סיכום הרצאתו של עוזר מבקר המדינה, (ניצב בדימוס) עו"ד יעקב בורובסקי במועדון רוטרי חיפה, 25.7.2007 (רעייתו של המרצה הינה רוטריונית לשעבר במועדון קישון). הציג את המרצה – רוטריון גנטוס.
ישנו ניסיון להגדיר את המושג "שחיתות ציבורית". שחיתות ציבורית הינה הפרת אמונים. בכל פעם שהעובד מפר את הנאמנות למקום עבודתו – מדובר בשחיתות. נשאלת השאלה האם השחיתות הינה ספוראדית או מובנית.
ביקורת המדינה מוגבלת לגופים מבוקרים, והיא ביקורת נקודתית. באפשרותו של מבקר המדינה להרחיב את הביקורת גם לעמותות. רוב הנתונים לביקורת הינם מוסדות המדינה, וכן גופים הנתמכים על ידי המדינה. המבקר עוסק גם ביעילות. הביקורת נעשית בתחומים הבאים:
1. הון ושלטון – כאשר ישנה הפרת אמונים כלפי המדינה. לדוגמא, ישנו דו"ח בנוגע להקמת מפעל בדימונה. משקיע מסוים ניסה במשך עשר שנים להקים מפעל בדימונה. השופט שמגר קבע שאם המפעל ימציא אישור תוך חצי שנה, יוכלו להקים את המפעל. זה היה ביולי 2003. שר התמ"ת אז היה אהוד אולמרט, . המשקיע שכר את שירותיו של עו"ד בסר, כדי שייעזור בהשגת האישור. המבקר התלונן על כך שהייתה במקרה זה קרבה של ניגוד אינטרסים..
2. נושא מכרזים – לדוגמא: בתי זיקוק חיפה. ישנם בעלי תפקידים הטוענים כי המכרז לא היה שקוף, אלא נעשה בחדרי חדרים. כנראה שהמדינה הפסידה מכך הרבה. לאומת זאת במכרז באשדוד למשל שבוצע בשקיפות, המדינה הרוויחה מאות מיליונים.
3. מינויים בלתי ראויים - מינויים פוליטיים למקורבים. (נפוטיזם). מדובר, למשל, בבקשות לעסקים קטנים. ב – 2003 נעשתה ביקורת על כך שפעיל מהקריות הגיש בקשה לקבל מקום עבודה. המבקש היה חסר כישורים לחלוטין לתפקיד, של ביצוע סקר אצל בדווים שמספרם היה מאה וארבעים אלף. אותו מועמד לא ידע אפילו ערבית. המבוקרים לא ניסו כלל להסתיר את העובדות. זוהי השיטה בה מתבצעים המינויים הפוליטיים. כשנשאל על כך ראש הממשלה, תשובתו הייתה שהוא קבע כך, כי הוא זה הקובע את המדיניות.
4. נפוטיזם - תופעת העסקת בני משפחה היא נרחבת וקיימת גם ברשות שדות התעופה, בחברת חשמל ועוד.
5. ועדות סטאטוטוריות – השאלה היא כמה זמן נדרש להשגת רישיון כלשהו על ידי אדם שאין לו "מאכרים", לעומת אלה שיש להם פרוטקציות.
אחת הדוגמאות לכך הייתה שאדם ביקש להקים מפעל, ולא קיבל רשות לכך. צלצל אליו "מאכר", והציע את עזרתו תמורת 40% מהעסקה. המאכר הסביר המבקש שצריך לשחד דרגים שונים, כדי שהבקשה תאושר.
דוגמא אחרת: חברת "דן" ביקשה לשנות את ייעודו של מגרש ממוסך , לבית מגורים ובו 250 יחידות דיור. התקשר "מאכר" בשם סיני גלבוע, וביקש 14 מיליון ₪ כדי לקבל רישיון עבור 300 יחידות דיור.
