כשמדברים על 'ציידי נאצים', מיד עולה שמו של שמעון ויזנטל המיתולוגי שנפטר לפני כחצי שנה. אבל ויזנטל אינו היחיד שפעל ללכידת פושעים נאצים ולהעמדתם לדין. בישראל חי היום בחיפה צייד נאצים נוסף העונה לשם טוביה פרידמן, אבל למרות שהיה אחראי ללכידתם של פושעים נאצים רבים, הישגיו נשארו תמיד בצל הישגיו של ויזנטל.
נמלט
טוביה פרידמן (85) נולד וגדל בעיר ראדום שבפולין. אביו, יעקב פרידמן, החזיק בית דפוס בעיר. ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנסו הגרמנים לראדום, שבה חיוכשלושים אלף יהודים, והחרימו את כל בתי הדפוס היהודיים בעיר, ובתוכם בית הדפוס של משפחת פרידמן. בקיץ 1940 נשלח פרידמן הצעיר עם עוד אלף יהודים למחנה עבודה, שם עבד בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני. בשלב מסוים הצליח לברוח ולחזור לגטו ראדום, שם שהו בני משפחתו. באוקטובר 1943 חוסל הגטו בראדום, ופרידמן הועבר למחנה עבודה 'שקולנה', שהפך למחנה ריכוז מספר חודשים מאוחר יותר. ביום שבו נלקחו יושבי המחנה להשמדה באושוויץ הצליח פרידמן לברוח מהמחנה דרך תעלת ביוב. פרידמן הסתתר בבית קברות, כשהוא מנסה לאתר פרטיזנים אליהם יוכל להצטרף. במהלך הבריחה, שעה שנדד ממקום למקום, הסגירו אותו מקומיים לידי חיילים נאצים. בלילה שלפני הוצאתו להורג הרג פרידמן את הקצין הגרמני ששמר עליו וברח עם נשקו. בחורף 1945, לאחר כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, יצא פרידמן ממחבואו והצטרף לשורות המשטרה הפולנית שניסתה להשליט סדר בעיר ולסייע לפליטי השואה שחזרו ממחנות הריכוז וההשמדה.
נוקם
בעקבות רציחתם של הוריו, אחיו ואחותו, החליט פרידמן לפעול לנקמה בנאצים. הוא מונה לקצין חקירות במשרד הביטחון הפולני בעיר דנציג, ובמסגרת תפקידו עצר מאות גרמנים נאצים והביא להעמדתם לדין. לאחר שנה בתפקיד ויתר פרידמן על קידום בעבודתו לטובת עלייה לארץ. הוא עזב דירה יפה בדנציג, התפטר מעבודתו ונסע לוינה במטרה לעלות ארצה. בוינה נתקל פרידמן באיש אס-אס שרצח יהודים רבים בראדום, והביא להסגרתו לפולין ולהעמדתו לדין. לאחר מכן איתר נאצי נוסף שהעביר אלפי יהודים מגטו ראדום למחנה ההשמדה בטרבלינקה, והביא גם אותו לדין. אז פגש פרידמן את אשר בן-נתן, ראש ארגון 'הבריחה' ונציג ההגנה באירופה, שנשלח לוינה כדי לפעול להעלאת פליטי השואה לארץ ובמקביל פעל ללכידת נאצים. בן-נתן ביקש מפרידמן לסייע לו במלאכתו, ופרידמן נאות. הוא נשאר בוינה שבע שנים, ובסיוע ארה"ב הביא ללכידתם של מאות פושעים נאצים. במסגרת עבודתם השיגו פרידמן ובן-נתן חומר תיעודי רב, והקימו ארכיונים לשימור החומר שצברו. בין הנאצים שנתפסו על ידי פרידמן היו גם גנרל וסגנו שהיו ממונים על מחוז ראדום בפולין, ואחראים לרציחתם של מאה וחמישים אלף יהודי המחוז, בהם בני עירו ובני משפחתו של פרידמן. הגנרל הוצא להורג בתלייה וסגנו מת בבית הסוהר. בשנים אלו עבד פרידמן בשיתוף עם שמעון ויזנטל שהתגורר אז באוסטריה. בראשית שנות ה-50 הפסיקה ארה"ב את פעילותה ללכידת הנאצים, וויזנטל סגר את משרדו ושב ופתח אותו רק לאחר לכידתו של אייכמן. אפריים זורוף, מנהל מכון ויזנטל בישראל, מסביר שויזנטל לא עלה לארץ משום שסבר שרק אם יחיה בין הנאצים יוכל להביא ללכידתם. "הוא גם חשב", מספר זורוף, "שחשוב יותר שלכידת הנאצים תיעשה על ידי לא יהודים, ושדווקא הממשלות בחו"ל ישקיעו בכך".
