19/11/2014 - נחמה אנו

הנשיא המכהן יוסי כפירי פתח את המפגש וברך את המרצה האורחת, גב' נחמה וואנו-אשת חברנו ר/שלום וואנומנחה ומגישה פעילה בטלביזיה הקהילתית של חיפה , שתביא לנו טעימות של כתבותיה המאירות פינות שונות "בחצר האחורית" של עירנו חיפה. כן ברך את האורחים והאורחות הרבים שהופיעו למפגש.

פסוק השבוע  נבחר על ידי ר/יורם קנטר והוקרא על ידי ר/אריה ברגמן: המרצה האורחת שלנו היום היא נחמה. נחמה-היא משהו שמשכיח קושי או כאב. בנוסף קיימת גם ‏נחמה פורתא שהיא עידוד או פיצוי שיש בהם לנחם מעט. השיר שמתאים ביותר לפיכך, הוא השיר נחמה (‏מילים: רחל שפירא):
‏נחמה
‏ולכאורה עסקנו בשלנו רק בשלנו, ‏בלי לבקש גדולות ונצורות.
שלווה מופרת, ‏וכבר אחרת, ‏ואין טעם לכסות
‏כי בפתח נכנסות - התמורות.
‏מי שצמא לכל מחווה של חסד, אוזנו תופסת -
‏איך הקריאות חוצות את הרחוב.  שואל עדיין ,‏שואל מאין
‏כן, מאין כוחות לשאוב.
זה בזו נביט ונתמה שנית-  אם ראינו נכונה
לפעמים אני,  לפעמים אתה
‏כה זקוקים לנחמה.

לאחר קריאת ברכות הרעות, הביא חברנו ר/זאב מטר, מנהל אפיק השרות הבינלאומי את הברכה הבינלאומית:
במפגשנו היום נקבל את ידידת המועדון נחמה וואנו אשתו היקרה של שלום אשר תדליק לנו ‏"זרקור על החצר האחורית של חיפה". עבורי אישית במשמעות אדריכלית החוזר ועולה צורך לחדש ולשקם שכונות בחיפה. ‏שכונת נווה דוד המוזנחת, שכונת נווה יוסף המציגה הזנחה ופשע, שכונת חליסה המציגה  אדריכלות מתפוררת כמו אזורים בהדר בהם בתי הבאוהאוס העומדים בעצב לאחר שאיש ועירייה אינם מוכנים להשקיע שם בשימורם ולו אגורה שחוקה וגם אזכיר את ואדי סאליב ואת רחוב המדרגות של יהודית הנדל בה שוכנים ביחד יחד אלימות פשע סמים ומה לא כמו איש לא ראה ולא דואג שלא יראה.  ‏והיה במועדוננו מי ששירת כמהנדס העיר חיפה ות‏רם מניסיונו לפיתוח ושיקום העיר חיפה. לכן מעל במה זאת אנו מבקש להזכיר ולזכור את הנשיא לשעבר ג'ון ליונל ווטסון נשיא המועדון לשנת הרוטרי 1944-45 ‏. ליונל ווטסון נולד בניו זילנד בעיר קרייסטצ'רץ' בירת מחוז קנטרברי באי הדרומי בשנת 1901 ‏סיים לימודיו באנגליה כמהנדס אזרחי. לאחר עבודה בכמה מארצות אפריקה הגיע עם הכוחות הבריטים בשנת  1934 ‏ושירת בחיפה בן השנים 1934-1952 ‏כמהנדס העיר חיפה ותרם תרומתו המקצועית לפיתוחה  של העיר. ‏מכאן שלוחה ברכתנו היום  למועדון  Rotary Club of Christchurch ‏מאזור 9970 ‏ שהתחיל פעילותו בשנת 1922 ‏והיה המועדון השלישי בניו זילנד כאשר המועדון הראשון הוקם בחודש מאי 1921 ‏בעיר הבירה ולינגטון. ‏המועדון נמנה על  34 ‏מועדונים באזור ובו 1416 ‏חברים. המועדון שיך ל 7  Zone ‏ של הרוטרי הבינלאומי המיצג את ניו זילנד והאיים הפסיפיים - New Zealand & Pacific Islands  . ‏המועדון ובו 73 ‏חברים נפגש בכל יום שלישי בשעה 12.15 ‏ב Canterbury Club. ‏ומאחר שהברכה מייצגת את חברי מועדון רוטרי חיפה, מצאתי לנכון לזכור ולהזכיר חברים ממועדוננו שהיו ואינם עוד עימנו: את חבר המועדון חסן ביי שוקרי שהיה גם ראש עיריית חיפה בשנים  1914-1920 ‏ו 1927-   1940 ‏אשר היה הראשון להקמת רשת המים הביוב והחשמל בעיר  ואת המדרכות הראשונות בעיר, בתקופתו נבנו גשר רושמיה וגשר הקישון ופותחו לראשונה חופי הים הציבוריים. כמו כן אני מבקש להזכיר את ‏חבר הכבוד במועדוננו ראש העיר אריה גוראל ז"ל שהייה בתפקיד בין השנים 1978-1993 ‏ואת האדריכל שלמה גלעד ז"ל מאדריכלי חיפה הבכירים. ‏אבקש מכולנו להרים כוסית של ברכה רוטריונית למועדון Rotary Club of Christchourch  !