6. התנהגות אישית – דוגמה: חברת אגרסקו הסיעה חברי כנסת בטיסות לחו"ל.
כיצד פועלים:
מבקר המדינה הינו גוף קטן ומצומצם. המבקר החליט שהדיונים המרכזיים יהיו במאבק בשחיתות, המהווה 20% מהמטלות. הביקורת עוסקת בצד הנורמטיבי, ולא בצד הפלילי, כמו במקרה ששר מקבל הנחה בסך 350,000 $ כדי להכשיר בית. מבקר המדינה אינו מספק עבודה למשטרה. תפקידו הוא לדאוג לפעילות נורמטיבית של המדינה. המבקר מחפש ראיות. בביקורת הציבורית מטפלים במעט נושאים יחסית, מתוך אלפים. כיצד מטפלים?
א. על ידי שקיפות.
ב. תיעוד מדויק של העובדות.
ג. דרישה לשאת באחריות אישית
רוטריון כרמל הכהן הודה למרצה, ואיחל לו איחולי הצלחה בתפקידו.
כתב: נפתלי בלבן – אוברהנד
צילם: יורם נאומן
מתוך העיתונות:
אולמרט תוקף את לינדנשטראוס: "ביקורת המדינה הפכה לקרקס, ויש לי מעט מאוד כבוד למי שגרם לה להיראות כך". בדיון בוועדה לביקורת המדינה התעמתו רה"מ והמבקר בעניין דו"ח מרכז ההשקעות * המבקר לרה"מ: "אילו הייתי שופט, הייתי קובע שכתב ההגנה שלך לא לעניין. הביטוי 'קרקס' היה לא במקומו, הוא חמור, ואני מניח שכל הציבור מסתייג ממנו", לילך ויסמן והדס מגן 10:52 25/7/07.
עימות בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לבין מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. אחרי חודשים של חילופי מהלומות והאשמות בתקשורת, נפגשו היום (ד') השניים לדיון שקיימה הוועדה בדו"ח המבקר בפרשת מרכז ההשקעות. אולמרט חלק על ממצאי הדו"ח והכריז כי הוא לא מקבל אותם.
"אני חושב שביקורת המדינה הפכה מזמן לקרקס. יש לי הרבה כבוד לביקורת המדינה, ויש לי מעט מאוד כבוד למי שהופך את הביקורת לקרקס", אמר אולמרט. בצאתו מהדיון, אמר המבקר על כך: "הביטוי הזה היה שלא במקומו, הוא חמור, ואני מניח שכל הציבור מסתייג ממנו". באפריל השנה המליץ המבקר בדו"ח ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפתוח בחקירה פלילית נגד אולמרט בשל מעורבותו במתן הטבות של מרכז ההשקעות למפעל "סיליקט" בדימונה, בעת שכיהן כשר התמ"ת בממשלת שרון. מפעל סיליקט יוצג בידי חברו, פרקליטו ושותפו בעבר, עו"ד אורי מסר. המבקר קבע כי בפרשה עולים חשדות פליליים וחשש לפגיעה בטוהר המידות, כיוון שאולמרט לא נמנע מלעסוק בעניין שמסר היה מעורב בו. אולמרט טען בוועדה כי לא היה ניגוד עניינים במעורבותו. לדבריו, התערבות שר בסיוע למפעלים היא חלק מתפקידו. "נדרשה התערבותי מהירה בנושא מפעל סיליקט. פעלתי על-פי חובתי, ושר שלא היה עושה כן, היה מועל בתפקידו", אמר.
אולמרט תקף בחריפות את דו"ח המבקר בפרשה ואמר כי "אין בין הדו"ח לבין מה שקרה במציאות ולא כלום. קראתי את מה שהיה כתוב בדו"ח, ואני לא מקבל את הפרשנות שם".
