החברים התכנסו הפעם לאירוע המפגש השנתי בנושאי רפואה ובריאות הנערך אחת לשנה בניצוחו של חברנו שמואל אידלמן. אחת לשנה, מרכז שמואל אידלמן נבחרת ממיטב נציגי הרפואה, לערב מעניין של דיון בבעיות רפואיות עדכניות.המפגש הפעם נערך באירוח של ביה"ס ליאו בק, שאפשר לנו להתכנס, לערוך שולחנות עם מיני תרגימא, סנדוויצ'ים טובים ושתייה כיד המלך, למפגש רעות חופשי לפני ההרצאות. לאחר מכן עברנו לאולם הכנסים המפואר והנרחב.
יש לציין שאת הכיבוד הרב והטעים הכינו צעירים המשתייכים לאגודת סחל"ב, אשר על פעולותיה ותרומתה לקהילת הילדים והצעירים חסרי הבית שמענו במפגש המועדון שלפני האחרון. שלום וואנו הפעלתני התורם מזה שנים ממרצו ומזמנו לסיוע לאגודת סחל"ב הוא שיזם גם הפעם את הכנת הכיבוד עבורנו.
הנשיא דני פסלר פתח את הערב שהינו המפגש ה 27 לשנת הרוטרי הנוכחית. הוא ברך את מארגן המפגש שמואל אידלמן ואת שלושת הפרופסורים המכובדים מהקריה הרפואית לבריאות האדם –רמב"ם, על שהסכימו להרצות בערב זה. כן ברך את האורחים והאורחות ואת נגיד האזור מוטי בר-דגן, שהצטרפו למפגש ערב זה באולם הכנסים של ביה"ס ליאו בק.
את פסוק השבוע הביא חברנו הרב בוב סמואלס, מי שעמד בעבר בראש המוסד החינוכי ליאו בק. הוא התייחס בדבריו לפרשת השבוע מספר ויקרא –פשת קדושים, וכן בחר להביא באריכות את עלילות המלך דוד, אשר לאחר שחשק בבת שבע שרחצה על הגג, נפגש עמה, והורה לשר הצבא יואב בן צרויה לשבץ את בעלה אוריה החיתי לחזית המסתערים בקרב, על מנת שהמעשה יביא למוות בטוח במלחמה ואכן כך היה. אוריה מת מות גיבורים, ובת שבע הייתה לו לדוד לאישה לאחר הוכחות חיסול בעלה.את ברכות הרעות הביא יו"ר ועדת התוכניות שלום וואנו שניצל את ההזדמנות להודות לאגודת סחל"ב וצעיריה על הכנת הכיבוד..
חברנו שמואל אידלמן מנחה הערב הציג את שלושת המרצים,שלושה רופאים וחוקרים מהמובילים בתחומם בארץ ובחו"ל. פרופ' שמעון רייסנר על ,רפואה וכסף". המרצה הראשון היה פרו' שמעון רייסנר, ס/מנהל המרכז הרפואי רמב"ם ורופא מומחה בקרדיולוגיה ובמנהל רפואי. תרם שנים לשרות בצבא, ובתפקידו האחרוןן היה מפקד רפואה בפיקוד העורף בדרגת אל"מ. הוא פתח בשאלות האם האזרח הישראלי המשלם רבות מכיסו לנושא הבריאות הן בביטוחים משלימים והן בהשתתפות עצמית מקבל תמורה הולמת ממערך הבריאות לשמירת בריאותו. וכן האם יש אפשרות לקיים מערכת בריאות טובה ושוויונית נוכח האילוצים והמשבר הכלכלי? הוא פרט את הנדרש לכלכלת שוק של הצע וביקוש . בין הגורמים המשפיעים על כלכלת השוק במערכות הבריאות הם חוסר סימטרייה בין ספקים לצריכה, אין ודאות גבוהה, עליה בצרכים עקב הזדקנות האוכלוסייה כשהדרישות עולות על יכולת המימון.. המעורבות של הממשלה היא בתחומי קביעת מחירים לשירותים רפואיים, קביעת ושמירת כללי הביטוח הרפואי, קביעת צורת ודרכי ההתחשבנות, והגבלת הצע מיטות האשפוז על הנלווה להן- צוות רפואי סיעוד, כוח עזר וציוד פר מיטה. הוא עמד על הקריטריונים שקובעים מהי כמות הכסף המאפשרת חיים ברמה טובה, וההבדלים העצומים בין העלויות של החפת מפרק ירך מול ניתוח מוח מורכב. על ההוצאות העצומות בארה"ב על ויטמינים ותוספי מזון שאין בהם תרומה של ממש לבריאות האוכלוסייה. וכן על כך שתמותת התינוקות יורדת ככל שהשכלת האם עולה. קופות החולים לדבריו נמצאות יחסית במצב טוב משום שהן יכולות לצמצמם שירותים, על ידי בחירת החולים שיאושפזו במוסדות שלהם, והפניית חולים זקנים יותר, חולים מורכבים ומקרי טראומה לבתי החולים ממשלתיים.
