מפגש מועדון 20 לפברואר 2013: מרצה אורח ד"ר צבי הר-שפר על ההשתטחות על קברות צדיקים
הנשיא המכהן נחום לדר פתח את המפגש ה 29 לשנת הרוטרי הנוכחית, וברך את המרצה האורח ד"ר צבי הר שפר, שכבר הרצה למועדוננו בעבר לגבי אילנות בט"ו בשבט ובפסטיבל השמן. כן ברך את האורחת ד"ר ציפי הר-שפר אשת המרצה , האורחים הנוספים ואת כלל החברים באולם הפנינה שבבנין אלמוג במלון ליאונרדו- משכננו החדש. הנשיא הודה לנ"ל אלי ליכטר על היין שעל השולחנות- לרגל הולדת נכדתו.
הנשיא הודיע על השתתפות כל החברים בצערו של חברנו ר/יורם נאמן על מות אשתו מרים, ומסר פרטים על ההלוויה שמתקיימת היום לאחר המפגש.
פסוק השבוע הובא על ידי נ"ל אלברט לינקולן, שבחר להביא באנגלית תפילה לעילוי נשמתה של הנפטרת, שחוברה על ידי עבדול באהא: "הו אלי, אתה שרחמיך עוטפים את כולנו, שמחילתך משותפת לכולנו, מחילתך ורוחב ליבך חובקת אותנו ואור סליחתך מתפשט ברחבי העולם כולו. אלוהי התהילה, מתחנן אני לפניך בחום ובדמעות, שתקבל את האישה העולה אליך בכל הרחמים. עטוף אותה בגלימת גן העדן וגונן עליה. תן לה מחסה בחום, והאר את פניה בזיו הרחמים והסליחה. הטל עליה אלוהים את כל ניחוחות סליחותיך, אסוף אותה אל משכנך, רפא את עצבונה וכאביה והכניסנה תחת כנפיך לגן העדן הקדוש. שלח את מלאכיך שירדו עליה ויגוננו עליה, כי אתה הוא זה שסולח תמיד, הנדיב ביותר והכל יכול".
הברכה הבינלאומית הובאה על ידי נ"ל מיקי פוקס שבחר לשלוח אותה למועדון הרוטרי של סידני דארלינג הארבור . (Rotary Club Sydney Darling Harbur). המועדון קיבל את הצ'רטר שלו ב 1998, ונמצא באיזור 9750. החברים נפגשים כל שבוע בימי ד' לארוחת בוקר ב 0730 במלון גרייס הוטל שבסידני, אוסטרליה. למועדון קשר עם מועדון רוטרי קולקטב שבבנגל בהודו, ומבצע פרויקטים משותפים בתחום המים והחינוך, וכן בהדברת מחלות. נרימה כוסית למועדון דרלינג הרבור שבסידני!
נ"ל גדי כהן מסר מידע ראשונ לגבי כנס הרוטרי בירושלים שיתקיים ב 24-28 נובמבר. הכנוס בארגון של אינסטיטיוט ירושלים יתמקד בנושאי שלום והבנה כלל עולמיים. ישתתפו בו רוטריוני מכל העולם כולל הנשיא העולמי הנבחר. במסגרת הכנוס יתקיים סמינר לנגדים נבחרים, סמינרים של קרן רוטרי, מושבי מליאה של האינסטיטיוט וסדנאות בנושאי רוטרי.
הנשיא נחום לדר שב והודה לכל המופלאים שסייעו וארגנו את ערב הגאלה המוצלח ולמנצח עליהם נ"ל אלי ליכטר. כה לחי!!
המרצה האורח הוצג על ידי נ"מ משה גן-צבי: תושב חיפה, בוגר יישבת בני עקיבא – נחלים, בוגר אוניברסיטת חיפה בגיאוגרפיה, ספרות ולשון עברית לימודי תואר שני בטכניון בתחום תכנון עיר ואזור, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ובעל תואר ד"ר למדעי הסביבה.שרת בצבא בחיל התותחנים. ניסיון מקצועי - מנהל המרכז להשתלמויות מורים במכללת "שאנן" בחיפה, וראש החוג ללימודי ארץ ישראל (כולל סיורים) . מרצה במכללות ובסמינרים למורות ולגננות בתחום יהדות, לימודי ארץ ישראל וגיאוגרפיה, כולל הדרכות בסיורים. שליחות חינוכית בצפון אמריקה במשך שלוש שנים.