אולמרט המשיך וטען כי מתוקף תפקידו כשר עסק בהרבה חברות, וסיליקט היתה רק אחת מהן. "העובדה שמישהו חבר שלך או לא חבר שלך לא משנה את הרקע. ההתייחסות היתה קשורה לצורך הענייני, שהלם את המדיניות של משרד התמ"ת להקים מפעלים, וכמה שאפשר. ההטבות שניתנו למפעל תאמו את מדיניות משרד התמ"ת", הבהיר.
רה"מ אף הסביר כי פנה למרכז ההשקעות בעניין מפעל סיליקט משום שזמן הזכאות עמד לפוג, ומרכז ההשקעות של התמ"ת לא פעל בעניין. "פניתי אליהם ואמרתי: 'תדונו בבקשה שלהם ותקבלו איזו החלטה שתקבלו, רק תגיעו להחלטה'. לא אמרתי איך לפסוק ולא אמרתי מה לפסוק. ההחלטה הזאת היתה החלטה נכונה", ציין.
"ניגוד העניינים קובע" במהלך דבריו של רה"מ ישב המבקר מאופק, אך ברגע שסיים אולמרט לדבר התמקד לינדנשטראוס בטענה עיקרית אחת: פעולתו של אולמרט היתה כרוכה בניגוד עניינים. "אילו הייתי בבית משפט ושומע את דבריו של שר התמ"ת לשעבר, הייתי אומר שכתב ההגנה מעניין, אך לא לעניין. הנושא שאנו עוסקים בו שונה לחלוטין. אין לנו שום בעיה עם היזם. אנו בעד קידומו של היזם וקידומה של העיר. אנו מדברים על מצב מיוחד של ניגוד עניינים. ניגוד העניינים הוא הנותן והוא הקובע".
המבקר הדגיש כי "הדברים אינם שנויים במחלוקת. אם עורך דין שהיה שותף וחבר אישי שלך, וגם ייצג אותך מבחינה משפטית כשפנה אליך בשם היזם, אז יש כאן ניגוד אינטרסים". לינדנשטראוס גם שיגר עקיצה לעברו של אולמרט בהתייחסו לפסק דין בעניינו של שמעון שבס, ואמר כי "אתה בוודאי משפטן טוב מאוד. מכיר את הפסיקה. תשעה שופטים של בג"ץ פסקו במקרה מקביל למקרה שלך, וקבעו בצורה חד-משמעית שיש פה עניין של עבירה פלילית של ניגוד עניינים, מירמה והפרת אמונים. אתה לא יכול לטפל במשרדך ולהזיז עניינים. אבל, אם פונה אליך חבר, אתה חייב לפסול עצמך, וכך פסק בג"ץ באין ספור של תיקים".
במהלך הדיון החליפו רה"מ והמבקר האשמות הדדיות, וכל אחד האשים את משנהו בהדלפות מכוונות. אולמרט אמר כי "כל הטענות שהשמיע המבקר הן חסרות שחר, ומוטב היה שלא היו באות לעולם". הוא הוסיף כי הן פורסמו לא בגלל העניין עצמו, ורמז כי המבקר משווע לכותרות ולפרסום. לדבריו, אחת הרעות החולות היא מצב שבו שרים חוששים לקבל החלטות "מחשש שהחלטה תיחקר ותודלף, והמבקר יעסוק יותר בתדרוך עיתונאים מאשר בחקירה רצינית". כאן קטע המבקר את דבריו ואמר: "בזה אתה המומחה".
תשובת רה"מ למבקר: "פעלתי ללא לאות להקמתם של מפעלים בפריפריה", "עם מינויו לתפקיד שר התמ"ת, שם לו מר אולמרט למטרה לפעול לצמצום הפער החברתי בישראל. כדי להקטין את הפער החברתי, יש לדאוג לתעסוקה ולפרנסה הולמת ביישובים מוכי האבטלה. אחד הכלים החשובים לכך הוא מתן תמריצים וסיוע למפעלים הקמים בצפון ובדרום הארץ, המגבירים את רמת התעסוקה באזורים אלה". כך טוענים פרקליטי אולמרט - עוה"ד אלי זהר ורועי בכלר, בתשובה שהגישו למבקר המדינה בפרשת מרכז ההשקעות.