חברנו ר/שלום וואנו הציג את המרצה האורחת נחמה וואנו:
נחמה היא ילידת חיפה, וחייה שזורים במסלולי חינוך, לאורך כארבעים שנה: פעילות הוראה בבתי ספר בנהרייה ובחיפה, הדרכת מורים, ניהול בתי ספר ופיקוח מטעם משרד החינוך. ‏בתי הספר אותם ניהלה הם: עליה בבת גלים, שם הובילה את חגיגות  65 ‏שנה לשכונה, ובמקביל בלימודיה באוניברסיטה, עשתה עבודת חקר על הבתים הראשונים של בת גלים, עבודה שזכתה לפרס.  ‏מבת גלים עברה לנהל את בי" ס ‏תל חי שבנווה שאנן. בתקופת ניהולה התגלה שם ‏הסליק השני, המקורי של ההגנה, בחדר ששימש כמסעדה בעבר וחדר מלאכה, מאוחר יותר. במקום הקימה בשיתוף הורים ותלמידים מוזיאון המתעד את סיפור ביה"ס, שני ‏הסליקים שנמצאו במקום, ושכונת נווה שאנן, ובנתה תכנית לימודים מיוחדת "מורשת תל-חי ושכונת נווה שאנן", בה התקיימו סדנאות, סיורים בשכונה ומפגשים עם ותיקי נווה שאנן.
‏עם פרישתה, פנתה לדרך חדשה, בה מצאה כר נרחב לביטוי אישי וערכי בו היא מאמינה מאד: עשייה למען הקהילה, אכפתיות רבה ורגישות לסובב. ‏הטלוויזיה הקהילתית הייתה המקום אליו התחברה ודרכה יכלה לממש את כל אשר היא מאמינה בו. ‏מזה כתשע  ‏שנים היא שותפה ליצירת כתבות על דמויות מיוחדות, מקומות ואתרים , וחלק קטן מכל השפע תציג בפניכם היום. ‏ביו לבין היא שולחת ידה בציור ,כתיבה ויצירה. סיימה בימים אלה לכתוב ולעצב סיפור ילדים שעומד לצאת לאור בימים הקרובים. ‏נחמה גם שולחת ידה אל ההגה וחורשת את כבישי הארץ לפגוש את שלושת ילדיה ‏ושבעת נכדיה הגרים במרכז הארץ.