פרופ' קרל סקורצקי-בנושא: "רפואה ממוקדת לפרט Personalized Medicine " . מנחה הערב שמואל אידלמן הציג את המרצה האורח השני -פרופ' קרל סקורצקי. יליד טורונטו ובוגר הפקולטה לרפואה שם, התמחה בבוסטון בהארווד, ולאחר מכן היה מנהל המחלקה הנפרולוגית בטורונטו. ב 1995 עלה עם משפחתו לישראל וקבע את מושבו ברמב"ם. מנהל מחלקת כליות ברמב"ם וחוקר בכיר ולאחר מכן מנהל מכון רפופורט למחקר רפואי בפקולטה לרפואה בטכניון. הוא פתח בציטוט מדברי הרמב"ם "...תזכני להביט על כל סובל הבא לשאול בעצתי כעל אדם". לפי הרמב"ם- אין הפרדה בין הגוף והנפש. קיימת שונו בין אדם לאדם – מבחינת הבדלי תרבות, שפה, דת,צבע, ושונות גנטית. כל הזמן מתבצעות ומתפתחות מוטציות גנטיות, שחלקן מהווה בסיס למחלות. קיים מאמץ לנסות ולמפות חתימות" גנטיות שגורמו למחלות. לכל אזור גנומי יש את ההיסטוריה של האבולוציה שלו. מיפוי המבנה הגנטי יכול לסייע לא רק בהכרה ולחימה במחלות אלא תתרום גם לנושא הפרמקוגנטי וללמוד על תגובת אוכלוסייה מאזור גנומי מסוים לתרופה זו או אחרת. כשל כלייתי למשל בתגובה לתרופות, נפוץ באוכלוסייה האפרו-אמריקנית, בעוד שבאוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא נדיר יחסית. גם את התזונה ניתן היום להרכיב בהתאמה טוב יותר למוצא הגנומי של האדם. המידע על הגנום יאפשר בעתיד להפוך את מחלת הסרטן ממחלה פטאלית למחלה כרונית שאפשר יהא להתמודד ולחיות עמה לאורך שנים. מקווה שעם הזמן יהא לעל חולה כרטיס מגנטי עם החותם הגנטי שלו שיסייע לזהות מידת ההתאמות לתרופות, תזונה ומחלות שונות.
