כתב וערך: יורם קנטר
צילומים : יורם נאומן
את הישיבה פתח נשיאנו לשעבר אלברט לינקולן, שהחליף את הנשיא המכהן דני פסלר אשר נבצר ממנו לקחת חלק במפגש בשל היותו לאחר ניתוח ע"ש צאוורי , ומחלים בביתו, כולנו מאחלים לו החלמה מהירה. כן ברך את המרצה האורח ד"ר משה לביא מאוניברסיטת חיפה, ואת האורחים והחברים שהתקבצו למפגש השבועי ה 22 לשנת הרוטרי הנוכחית.
הנשיא ברך את חברנו ערן דובובי שהתמנה כראש מחלקת החינוך בעירית חיפה, וכולנו מאחלים לו הצלחה בתפקידו לקידום ושיפור מערכות החינוך בעירנו.
את פסוק השבוע שהתארך למגילת השבוע הביא חברנו אלחנן גרינברג. וכה אמר מעל הבימה:
היום הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה כפי שנקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם בישיבתה ביום 1/11/2005 . מוכרת כ"החלטה מס' 60/7 ". קדם להחלטה המושב המיוחד של העצרת הכללית שהתקיים ב 24/01/05 ביזמתו של שר החוץ של ישראל דאז- סילבן שלום, שהצליח להעביר באו"ם פה אחד חוק בנושא ישראלי חשוב זה.
ההחלטה כוללת כל רצח עם אך יום הזיכרון נקבע ל 27 בינואר שהוא יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום. בישראל מצוין בנוסף גם יום השואה והגבורה ב כ"ז בניסן כל שנה.
אני מבקש להרכין את ראשינו לזכרם של ששת מיליוני היהודים , שליש מהאומה, אשר הושמדו בידי הצורר הנאצי ומשתפי הפעולה עמו.
וכן אני מבקש לזקוף את ראשינו כסימן לתקומה תוך הבאת והדגשת המילים שנאמרו ב 04/09/2003 כאשר חיל האוויר הישראלי ערך מטס מטוסי קרב ישראלים מעל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו וכה נאמר בין השאר: "כ-60 שנה לאחר שואת איראופה חזרנו, צאצאי השורדים, אנשי חיל האוויר הישראלי, לגיא ההריגה של עמנו על אדמת פולין.
...המטס בשמי מחנה ההשמדה אושוויץ, נושא קבל עם ועולם את זיכרון המיליונים שהושמדו, את רוחם שרדה, את תפארת תקומת העם בישראל ואת ההבטחה ש לא לעולם עוד!
מתא הטייס נשקפת דמותו של הגיהינום מעשה ידי חיות אדם, שהמחשבה האנושית אינה תופסת את תהליך ההשמדה ורמיסת כבוד האדם וחירותו, ואת אומות העולם שמפציציהם טסו בשמי המחנה ולא שמו קץ להשתוללות המוות.
מתא הטייס נראית עצמתו של העם היהודי שעמדה בכל מבחן, וכן כובד האחריות המוטלת על כתפינו אנו. זכות גדולה היא לכולנו להיות היום שליחים של העם היהודי בתפוצותיו ובישראל, ולשאת בכנפינו את מלוא עצמתו."
לרגל יום השואה הבינלאומי רשם חברנו זאב מטר את חוויותיו האישיות מביקור באושוויץ, שם ראה את מצבורי הנעלים, הצמות, השערות, המזוודות עם השמות עליהן והררי משקפיים – שאחת לשלושה חודשים פונו לגרמניה ל"שימוש " חוזר של אזרחי לגרמניה, ופינו מקום ל"מחזור" תלת חודשי חדש ומזוויע.
חומת הנעלים
נשארו מאחור רק נעלים, סנדלים ומגפים חומות או בצבע שחור
אך היכן הרגלים שנשמו את העור?
היכן הרגלים שתמכו את הגוף- גוף גבוה או נמוך, שמנמן או שדוף,
מה היו פני המצח, והשער -מדובלל או צמות ,זקן ופאות.
מצבור של נעלים - זה מה שנשאר לדראון עולם
אך לא נשאר כל שם ממי שאת הנעלים נעל,
גם לא החיוך או העצבות המסגירים נשמת הגוף.
