מפגש מועדון 14 בנובמבר 2012, הרצאת אורח: ד"ר יגאל קיפניס על המחדל המדיני ב1973
הנשיא המכהן נחום לדר פתח את הישיבה בברכו את האורחים ואת המרצה האורח ד"ר יגאל קיפניס.
הודעות ודיווחים:
ר/צבי יצחקי מסר על הטיול המתארגן לביקור במועדוני רוטרי ברומניה משולב בטיול התכנית כרגע היא לסוף אפריל, ופרטים נוספים עוד יבואו.
נגידנו המיועד נ"ל שאול דיאנג'לי דיווח על סמינריון הרוטרי הבינלאומי שהתקיים בהולנד, להכנת נגידים מיועדים לקראת תפקידם.
פסוק השבוע הובא על ידי נ"ל אדי חי: בשבת הקרובה אנו קוראים את פרשת תולדות שמתחילה כך: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" והפרשה ממשיכה בתיאור לידת התאומים יעקב ועשו. אבל אני רוצה דווקא להתייחס לצד הנשי בפרשה, לרבקה אמנו .רבקה זוכה להיריון אחרי עקרות של 20 שנה,ותפילה שלה ושל יצחק לצאצאים, וברגע של מבחן היא מבוהלת ~ "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את השם". האישה הסובלת מהריונה פונה לעזרה ולסיוע אך לא מתלוננת על ההיריון שהיא התפללה כה רבות עבורו. היא חוששת להריונה ולכן פונה לקב"ה. תשובת הקב"ה היא "ויאמר השם לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר". וכעת רבקה צריכה לנתב את בניה ליעדם. ואכן רבקה מקבלת את המשימה ואז היא מטילה את כל כובד משקלה לבן המועדף -ליעקב. היא אומרת ליעקב כל האחריות היא עלי ואין לך ממה לחשוש. במילים אלו אנו רואים עד כמה ההשפעה של האמהות היא קריטית בגידול הדור הבא.
לאחר ברכות הרעות כבמיטב המסורת הביא נ"ל מיכאל פוקס את הברכה הבינלאומית, שנשלחה הפעם למועדון רוטרי בעיירה אקטון שבמחוז אונטריו בקנדה. (Acton Rotary Club, Ontario, Canada). מס המועדון הוא 17080, והוא נמצא בדיסטריקט 7080 איזור 6. נפגשים כל יום שלישי ב 18:30 באקדמיה של אברטון למדעי הקולינריה. חברי המועדון פעילים בתחרויות גולף לאיסוף תרומות, מצעד הסתיו, וכן לקחו חלק בפרויקט לסיוע לקמרון עם עוד מס מועדונים קטנים כשחלקם היה סיוע להקמת מרכז שיקום בעיר טקומרו בקמרון. בסוף החודש בנובמבר הם מקיימים באולם בית העירייה של אברטון את פסטיבל הגבינות והיין השנתי שנועד לאיסוף תרומות מרוכז. נרימה כוסית של הרכה למועדון אקטון באונטריו!
את המרצה האורח ד"ר יגאל קיפניס הציג חברנו ר/אריה ברגמן, יו"ר הועדה לתכניות במועדון: יגאל קיפניס הוא בוגר הטכניון, ולאחר מכן סיים תואר שני ושלישי באוניברסיטת חיפה. את שרותו הצבאי עשה כטייס הליקופטרים ועד לא מזמן שרת במסגרת המילואים כטייס.כיום הוא חבר מושב מעלהגמלא ועוסק בחקלאות. ספרו הראשון על השתלשלות הכיבוש הישראלי ברמת הגולן "ההר שהיה כמפלצת" עורר מחלוקות רבות, ואילו ב 2010 יצא ספרו העוסק באספקטים המדיניים והכישלון המדיני במהלך השנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ב 1973.