פרופ' רפי ביאר -בנושא: "המהפכה הטכנולוגית של המאה ה-21 והיערכותו של רמב"ם לאתגרים של השנים הבאות". מנחה הערב שמואל אידלמן הציג את המרצה האורח השלישי- פרופ' רפי ביאר, המנהל הרפואי של הקריה המדעית לבריאות האדם ברמב"ם. יליד תל-אבחב שם למד, ובא להתמחות בחיפה במחלקות הפנימית ובקרדיולוגיה. כמון כן התמחה באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב. בעל 3 תארים אקדמאים- כרופא מן המניין, בהנדסה ביורפואית וכן במנהל רפואי. היה דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, וכיום מנצח על פרוקט מדהים של בניית המרכז הרפואי והקריה למחקר מדעי ברמב"ם.המרצה פתח בכך שאוכלוסיית ישראל תהיה בשנת 2020 כ 10 מיליון איש, מהם כ 15% יהיו מעל גיל 65, כלומר יותר תחלואה ויותר חולים. גם המהפכה הטכנולוגית בעולם הרפואה מחייבת את רמב"ם להתארגן לקראת המאה ה 21 . ממזעור, פיתוחי עולם הדימות הרפואי, ננוטכנוטלוגיה,, מכשור אלקטרוני חדיש, ציוד ניווט ורובוטיקה, פרמקודינמיקה ותרופות, מיפוי וזיהוי גנטי- כל אלה דורשים פתרון והתאמה לצורכי המאה החדשה. ההערכה היא שמקרי המוות מהסרטן בעיעה, בעוד מקי המווצ ממלוןת לב בירידה. מחלות כסוכרת ומחלות כליות נמצאות בעליה.. תשומת לב מיוחדת נדרשת לנושא הרפואה הדחופה, רמב"ם כיום הינו המרכז העיקרי לטראומה בצפון. דרושים אמצעי החייאה דימות ופיתוחי ניתוחי חרום ונוירוכירורגיה. בכירורגיה- ניתוחים רובוטיים וניווט רובוטי, ומעבר לניתוחים זעיר פולשניים באמצעים לפרוסקופיים. טיפול מילעורי בהשתלת שסתומי לב, טכנולוגיה שלמגנטים להזזת קצוות קטטרים תוך ורידיים ותוך גןפיים.. פיתוח שיטות של ניצול פתחים טבעיים של הגוף לחדירה ניתוחית. טיפול אינטנסיבי בשבץ המוח תוך מניעת התפתחות שיתוקים על ידי שימוש ב"חולצי קרישים דמויי סטנט. ניווט רובוטי לניתוחי עמוד שדרה, ועוד. מתפתחת רפואה וירטואלית של שימוש בסימולציה של מצבים וניתוחים לצורכי לימוד והכשרה, מתפתח נושא מחקר ויישום השימוש בתאי גזע, וכן מעבר בית החלים כולו למערכת ממוחשבת- הפרומתיאוס. אלו הם רק חלק מנפלאות הרפואה המודרנית שמיושמות ותיושמנה בעתיד בקריה הרפואית,שאנו מקווים שתוך שנתיים תושלם ותהיה מוכנה לתפעול מלא.
לאחר שאלות מהקהל ותשובות הפנל, הודה הנשיא דני פסלר למנחה הערב, ליו"ר ועדת התכניות ולשלושת המרצים האורחים שריתקו את קהל השומעים והדהימו בהצגת נפלאות הרפואה העתידית. הנשיא דני פסלר העניק כמקובל לכל מרצה ומרצה את דגלון המועדון, ובכך נסתיים עוד מפגש ערב מעניין של חברי המועדון עם עולם הרפואה העתידי בחיפה.
---------------------------------
כתב וערך: יורם קנטר
צילומים: יורם נאומן
יש לציין שאת הכיבוד הרב והטעים הכינו צעירים המשתייכים לאגודת סחל"ב, אשר על פעולותיה ותרומתה לקהילת הילדים והצעירים חסרי הבית שמענו במפגש המועדון שלפני האחרון. שלום וואנו הפעלתני התורם מזה שנים ממרצו ומזמנו לסיוע לאגודת סחל"ב הוא שיזם גם הפעם את הכנת הכיבוד עבורנו.
הנשיא דני פסלר פתח את הערב שהינו המפגש ה 27 לשנת הרוטרי הנוכחית. הוא ברך את מארגן המפגש שמואל אידלמן ואת שלושת הפרופסורים המכובדים מהקריה הרפואית לבריאות האדם –רמב"ם, על שהסכימו להרצות בערב זה. כן ברך את האורחים והאורחות ואת נגיד האזור מוטי בר-דגן, שהצטרפו למפגש ערב זה באולם הכנסים של ביה"ס ליאו בק.
את פסוק השבוע הביא חברנו הרב בוב סמואלס, מי שעמד בעבר בראש המוסד החינוכי ליאו בק. הוא התייחס בדבריו לפרשת השבוע מספר ויקרא –פשת קדושים, וכן בחר להביא באריכות את עלילות המלך דוד, אשר לאחר שחשק בבת שבע שרחצה על הגג, נפגש עמה, והורה לשר הצבא יואב בן צרויה לשבץ את בעלה אוריה החיתי לחזית המסתערים בקרב, על מנת שהמעשה יביא למוות בטוח במלחמה ואכן כך היה. אוריה מת מות גיבורים, ובת שבע הייתה לו לדוד לאישה לאחר הוכחות חיסול בעלה.את ברכות הרעות הביא יו"ר ועדת התוכניות שלום וואנו שניצל את ההזדמנות להודות לאגודת סחל"ב וצעיריה על הכנת הכיבוד..