ומבכי התינוקות שהופשטו מבגדים
עקות ומהלומות נשארו אך מזוודות מרוטות
ומבכי פרדות חפוזות נשארו באוויר רק חלומות
מה שנשאר לעולם לזכור ולראות הוא מצבור נעלים ישנות.
רק ערדליים, נעליים, סנדלים ומגפים
חומות,אדומות, כחולות ושחורות נותרו מאחור
ולרגלים שנשמו את העור - לא נשאר מקום בעולם
הושמדו, נהרגו נטבחו ועלו לשמים כאפר שחור.
את ברכות הרעות הביא ישי הרמתי, ואילו את הברכה הבינלאומית הציג חברנו אילן אור, אשר בהמשך להפניית ברכות למקומות בהם פעלה חברתו בחר הפעם במועדו רוטרי סופיה סנטר – בולגריה. חברתנו ביצעה פרויקט של הפרטת נמל בעיר לום בבולגריה בשיתוף משרד התחבורה הבולגרי השוכן בבירה סופיה. לום הינה עיר נמל הנמצאת על גדות נהר הדנובה בצפון מערב בולגריה במרחק 162 ק"מ מסופיה. בעיר כ 26000 תושבים. מאוד רציתי לברך מועדון רוטרי בעיר לום, אבל מצאתי כי מועדון כזה טרם הוקם ולכן בחרתי במועדון רוטרי סופיה סנטר.
סופיה בירת בולגריה. בעיר מתגוררים כ 1.3 מליון תושיבם והגיל הממוצע של תושביה הינו 38 העיר הינה השלישית בעתיקותה באירופה . בשנת 1879 קיבלה בולגריה עצאמות וסופיה הוכרזה כבירתה.
בחודש מרץ 1941 נכבשה העיר על ידי הנאצים ובספטמבר 1944 שוחררה על ידי הצבא האדום והפכה לגרורה סובייטית. בזמן מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר 25000 יהודים . בהוראת המלך בוריס השלישי ואנשי הכנסייה נמנעה שליחת יהודי בולגריה למחנות ההשמדה .
סופיה הינה המרכז הכלכלי של בולגריה ומרכזת את מוסדות השלטון . בעיר נמל תעופה אחד, ו 16 אוניברסיטאות, ופועלים בסופיה רבתי 9 מועדוני רוטרי מועדון סופיה סנטר שייך לאזור 2482 , המועדון נוסד בשנת 2005 , הינו הגדול בסופיה ובו 34 חברים . המועדון נפגש בימי ב' בשעה 19.30 במלון מטרופוליטן. בין הפעולות שמועדון זה ארגן יש להזכיר כנוס של חברי הרוטראקט מאירופה בקיץ בסופיה לעבודה בהתנדבות בבתי יתומים, איסופי בגדים לחורף וסיוע במאבק בסמים בקרב בני נוער בסופיה. הבה נרים כוסית למועדון סופיה סנטר Rotary Club Sofia CTR-Bulgaria
נ"ל שלמה אסיף דווח כי בישיבת ההנהלה האחרונה של המועדון נקבעו נציגי המועדון לקרן אלקלעי. מי שהוביל את הפרויקט עם חברים אחרים הוא חברנו עמנואל גורלי , שבמשך עשרים וחמש השנים האחרונות הקדיש את כל מרצו לניהול הקרן שמגיעה כיום לכ 2 מיליון שקל. הנציגים שנבחרו הם הנשיא דני פסלר, נ"מ צבי ענר, נ"ל אדי חי, נ"ל בני רודיטי, נג"ל אליהו ברכה, נ"ל מאיר מנדלמן וכמובן עמנואל גורלי.
הקרן תומכת כיום בכ 14 סטודנטים בשלבי לימוד גבוהים שונים , כשהיא מכסה את הוצאות שכר הלימוד, המגורים והמחייה. המועדון החליט להעניק לעמנואל גורלי מגן הוקרה מיוחד על פועלו כי רב בנושא קרן אלקלעי.