לדעתו של המרצה , היסטוריה מדינית ניתן להעריך כראוי רק לאחר שחלפו 40-50 שנה, כי רק לאחר תקופה זו ניתן להיכנס ולעיין בארכיונים השונים ולהתרשם מהמסמכים הרלבנטיים של אז. הפרסומים שיצאו בסמיכות לאירוע המלחמה היו מבוססים על התרשמויות עיתונאים בשטח, סיפורי לוחמים או מעדויות פה ושם, שאפשרו היסטוגרפיה ראשונית אך בעיקרם היו מבוססים על פולקלור ולא על מסמכים רשמיים שנגנזו למשמרת לארבעים שנה ויותר. המעבר מהיסטוגרפיה ראשונית למחקר מבוסס על מחקרי מסמכים ורישומים סודיים תורם לא פעם לניתוץ של מיתוסים שהשתררו באוכלוסיה. כל מה שנכתב ופורסם בשנים הראשונות עסק בכישלון המודיעיני והצבאי. הוא מתרשם כיום לאחר חמש שנות מחקר שהערוץ המדיני ממנו התעלמו עד כה הוא שהכתיב את האירועים שקדמו לפרוץ המלחמה.
בספר החדש מלחמת 1973, עוסק קיפניס במאורעות שקדמו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. היבט המדיני ובתחום שלא נבדק, ותוחקר מעולם . מהמסמכים שבדק בארכיוני הפנטגון ומשרד החוץ האמריקאי עולה שכבר כשנה לפני פרוץ המלחמה שלח אנוואר סאדת את סגנו חאפז איסמעיל לפגישה סודית עם קיסינג'ר שהיה אז בתפקיד היועץ לביטחון לאומי. סאדת העלה רעיונות לפתיחת התעלה, להעברת שטחי סיני למצרים ובתמורה חתימה על הסכם שלום. בציר שנוצר בין חאפז איסמעיל לקיסינג'ר, ודרך השגריר שלנו בארה"ב יצחק רבין לגולדה בארץ, הועברו מסרים סודיים . רק גודלה מאיר, ויועצה מה"מטבח" ישראל גליל ידעו על כך, והדבר הוסתר הן משר החוץ יגאל אלון והן מהממשלה כולה.
מהספר עולה כי, כי הדרג המדיני, במיוחד ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ושר הביטחון, משה דיין, היו צדדים פעילים במגעים לא ישירים עם מצרים של אנאוור סאדאת, ובאמצעות הנרי קיסינגר, היועץ לביטחון לאומי לנשיא ארה"ב ניקסון .
במסגרת הנ"ל הועברו הצעות שונות להסכמי שלום והסדרת המחלוקות עם מצרים, קיסינג'ר דיווח ישירות לנשיא אז ניקסון, והסתיר את דבר המגעים משר החוץ האמריקאי וממזכיר המדינה דאז. .
עיקר ההצעות שהועלו נגעו להחזרת שטחים בסיני, בעיקר בנוגע לתעלת סואץ ועל חתימת הסכמים בין מצרים לישראל, בנפרד מכלל מדינות ערב .
המחקר ההיסטורי שערך מאשר את ההנחה ומראה מתוך הדברים כי מנהיגי ישראל באותה עת, לא קראו את המפה המדינית ו/או לא ניאותו להיענות ולהתקדם עם הצעות המצריות .
בשנה שקדמה למלחמה עקבו ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והשר ישראל גלילי, אחר כל התקדמות של יוזמת השלום החשאית שהניעה מצרים בארצות הברית, ובלבם תקווה אחת בלבד – "שהדבר הזה ייעלם".