בתשובה נטען, כי אולמרט פעל ללא לאות להקמתם של מפעלים בעכו, דימונה, קריית גת, אשקלון, נתיבות, בית שאן וערי פריפריה נוספות, ודחק כל העת במנהל מרכז ההשקעות ובמדען הראשי לעשות שימוש בכל כלי הסיוע העומדים לרשותם, כדי לעודד הקמת מפעלים בפריפריה ומעבר של מפעלים ממרכז הארץ לצפון לדרום. כן הם מציינים כי בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת, שהוקדש לסקירת פעילות מרכז ההשקעות, הדגיש אולמרט את מדיניותו לעודד סיוע למפעלים בפריפריה, שכן מפעלים אלה מספקים תעסוקה לתושבי ערי הפיתוח ובכך תורמים לצמצום הפערים החברתיים. אולמרט הזכיר בהקשר זה את תרומתו האישית להקמת מפעל אינטל בקריית גת, העברת מפעל קוקה קולה מבני ברק לאשקלון ומפעל סיליקט בדימונה.
באשר לניגוד עניינים לכאורה, בשל חברותו עם עו"ד אורי מסר, שייצג את סיליקא, ציין אולמרט, כי על פרשת ימק"א, שיוצגה בידי עורך דינו לשעבר, יגאל ארנון, קבע בג"ץ כי לא היה מצוי בניגוד עניינים. מכאן, שאותה הלכה חלה במקרה זה.
באותו מסמך תקף אולמרט את המבקר: "לאלה הטוענים כי הביקורת היא התקווה של המדינה, נשיב כי אם הביקורת מבוססת על ראיות כאלה שעליהן נשענת טיוטת הדו"ח, אם הביקורת מסמנת את מטרותיה מראש, אם ביקורת אוספת את הראיות באופן סלקטיבי - אבוי לה לאותה תקווה.
ישנו ניסיון להגדיר את המושג "שחיתות ציבורית". שחיתות ציבורית הינה הפרת אמונים. בכל פעם שהעובד מפר את הנאמנות למקום עבודתו – מדובר בשחיתות. נשאלת השאלה האם השחיתות הינה ספוראדית או מובנית.
ביקורת המדינה מוגבלת לגופים מבוקרים, והיא ביקורת נקודתית. באפשרותו של מבקר המדינה להרחיב את הביקורת גם לעמותות. רוב הנתונים לביקורת הינם מוסדות המדינה, וכן גופים הנתמכים על ידי המדינה. המבקר עוסק גם ביעילות. הביקורת נעשית בתחומים הבאים:
1. הון ושלטון – כאשר ישנה הפרת אמונים כלפי המדינה. לדוגמא, ישנו דו"ח בנוגע להקמת מפעל בדימונה. משקיע מסוים ניסה במשך עשר שנים להקים מפעל בדימונה. השופט שמגר קבע שאם המפעל ימציא אישור תוך חצי שנה, יוכלו להקים את המפעל. זה היה ביולי 2003. שר התמ"ת אז היה אהוד אולמרט, . המשקיע שכר את שירותיו של עו"ד בסר, כדי שייעזור בהשגת האישור. המבקר התלונן על כך שהייתה במקרה זה קרבה של ניגוד אינטרסים..
2. נושא מכרזים – לדוגמא: בתי זיקוק חיפה. ישנם בעלי תפקידים הטוענים כי המכרז לא היה שקוף, אלא נעשה בחדרי חדרים. כנראה שהמדינה הפסידה מכך הרבה. לאומת זאת במכרז באשדוד למשל שבוצע בשקיפות, המדינה הרוויחה מאות מיליונים.