מתעד
פרידמן דווקא בחר לעלות לארץ. בשנת 1953 הוא התיישב בחיפה והקים בה סניף של 'יד ושם', שאותו ניהל במשך שלוש שנים. במסגרת זו הקדיש מאמצים רבים לתיעוד עדויות של ניצולי שואה, ובמקביל המשיך לפעול ללכידת פושעים נאצים. על פי עדותו היתה לו תרומה ללכידת אדולף אייכמן. הוא מספר שהצליח להשיג מידע על מקום הימצאו של אייכמן, ודאג להעביר אותו ללשכת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בשנת 1957 הקים פרידמן את המכון לדוקומנטציה לחקר פעולות הפושעים הנאצים, שאותו הוא מנהל עד היום. במסגרת פעילותו במכון פנה פרידמן לראשי מדינות בתביעה להשבת רכוש יהודי שנגזלבשואה, חיבר עשרות ספרים וערך תערוכות שמטרתן להעביר לדור הצעיר את שהתחולל בשואה. פרידמן מחזיק בביתו מעין מוזיאון קטן לשואה, שאותו הוא מתכוון להעביר בקרוב ל'יד ושם'.במשך קרוב לעשרים שנה הוא נאבק לביטולו של חוק ההתיישנות הבינלאומי לפשעי הנאצים, עד שבשנת 1979 הוכתר מאבקו בהצלחה והחוק בוטל. לטוביה ולאשתו אנה נולד בן יחיד בשם רוני, לאחר שבע שנות נישואין. בפסח של שנת 1978 טבע רוני למוות במהלך אימוני צלילה בחופי סיני. פרידמן וויזנטל התחילו מאותה נקודה. שניהם פולנים, בוגרי מחנות הריכוז ששרדו את מוראות השואה והחליטו להקדיש את חייהם לנקמה. ויזנטל הביא להעמדתם לדין של אלף ומאה פושעים נאצים, וזכה לתהילת עולם. פרידמן לעומתו שילם מחיר כבד על החלטתו הציונית לעלות לארץ. כשעלה לארץ האמין שמדינת ישראל תסייע לו בפעילותו ללכידת הנאצים, והתאכזב קשות מחוסר הרצון של ממשלת ישראל לפעול בתחום. כיום הוא מודה שויזנטל צדק בהחלטתו להישאר באוסטריה ולפעול משם ללכידת הפושעים. אחרי הכל, את הישגיו הגדולים בלכידת נאצים הוא רשם בשנים שבהן שהה בחו"ל, לאחר מלחמת העולם השנייה. "אם הייתי נשאר בוינה", הוא אומר, "גם אני הייתי הופך למפורסם כמו ויזנטל".
ההרצאה לוותה בסרט דווקמנטרי שנערך על ידי בית מילר
צילם: יורם נאומן
נמלט
טוביה פרידמן (85) נולד וגדל בעיר ראדום שבפולין. אביו, יעקב פרידמן, החזיק בית דפוס בעיר. ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנסו הגרמנים לראדום, שבה חיוכשלושים אלף יהודים, והחרימו את כל בתי הדפוס היהודיים בעיר, ובתוכם בית הדפוס של משפחת פרידמן. בקיץ 1940 נשלח פרידמן הצעיר עם עוד אלף יהודים למחנה עבודה, שם עבד בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני. בשלב מסוים הצליח לברוח ולחזור לגטו ראדום, שם שהו בני משפחתו. באוקטובר 1943 חוסל הגטו בראדום, ופרידמן הועבר למחנה עבודה 'שקולנה', שהפך למחנה ריכוז מספר חודשים מאוחר יותר. ביום שבו נלקחו יושבי המחנה להשמדה באושוויץ הצליח פרידמן לברוח מהמחנה דרך תעלת ביוב. פרידמן הסתתר בבית קברות, כשהוא מנסה לאתר פרטיזנים אליהם יוכל להצטרף. במהלך הבריחה, שעה שנדד ממקום למקום, הסגירו אותו מקומיים לידי חיילים נאצים. בלילה שלפני הוצאתו להורג הרג פרידמן את הקצין הגרמני ששמר עליו וברח עם נשקו. בחורף 1945, לאחר כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, יצא פרידמן ממחבואו והצטרף לשורות המשטרה הפולנית שניסתה להשליט סדר בעיר ולסייע לפליטי השואה שחזרו ממחנות הריכוז וההשמדה.