הנרי קיסינג'ר, יועץ הנשיא האמריקני, לא רצה לקדם הסדר מדיני לאחר 1971, אולם עם קבלת הצעות סאדת דחק בישראל להיכנס למהלך מדיני על פי המתווה שגיבש, אך תשובת גולדה בבקורה בארה"ב הייתה "לא נלך על זה." שלישיית הבכירים הישראלית החליטה בדעה צלולה להעדיף מלחמה על שיחות שלום, ואף להסתיר מהממשלה, מהרמטכ"ל ומראשי מערכת המודיעין את עצם קיום המשא ומתן הסודי. בתמורה להסרת הלחץ האמריקני, הם אף התחייבו, לכבול את ידי צה"ל ולמנוע ממנו מתקפת מנע לפני שהמצרים יורים את הירייה הראשונה
הנחת המחבר מוכחת לפי מאות ואלפי המסמכים והפרוטוקולים ששוחררו זה מכבר ופרסומם אושר, ובכך נחשפים אנו לדברים כפי שהתרחשו מאחרי הקלעים והיו ידועים רק למספר מצומצם של יודעי סוד והיום ניתן להציגם במקרן על המסך לעיני כל.
העדפת מלחמה בשנת בחירות על פני הסדר מדיני גובשה על ידי גולדה וגלילי. דיין היה האדם היחיד שהבין מה קור ה ומה הולך לקרות . הוא ידע שסאדת שאף להסדר מדיני או מלחמה –רק שיתאפשר לו להציב את כף רגלו מעב לתעלה בסיני. הוא התחיל להניע מהלך משלו ושלח את גד יעקבי לארה"ב , על מנת לנסות להתחיל סיבוב מדיני נוסף לפני סיבוב צבאי בלתי נמנע.
מלחמת יום הכיפורים הפתיעה את צה"ל אבל לא אמורה הייתה להפתיע את הצמרת המדינית. כדברי קיסינג'ר: "המלחמה היוותה את שיאו של הכישלון המדיני" שהביא ל 2650 הרוגים שנפלו קורבן ליהירות ולאמונה ש"הזמן עובד לטובתנו."
נ"ל שלמה אסיף הודה למרצה על הרצאתו המאלפת, והנשיא המכהן נחום לדר העניק לו בתודה את דגלון המועדון ותעודת הוקרה על ההרצאה שחשפה את המחדל המדיני לצד הכשלון הצבאי/מודיעיני, מחדל צדיני שהוסתר מהציבור כל השנים.
--------------------------.
.כתב וערך- יורם קנטר
צילומים - יורם נאומן
הנשיא המכהן נחום לדר פתח את הישיבה בברכו את האורחים ואת המרצה האורח ד"ר יגאל קיפניס.
הודעות ודיווחים:
ר/צבי יצחקי מסר על הטיול המתארגן לביקור במועדוני רוטרי ברומניה משולב בטיול התכנית כרגע היא לסוף אפריל, ופרטים נוספים עוד יבואו.
נגידנו המיועד נ"ל שאול דיאנג'לי דיווח על סמינריון הרוטרי הבינלאומי שהתקיים בהולנד, להכנת נגידים מיועדים לקראת תפקידם.
פסוק השבוע הובא על ידי נ"ל אדי חי: בשבת הקרובה אנו קוראים את פרשת תולדות שמתחילה כך: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" והפרשה ממשיכה בתיאור לידת התאומים יעקב ועשו. אבל אני רוצה דווקא להתייחס לצד הנשי בפרשה, לרבקה אמנו .רבקה זוכה להיריון אחרי עקרות של 20 שנה,ותפילה שלה ושל יצחק לצאצאים, וברגע של מבחן היא מבוהלת ~ "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את השם". האישה הסובלת מהריונה פונה לעזרה ולסיוע אך לא מתלוננת על ההיריון שהיא התפללה כה רבות עבורו. היא חוששת להריונה ולכן פונה לקב"ה. תשובת הקב"ה היא "ויאמר השם לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר". וכעת רבקה צריכה לנתב את בניה ליעדם. ואכן רבקה מקבלת את המשימה ואז היא מטילה את כל כובד משקלה לבן המועדף -ליעקב. היא אומרת ליעקב כל האחריות היא עלי ואין לך ממה לחשוש. במילים אלו אנו רואים עד כמה ההשפעה של האמהות היא קריטית בגידול הדור הבא.