המרצה הנמרצת פתחה באמרה שבמסגרת שידורי הקהילייה של ערוץ 98 בטלביזיה, שודרו כתבות השופכות אור ומכוונות זרקור על "החצר האחורית של חיפה".בכתבות שהוצגו, מתארות דמויות, אתרים ,מצבים, עדויות ופעילויות המתקיימות בתחומי העיר חיפה. המרצה הציגה לנו "טעימות" קצרות של כ-  2.30 ‏דקות מכל כתבה (שאורכה במקור מגיע  ל10-12 ‏דקות). ‏ השידורים הקהילתיים הם במסגרת היכרותה עם קבוצה חיפאית "גיל הצפון" שחבריה כולם גמלאים העוסקים בהתנדבות בכל הקשור להפקת הכתבות: תחקיר, תסריט, צילום, ראיונות ועריכה. הכתבות ‏והסרטים שלנו משודרים בערוץ  98 ‏ב"הוט" וב"יס ‏" בימים קבועים בשבוע. מאז שאנו מעלים את הכתבות גם ליו-טיוב אחוז הצפייה זינק פלאים. החודש אנו נגיע למגזין מספר -200 ‏"גיל הצפון " בו יש תקציר של 10 ‏כתבות מיוחדות שזכו לפר ס ‏ים שונים במהלך השנים. כאשר משתמשים במונח "החצר האחורית"- יש בדרך כלל למילים אלו יש קונוטציה שלילית: תחום צדדי, שולי, אפלולי ו‏נס‏תר. אולם אנחנו ב"גיל הצפון" הגענו למקומות "אפלים" שכאלה וגילינו בהם אור גדול. את האור יצר  I‏ויוצרים בני אדם שהאור נובע מתוכם, והם מעניקים אותו בשפע לקהילייה ולסביבה בה הם חיים.
‏הכתבה הראשונה שהמרצה העבירה לנו מעל המסך בהרצאה, היא על העדה הארמנית בחיפה. במורד שד' הציונות בואכה העיר התחתית ישנו מועדון "הומנטמן" בו מתכנסים בימות השבוע ארמנים מכל הגילאים לפעולות חברה, לימוד השפה הארמנית- ע"י הנשים הארמניות. מאד חשוב להם הקשר עם השפה, ובמועדון זו, האפשרות היחידה שלהם ללמוד ולהכיר את השפה. במקום מתקיימות חגיגות מסורתיות של העדה, הרצאות ותפילות בכנס‏יה ובמועדון ‏ע"י הכומר, שליח הכנסייה מארמניה. הארמנים בחיפה מונים כ 300- ‏נפש. 80% ‏מהילדים לומדים בבתי ס‏פר יהודים, היתר - בבתי ס‏פר נוצרים.
הכתבה השנייה היא על מכון ה.ל.כ.ה - המכון לפיתוח כושר למידה. רח' ארלוזורוב 16 ‏, בבנין הרבנות לשעבר. ‏ רוב החיים המשפחתיים  בעדה החרדית סגורים וחתומים, בעיקר נעול התחום הקשור בקשיים למיניהם של הדור הצעיר: לקות למידה, קשיי דיבור, קשב וריכוז ועוד., כי החשש הוא שמא ילדים אלו לא יהיו בעתיד כשרים לנישואין. ‏ד"ר ירמיהו לובש, הוא רופא ילדים דתי שהיה ער לבעיה, שאין מתמודדים איתה בעדה החרדית, והיא אינה נעלמת, אלא מתעצמת במהלך השנים. יזם  ופתח את "מכון ה.ל.כ.ה". פה המקום להזכיר שד"ר לובש הוא יליד ארגנטינה, עלה לישראל בשנת 1977 ‏, שרת בחיל הים והשתחרר בדרגת רב ס‏רן.) ‏המכון קיים כבר 25 ‏שנה ומטפל בהצלחה רבה בילדים מהמגזר החרדי, והמשפחות מעורבות ומודעות לתהליכי הטיפול. וכן משמש מרכז לטיפול נפשי, רגשי לנשים ונערות הסובלות מאלימות, חרדה, הפרעות אכילה וכן, לנפגעי פוס‏ט טראומה ממלחמות. חדר ה ס‏נוזלן (גרייה רב חושית) המשוכלל שהוקם במקום מהווה חלק נרחב מדרכי הטיפול.
הכתבה השלישית עוסקת במפעלותיה של גב' עטרה חיימוביץ-  יוזמת ומקימת עמותת "בית חם". אישה נדירה המקדישה את כל חייה ,למען ילדים חולי  S.M.A ‏וניוון שרירים לסוגיו.  עטרה אספה לביתה ילדים חולים במחלה שתוחלת החיים שלהם קצרה, לאחר מכן שכרה בית, ברחוב שמשון 1 ‏בו שוכנים הילדים מספר שנים. הילדים מקבלים טיפולים רצופים מידי רופאים, מטפלים למיניהם ומתנדבים. חלומה הוא להקים בית חולים לילדים אלה בבת גלים. למרות שהיא היא נתקלת בקשיים בירוקרטים,  היא נחושה לממש את ‏החלום. בשנת 2012 ‏קבלה את אות הנשיא למתנדב מדי הנשיא שמעון פרס.
