"הכל למען אחד ואחד למען הכל" (דיומא);סיכום טיול גיבוש שנערך ב- 18.10.10 לאגמון החולה וביקור באנדרטה לזכר חללי אסון המסוקים. משתתפות: אסיף שושנה, אסמן דליה, אשד יפה, ברקן זהבה, גן צבי אורנה, חורי אווה, ינאי חיה, יצחקי ליביה, נאומן מירה, רוזנטל רחל, רקוביצקי בלומה, שלומי קרשי אילנה, שמש שרה , שפיר שרה.
מטרת הטיול היתה גיבוש והנאה. הכרת החברות החדשות, שילוב בין לימוד על החי והצומח בא"י, והמציאות הקשה בה אנו חיים – אסון המסוקים. עם הכניסה לאוטובוס חיכתה לכל אחת הפתעה, תיק עם צידה מתוקה לדרך. באגמון החולה חיכה לנו המדריך אמיר שהדריך אותנו באתר מיוחד זה, פרט למראות , ולקולות (צעקות העגורים) הסביר לנו דברים שלא כולנו ידענו למשל: שהנוטריות אותן ראינו בביצה, הביאו אותן לארץ לצורך הפקת פרוות אך הדבר לא צלח, פרוותן לא התפתחה יפה בשל מזג האוויר בארץ, למדנו גם, שהעגורים נמצאים תמיד בקבוצות גדולות והם נאמנים לבני זוגם. כל ימי חייהם חיים עם אותה בת זוג, החלטנו, שיותר לא נאמר על זוגות אוהבים שחיים כמו זוג יונים אלא כמו זוג עגורים. אמיר סיפר להפתעתנו, שדוקא היונים מרבות לריב עם בן זוגן. באגמון ראינו אנפות לבנות ואפורות, ליבניות, מגלן, כפן ושקנאים. ראינו גם ג'מוסים, וחמורים. אמיר סיפר על ייבוש החולה שהסתבר שהיה מיותר והביא נזק לסביבה, למדנו איך נוצר האגמון ועוד... את הסיור קינחנו בחנות האתר שמלאה במזכרות יפות.
משם נסענו למסעדת "דגי דפנה" , נתקבלנו במאור פנים השולחנות כבר היו ערוכים לקראתנו והארוחה... "חבל על הזמן...", מגוון סלטים,דגים ובשר, תוספות חמות, שתיה קלה. לאחר הארוחה במסעדה הממוזגת יצאנו לגן לשתית קפה, תה ועוגיות כשהנחל זורם ליד השולחן ודגים שטים בבריכת הנוי ממש לידנו. תוך כדי שתיית הקפה ערכנו שיחה לגבי פעולות האופן הפנימי, חילקנו בינינו את הכנת הכיבוד למפגש הבא שייערך אצל יפה אשד ב 1.11.10 , רכשנו כרטיסים למיני גאלה ולמדנו כי ככל שנצליח למכור יותר כרטיסים נוכל להעניק יותר מלגות לסטודנטים נזקקים.
משם נסענו לאתר ההנצחה של חללי אסון המסוקים, 73 חללים שנהרגו כתוצאה מהתנגשות שני מסוקי יסעור של חיל האוויר. במסוקים היה חומר נפץ שהוסיף לחומרת האסון. ראינו אתר מרשים, ומכאיב, הנצחה 73 החיילים ובקצה האתר גם הנצחה פרטית של כל אחד מהחיילים, האתר מרשים בזכות שילוב האבנים שבו, מים זורמים וצמחיה. באתר בקרו יחד איתנו מאות צעירים במסגרת צבא, ונוער מהתפוצות שבא ללמוד על אתרי מורשת קרב במדינה. משם הביתה... הדרך חזרה אף היא היתה חלק מחוויית הטיול היא לוותה בסיפורים מצחיקים, ובשיחות נעימות. אחרי יום שלם של בילוי ביחד האווירה היתה נעימה, חמימה ומזמינה עוד טיולים כאלה.
סיכמה דליה אסמן
מטרת הטיול היתה גיבוש והנאה. הכרת החברות החדשות, שילוב בין לימוד על החי והצומח בא"י, והמציאות הקשה בה אנו חיים – אסון המסוקים. עם הכניסה לאוטובוס חיכתה לכל אחת הפתעה, תיק עם צידה מתוקה לדרך. באגמון החולה חיכה לנו המדריך אמיר שהדריך אותנו באתר מיוחד זה, פרט למראות , ולקולות (צעקות העגורים) הסביר לנו דברים שלא כולנו ידענו למשל: שהנוטריות אותן ראינו בביצה, הביאו אותן לארץ לצורך הפקת פרוות אך הדבר לא צלח, פרוותן לא התפתחה יפה בשל מזג האוויר בארץ, למדנו גם, שהעגורים נמצאים תמיד בקבוצות גדולות והם נאמנים לבני זוגם. כל ימי חייהם חיים עם אותה בת זוג, החלטנו, שיותר לא נאמר על זוגות אוהבים שחיים כמו זוג יונים אלא כמו זוג עגורים. אמיר סיפר להפתעתנו, שדוקא היונים מרבות לריב עם בן זוגן. באגמון ראינו אנפות לבנות ואפורות, ליבניות, מגלן, כפן ושקנאים. ראינו גם ג'מוסים, וחמורים. אמיר סיפר על ייבוש החולה שהסתבר שהיה מיותר והביא נזק לסביבה, למדנו איך נוצר האגמון ועוד... את הסיור קינחנו בחנות האתר שמלאה במזכרות יפות.
משם נסענו למסעדת "דגי דפנה" , נתקבלנו במאור פנים השולחנות כבר היו ערוכים לקראתנו והארוחה... "חבל על הזמן...", מגוון סלטים,דגים ובשר, תוספות חמות, שתיה קלה. לאחר הארוחה במסעדה הממוזגת יצאנו לגן לשתית קפה, תה ועוגיות כשהנחל זורם ליד השולחן ודגים שטים בבריכת הנוי ממש לידנו. תוך כדי שתיית הקפה ערכנו שיחה לגבי פעולות האופן הפנימי, חילקנו בינינו את הכנת הכיבוד למפגש הבא שייערך אצל יפה אשד ב 1.11.10 , רכשנו כרטיסים למיני גאלה ולמדנו כי ככל שנצליח למכור יותר כרטיסים נוכל להעניק יותר מלגות לסטודנטים נזקקים.
משם נסענו לאתר ההנצחה של חללי אסון המסוקים, 73 חללים שנהרגו כתוצאה מהתנגשות שני מסוקי יסעור של חיל האוויר. במסוקים היה חומר נפץ שהוסיף לחומרת האסון. ראינו אתר מרשים, ומכאיב, הנצחה 73 החיילים ובקצה האתר גם הנצחה פרטית של כל אחד מהחיילים, האתר מרשים בזכות שילוב האבנים שבו, מים זורמים וצמחיה. באתר בקרו יחד איתנו מאות צעירים במסגרת צבא, ונוער מהתפוצות שבא ללמוד על אתרי מורשת קרב במדינה. משם הביתה... הדרך חזרה אף היא היתה חלק מחוויית הטיול היא לוותה בסיפורים מצחיקים, ובשיחות נעימות. אחרי יום שלם של בילוי ביחד האווירה היתה נעימה, חמימה ומזמינה עוד טיולים כאלה.
סיכמה דליה אסמן