לאחר ברכות הרעות כבמיטב המסורת הביא נ"ל מיכאל פוקס את הברכה הבינלאומית, שנשלחה הפעם למועדון רוטרי בעיירה אקטון שבמחוז אונטריו בקנדה. (Acton Rotary Club, Ontario, Canada). מס המועדון הוא 17080, והוא נמצא בדיסטריקט 7080 איזור 6. נפגשים כל יום שלישי ב 18:30 באקדמיה של אברטון למדעי הקולינריה. חברי המועדון פעילים בתחרויות גולף לאיסוף תרומות, מצעד הסתיו, וכן לקחו חלק בפרויקט לסיוע לקמרון עם עוד מס מועדונים קטנים כשחלקם היה סיוע להקמת מרכז שיקום בעיר טקומרו בקמרון. בסוף החודש בנובמבר הם מקיימים באולם בית העירייה של אברטון את פסטיבל הגבינות והיין השנתי שנועד לאיסוף תרומות מרוכז. נרימה כוסית של הרכה למועדון אקטון באונטריו!
את המרצה האורח ד"ר יגאל קיפניס הציג חברנו ר/אריה ברגמן, יו"ר הועדה לתכניות במועדון: יגאל קיפניס הוא בוגר הטכניון, ולאחר מכן סיים תואר שני ושלישי באוניברסיטת חיפה. את שרותו הצבאי עשה כטייס הליקופטרים ועד לא מזמן שרת במסגרת המילואים כטייס.כיום הוא חבר מושב מעלהגמלא ועוסק בחקלאות. ספרו הראשון על השתלשלות הכיבוש הישראלי ברמת הגולן "ההר שהיה כמפלצת" עורר מחלוקות רבות, ואילו ב 2010 יצא ספרו העוסק באספקטים המדיניים והכישלון המדיני במהלך השנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ב 1973.
לדעתו של המרצה , היסטוריה מדינית ניתן להעריך כראוי רק לאחר שחלפו 40-50 שנה, כי רק לאחר תקופה זו ניתן להיכנס ולעיין בארכיונים השונים ולהתרשם מהמסמכים הרלבנטיים של אז. הפרסומים שיצאו בסמיכות לאירוע המלחמה היו מבוססים על התרשמויות עיתונאים בשטח, סיפורי לוחמים או מעדויות פה ושם, שאפשרו היסטוגרפיה ראשונית אך בעיקרם היו מבוססים על פולקלור ולא על מסמכים רשמיים שנגנזו למשמרת לארבעים שנה ויותר. המעבר מהיסטוגרפיה ראשונית למחקר מבוסס על מחקרי מסמכים ורישומים סודיים תורם לא פעם לניתוץ של מיתוסים שהשתררו באוכלוסיה. כל מה שנכתב ופורסם בשנים הראשונות עסק בכישלון המודיעיני והצבאי. הוא מתרשם כיום לאחר חמש שנות מחקר שהערוץ המדיני ממנו התעלמו עד כה הוא שהכתיב את האירועים שקדמו לפרוץ המלחמה.
בספר החדש מלחמת 1973, עוסק קיפניס במאורעות שקדמו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. היבט המדיני ובתחום שלא נבדק, ותוחקר מעולם . מהמסמכים שבדק בארכיוני הפנטגון ומשרד החוץ האמריקאי עולה שכבר כשנה לפני פרוץ המלחמה שלח אנוואר סאדת את סגנו חאפז איסמעיל לפגישה סודית עם קיסינג'ר שהיה אז בתפקיד היועץ לביטחון לאומי. סאדת העלה רעיונות לפתיחת התעלה, להעברת שטחי סיני למצרים ובתמורה חתימה על הסכם שלום. בציר שנוצר בין חאפז איסמעיל לקיסינג'ר, ודרך השגריר שלנו בארה"ב יצחק רבין לגולדה בארץ, הועברו מסרים סודיים . רק גודלה מאיר, ויועצה מה"מטבח" ישראל גליל ידעו על כך, והדבר הוסתר הן משר החוץ יגאל אלון והן מהממשלה כולה.