3. מינויים בלתי ראויים - מינויים פוליטיים למקורבים. (נפוטיזם). מדובר, למשל, בבקשות לעסקים קטנים. ב – 2003 נעשתה ביקורת על כך שפעיל מהקריות הגיש בקשה לקבל מקום עבודה. המבקש היה חסר כישורים לחלוטין לתפקיד, של ביצוע סקר אצל בדווים שמספרם היה מאה וארבעים אלף. אותו מועמד לא ידע אפילו ערבית. המבוקרים לא ניסו כלל להסתיר את העובדות. זוהי השיטה בה מתבצעים המינויים הפוליטיים. כשנשאל על כך ראש הממשלה, תשובתו הייתה שהוא קבע כך, כי הוא זה הקובע את המדיניות.
4. נפוטיזם - תופעת העסקת בני משפחה היא נרחבת וקיימת גם ברשות שדות התעופה, בחברת חשמל ועוד.
5. ועדות סטאטוטוריות – השאלה היא כמה זמן נדרש להשגת רישיון כלשהו על ידי אדם שאין לו "מאכרים", לעומת אלה שיש להם פרוטקציות.
אחת הדוגמאות לכך הייתה שאדם ביקש להקים מפעל, ולא קיבל רשות לכך. צלצל אליו "מאכר", והציע את עזרתו תמורת 40% מהעסקה. המאכר הסביר המבקש שצריך לשחד דרגים שונים, כדי שהבקשה תאושר.
דוגמא אחרת: חברת "דן" ביקשה לשנות את ייעודו של מגרש ממוסך , לבית מגורים ובו 250 יחידות דיור. התקשר "מאכר" בשם סיני גלבוע, וביקש 14 מיליון ₪ כדי לקבל רישיון עבור 300 יחידות דיור.
6. התנהגות אישית – דוגמה: חברת אגרסקו הסיעה חברי כנסת בטיסות לחו"ל.
כיצד פועלים:
מבקר המדינה הינו גוף קטן ומצומצם. המבקר החליט שהדיונים המרכזיים יהיו במאבק בשחיתות, המהווה 20% מהמטלות. הביקורת עוסקת בצד הנורמטיבי, ולא בצד הפלילי, כמו במקרה ששר מקבל הנחה בסך 350,000 $ כדי להכשיר בית. מבקר המדינה אינו מספק עבודה למשטרה. תפקידו הוא לדאוג לפעילות נורמטיבית של המדינה. המבקר מחפש ראיות. בביקורת הציבורית מטפלים במעט נושאים יחסית, מתוך אלפים. כיצד מטפלים?
א. על ידי שקיפות.
ב. תיעוד מדויק של העובדות.
ג. דרישה לשאת באחריות אישית
רוטריון כרמל הכהן הודה למרצה, ואיחל לו איחולי הצלחה בתפקידו.
כתב: נפתלי בלבן – אוברהנד
צילם: יורם נאומן
מתוך העיתונות:
אולמרט תוקף את לינדנשטראוס: "ביקורת המדינה הפכה לקרקס, ויש לי מעט מאוד כבוד למי שגרם לה להיראות כך". בדיון בוועדה לביקורת המדינה התעמתו רה"מ והמבקר בעניין דו"ח מרכז ההשקעות * המבקר לרה"מ: "אילו הייתי שופט, הייתי קובע שכתב ההגנה שלך לא לעניין. הביטוי 'קרקס' היה לא במקומו, הוא חמור, ואני מניח שכל הציבור מסתייג ממנו", לילך ויסמן והדס מגן 10:52 25/7/07.
עימות בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לבין מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. אחרי חודשים של חילופי מהלומות והאשמות בתקשורת, נפגשו היום (ד') השניים לדיון שקיימה הוועדה בדו"ח המבקר בפרשת מרכז ההשקעות. אולמרט חלק על ממצאי הדו"ח והכריז כי הוא לא מקבל אותם.
