הנשיאה המכהנת לשנת הרוטרי 2016/17 יוכי פלר פתחה את המפגש. היא ברכה את המרצה האורח פרופ' דוד ברודאי, את האורחים והאורחות וקהל חברי המועדון שהתכבדו ובאו למפגש השבועי.
הטכס הרוטריוני המסורתי נפתח בפסוק השבוע שהובא על ידי חברנו ר/צבי פורר: כבר במקורותינו מצויים איזכורים לחשיבות השמירה על אייכות הסביבה. כבר במשנה, במסכת בבא בתרא, נקבע כי אין לזהם את האוויר בפסולת. "מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמישים אמה. לא יעשה אדם גורן בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמישים אמה לכל רוח". ומפרש רש"י את הטעם להרחקת הגורן "מפני המוץ, המזיק את בני העיר כשהוא זורה" אנו שומעים כאן כי לא זו בלבד שצריך להרחיק את הגורן מהעיר כדי למנוע נזק בריאותי לתושבים, אלא שההרחקה צריכה להיות כך שלא תזיק גם לצמחים.הוא הדין בפסולת תעשייתית: המנפץ פשתן ברשות שלו, והנעורת עלולה להזיק על ידי הרוח, עליו להרחיק מלאכתו באופן שלא תזיק. וכך אמר הרמב"ם: מי שעושה מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהם-צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או האבק לחברו, כדי שלא יזיקו".
דוגמה אחרונה היא בעניין ריחות: בסמיכות לנזק שבריח רע, יש לציין את החשיבות שיחסו חכמינו לריח טוב, עד שקבעו ברכה מיוחדת להנאה שממנו, כמובא בספר ברכות:" מנין שמברכין על הריח? שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר-זה הריח". כולנו תקווה שתושבי אזור חיפה יוכלו גם הם לזכות ולברך ברכה זו במהרה בימינו...
לאחר ברכות הרעות אותן הביא ר/שחר שבו, עברנו לברכה הרוטריונית הבינלאומית אותה הביא נ"ל מיכה פוקס מנהל האפיק הבינלאומי: הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון הרוטרי קלוב של טוקיו, יפן.(Rotary Club ofTokyo , Japan ) המועדון קיבל את הצ'רטר באוקטובר 1920 , סייע רבות לנפגעים ברעידת האדמה הגדולה שהייתה בטוקיו ב 1923. ב 1935 המועדון בטוקיו אירח את פול האריס בכבודו ובעצמו שבא לביקור רשמי. המועדון נסר בתקופת מלחמת העולם השנייה והצ'רטר המחודש הוענק לו ב1949 לאחר המלחמה.החברים נפגשים כל יום רביעי בצהרים במלון אימפריאל. ומאפשר בישיבותיו תרגום סימולטני של המפגשים לאנגלית לאורחים שאינם מבינים או דוברים יפנית. המועדון הוא הגדול בטוקיו מבין כ8 מועדונים אחרים בטוקיו, והוא הגדול בעותר עם 329 חברים. יש לזכור שביפן כולה קיימים כיום 2269 מועדוני רוטרי פעילים. הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון רוטרי טוקיו במלאת לו 96 שנים להיווסדו..
* * * * *
את המרצה האורח הציג חברנו ר/צבי פורר:
פרופ' דוד ברודאי הוא יליד תל-אביב, גדל במרכז הארץ ובארבעים השנים האחרונות הוא חי בצפון. עשה את התואר הראשון והשני בהנדסה חקלאית, ואת התואר השלישי בהנדסת מכונות הצטרף לסגל ההוראה בטכניון ב 2001. השתלם בביופיזיקה בסיטי יוניברסיטי בניו-יורק ואת הפוסט השני עשה בנושא חשיפה סביבתית למזהמי אויר ברוטג'רס יוניברסיטי בניו ג'רסי ארה"ב. פרופ' חבר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, ביחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות בטכניון, כאשר תחומי החקר בהם הוא עוסק הם זיהום אוויר, שיקוע של חלקיקים נשימים בריאות הערכת החשיפה למזהמי אוויר, איכות אוויר בתוך מבנים, שימושי ממ"ג בתחום הניטור והערכת סיכונים ופיזיקה של אווירוסולים. ב 2011 הקים את המרכז למצוינות בטכניון המרכז שואף להוביל את המחקר בתחומי החשיפה הסביבתית והבריאות בישראל ובעולם.
פרופ' ברודאי התייחס בתחילת דבריו להדלפה הטריה בערוץ 2 השבוע שהתייחסה לממצאי מחקר ראשוניים לגבי השפעות זיהום האויר במפרץ חיפה, ולכך שכביכול נמצאו היקפי ראש קטנים יותר בילודים באזור. המחקר עדיין לא אושר ומסקנותיו לא התקבלו סופית, ובמקביל משרד הבריאות על סמך ממצאים שבידו הכחיש את נושא "הראשים הקטנים". לדבריו הו ינסה להסביר מה מתרחש בנושא , מי נגד מי, כמה ולמה.