עיסוק נוכחי (כגימלאי). גמלאי של משרד החינוך ועוסק מורשה עצמאי בתחום הדרכת טיולים, מרצה בידיעת הארץ, כמומחה בשילוב ידיעת הארץ, טבע ונוף עם מורשת ישראל ומקורות היהדות, משתתף בכנסים מקצועיים באוניברסיטאות שונות, חבר בפורום הארצי של מרכזי טיולים במכללות במכון מופ"ת, כותב מאמרים וספרים בתחומי גיאוגרפיה, סביבה ויהדות, חבר הנהלת העמותה לתולדות העיר חיפה, עיתונאי וכתב בטלביזיה הקהילתית, בנושאי סביבה, טבע ונוף ופולקלור יהודי.
ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר תנאים ורבנים) הנחשבים דמויות מופת. סביב קברי צדיקים מתקיימת עלייה לרגל, הילולה ובקשת משאלות, כגון זיווג ופרנסה, על ידי המאמינים בכוחו וקדושתו של הצדיק הקבור שם. פולחן קברי קדושים מתקיים גם בדתות אחרות, תוך ראיית הקבר כישות מתווכת בין המאמין לבין האל. בישראל קיימים עשרות נקודות ציון של קברים קדושים, לרוב בצילם של עצים גדולים כאלונים, אלת המסטיק או יצי תות. בחלק מהם לא ברור מיהו הקבור כי המקום קדוש גם למוסלמים.
עלייה לקברי צדיקים מוזכרת כבר בתלמוד הבבלי, שם מסופר שבעת שליחותם של שנים עשר המרגלים, הלך כלב בן יפונה לחברון כדי לבקר בקברי האבות במערת המכפלה ולהתפלל שם. פולחן קברי הצדיקים השתמר לאורך הדורות. פרקטיקה פולחנית זו רווחה בקרב העם הפשוט, ועדויות על קיומו של פולחן זה קיימות מתקופת התנ"ך, כגון קברה של רחל, מתקופת התלמוד, קברו של רב, שהיו נוטלים ממנו עפר לריפוי ועד ימינו. ביטויים ברורים ורבים לכך בספרות הרבנית ניתן לראות החל במאה ה-11.
בתקופת הגלות, קברי הקדושים הידועים בארץ ישראל היו קברי האבות במערת המכפלה, קבר רחל, קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, קבר רבי מאיר בעל הנס, ועוד. ספר "חיי הנביאים" שבספרים החיצוניים מספר על קבריהם של יותר מעשרים נביאים. תיאורי הקברים השונים והאגדות שנרקמו סביבם, מהווים ענף עיקרי של ספרות הנוסעים, בגולה היו מאות קברי קדושים - במזרח אירופה ובמרכזה, בצפון אפריקה, בהודו, בבוכרה ועוד.
התפשטותה של הקבלה, והחסידות לאחריה, תרמה רבות לפולחן קברי הצדיקים, חןברו תפילות ו"ייחודים" רבים המותאמים לאמירה על כל קבר וקבר. האר"י זיהה מקומות רבים בגליל כקברי צדיקים, בעיקר של תנאים ואמוראים, אך גם של דמויות מקראיות. רבים מזיהוייו היו בעקבות המסורת העממית, אך אישורו גרם להעצמתה של זו..
לקברי צדיקים נהגו לעלות ביום פטירת הצדיק או בל"ג בעומר, שהפך ליום הילולה כללי. כמו כן, עלייה לקברי צדיקים התקיימה לרגל בקשה מיוחדת, כגון בריאות, פרנסה ונדירת נדר, ורווחה בעיקר בעתות משבר ומצוקה, למשל בעת עצירת גשמים או מגפות. בקברי הצדיקים עצמם נהגו להתפלל תוך השתטחות על הקבר, הדלקת נרות לעילוי נשמה, טבילה במים הנמצאים בסמיכות לקבר, הנחת אבנים, תליית בדים על אילנות הנטועים ליד ציון הקבר וכתיבת פתקים ותחיבתם בין אבני הקבר. לעתים תולים סמרטוט עם קשר על עץ סמוך בעת נדירת נדרים, ובאים להתיר את הקשר והנדר עימו בעת הצורך.
בצפת של המאה ה-16, שהתפתח בה מרכז חשוב של מקובלים, התפתח רבות גם פולחן קברי הצדיקים. המקובלים ייחסו לקברים כוחות נסתרים וחשיבות רבה בפתרון סודות הקבלה, והייתה חשיבות קבלית מיוחדת לקברי הצדיקים הידועים רק למתי מעט. מועדי ביקור מרכזיים היו בערב ראש חודש ובחמישה עשר בחודש. לעומת זאת בראשי חודשים עצמם, בימים טובים ובשבתות, לא עלו לקברי צדיקים, כיוון שהאמינו שבימים אלה נשמות הצדיקים עולות למעלה. פעמים רבות מוקם מעל קבר צדיק אוהל, שהוא מעין מאוזוליאום, המשמש לציון חשיבות האישיות הקבורה במקום. לעתים נבנה אוהל אחד עבור נפטרים אחדים.י המסורת של בניית מבנים על קברי צדיקים מצויה הרבה שנים, כמו בקבר רחל או במערת המכפלה. אתר קבר ר' יהודה בר אילעאי סגולה לפרנסה.