חברנו שמואל אידלמן מנחה הערב הציג את שלושת המרצים,שלושה רופאים וחוקרים מהמובילים בתחומם בארץ ובחו"ל. פרופ' שמעון רייסנר על ,רפואה וכסף". המרצה הראשון היה פרו' שמעון רייסנר, ס/מנהל המרכז הרפואי רמב"ם ורופא מומחה בקרדיולוגיה ובמנהל רפואי. תרם שנים לשרות בצבא, ובתפקידו האחרוןן היה מפקד רפואה בפיקוד העורף בדרגת אל"מ. הוא פתח בשאלות האם האזרח הישראלי המשלם רבות מכיסו לנושא הבריאות הן בביטוחים משלימים והן בהשתתפות עצמית מקבל תמורה הולמת ממערך הבריאות לשמירת בריאותו. וכן האם יש אפשרות לקיים מערכת בריאות טובה ושוויונית נוכח האילוצים והמשבר הכלכלי? הוא פרט את הנדרש לכלכלת שוק של הצע וביקוש . בין הגורמים המשפיעים על כלכלת השוק במערכות הבריאות הם חוסר סימטרייה בין ספקים לצריכה, אין ודאות גבוהה, עליה בצרכים עקב הזדקנות האוכלוסייה כשהדרישות עולות על יכולת המימון.. המעורבות של הממשלה היא בתחומי קביעת מחירים לשירותים רפואיים, קביעת ושמירת כללי הביטוח הרפואי, קביעת צורת ודרכי ההתחשבנות, והגבלת הצע מיטות האשפוז על הנלווה להן- צוות רפואי סיעוד, כוח עזר וציוד פר מיטה. הוא עמד על הקריטריונים שקובעים מהי כמות הכסף המאפשרת חיים ברמה טובה, וההבדלים העצומים בין העלויות של החפת מפרק ירך מול ניתוח מוח מורכב. על ההוצאות העצומות בארה"ב על ויטמינים ותוספי מזון שאין בהם תרומה של ממש לבריאות האוכלוסייה. וכן על כך שתמותת התינוקות יורדת ככל שהשכלת האם עולה. קופות החולים לדבריו נמצאות יחסית במצב טוב משום שהן יכולות לצמצמם שירותים, על ידי בחירת החולים שיאושפזו במוסדות שלהם, והפניית חולים זקנים יותר, חולים מורכבים ומקרי טראומה לבתי החולים ממשלתיים.
פרופ' קרל סקורצקי-בנושא: "רפואה ממוקדת לפרט Personalized Medicine " . מנחה הערב שמואל אידלמן הציג את המרצה האורח השני -פרופ' קרל סקורצקי. יליד טורונטו ובוגר הפקולטה לרפואה שם, התמחה בבוסטון בהארווד, ולאחר מכן היה מנהל המחלקה הנפרולוגית בטורונטו. ב 1995 עלה עם משפחתו לישראל וקבע את מושבו ברמב"ם. מנהל מחלקת כליות ברמב"ם וחוקר בכיר ולאחר מכן מנהל מכון רפופורט למחקר רפואי בפקולטה לרפואה בטכניון. הוא פתח בציטוט מדברי הרמב"ם "...תזכני להביט על כל סובל הבא לשאול בעצתי כעל אדם". לפי הרמב"ם- אין הפרדה בין הגוף והנפש. קיימת שונו בין אדם לאדם – מבחינת הבדלי תרבות, שפה, דת,צבע, ושונות גנטית. כל הזמן מתבצעות ומתפתחות מוטציות גנטיות, שחלקן מהווה בסיס למחלות. קיים מאמץ לנסות ולמפות חתימות" גנטיות שגורמו למחלות. לכל אזור גנומי יש את ההיסטוריה של האבולוציה שלו. מיפוי המבנה הגנטי יכול לסייע לא רק בהכרה ולחימה במחלות אלא תתרום גם לנושא הפרמקוגנטי וללמוד על תגובת אוכלוסייה מאזור גנומי מסוים לתרופה זו או אחרת. כשל כלייתי למשל בתגובה לתרופות, נפוץ באוכלוסייה האפרו-אמריקנית, בעוד שבאוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא נדיר יחסית. גם את התזונה ניתן היום להרכיב בהתאמה טוב יותר למוצא הגנומי של האדם. המידע על הגנום יאפשר בעתיד להפוך את מחלת הסרטן ממחלה פטאלית למחלה כרונית שאפשר יהא להתמודד ולחיות עמה לאורך שנים. מקווה שעם הזמן יהא לעל חולה כרטיס מגנטי עם החותם הגנטי שלו שיסייע לזהות מידת ההתאמות לתרופות, תזונה ומחלות שונות.
