרב יהודה קמפינג מציע לקיים דו שיח מתמיד בנושא זה.
הודתה למרצה: רוטריונית חביבה רוגר.
צילם: יורם נאומן,
נכתב ע"י נפתלי בלבן – אוברהנד, מועדון רוטרי חיפה 13.2.2008
פרטים נוספים באתר: http://www.kolech.org.il/show.asp?id=22476