קיימות עובדות ונתונים מהצד הבריאותי, קיימות עובדות ונתונים מהצד הסביבתי. מבחינת נושא הבריאות יש מידע נתונים חלקי, ולאורך זמן. חלק מהחומר לא נשמר לאורך השנים כי היה כתוב על גבי ניירות שהתבלו ולא נשמר במדיה הדיגיטלית. רק ב 1975 הוקמה לראשונה היחידה לזיהום הסביבה בחיפה, ורק מ 1985 הוקם המשרד הממשלתי לאיכות הסביבה. רישום נתונים לאומי קיים רק לגבי מחלות הסרטן, ורישום זה מאפשר הערכות וניתוח נתונים לגבי סרטנים שונים. מסתבר שבמשך השנים הנפות המשתייכות לאזור חיפה נמצאו מעיל לממוצע הארצי במחלות סרטן ובתמותה.תפוצץ המעשנים והעישון בחיפה אינה שונה ממקומות אחים בארץ אך מה שמייחד אותה הוא המצאות המפעלים הפטרוכימיים והחשיפה להם.זיהום האוויר והסביבה- משנות ה 2000 יש תחנות מעקב רבות יותר ונצפית ירידה בריכוזי הגזים הנפלטים. באשר לאיכות האוויר- רק לגבי 5-6 חומרים ניתן להפעיל ניטור אוטומטי . התקן האמריקאי וארגון הבריאות העולמי מחייבים לקיים ניטור שלח איכות האוויר והסביבה ויש להם תקנים סביבתיים מוסכמים ומוקפדים. ברוב החומרים נצפתה כאמור ירידה בשנים האחרונות. המדובר הוא לגבי תחמוצות גפרית המכילות 2SO , תחמוצות חנקן NO ו 2NO , פחמן חד חמצני CO , אוזון, חלקיקים קטנים מ 10 מיקרון- 10 PM , וחלקיקים קטנים מ 2.5 מיקרון- 2.5 PM.לגבי עופרת אין מכשירי ניטור אוטומטים, וכן מחפשים גם חומרים אורגנים מזהמים באוויר. לכך מצטרפות ההערכות לגבי כמה חומרים נפלטים לאוויר מהמפעלים השונים החיבור בין שני המצגים הוא בעייתי, כי חסרים בארץ מומחי אפידמיולוגים סביבתיים לקידום הבנת והערכת הנושא.
חברתנו ר/לאה קורן הודתה למרצה על הרצאתנו המעניינות, אשר לצערנו בשל תקלות טכניות ומיקום ההרצאה לא היה באפשרותו להציג את השקפים הרבים שהביא עימו. הנשיאה יוכי פלר הודתה אף היא בשם כולנו והעניקה לו תעודת הוקרה ואת דגלון המועדון למזכרת. ולנו לא נותר אלא להמתין לפרסום המוסמך של ממצאי המחקר המתקיים כרגע באוניברסיטת חיפה ואז נדע לבטח עד כמה האוויר שאנו נושמים מזוהם ומסכן את בריאותנו.
----------------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
הטכס הרוטריוני המסורתי נפתח בפסוק השבוע שהובא על ידי חברנו ר/צבי פורר: כבר במקורותינו מצויים איזכורים לחשיבות השמירה על אייכות הסביבה. כבר במשנה, במסכת בבא בתרא, נקבע כי אין לזהם את האוויר בפסולת. "מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמישים אמה. לא יעשה אדם גורן בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמישים אמה לכל רוח". ומפרש רש"י את הטעם להרחקת הגורן "מפני המוץ, המזיק את בני העיר כשהוא זורה" אנו שומעים כאן כי לא זו בלבד שצריך להרחיק את הגורן מהעיר כדי למנוע נזק בריאותי לתושבים, אלא שההרחקה צריכה להיות כך שלא תזיק גם לצמחים.הוא הדין בפסולת תעשייתית: המנפץ פשתן ברשות שלו, והנעורת עלולה להזיק על ידי הרוח, עליו להרחיק מלאכתו באופן שלא תזיק. וכך אמר הרמב"ם: מי שעושה מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהם-צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או האבק לחברו, כדי שלא יזיקו".
דוגמה אחרונה היא בעניין ריחות: בסמיכות לנזק שבריח רע, יש לציין את החשיבות שיחסו חכמינו לריח טוב, עד שקבעו ברכה מיוחדת להנאה שממנו, כמובא בספר ברכות:" מנין שמברכין על הריח? שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר-זה הריח". כולנו תקווה שתושבי אזור חיפה יוכלו גם הם לזכות ולברך ברכה זו במהרה בימינו...