העוני הגדול שהתנא רבי יהודה בר אילעאי בחר לחיות בו הפך אותו להיות זה שבזכותו משפיע הקב"ה שפע של פרנסה למי שמבקש עליה באמת באמצעותו. בצד התפילה על קברו שבעין זיתים בדרך לצפת יחסו בכל הדורות סגולות מיוחדות לעץ הזית שגדל בחצר . מאמינים יהודים באו מקצוות ארץ לקלוף ממנו מספר קליפות ומשעזבו היה מקובל לומר במשך 21 יום את ``מזמור.. ה` רועי לא אחסר`.
איש העסקים מנחם בן משיח מארה"ב בא להתפלל בקבר לאחר שירד מכל נכסיו. הקבר היה אז מוזנח ביותר, לבד מהציון לא היה בו דבר וגם לא היה מי שיטפל בו. וכך, בעודו עומד ומרטיב בדמעותיו את ציון הקבר ומתפלל מעומק חדרי לבו שבזכות הצדיק יושיעו, צלצל הטלפון הסלולארי שבכיסו. ממשרדו הודיעו לו, כי המגמה בבורסה התהפכה מן הקצה אל הקצה והוא שב להיות מיליונר. לאות תודה הוא החליט לשפץ את הקבר.
רבי יהודה בר אילעאי היה ידוע בבוז שלו לכל מה שחומריות נודפת ממנו ולכן הוא זכה להיות זה שבזכותו נושעים בענייני פרנסה``, אומר רבה של צפת. ``זהו התנא הנקרא `ראש המדברים בכל מקום` שלא היה לו ולאשתו אלא מעיל אחד בלבד. יום אחד, מספרת הגמרא, הייתה אסיפת רבנים, אולם רבי יהודה לא הגיע לאסיפה. התפלאו החכמים על היעדרותו ובאו לבדוק מה קרה? כשנכנסו לביתו הזדעזעו מהפשטות ומהעוני הרב שראו בביתו. ואז התברר להם שלבני הזוג יש מעיל אחד בלבד. כשהיה חוזר רבי יהודה מבית המדרש, היתה אשתו מתעטפת במעיל ויוצאת לשוק, ואז רבי יהודה לא יכול היה להגיע.
ספור מופלא קשור לעץ הגדל שבחצר קברו. בחצר גדל עץ זית בעל צורת גזע ייחודית והאמונה הייתה שכל מי לוקח חתיכת כפיס מעץ זה ושם בכיסו, נושע בפרנסה. שנים על גבי שנים, נהגו יהודים למרוט מעט מגזע העץ ולוקחים עמם. העץ הזה כמעט ונעלם. לולא תושייתו של המרצה ד"ר צבי הר שפר בסוף שנות ה-80 העץ כבר קולף לגמרי. כל ניסיונותיו לברר את מקור סגולת העץ נתקלו בחומה עבה של שתיקה. איש לא גילה את מקור הסוד.
לפני מספר שנים, ביקר במקום ד"ר הר שפר והבחין שהעץ נעלם. מאן דהוא כרת את גזע העץ שנותר כסגולה לפרנסה. בעזרת גרזן שהיה במכוניתו, הוא בקע מספר פיסות מבית השרש של עץ הזית המופלא ומבחין שעוד נותרה בהם לחלוחית. הוא נטל את אחת הפיסות שתל אותה בעציץ בבית ומה רבה הייתה הפתעתו שכעבור מספר שבועות, השריש פלח העץ והוציא ניצני עלים שמהם בקעו שני נצרים. הנצרים גדלו והשרישו ויחד עמם גם הפרנסה של ד"ר הר שפר שהחלה להתרומם פלאים. כשעקר מדירה קטנה לדירה גדולה יותר. הוא לקח עמו גם את העציצים ועמם הנצרים שבינתיים עברו לעציץ מכובד וגדול עד שגדלו והיו לעץ. באחת מהרצאותיו בנושא קברי צדיקים, סיפר דר` הר שפר את ספור העץ ואת סגולותיו. להפתעתו הצביעה אחת התלמידות שהציגה עצמה כרעייתו של הממונה על הקבר מטעם המועצה הדתית בצפת וספרה כי מזה שנים החרדה גדולה בשל העלמות העץ נושא הסגולות. כל מה שנותר לבקש הוא שד"ר הר שפר יחזיר לפחות נצר אחד לחצר הקבר ולשתול אותו מחדש במקום. ההזדמנות הייתה בהכנסת ספר תורה שנערכה שם. העץ הושב בהזדמנות זו למקומו ונשתל מחדש. מאז, שבו מתפללים להתעכב במקום, לוקחים מקליפות העץ וניגשים להתפלל על קברו של רבי יהודה. המרצה הראה בשקופיות את העציצים בביתו ואת העץ העומד כיום מוגן בסורגים. כיום, פועלים בציון הקבר שני מוסדות תורניים, האחד `כולל` רגיל שבו יושבים ולומדים אברכים בכל שעות היום. והשני ישיבה המיועדת לחקלאי הר מירון הבאים ללמוד במקום בדרך כלל בשעות הערב, אחרי שעות העבודה במטעים.