נוקם
בעקבות רציחתם של הוריו, אחיו ואחותו, החליט פרידמן לפעול לנקמה בנאצים. הוא מונה לקצין חקירות במשרד הביטחון הפולני בעיר דנציג, ובמסגרת תפקידו עצר מאות גרמנים נאצים והביא להעמדתם לדין. לאחר שנה בתפקיד ויתר פרידמן על קידום בעבודתו לטובת עלייה לארץ. הוא עזב דירה יפה בדנציג, התפטר מעבודתו ונסע לוינה במטרה לעלות ארצה. בוינה נתקל פרידמן באיש אס-אס שרצח יהודים רבים בראדום, והביא להסגרתו לפולין ולהעמדתו לדין. לאחר מכן איתר נאצי נוסף שהעביר אלפי יהודים מגטו ראדום למחנה ההשמדה בטרבלינקה, והביא גם אותו לדין. אז פגש פרידמן את אשר בן-נתן, ראש ארגון 'הבריחה' ונציג ההגנה באירופה, שנשלח לוינה כדי לפעול להעלאת פליטי השואה לארץ ובמקביל פעל ללכידת נאצים. בן-נתן ביקש מפרידמן לסייע לו במלאכתו, ופרידמן נאות. הוא נשאר בוינה שבע שנים, ובסיוע ארה"ב הביא ללכידתם של מאות פושעים נאצים. במסגרת עבודתם השיגו פרידמן ובן-נתן חומר תיעודי רב, והקימו ארכיונים לשימור החומר שצברו. בין הנאצים שנתפסו על ידי פרידמן היו גם גנרל וסגנו שהיו ממונים על מחוז ראדום בפולין, ואחראים לרציחתם של מאה וחמישים אלף יהודי המחוז, בהם בני עירו ובני משפחתו של פרידמן. הגנרל הוצא להורג בתלייה וסגנו מת בבית הסוהר. בשנים אלו עבד פרידמן בשיתוף עם שמעון ויזנטל שהתגורר אז באוסטריה. בראשית שנות ה-50 הפסיקה ארה"ב את פעילותה ללכידת הנאצים, וויזנטל סגר את משרדו ושב ופתח אותו רק לאחר לכידתו של אייכמן. אפריים זורוף, מנהל מכון ויזנטל בישראל, מסביר שויזנטל לא עלה לארץ משום שסבר שרק אם יחיה בין הנאצים יוכל להביא ללכידתם. "הוא גם חשב", מספר זורוף, "שחשוב יותר שלכידת הנאצים תיעשה על ידי לא יהודים, ושדווקא הממשלות בחו"ל ישקיעו בכך".
מתעד
פרידמן דווקא בחר לעלות לארץ. בשנת 1953 הוא התיישב בחיפה והקים בה סניף של 'יד ושם', שאותו ניהל במשך שלוש שנים. במסגרת זו הקדיש מאמצים רבים לתיעוד עדויות של ניצולי שואה, ובמקביל המשיך לפעול ללכידת פושעים נאצים. על פי עדותו היתה לו תרומה ללכידת אדולף אייכמן. הוא מספר שהצליח להשיג מידע על מקום הימצאו של אייכמן, ודאג להעביר אותו ללשכת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בשנת 1957 הקים פרידמן את המכון לדוקומנטציה לחקר פעולות הפושעים הנאצים, שאותו הוא מנהל עד היום. במסגרת פעילותו במכון פנה פרידמן לראשי מדינות בתביעה להשבת רכוש יהודי שנגזלבשואה, חיבר עשרות ספרים וערך תערוכות שמטרתן להעביר לדור הצעיר את שהתחולל בשואה. פרידמן מחזיק בביתו מעין מוזיאון קטן לשואה, שאותו הוא מתכוון להעביר בקרוב ל'יד ושם'.במשך קרוב לעשרים שנה הוא נאבק לביטולו של חוק ההתיישנות הבינלאומי לפשעי הנאצים, עד שבשנת 1979 הוכתר מאבקו בהצלחה והחוק בוטל. לטוביה ולאשתו אנה נולד בן יחיד בשם רוני, לאחר שבע שנות נישואין. בפסח של שנת 1978 טבע רוני למוות במהלך אימוני צלילה בחופי סיני. פרידמן וויזנטל התחילו מאותה נקודה. שניהם פולנים, בוגרי מחנות הריכוז ששרדו את מוראות השואה והחליטו להקדיש את חייהם לנקמה. ויזנטל הביא להעמדתם לדין של אלף ומאה פושעים נאצים, וזכה לתהילת עולם. פרידמן לעומתו שילם מחיר כבד על החלטתו הציונית לעלות לארץ. כשעלה לארץ האמין שמדינת ישראל תסייע לו בפעילותו ללכידת הנאצים, והתאכזב קשות מחוסר הרצון של ממשלת ישראל לפעול בתחום. כיום הוא מודה שויזנטל צדק בהחלטתו להישאר באוסטריה ולפעול משם ללכידת הפושעים. אחרי הכל, את הישגיו הגדולים בלכידת נאצים הוא רשם בשנים שבהן שהה בחו"ל, לאחר מלחמת העולם השנייה. "אם הייתי נשאר בוינה", הוא אומר, "גם אני הייתי הופך למפורסם כמו ויזנטל".
ההרצאה לוותה בסרט דווקמנטרי שנערך על ידי בית מילר
צילם: יורם נאומן