לאחר ברכות הרעות אותן הביא ר/שחר שבו, עברנו לברכה הרוטריונית הבינלאומית אותה הביא נ"ל מיכה פוקס מנהל האפיק הבינלאומי: הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון הרוטרי קלוב של טוקיו, יפן.(Rotary Club of
* * * * *
את המרצה האורח הציג חברנו ר/צבי פורר:
פרופ' דוד ברודאי הוא יליד תל-אביב, גדל במרכז הארץ ובארבעים השנים האחרונות הוא חי בצפון. עשה את התואר הראשון והשני בהנדסה חקלאית, ואת התואר השלישי בהנדסת מכונות הצטרף לסגל ההוראה בטכניון ב 2001. השתלם בביופיזיקה בסיטי יוניברסיטי בניו-יורק ואת הפוסט השני עשה בנושא חשיפה סביבתית למזהמי אויר ברוטג'רס יוניברסיטי בניו ג'רסי ארה"ב. פרופ' חבר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, ביחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות בטכניון, כאשר תחומי החקר בהם הוא עוסק הם זיהום אוויר, שיקוע של חלקיקים נשימים בריאות הערכת החשיפה למזהמי אוויר, איכות אוויר בתוך מבנים, שימושי ממ"ג בתחום הניטור והערכת סיכונים ופיזיקה של אווירוסולים. ב 2011 הקים את המרכז למצוינות בטכניון המרכז שואף להוביל את המחקר בתחומי החשיפה הסביבתית והבריאות בישראל ובעולם.
פרופ' ברודאי התייחס בתחילת דבריו להדלפה הטריה בערוץ 2 השבוע שהתייחסה לממצאי מחקר ראשוניים לגבי השפעות זיהום האויר במפרץ חיפה, ולכך שכביכול נמצאו היקפי ראש קטנים יותר בילודים באזור. המחקר עדיין לא אושר ומסקנותיו לא התקבלו סופית, ובמקביל משרד הבריאות על סמך ממצאים שבידו הכחיש את נושא "הראשים הקטנים". לדבריו הו ינסה להסביר מה מתרחש בנושא , מי נגד מי, כמה ולמה.
קיימות עובדות ונתונים מהצד הבריאותי, קיימות עובדות ונתונים מהצד הסביבתי. מבחינת נושא הבריאות יש מידע נתונים חלקי, ולאורך זמן. חלק מהחומר לא נשמר לאורך השנים כי היה כתוב על גבי ניירות שהתבלו ולא נשמר במדיה הדיגיטלית. רק ב 1975 הוקמה לראשונה היחידה לזיהום הסביבה בחיפה, ורק מ 1985 הוקם המשרד הממשלתי לאיכות הסביבה. רישום נתונים לאומי קיים רק לגבי מחלות הסרטן, ורישום זה מאפשר הערכות וניתוח נתונים לגבי סרטנים שונים. מסתבר שבמשך השנים הנפות המשתייכות לאזור חיפה נמצאו מעיל לממוצע הארצי במחלות סרטן ובתמותה.תפוצץ המעשנים והעישון בחיפה אינה שונה ממקומות אחים בארץ אך מה שמייחד אותה הוא המצאות המפעלים הפטרוכימיים והחשיפה להם.זיהום האוויר והסביבה- משנות ה 2000 יש תחנות מעקב רבות יותר ונצפית ירידה בריכוזי הגזים הנפלטים. באשר לאיכות האוויר- רק לגבי 5-6 חומרים ניתן להפעיל ניטור אוטומטי . התקן האמריקאי וארגון הבריאות העולמי מחייבים לקיים ניטור שלח איכות האוויר והסביבה ויש להם תקנים סביבתיים מוסכמים ומוקפדים. ברוב החומרים נצפתה כאמור ירידה בשנים האחרונות. המדובר הוא לגבי תחמוצות גפרית המכילות 2SO , תחמוצות חנקן NO ו 2NO , פחמן חד חמצני CO , אוזון, חלקיקים קטנים מ 10 מיקרון- 10 PM , וחלקיקים קטנים מ 2.5 מיקרון- 2.5 PM.לגבי עופרת אין מכשירי ניטור אוטומטים, וכן מחפשים גם חומרים אורגנים מזהמים באוויר. לכך מצטרפות ההערכות לגבי כמה חומרים נפלטים לאוויר מהמפעלים השונים החיבור בין שני המצגים הוא בעייתי, כי חסרים בארץ מומחי אפידמיולוגים סביבתיים לקידום הבנת והערכת הנושא.
חברתנו ר/לאה קורן הודתה למרצה על הרצאתנו המעניינות, אשר לצערנו בשל תקלות טכניות ומיקום ההרצאה לא היה באפשרותו להציג את השקפים הרבים שהביא עימו. הנשיאה יוכי פלר הודתה אף היא בשם כולנו והעניקה לו תעודת הוקרה ואת דגלון המועדון למזכרת. ולנו לא נותר אלא להמתין לפרסום המוסמך של ממצאי המחקר המתקיים כרגע באוניברסיטת חיפה ואז נדע לבטח עד כמה האוויר שאנו נושמים מזוהם ומסכן את בריאותנו.
----------------------------------
כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