הכתבה הבאה היא על נועה: הדור הצעיר שלנו לא מאכזב. להיפך תורם למען הקהילה בהיענות רבה ,זאת בעידודה של נועה שזה מספר שנים מגייסת את חבריה הרבים לחגוג איתה את יום הולדתה בתרומה לקהילה. החברים נענים בשמחה, ומספרם עולה משנה לשנה. ‏נועה יצרה קשר עם עמותת "חברה טובה" הפועלת להעלאת שיעור ההתנדבות בחברה הישראלית ולהגברת מודעות ומעורבות חברתית, ובאמצעותה הגיעה למקומות הזקוקים לעזרה. ‏לפני 3 ‏שנים שיפצה נועה עם החברים בית לניצולי שואה ברחוב קסל בהדר, שנה לאחר מכן, שיפצו נועה וחבריה את קולנוע "פאר" לשעבר, שכיום מאכלס פגועי נפש לפעילות יומית.  בשנה שעברה "חגגו" נועה וחבריה בגינה קהילתית בבת גלים, מקום שהיה מוזנח מאד- באו עם כלי עבודה , ניכשו, עישבו, העמיקו תלמים נטעו ושתלו לטובת הקהילה המקומית. לפעילות היפה הזאת בשנים האחרונות נוספו גם ילדי החברים שגם הם עוסקים כתף אל כתף עם הוריהם בפעילות ההתנדבותית.
בשלב זה הפנתה המרצה את הזרקור אל "מרוץ הלפיד" המסורתי. מרוץ הלפיד ברחובות חיפה מתקיים מזה 19 ‏שנה, ע"י מכבי חיפה, ומי שמוביל  את הפעילות המבורכת מתחילתה, הוא חברנו ר/שלום וואנו, יקיר חיפה. איש פעלתן שאכפת לו ,מוביל ומנווט את מפעל מרוץ הלפיד השנתי. ‏ב-11  ‏השנים האחרונות נרקם קשר יפה בין מח' האתלטיקה של מכבי חיפה, לבין ביה"ס הריאלי, ומנהלו(לשעבר) רון כתרי. יחד עם ראש העיר, מר יונה יהב, הועלתה הצעה שיו‏שמה מאז: תלמידי התיכון מחד וספורטאי מכבי מאידך משתתפים ורצים בצוותא, עם לפידים ודגלי מכבי, ביה"ס הריאלי ועירית חיפה, אל מקומות הפיגועים שהיו בעיר, במקום נערכים טקסים ע"י תלמידי ביה"ס הריאלי, נציגי עייריה והמשפחות השכולות, הרצים ממשיכו לנקודת הסיום, בבית בירם, שם נערכים טקסי הסיום. למקומות הפיגוע: ‏מוריה,מסעדת  מצה, חליסה, מרכז השמונה, נוסף גם אתר ההנצחה לחללי השריפה הגדולה בכרמל, בה ניספו סוהרים רבים ובנוסף גם אלעד ריבן, נער מתנדב במכבי האש, תלמיד ביה"ס הריאלי. ‏פעילות מבורכת זו מחברת בדרך מרגשת את התלמידים והרצים אל ההוייה הישראלית. ברגליהם, הם לומדים את ההיסטוריה, את המורשת, שותפים פעילים לטקסי הזיכרון, פוגשים את המשפחות השכולות ומכבדים מאד את המעמד. למרוץ המתקיים מדי שנה בחג החנוכה, יש מימד שורשי חשוב- מרוץ הלפיד שעבר בארץ ישראל וסימל את הניצחון על האויבים. השלשלת נמשכת, והנוער הוא המחבר ביו העבר להווה, וימשיך גם בעתיד.
הכתבה הבאה הביאה לנו את סיפורו של ביה"ס היסודי בהדר- ליאו בק. שכונת הדר הכרמל כיום הינה שכונת מצוקה, בה חיים בצפיפות אנשים קשי יום, רובם יוצאי ברה"מ לשעבר, פיליפינים, ערבים נוצרים ומוסלמים, עדי יהווה, ארמנים. ‏בביה"ס ליאו בק לומדים 480 ‏מילדי השכונה. על אף קשיים רבים, קשיי שפה, קשיי הסתגלות, בעיות במשפחה, ביה"ס מגיע להישגים מעולים ומרשימים. זכות גדולה שמורה למנהלת טלי פרידלר, שמזה 11 ‏שנה מנהלת את ביה"ס, וסוחפת איתה בכוח אמונתה ואהבתה את הילדים את כל צוות המורים והעובדים של ביה"ס, איתם גם מתנדבים וארגונים וולונטריים שרואים לפניהם מטרה נעלה, לעזור, לקדם ולהעשיר את התלמידים. ביה"ס ליאו בק זכה בשנת תשע"ד- 2014 ‏בפרס ארצי מטעם משדר החינוך, על הישגים, מעורבות בקהילה, קידום תלמידים ,שיתוף הורים וישום מוצלח של הנושא השנתי שהוצא ע"י שר החינוך לכל מוסדות החינוך בארץ: "האחר הוא אני".