החל בשנות ה-70 ישנה עלייה מתמדת בהשתתפות בפולחן קברי הצדיקים. ההילולות הגדולות נערכות בקבר הרשב"י בהר מירון, בקבר הבאבא סאלי בנתיבות ובקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה. לאורך השנים, האחראי על קברי הצדיקים היה משרד הדתות. בשנת 1950 נוסדה "האגודה למען המקומות הקדושים בארץ ישראל", ומטרתה הייתה לזהות ולשפץ קברי צדיקים. שרי הדתות בשנות ה-90 עשו רבות למען הגדלת מספר קברי הצדיקים המוכרים, וראו בהם יעד מסחרי-תיירותי חשוב. קברי צדיקים אחדים הוכרזו כמקומות קדושים בהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים: קבר עובדיה מברטנורא, קבר זכריה, קבר הרמב"ם, קבר רבי שמעון בר יוחאי וקברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה. התמיכה הממסדית היא פועל יוצא גם של התמיכה "מלמטה", שבאה לידי ביטוי ברצונם של המוני מאמינים מסורתיים ודתיים, ברובם מזרחים (במיוחד מקרב יהדות צפון אפריקה), בהסדרתו ובשימורו של פולחן קברי הצדיקים. התסיסה של פרקטיקה זו של הדת העממית באה לאחר שני עשורים (שנות ה-50 וה-60), שבהם הייתה מגמה של ביזור וירידה בפולחני הקדושים של יהודי צפון אפריקה. פולחן יום השנה למותם של הצדיקים לא נעלם באותן נים אלא התקיים בהילולות צנועות בבתי הכנסת השכונתיים או בסעודות משפחתיות.
ההילולה על קבר רשב"י במירון והילולת רבי מאיר בעל הנס בטבריה. ההילולה במירון הפכה עם השנים להילולה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות בעולם, עם השתתפות של מאות אלפי חוגגים.
אתרים קדושים הקשורים למסורות עממיות, שהתגלו בשנים אלו. המפורסם מבין אתרים אלו נקרא "פתחו של גן עדן", בבית שאן, ובחצרו של אחד התושבים שעשה מ"הגילוי" עסק מכניס למגינת לב שכניו. קיימים קברי צדיקים המהווים אתרים המתמחים בבעיות ספציפיות: למשל, קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה, שאליו מגיעים עבור בקשה לזיווג ופריון; קבר הרמב"ם, עבור בקשה לרפואה, ועוד.
גילויים של קברי צדיקים, שאף על פי שיש לגביהם מסורות אסלאמיות מוצקות ביותר, בדורות האחרונים מתקשרת לגביהם מסורת יהודית. תהליך גילוי הקברים מתבצע כך: ראשית ישנן עדויות היסטוריות בודדות ומעומעמות (וגם זה לא תמיד), ולפעמים ישנה גם "התגלות" לאנשים מסוימים בדבר הזיהוי של הקבר. התגלות זו מביאה איתה קבוצה קטנה של מתפללים, כאשר עם הזמן השמועה עוברת מפה לאוזן ומביאה איתה זרם מתפללים דק. זרם מתפללים זה מעודד גורמים פרטיים לעבודות ניקוי ואחזקה, וזה מצדו גורם לזרימה גדולה יותר של מאמינים למקום. בשלב זה מתבצעות עבודות תחזוקה גדולות יותר, הכוללות העברת צינור מים, ריהוט, חניה וכיוצא בזה, כאשר אט-אט זוכה המקום להכרה של עמותות וגורמים רשמיים. בשנים האחרונות מתרחבת התופעה של טיולים מאורגנים לקברי צדיקים בגליל. הנסיעה מתקיימת לעתים בלילה, כאשר במהלך הטיול מבקרים במספר קברי צדיקים, כגון קבר הרמב"ם, קבר יונתן בן עוזיאל וקבר רבי מאיר בעל הנס. `תוספת מידע וסיוע לדיווח-ויקיפדיה`
הנשיא הודה למרצה והעניק לו תעודת הוקרה על ההרצאה המעניינת וכן את דגלון המועדון עימו ניתן להשתטח על כל אחד מקברי הצדיקים שהוזכרו.