"אני חושב שביקורת המדינה הפכה מזמן לקרקס. יש לי הרבה כבוד לביקורת המדינה, ויש לי מעט מאוד כבוד למי שהופך את הביקורת לקרקס", אמר אולמרט. בצאתו מהדיון, אמר המבקר על כך: "הביטוי הזה היה שלא במקומו, הוא חמור, ואני מניח שכל הציבור מסתייג ממנו". באפריל השנה המליץ המבקר בדו"ח ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפתוח בחקירה פלילית נגד אולמרט בשל מעורבותו במתן הטבות של מרכז ההשקעות למפעל "סיליקט" בדימונה, בעת שכיהן כשר התמ"ת בממשלת שרון. מפעל סיליקט יוצג בידי חברו, פרקליטו ושותפו בעבר, עו"ד אורי מסר. המבקר קבע כי בפרשה עולים חשדות פליליים וחשש לפגיעה בטוהר המידות, כיוון שאולמרט לא נמנע מלעסוק בעניין שמסר היה מעורב בו. אולמרט טען בוועדה כי לא היה ניגוד עניינים במעורבותו. לדבריו, התערבות שר בסיוע למפעלים היא חלק מתפקידו. "נדרשה התערבותי מהירה בנושא מפעל סיליקט. פעלתי על-פי חובתי, ושר שלא היה עושה כן, היה מועל בתפקידו", אמר.
אולמרט תקף בחריפות את דו"ח המבקר בפרשה ואמר כי "אין בין הדו"ח לבין מה שקרה במציאות ולא כלום. קראתי את מה שהיה כתוב בדו"ח, ואני לא מקבל את הפרשנות שם".
אולמרט המשיך וטען כי מתוקף תפקידו כשר עסק בהרבה חברות, וסיליקט היתה רק אחת מהן. "העובדה שמישהו חבר שלך או לא חבר שלך לא משנה את הרקע. ההתייחסות היתה קשורה לצורך הענייני, שהלם את המדיניות של משרד התמ"ת להקים מפעלים, וכמה שאפשר. ההטבות שניתנו למפעל תאמו את מדיניות משרד התמ"ת", הבהיר.
רה"מ אף הסביר כי פנה למרכז ההשקעות בעניין מפעל סיליקט משום שזמן הזכאות עמד לפוג, ומרכז ההשקעות של התמ"ת לא פעל בעניין. "פניתי אליהם ואמרתי: 'תדונו בבקשה שלהם ותקבלו איזו החלטה שתקבלו, רק תגיעו להחלטה'. לא אמרתי איך לפסוק ולא אמרתי מה לפסוק. ההחלטה הזאת היתה החלטה נכונה", ציין.
"ניגוד העניינים קובע" במהלך דבריו של רה"מ ישב המבקר מאופק, אך ברגע שסיים אולמרט לדבר התמקד לינדנשטראוס בטענה עיקרית אחת: פעולתו של אולמרט היתה כרוכה בניגוד עניינים. "אילו הייתי בבית משפט ושומע את דבריו של שר התמ"ת לשעבר, הייתי אומר שכתב ההגנה מעניין, אך לא לעניין. הנושא שאנו עוסקים בו שונה לחלוטין. אין לנו שום בעיה עם היזם. אנו בעד קידומו של היזם וקידומה של העיר. אנו מדברים על מצב מיוחד של ניגוד עניינים. ניגוד העניינים הוא הנותן והוא הקובע".