`פרטים רבים נוספים ומידע על קרן אלקלעי ומייסדיה ניתן למצוא באתר המועדון, בכתבות שהופיעו ב 19.03.2007 וכן ב 16.12.2009. להתמצאות מהירה- יש להקיש ,קרן אלקלעי" במשבצת ה "חיפוש" בדף הראשי של אתר המועדון`
את המרצה האורח ד"ר משה לביא מהחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה הציג חברנו צבי פורר. ד"ר לביא הו מרצה לתלמוד ומדרש בחוג להיסטוריה של עם ישראל . הוא יו"ר תחום חז"ל ויהדות העת העתיקה בחברה האירופאית לחקר המקרא, ובעבר הרצה בליאו בק קולג' שבלונדון. בצד פעילותו האקדמית ד"ר לביא מנחה מסגרות לימוד ושיח בין קיבוצי (שיח בין-דתי, בין יהודים מזרמים שונים, בין דתיים וחילונים ועוד)
ב-2009 זכה במענק מחקר של 20 אלף דולר למחקר בנושא: "חיים וספרות: תפקיד ספרות המדרש בקהילות יהודיות על פי תעודות גניזת קהיר".
פה המקום להזכיר לחברי המועדון שגם אנחנו תרמנו תרומה צנועה בצורת מילגה לד"ר משה לביא, בישיבת המועדון לחלוקת מילגות שנערכה ב 20 לאפריל 2010 (אפשר לצפות באתר המועדון).
המרצה פתח את ההרצאה בלווי שקופיות מעניינות על נושא "הגניזה הקהירית". זהו שמה של הגניזה הגדולה שנשתמרה ב''בית הכנסת של עזרא'' שבקהיר. בעליית הגג של בית הכנסת שנבנה בשנת 882 , בקצה עזרת הנשים, היה חדר 2.5X 2.5 מטר אך לעומק של שלושת קומות הבניין. לבור הזה זרקו תחילה גווילי ספרי קודש ותפילות שהתבלו, אך במהרה הוסיפו גם טקסטים שנכתבו באותיות עבריות – ספרי שירה וספרות חולין, מכתבים, שטרות, גיטין חוזים נוטריונים ועוד. כל אלו הושלכו לאתר הגניזה למשמרת נצח מפאת קדושתן של האותיות העבריות. האקלים החם והיבש השורר במצרים איפשר לדפים הללו להישמר במשך דורות. במאה ה-19 שיפצו את הבניין, שנשאר כמות שהוא עד עצם היום הזה. סה"כ הצטברו במהלך כאלף השנים מעל לשלוש מאות אלף (!) מסמכים. לקראת סוף המאה ה 19 החלו סוחרים להוציא כתבים מן הגניזה, ולמכור אותם לתיירים. הגניזה החלה להתפזר ולהגיע לספריות שונות בעולם.
בשנת 1896 בקרו שתי נזירות סקוטיות במצרים, ורכשו כתב יד המכיל כמה דפים בעברית. כשחזרו לאנגליה הראו את כתב היד לחוקר שלמה שכטר שהיה אז בקמברידג'. לתדהמתו הוא זיהה שמדובר בנוסח העברי המקורי של ספר בן סירא, נוסח אשר אבד. בעקבות התגלית נסע שכטר למצרים. הוא הצליח להשיג אישור מרב הקהילה להוציא את הגניזה וכך הוא העביר כמאה וארבעים אלף דפים של הגניזה לספריה של אוניברסיטת קיימבריג'. כמות רבה נוספת של חומר מן הגניזה מפוזרת באוספים אחרים בעולם. תרומתה של הגניזה לחקר היצירה וההיסטוריה היהודית חשובה ביותר, וכן ניתן ללמוד מהמסמכים על היחסים התרבותיים והחברתיים בארצות מהן הגיעו הכתבים, ארצות המזרח התיכון, האיסלאם, והודו עד סין. בגניזה נחשפו חיבורים רבים שלא היו מוכרים קודם לכן, תעודות על תולדות היהודים בתקופות שונות, ובתוכן ספרים ומכתבים בכתב יד המחברים דוגמת הרמב"ם ועוד, נשתמרו מאות בשנים . חקר הגניזה טרם הסתיים, תעודות רבות עדיין לא נחקרו ואפילו לא קוטלגו,הופעת האינטרנט בעשור האחרון תאפשר לקטלג, לשמר ולהשוות בין מסמכים הפזורים באוניברסיטאות השונות, והמחקר בקנה מידה עולמי ממשיך עד ימינו אלה, ויתרום עוד רבות בעתיד עוד להבנת יחסי היהודים עם סביבתם לאורך השנים וההשפעות על תרבותנו ותולדות העם היהודי במהלך אלף השנים שחלפו.