----------------------------
כתב וערך:ר/יורם קנטר
הנשיא המכהן נחום לדר פתח את המפגש ה 29 לשנת הרוטרי הנוכחית, וברך את המרצה האורח ד"ר צבי הר שפר, שכבר הרצה למועדוננו בעבר לגבי אילנות בט"ו בשבט ובפסטיבל השמן. כן ברך את האורחת ד"ר ציפי הר-שפר אשת המרצה , האורחים הנוספים ואת כלל החברים באולם הפנינה שבבנין אלמוג במלון ליאונרדו- משכננו החדש. הנשיא הודה לנ"ל אלי ליכטר על היין שעל השולחנות- לרגל הולדת נכדתו.
הנשיא הודיע על השתתפות כל החברים בצערו של חברנו ר/יורם נאמן על מות אשתו מרים, ומסר פרטים על ההלוויה שמתקיימת היום לאחר המפגש.
פסוק השבוע הובא על ידי נ"ל אלברט לינקולן, שבחר להביא באנגלית תפילה לעילוי נשמתה של הנפטרת, שחוברה על ידי עבדול באהא: "הו אלי, אתה שרחמיך עוטפים את כולנו, שמחילתך משותפת לכולנו, מחילתך ורוחב ליבך חובקת אותנו ואור סליחתך מתפשט ברחבי העולם כולו. אלוהי התהילה, מתחנן אני לפניך בחום ובדמעות, שתקבל את האישה העולה אליך בכל הרחמים. עטוף אותה בגלימת גן העדן וגונן עליה. תן לה מחסה בחום, והאר את פניה בזיו הרחמים והסליחה. הטל עליה אלוהים את כל ניחוחות סליחותיך, אסוף אותה אל משכנך, רפא את עצבונה וכאביה והכניסנה תחת כנפיך לגן העדן הקדוש. שלח את מלאכיך שירדו עליה ויגוננו עליה, כי אתה הוא זה שסולח תמיד, הנדיב ביותר והכל יכול".
הברכה הבינלאומית הובאה על ידי נ"ל מיקי פוקס שבחר לשלוח אותה למועדון הרוטרי של סידני דארלינג הארבור . (Rotary Club Sydney Darling Harbur). המועדון קיבל את הצ'רטר שלו ב 1998, ונמצא באיזור 9750. החברים נפגשים כל שבוע בימי ד' לארוחת בוקר ב 0730 במלון גרייס הוטל שבסידני, אוסטרליה. למועדון קשר עם מועדון רוטרי קולקטב שבבנגל בהודו, ומבצע פרויקטים משותפים בתחום המים והחינוך, וכן בהדברת מחלות. נרימה כוסית למועדון דרלינג הרבור שבסידני!
נ"ל גדי כהן מסר מידע ראשונ לגבי כנס הרוטרי בירושלים שיתקיים ב 24-28 נובמבר. הכנוס בארגון של אינסטיטיוט ירושלים יתמקד בנושאי שלום והבנה כלל עולמיים. ישתתפו בו רוטריוני מכל העולם כולל הנשיא העולמי הנבחר. במסגרת הכנוס יתקיים סמינר לנגדים נבחרים, סמינרים של קרן רוטרי, מושבי מליאה של האינסטיטיוט וסדנאות בנושאי רוטרי.
הנשיא נחום לדר שב והודה לכל המופלאים שסייעו וארגנו את ערב הגאלה המוצלח ולמנצח עליהם נ"ל אלי ליכטר. כה לחי!!
המרצה האורח הוצג על ידי נ"מ משה גן-צבי: תושב חיפה, בוגר יישבת בני עקיבא – נחלים, בוגר אוניברסיטת חיפה בגיאוגרפיה, ספרות ולשון עברית לימודי תואר שני בטכניון בתחום תכנון עיר ואזור, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ובעל תואר ד"ר למדעי הסביבה.שרת בצבא בחיל התותחנים. ניסיון מקצועי - מנהל המרכז להשתלמויות מורים במכללת "שאנן" בחיפה, וראש החוג ללימודי ארץ ישראל (כולל סיורים) . מרצה במכללות ובסמינרים למורות ולגננות בתחום יהדות, לימודי ארץ ישראל וגיאוגרפיה, כולל הדרכות בסיורים. שליחות חינוכית בצפון אמריקה במשך שלוש שנים.
עיסוק נוכחי (כגימלאי). גמלאי של משרד החינוך ועוסק מורשה עצמאי בתחום הדרכת טיולים, מרצה בידיעת הארץ, כמומחה בשילוב ידיעת הארץ, טבע ונוף עם מורשת ישראל ומקורות היהדות, משתתף בכנסים מקצועיים באוניברסיטאות שונות, חבר בפורום הארצי של מרכזי טיולים במכללות במכון מופ"ת, כותב מאמרים וספרים בתחומי גיאוגרפיה, סביבה ויהדות, חבר הנהלת העמותה לתולדות העיר חיפה, עיתונאי וכתב בטלביזיה הקהילתית, בנושאי סביבה, טבע ונוף ופולקלור יהודי.
ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר תנאים ורבנים) הנחשבים דמויות מופת. סביב קברי צדיקים מתקיימת עלייה לרגל, הילולה ובקשת משאלות, כגון זיווג ופרנסה, על ידי המאמינים בכוחו וקדושתו של הצדיק הקבור שם. פולחן קברי קדושים מתקיים גם בדתות אחרות, תוך ראיית הקבר כישות מתווכת בין המאמין לבין האל. בישראל קיימים עשרות נקודות ציון של קברים קדושים, לרוב בצילם של עצים גדולים כאלונים, אלת המסטיק או יצי תות. בחלק מהם לא ברור מיהו הקבור כי המקום קדוש גם למוסלמים.
עלייה לקברי צדיקים מוזכרת כבר בתלמוד הבבלי, שם מסופר שבעת שליחותם של שנים עשר המרגלים, הלך כלב בן יפונה לחברון כדי לבקר בקברי האבות במערת המכפלה ולהתפלל שם. פולחן קברי הצדיקים השתמר לאורך הדורות. פרקטיקה פולחנית זו רווחה בקרב העם הפשוט, ועדויות על קיומו של פולחן זה קיימות מתקופת התנ"ך, כגון קברה של רחל, מתקופת התלמוד, קברו של רב, שהיו נוטלים ממנו עפר לריפוי ועד ימינו. ביטויים ברורים ורבים לכך בספרות הרבנית ניתן לראות החל במאה ה-11.
בתקופת הגלות, קברי הקדושים הידועים בארץ ישראל היו קברי האבות במערת המכפלה, קבר רחל, קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, קבר רבי מאיר בעל הנס, ועוד. ספר "חיי הנביאים" שבספרים החיצוניים מספר על קבריהם של יותר מעשרים נביאים. תיאורי הקברים השונים והאגדות שנרקמו סביבם, מהווים ענף עיקרי של ספרות הנוסעים, בגולה היו מאות קברי קדושים - במזרח אירופה ובמרכזה, בצפון אפריקה, בהודו, בבוכרה ועוד.
התפשטותה של הקבלה, והחסידות לאחריה, תרמה רבות לפולחן קברי הצדיקים, חןברו תפילות ו"ייחודים" רבים המותאמים לאמירה על כל קבר וקבר. האר"י זיהה מקומות רבים בגליל כקברי צדיקים, בעיקר של תנאים ואמוראים, אך גם של דמויות מקראיות. רבים מזיהוייו היו בעקבות המסורת העממית, אך אישורו גרם להעצמתה של זו..
לקברי צדיקים נהגו לעלות ביום פטירת הצדיק או בל"ג בעומר, שהפך ליום הילולה כללי. כמו כן, עלייה לקברי צדיקים התקיימה לרגל בקשה מיוחדת, כגון בריאות, פרנסה ונדירת נדר, ורווחה בעיקר בעתות משבר ומצוקה, למשל בעת עצירת גשמים או מגפות. בקברי הצדיקים עצמם נהגו להתפלל תוך השתטחות על הקבר, הדלקת נרות לעילוי נשמה, טבילה במים הנמצאים בסמיכות לקבר, הנחת אבנים, תליית בדים על אילנות הנטועים ליד ציון הקבר וכתיבת פתקים ותחיבתם בין אבני הקבר. לעתים תולים סמרטוט עם קשר על עץ סמוך בעת נדירת נדרים, ובאים להתיר את הקשר והנדר עימו בעת הצורך.
בצפת של המאה ה-16, שהתפתח בה מרכז חשוב של מקובלים, התפתח רבות גם פולחן קברי הצדיקים. המקובלים ייחסו לקברים כוחות נסתרים וחשיבות רבה בפתרון סודות הקבלה, והייתה חשיבות קבלית מיוחדת לקברי הצדיקים הידועים רק למתי מעט. מועדי ביקור מרכזיים היו בערב ראש חודש ובחמישה עשר בחודש. לעומת זאת בראשי חודשים עצמם, בימים טובים ובשבתות, לא עלו לקברי צדיקים, כיוון שהאמינו שבימים אלה נשמות הצדיקים עולות למעלה. פעמים רבות מוקם מעל קבר צדיק אוהל, שהוא מעין מאוזוליאום, המשמש לציון חשיבות האישיות הקבורה במקום. לעתים נבנה אוהל אחד עבור נפטרים אחדים.י המסורת של בניית מבנים על קברי צדיקים מצויה הרבה שנים, כמו בקבר רחל או במערת המכפלה. אתר קבר ר' יהודה בר אילעאי סגולה לפרנסה.