פרופ' רפי ביאר -בנושא: "המהפכה הטכנולוגית של המאה ה-21 והיערכותו של רמב"ם לאתגרים של השנים הבאות". מנחה הערב שמואל אידלמן הציג את המרצה האורח השלישי- פרופ' רפי ביאר, המנהל הרפואי של הקריה המדעית לבריאות האדם ברמב"ם. יליד תל-אבחב שם למד, ובא להתמחות בחיפה במחלקות הפנימית ובקרדיולוגיה. כמון כן התמחה באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב. בעל 3 תארים אקדמאים- כרופא מן המניין, בהנדסה ביורפואית וכן במנהל רפואי. היה דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, וכיום מנצח על פרוקט מדהים של בניית המרכז הרפואי והקריה למחקר מדעי ברמב"ם.המרצה פתח בכך שאוכלוסיית ישראל תהיה בשנת 2020 כ 10 מיליון איש, מהם כ 15% יהיו מעל גיל 65, כלומר יותר תחלואה ויותר חולים. גם המהפכה הטכנולוגית בעולם הרפואה מחייבת את רמב"ם להתארגן לקראת המאה ה 21 . ממזעור, פיתוחי עולם הדימות הרפואי, ננוטכנוטלוגיה,, מכשור אלקטרוני חדיש, ציוד ניווט ורובוטיקה, פרמקודינמיקה ותרופות, מיפוי וזיהוי גנטי- כל אלה דורשים פתרון והתאמה לצורכי המאה החדשה. ההערכה היא שמקרי המוות מהסרטן בעיעה, בעוד מקי המווצ ממלוןת לב בירידה. מחלות כסוכרת ומחלות כליות נמצאות בעליה.. תשומת לב מיוחדת נדרשת לנושא הרפואה הדחופה, רמב"ם כיום הינו המרכז העיקרי לטראומה בצפון. דרושים אמצעי החייאה דימות ופיתוחי ניתוחי חרום ונוירוכירורגיה. בכירורגיה- ניתוחים רובוטיים וניווט רובוטי, ומעבר לניתוחים זעיר פולשניים באמצעים לפרוסקופיים. טיפול מילעורי בהשתלת שסתומי לב, טכנולוגיה שלמגנטים להזזת קצוות קטטרים תוך ורידיים ותוך גןפיים.. פיתוח שיטות של ניצול פתחים טבעיים של הגוף לחדירה ניתוחית. טיפול אינטנסיבי בשבץ המוח תוך מניעת התפתחות שיתוקים על ידי שימוש ב"חולצי קרישים דמויי סטנט. ניווט רובוטי לניתוחי עמוד שדרה, ועוד. מתפתחת רפואה וירטואלית של שימוש בסימולציה של מצבים וניתוחים לצורכי לימוד והכשרה, מתפתח נושא מחקר ויישום השימוש בתאי גזע, וכן מעבר בית החלים כולו למערכת ממוחשבת- הפרומתיאוס. אלו הם רק חלק מנפלאות הרפואה המודרנית שמיושמות ותיושמנה בעתיד בקריה הרפואית,שאנו מקווים שתוך שנתיים תושלם ותהיה מוכנה לתפעול מלא.
לאחר שאלות מהקהל ותשובות הפנל, הודה הנשיא דני פסלר למנחה הערב, ליו"ר ועדת התכניות ולשלושת המרצים האורחים שריתקו את קהל השומעים והדהימו בהצגת נפלאות הרפואה העתידית. הנשיא דני פסלר העניק כמקובל לכל מרצה ומרצה את דגלון המועדון, ובכך נסתיים עוד מפגש ערב מעניין של חברי המועדון עם עולם הרפואה העתידי בחיפה.
---------------------------------
כתב וערך: יורם קנטר
צילומים: יורם נאומן