הנשיא אלברט לינקולן הודה למרצה על הרצאתו המאלפת
צילומים : יורם נאומן
את הישיבה פתח נשיאנו לשעבר אלברט לינקולן, שהחליף את הנשיא המכהן דני פסלר אשר נבצר ממנו לקחת חלק במפגש בשל היותו לאחר ניתוח ע"ש צאוורי , ומחלים בביתו, כולנו מאחלים לו החלמה מהירה. כן ברך את המרצה האורח ד"ר משה לביא מאוניברסיטת חיפה, ואת האורחים והחברים שהתקבצו למפגש השבועי ה 22 לשנת הרוטרי הנוכחית.
הנשיא ברך את חברנו ערן דובובי שהתמנה כראש מחלקת החינוך בעירית חיפה, וכולנו מאחלים לו הצלחה בתפקידו לקידום ושיפור מערכות החינוך בעירנו.
את פסוק השבוע שהתארך למגילת השבוע הביא חברנו אלחנן גרינברג. וכה אמר מעל הבימה:
היום הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה כפי שנקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם בישיבתה ביום 1/11/2005 . מוכרת כ"החלטה מס' 60/7 ". קדם להחלטה המושב המיוחד של העצרת הכללית שהתקיים ב 24/01/05 ביזמתו של שר החוץ של ישראל דאז- סילבן שלום, שהצליח להעביר באו"ם פה אחד חוק בנושא ישראלי חשוב זה.
ההחלטה כוללת כל רצח עם אך יום הזיכרון נקבע ל 27 בינואר שהוא יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום. בישראל מצוין בנוסף גם יום השואה והגבורה ב כ"ז בניסן כל שנה.
אני מבקש להרכין את ראשינו לזכרם של ששת מיליוני היהודים , שליש מהאומה, אשר הושמדו בידי הצורר הנאצי ומשתפי הפעולה עמו.
וכן אני מבקש לזקוף את ראשינו כסימן לתקומה תוך הבאת והדגשת המילים שנאמרו ב 04/09/2003 כאשר חיל האוויר הישראלי ערך מטס מטוסי קרב ישראלים מעל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו וכה נאמר בין השאר: "כ-60 שנה לאחר שואת איראופה חזרנו, צאצאי השורדים, אנשי חיל האוויר הישראלי, לגיא ההריגה של עמנו על אדמת פולין.
...המטס בשמי מחנה ההשמדה אושוויץ, נושא קבל עם ועולם את זיכרון המיליונים שהושמדו, את רוחם שרדה, את תפארת תקומת העם בישראל ואת ההבטחה ש לא לעולם עוד!
מתא הטייס נשקפת דמותו של הגיהינום מעשה ידי חיות אדם, שהמחשבה האנושית אינה תופסת את תהליך ההשמדה ורמיסת כבוד האדם וחירותו, ואת אומות העולם שמפציציהם טסו בשמי המחנה ולא שמו קץ להשתוללות המוות.
מתא הטייס נראית עצמתו של העם היהודי שעמדה בכל מבחן, וכן כובד האחריות המוטלת על כתפינו אנו. זכות גדולה היא לכולנו להיות היום שליחים של העם היהודי בתפוצותיו ובישראל, ולשאת בכנפינו את מלוא עצמתו."
לרגל יום השואה הבינלאומי רשם חברנו זאב מטר את חוויותיו האישיות מביקור באושוויץ, שם ראה את מצבורי הנעלים, הצמות, השערות, המזוודות עם השמות עליהן והררי משקפיים – שאחת לשלושה חודשים פונו לגרמניה ל"שימוש " חוזר של אזרחי לגרמניה, ופינו מקום ל"מחזור" תלת חודשי חדש ומזוויע.
חומת הנעלים
נשארו מאחור רק נעלים, סנדלים ומגפים חומות או בצבע שחור
אך היכן הרגלים שנשמו את העור?
היכן הרגלים שתמכו את הגוף- גוף גבוה או נמוך, שמנמן או שדוף,
מה היו פני המצח, והשער -מדובלל או צמות ,זקן ופאות.
מצבור של נעלים - זה מה שנשאר לדראון עולם
אך לא נשאר כל שם ממי שאת הנעלים נעל,
גם לא החיוך או העצבות המסגירים נשמת הגוף.