העוני הגדול שהתנא רבי יהודה בר אילעאי בחר לחיות בו הפך אותו להיות זה שבזכותו משפיע הקב"ה שפע של פרנסה למי שמבקש עליה באמת באמצעותו. בצד התפילה על קברו שבעין זיתים בדרך לצפת יחסו בכל הדורות סגולות מיוחדות לעץ הזית שגדל בחצר . מאמינים יהודים באו מקצוות ארץ לקלוף ממנו מספר קליפות ומשעזבו היה מקובל לומר במשך 21 יום את ``מזמור.. ה` רועי לא אחסר`.
איש העסקים מנחם בן משיח מארה"ב בא להתפלל בקבר לאחר שירד מכל נכסיו. הקבר היה אז מוזנח ביותר, לבד מהציון לא היה בו דבר וגם לא היה מי שיטפל בו. וכך, בעודו עומד ומרטיב בדמעותיו את ציון הקבר ומתפלל מעומק חדרי לבו שבזכות הצדיק יושיעו, צלצל הטלפון הסלולארי שבכיסו. ממשרדו הודיעו לו, כי המגמה בבורסה התהפכה מן הקצה אל הקצה והוא שב להיות מיליונר. לאות תודה הוא החליט לשפץ את הקבר.
רבי יהודה בר אילעאי היה ידוע בבוז שלו לכל מה שחומריות נודפת ממנו ולכן הוא זכה להיות זה שבזכותו נושעים בענייני פרנסה``, אומר רבה של צפת. ``זהו התנא הנקרא `ראש המדברים בכל מקום` שלא היה לו ולאשתו אלא מעיל אחד בלבד. יום אחד, מספרת הגמרא, הייתה אסיפת רבנים, אולם רבי יהודה לא הגיע לאסיפה. התפלאו החכמים על היעדרותו ובאו לבדוק מה קרה? כשנכנסו לביתו הזדעזעו מהפשטות ומהעוני הרב שראו בביתו. ואז התברר להם שלבני הזוג יש מעיל אחד בלבד. כשהיה חוזר רבי יהודה מבית המדרש, היתה אשתו מתעטפת במעיל ויוצאת לשוק, ואז רבי יהודה לא יכול היה להגיע.
ספור מופלא קשור לעץ הגדל שבחצר קברו. בחצר גדל עץ זית בעל צורת גזע ייחודית והאמונה הייתה שכל מי לוקח חתיכת כפיס מעץ זה ושם בכיסו, נושע בפרנסה. שנים על גבי שנים, נהגו יהודים למרוט מעט מגזע העץ ולוקחים עמם. העץ הזה כמעט ונעלם. לולא תושייתו של המרצה ד"ר צבי הר שפר בסוף שנות ה-80 העץ כבר קולף לגמרי. כל ניסיונותיו לברר את מקור סגולת העץ נתקלו בחומה עבה של שתיקה. איש לא גילה את מקור הסוד.
לפני מספר שנים, ביקר במקום ד"ר הר שפר והבחין שהעץ נעלם. מאן דהוא כרת את גזע העץ שנותר כסגולה לפרנסה. בעזרת גרזן שהיה במכוניתו, הוא בקע מספר פיסות מבית השרש של עץ הזית המופלא ומבחין שעוד נותרה בהם לחלוחית. הוא נטל את אחת הפיסות שתל אותה בעציץ בבית ומה רבה הייתה הפתעתו שכעבור מספר שבועות, השריש פלח העץ והוציא ניצני עלים שמהם בקעו שני נצרים. הנצרים גדלו והשרישו ויחד עמם גם הפרנסה של ד"ר הר שפר שהחלה להתרומם פלאים. כשעקר מדירה קטנה לדירה גדולה יותר. הוא לקח עמו גם את העציצים ועמם הנצרים שבינתיים עברו לעציץ מכובד וגדול עד שגדלו והיו לעץ. באחת מהרצאותיו בנושא קברי צדיקים, סיפר דר` הר שפר את ספור העץ ואת סגולותיו. להפתעתו הצביעה אחת התלמידות שהציגה עצמה כרעייתו של הממונה על הקבר מטעם המועצה הדתית בצפת וספרה כי מזה שנים החרדה גדולה בשל העלמות העץ נושא הסגולות. כל מה שנותר לבקש הוא שד"ר הר שפר יחזיר לפחות נצר אחד לחצר הקבר ולשתול אותו מחדש במקום. ההזדמנות הייתה בהכנסת ספר תורה שנערכה שם. העץ הושב בהזדמנות זו למקומו ונשתל מחדש. מאז, שבו מתפללים להתעכב במקום, לוקחים מקליפות העץ וניגשים להתפלל על קברו של רבי יהודה. המרצה הראה בשקופיות את העציצים בביתו ואת העץ העומד כיום מוגן בסורגים. כיום, פועלים בציון הקבר שני מוסדות תורניים, האחד `כולל` רגיל שבו יושבים ולומדים אברכים בכל שעות היום. והשני ישיבה המיועדת לחקלאי הר מירון הבאים ללמוד במקום בדרך כלל בשעות הערב, אחרי שעות העבודה במטעים.