מהספר עולה כי, כי הדרג המדיני, במיוחד ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ושר הביטחון, משה דיין, היו צדדים פעילים במגעים לא ישירים עם מצרים של אנאוור סאדאת, ובאמצעות הנרי קיסינגר, היועץ לביטחון לאומי לנשיא ארה"ב ניקסון .
במסגרת הנ"ל הועברו הצעות שונות להסכמי שלום והסדרת המחלוקות עם מצרים, קיסינג'ר דיווח ישירות לנשיא אז ניקסון, והסתיר את דבר המגעים משר החוץ האמריקאי וממזכיר המדינה דאז. .
עיקר ההצעות שהועלו נגעו להחזרת שטחים בסיני, בעיקר בנוגע לתעלת סואץ ועל חתימת הסכמים בין מצרים לישראל, בנפרד מכלל מדינות ערב .
המחקר ההיסטורי שערך מאשר את ההנחה ומראה מתוך הדברים כי מנהיגי ישראל באותה עת, לא קראו את המפה המדינית ו/או לא ניאותו להיענות ולהתקדם עם הצעות המצריות .
בשנה שקדמה למלחמה עקבו ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והשר ישראל גלילי, אחר כל התקדמות של יוזמת השלום החשאית שהניעה מצרים בארצות הברית, ובלבם תקווה אחת בלבד – "שהדבר הזה ייעלם".
הנרי קיסינג'ר, יועץ הנשיא האמריקני, לא רצה לקדם הסדר מדיני לאחר 1971, אולם עם קבלת הצעות סאדת דחק בישראל להיכנס למהלך מדיני על פי המתווה שגיבש, אך תשובת גולדה בבקורה בארה"ב הייתה "לא נלך על זה." שלישיית הבכירים הישראלית החליטה בדעה צלולה להעדיף מלחמה על שיחות שלום, ואף להסתיר מהממשלה, מהרמטכ"ל ומראשי מערכת המודיעין את עצם קיום המשא ומתן הסודי. בתמורה להסרת הלחץ האמריקני, הם אף התחייבו, לכבול את ידי צה"ל ולמנוע ממנו מתקפת מנע לפני שהמצרים יורים את הירייה הראשונה
הנחת המחבר מוכחת לפי מאות ואלפי המסמכים והפרוטוקולים ששוחררו זה מכבר ופרסומם אושר, ובכך נחשפים אנו לדברים כפי שהתרחשו מאחרי הקלעים והיו ידועים רק למספר מצומצם של יודעי סוד והיום ניתן להציגם במקרן על המסך לעיני כל.
העדפת מלחמה בשנת בחירות על פני הסדר מדיני גובשה על ידי גולדה וגלילי. דיין היה האדם היחיד שהבין מה קור ה ומה הולך לקרות . הוא ידע שסאדת שאף להסדר מדיני או מלחמה –רק שיתאפשר לו להציב את כף רגלו מעב לתעלה בסיני. הוא התחיל להניע מהלך משלו ושלח את גד יעקבי לארה"ב , על מנת לנסות להתחיל סיבוב מדיני נוסף לפני סיבוב צבאי בלתי נמנע.
מלחמת יום הכיפורים הפתיעה את צה"ל אבל לא אמורה הייתה להפתיע את הצמרת המדינית. כדברי קיסינג'ר: "המלחמה היוותה את שיאו של הכישלון המדיני" שהביא ל 2650 הרוגים שנפלו קורבן ליהירות ולאמונה ש"הזמן עובד לטובתנו."
נ"ל שלמה אסיף הודה למרצה על הרצאתו המאלפת, והנשיא המכהן נחום לדר העניק לו בתודה את דגלון המועדון ותעודת הוקרה על ההרצאה שחשפה את המחדל המדיני לצד הכשלון הצבאי/מודיעיני, מחדל צדיני שהוסתר מהציבור כל השנים.
--------------------------.
.כתב וערך- יורם קנטר
צילומים - יורם נאומן