ומבכי התינוקות שהופשטו מבגדים
עקות ומהלומות נשארו אך מזוודות מרוטות
ומבכי פרדות חפוזות נשארו באוויר רק חלומות
מה שנשאר לעולם לזכור ולראות הוא מצבור נעלים ישנות.
רק ערדליים, נעליים, סנדלים ומגפים
חומות,אדומות, כחולות ושחורות נותרו מאחור
ולרגלים שנשמו את העור - לא נשאר מקום בעולם
הושמדו, נהרגו נטבחו ועלו לשמים כאפר שחור.
את ברכות הרעות הביא ישי הרמתי, ואילו את הברכה הבינלאומית הציג חברנו אילן אור, אשר בהמשך להפניית ברכות למקומות בהם פעלה חברתו בחר הפעם במועדו רוטרי סופיה סנטר – בולגריה. חברתנו ביצעה פרויקט של הפרטת נמל בעיר לום בבולגריה בשיתוף משרד התחבורה הבולגרי השוכן בבירה סופיה. לום הינה עיר נמל הנמצאת על גדות נהר הדנובה בצפון מערב בולגריה במרחק 162 ק"מ מסופיה. בעיר כ 26000 תושבים. מאוד רציתי לברך מועדון רוטרי בעיר לום, אבל מצאתי כי מועדון כזה טרם הוקם ולכן בחרתי במועדון רוטרי סופיה סנטר.
סופיה בירת בולגריה. בעיר מתגוררים כ 1.3 מליון תושיבם והגיל הממוצע של תושביה הינו 38 העיר הינה השלישית בעתיקותה באירופה . בשנת 1879 קיבלה בולגריה עצאמות וסופיה הוכרזה כבירתה.
בחודש מרץ 1941 נכבשה העיר על ידי הנאצים ובספטמבר 1944 שוחררה על ידי הצבא האדום והפכה לגרורה סובייטית. בזמן מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר 25000 יהודים . בהוראת המלך בוריס השלישי ואנשי הכנסייה נמנעה שליחת יהודי בולגריה למחנות ההשמדה .
סופיה הינה המרכז הכלכלי של בולגריה ומרכזת את מוסדות השלטון . בעיר נמל תעופה אחד, ו 16 אוניברסיטאות, ופועלים בסופיה רבתי 9 מועדוני רוטרי מועדון סופיה סנטר שייך לאזור 2482 , המועדון נוסד בשנת 2005 , הינו הגדול בסופיה ובו 34 חברים . המועדון נפגש בימי ב' בשעה 19.30 במלון מטרופוליטן. בין הפעולות שמועדון זה ארגן יש להזכיר כנוס של חברי הרוטראקט מאירופה בקיץ בסופיה לעבודה בהתנדבות בבתי יתומים, איסופי בגדים לחורף וסיוע במאבק בסמים בקרב בני נוער בסופיה. הבה נרים כוסית למועדון סופיה סנטר Rotary Club Sofia CTR-Bulgaria
נ"ל שלמה אסיף דווח כי בישיבת ההנהלה האחרונה של המועדון נקבעו נציגי המועדון לקרן אלקלעי. מי שהוביל את הפרויקט עם חברים אחרים הוא חברנו עמנואל גורלי , שבמשך עשרים וחמש השנים האחרונות הקדיש את כל מרצו לניהול הקרן שמגיעה כיום לכ 2 מיליון שקל. הנציגים שנבחרו הם הנשיא דני פסלר, נ"מ צבי ענר, נ"ל אדי חי, נ"ל בני רודיטי, נג"ל אליהו ברכה, נ"ל מאיר מנדלמן וכמובן עמנואל גורלי.
הקרן תומכת כיום בכ 14 סטודנטים בשלבי לימוד גבוהים שונים , כשהיא מכסה את הוצאות שכר הלימוד, המגורים והמחייה. המועדון החליט להעניק לעמנואל גורלי מגן הוקרה מיוחד על פועלו כי רב בנושא קרן אלקלעי.