הכתבה השביעית הביאה לנו את שוק "קרא תן" ,שוק הספרים החיפאי שהתקיים השנה ב 3 ‏מוקדים: ברחבת האודיטוריום, ב"כרמלית" ובעיר התחתית. הורים וילדים, מבוגרים וצעירים גדשו את המקום, הביאו ספרים מבתיהם, והחליפו אותם בספרים אחרים, פעילות מבורכת . בכתבה פגשנו את אדר ,ילד קטן בן  4 ‏שאוהב מאד לקרוא ובמיוחד  את הספר "שמוליק קיפוד" ומכיר בעל פה את כל מעלליו. פגשנו גם  את עליזה שנהר נשיאת מכללת עמק יזרעאל שבאה מהבית עם עגלה עמוסה בחמישים ספרים, אותם החליפה ב  50- ספרים אחרים, וכן פרופסור בטכניון שהציג ומכר את ספרו הראשון בשוק התורכי. בכרמלית הוצבו על קירות התחנות לוחות ובהם סיפורים קצרים ושירים שאורכם לקריאה הוא 8 ‏ דקות- כמרחק הנסיעה בכרמלית, שבימי השוק הייתה חינמית. בכיכר פריז, התחנה התחתונה של הכרמלית ברחבה, התאסף קהל רב לשמוע ולפגוש סופרים ‏כסמדר שיר ויוס‏י אלפי שהיו ביום הצילום של הכתבה.
הכתבה השמינית והאחרונה האירה לנו פנה נשכחת- מחסן הספרים שברחוב סירקין 3 בהדר הכרמל. זהו מחסן גדול ובו עשרות אלפי ספרים הנערמים בקומות, אצטבאות, שבילים ומעברים, מפתיע בגודלו ובייחוד שבו, זאת בזכות בעל המחסן, יהודה, איש אוהב  ‏פרים, במיוחד משומשים, ישנים ואפילו עתיקים. רחוב ס‏ירקין שהיה בעברו תוסס ‏, מלא חיים, צבעים, ריחות וטעמים, כיום נראה מוזנח, הרו ס ‏ומדכא. העזובה שולטת בו. מרתף  הספרים נמצא במרתפו של  בית מוזנח  שקירותיו מתקלפים וסימני פגיעות ירי הכדורים שנורו עליו בימי מלחמת השחרור עדיין ניכרים לעין. סיפורו של המחסן הוא סיפורו של האיש הנמצא בו עשרות שנים, זוכר וידע היכן טמון כל ספר וספר ואוהב מאד את המקום והעיסוק המרתק עם  ‏ספרים ישנים וקוראים מכל הארץ נותן לו נשמה משלו.. ‏כתבה זו זכתה בפרס ‏ וקיבלה מקום שני מתוך 22 ‏כתבות , בפסטיבל ארצי שהתקיים בחודש אוקטובר השנה.
וכך ישבנו מרותקים למסך,למקומות אותם לא ידענו בעירנו חיפה. אלו היו רק 8 נקודות אור לזרקור על חיפה האחרת, מתוך שלל גדול יותר של כתבות אותן הגישה נחמה. ניתן למצוא ולצפות בכל הכתבות באפליקציה של היו-טיוב במחשב או בסמארטפונים  וליהנות מהכתבות בשלמותן.

נ"ל שלמה אסיף הודה למרצה בחום על שהביאה אותנו למקומות אותם לא ידענו,  ושרובם היוו הפתעה עבורו  ועבורנו כי עד היום לא ידענו עליהם דבר וחצי דבר.

הנשיא המכהן יוסי כפיר העניק למרצה  את דגלון המועדון ןתעודת הוקרה של נטיעת עץ על שמה ביער פול האריס בצפת, הקיש על הפעמון המיתולוגי שעל שולחן הנשיאות והחברים התפזרו בתחושה שהפעם  זה היה "משהו משהו"- שונה מהרוטינה של הרצאת שגרה, מצג זרקור טלביזיוני מאתגר ומעניין במיוחד.
-----------------------------------------

כתב וערך: ר/יורם קנטר

 צילומים:  ר/יורם נאומן