החל בשנות ה-70 ישנה עלייה מתמדת בהשתתפות בפולחן קברי הצדיקים. ההילולות הגדולות נערכות בקבר הרשב"י בהר מירון, בקבר הבאבא סאלי בנתיבות ובקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה. לאורך השנים, האחראי על קברי הצדיקים היה משרד הדתות. בשנת 1950 נוסדה "האגודה למען המקומות הקדושים בארץ ישראל", ומטרתה הייתה לזהות ולשפץ קברי צדיקים. שרי הדתות בשנות ה-90 עשו רבות למען הגדלת מספר קברי הצדיקים המוכרים, וראו בהם יעד מסחרי-תיירותי חשוב. קברי צדיקים אחדים הוכרזו כמקומות קדושים בהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים: קבר עובדיה מברטנורא, קבר זכריה, קבר הרמב"ם, קבר רבי שמעון בר יוחאי וקברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה. התמיכה הממסדית היא פועל יוצא גם של התמיכה "מלמטה", שבאה לידי ביטוי ברצונם של המוני מאמינים מסורתיים ודתיים, ברובם מזרחים (במיוחד מקרב יהדות צפון אפריקה), בהסדרתו ובשימורו של פולחן קברי הצדיקים. התסיסה של פרקטיקה זו של הדת העממית באה לאחר שני עשורים (שנות ה-50 וה-60), שבהם הייתה מגמה של ביזור וירידה בפולחני הקדושים של יהודי צפון אפריקה. פולחן יום השנה למותם של הצדיקים לא נעלם באותן נים אלא התקיים בהילולות צנועות בבתי הכנסת השכונתיים או בסעודות משפחתיות.
ההילולה על קבר רשב"י במירון והילולת רבי מאיר בעל הנס בטבריה. ההילולה במירון הפכה עם השנים להילולה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות בעולם, עם השתתפות של מאות אלפי חוגגים.
אתרים קדושים הקשורים למסורות עממיות, שהתגלו בשנים אלו. המפורסם מבין אתרים אלו נקרא "פתחו של גן עדן", בבית שאן, ובחצרו של אחד התושבים שעשה מ"הגילוי" עסק מכניס למגינת לב שכניו. קיימים קברי צדיקים המהווים אתרים המתמחים בבעיות ספציפיות: למשל, קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה, שאליו מגיעים עבור בקשה לזיווג ופריון; קבר הרמב"ם, עבור בקשה לרפואה, ועוד.
גילויים של קברי צדיקים, שאף על פי שיש לגביהם מסורות אסלאמיות מוצקות ביותר, בדורות האחרונים מתקשרת לגביהם מסורת יהודית. תהליך גילוי הקברים מתבצע כך: ראשית ישנן עדויות היסטוריות בודדות ומעומעמות (וגם זה לא תמיד), ולפעמים ישנה גם "התגלות" לאנשים מסוימים בדבר הזיהוי של הקבר. התגלות זו מביאה איתה קבוצה קטנה של מתפללים, כאשר עם הזמן השמועה עוברת מפה לאוזן ומביאה איתה זרם מתפללים דק. זרם מתפללים זה מעודד גורמים פרטיים לעבודות ניקוי ואחזקה, וזה מצדו גורם לזרימה גדולה יותר של מאמינים למקום. בשלב זה מתבצעות עבודות תחזוקה גדולות יותר, הכוללות העברת צינור מים, ריהוט, חניה וכיוצא בזה, כאשר אט-אט זוכה המקום להכרה של עמותות וגורמים רשמיים. בשנים האחרונות מתרחבת התופעה של טיולים מאורגנים לקברי צדיקים בגליל. הנסיעה מתקיימת לעתים בלילה, כאשר במהלך הטיול מבקרים במספר קברי צדיקים, כגון קבר הרמב"ם, קבר יונתן בן עוזיאל וקבר רבי מאיר בעל הנס. `תוספת מידע וסיוע לדיווח-ויקיפדיה`
הנשיא הודה למרצה והעניק לו תעודת הוקרה על ההרצאה המעניינת וכן את דגלון המועדון עימו ניתן להשתטח על כל אחד מקברי הצדיקים שהוזכרו.
----------------------------
כתב וערך:ר/יורם קנטר