`פרטים רבים נוספים ומידע על קרן אלקלעי ומייסדיה ניתן למצוא באתר המועדון, בכתבות שהופיעו ב 19.03.2007 וכן ב 16.12.2009. להתמצאות מהירה- יש להקיש ,קרן אלקלעי" במשבצת ה "חיפוש" בדף הראשי של אתר המועדון`
את המרצה האורח ד"ר משה לביא מהחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה הציג חברנו צבי פורר. ד"ר לביא הו מרצה לתלמוד ומדרש בחוג להיסטוריה של עם ישראל . הוא יו"ר תחום חז"ל ויהדות העת העתיקה בחברה האירופאית לחקר המקרא, ובעבר הרצה בליאו בק קולג' שבלונדון. בצד פעילותו האקדמית ד"ר לביא מנחה מסגרות לימוד ושיח בין קיבוצי (שיח בין-דתי, בין יהודים מזרמים שונים, בין דתיים וחילונים ועוד)
ב-2009 זכה במענק מחקר של 20 אלף דולר למחקר בנושא: "חיים וספרות: תפקיד ספרות המדרש בקהילות יהודיות על פי תעודות גניזת קהיר".
פה המקום להזכיר לחברי המועדון שגם אנחנו תרמנו תרומה צנועה בצורת מילגה לד"ר משה לביא, בישיבת המועדון לחלוקת מילגות שנערכה ב 20 לאפריל 2010 (אפשר לצפות באתר המועדון).
המרצה פתח את ההרצאה בלווי שקופיות מעניינות על נושא "הגניזה הקהירית". זהו שמה של הגניזה הגדולה שנשתמרה ב''בית הכנסת של עזרא'' שבקהיר. בעליית הגג של בית הכנסת שנבנה בשנת 882 , בקצה עזרת הנשים, היה חדר 2.5X 2.5 מטר אך לעומק של שלושת קומות הבניין. לבור הזה זרקו תחילה גווילי ספרי קודש ותפילות שהתבלו, אך במהרה הוסיפו גם טקסטים שנכתבו באותיות עבריות – ספרי שירה וספרות חולין, מכתבים, שטרות, גיטין חוזים נוטריונים ועוד. כל אלו הושלכו לאתר הגניזה למשמרת נצח מפאת קדושתן של האותיות העבריות. האקלים החם והיבש השורר במצרים איפשר לדפים הללו להישמר במשך דורות. במאה ה-19 שיפצו את הבניין, שנשאר כמות שהוא עד עצם היום הזה. סה"כ הצטברו במהלך כאלף השנים מעל לשלוש מאות אלף (!) מסמכים. לקראת סוף המאה ה 19 החלו סוחרים להוציא כתבים מן הגניזה, ולמכור אותם לתיירים. הגניזה החלה להתפזר ולהגיע לספריות שונות בעולם.
בשנת 1896 בקרו שתי נזירות סקוטיות במצרים, ורכשו כתב יד המכיל כמה דפים בעברית. כשחזרו לאנגליה הראו את כתב היד לחוקר שלמה שכטר שהיה אז בקמברידג'. לתדהמתו הוא זיהה שמדובר בנוסח העברי המקורי של ספר בן סירא, נוסח אשר אבד. בעקבות התגלית נסע שכטר למצרים. הוא הצליח להשיג אישור מרב הקהילה להוציא את הגניזה וכך הוא העביר כמאה וארבעים אלף דפים של הגניזה לספריה של אוניברסיטת קיימבריג'. כמות רבה נוספת של חומר מן הגניזה מפוזרת באוספים אחרים בעולם. תרומתה של הגניזה לחקר היצירה וההיסטוריה היהודית חשובה ביותר, וכן ניתן ללמוד מהמסמכים על היחסים התרבותיים והחברתיים בארצות מהן הגיעו הכתבים, ארצות המזרח התיכון, האיסלאם, והודו עד סין. בגניזה נחשפו חיבורים רבים שלא היו מוכרים קודם לכן, תעודות על תולדות היהודים בתקופות שונות, ובתוכן ספרים ומכתבים בכתב יד המחברים דוגמת הרמב"ם ועוד, נשתמרו מאות בשנים . חקר הגניזה טרם הסתיים, תעודות רבות עדיין לא נחקרו ואפילו לא קוטלגו,הופעת האינטרנט בעשור האחרון תאפשר לקטלג, לשמר ולהשוות בין מסמכים הפזורים באוניברסיטאות השונות, והמחקר בקנה מידה עולמי ממשיך עד ימינו אלה, ויתרום עוד רבות בעתיד עוד להבנת יחסי היהודים עם סביבתם לאורך השנים וההשפעות על תרבותנו ותולדות העם היהודי במהלך אלף השנים שחלפו.
הנשיא אלברט לינקולן הודה למרצה על הרצאתו המאלפת