המבקר הדגיש כי "הדברים אינם שנויים במחלוקת. אם עורך דין שהיה שותף וחבר אישי שלך, וגם ייצג אותך מבחינה משפטית כשפנה אליך בשם היזם, אז יש כאן ניגוד אינטרסים". לינדנשטראוס גם שיגר עקיצה לעברו של אולמרט בהתייחסו לפסק דין בעניינו של שמעון שבס, ואמר כי "אתה בוודאי משפטן טוב מאוד. מכיר את הפסיקה. תשעה שופטים של בג"ץ פסקו במקרה מקביל למקרה שלך, וקבעו בצורה חד-משמעית שיש פה עניין של עבירה פלילית של ניגוד עניינים, מירמה והפרת אמונים. אתה לא יכול לטפל במשרדך ולהזיז עניינים. אבל, אם פונה אליך חבר, אתה חייב לפסול עצמך, וכך פסק בג"ץ באין ספור של תיקים".
במהלך הדיון החליפו רה"מ והמבקר האשמות הדדיות, וכל אחד האשים את משנהו בהדלפות מכוונות. אולמרט אמר כי "כל הטענות שהשמיע המבקר הן חסרות שחר, ומוטב היה שלא היו באות לעולם". הוא הוסיף כי הן פורסמו לא בגלל העניין עצמו, ורמז כי המבקר משווע לכותרות ולפרסום. לדבריו, אחת הרעות החולות היא מצב שבו שרים חוששים לקבל החלטות "מחשש שהחלטה תיחקר ותודלף, והמבקר יעסוק יותר בתדרוך עיתונאים מאשר בחקירה רצינית". כאן קטע המבקר את דבריו ואמר: "בזה אתה המומחה".
תשובת רה"מ למבקר: "פעלתי ללא לאות להקמתם של מפעלים בפריפריה", "עם מינויו לתפקיד שר התמ"ת, שם לו מר אולמרט למטרה לפעול לצמצום הפער החברתי בישראל. כדי להקטין את הפער החברתי, יש לדאוג לתעסוקה ולפרנסה הולמת ביישובים מוכי האבטלה. אחד הכלים החשובים לכך הוא מתן תמריצים וסיוע למפעלים הקמים בצפון ובדרום הארץ, המגבירים את רמת התעסוקה באזורים אלה". כך טוענים פרקליטי אולמרט - עוה"ד אלי זהר ורועי בכלר, בתשובה שהגישו למבקר המדינה בפרשת מרכז ההשקעות.
בתשובה נטען, כי אולמרט פעל ללא לאות להקמתם של מפעלים בעכו, דימונה, קריית גת, אשקלון, נתיבות, בית שאן וערי פריפריה נוספות, ודחק כל העת במנהל מרכז ההשקעות ובמדען הראשי לעשות שימוש בכל כלי הסיוע העומדים לרשותם, כדי לעודד הקמת מפעלים בפריפריה ומעבר של מפעלים ממרכז הארץ לצפון לדרום. כן הם מציינים כי בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת, שהוקדש לסקירת פעילות מרכז ההשקעות, הדגיש אולמרט את מדיניותו לעודד סיוע למפעלים בפריפריה, שכן מפעלים אלה מספקים תעסוקה לתושבי ערי הפיתוח ובכך תורמים לצמצום הפערים החברתיים. אולמרט הזכיר בהקשר זה את תרומתו האישית להקמת מפעל אינטל בקריית גת, העברת מפעל קוקה קולה מבני ברק לאשקלון ומפעל סיליקט בדימונה.
באשר לניגוד עניינים לכאורה, בשל חברותו עם עו"ד אורי מסר, שייצג את סיליקא, ציין אולמרט, כי על פרשת ימק"א, שיוצגה בידי עורך דינו לשעבר, יגאל ארנון, קבע בג"ץ כי לא היה מצוי בניגוד עניינים. מכאן, שאותה הלכה חלה במקרה זה.
באותו מסמך תקף אולמרט את המבקר: "לאלה הטוענים כי הביקורת היא התקווה של המדינה, נשיב כי אם הביקורת מבוססת על ראיות כאלה שעליהן נשענת טיוטת הדו"ח, אם הביקורת מסמנת את מטרותיה מראש, אם ביקורת אוספת את הראיות באופן סלקטיבי - אבוי לה לאותה תקווה.
