נשיא המועדון אלברט לינקולן פתח את המפגש וברך את האורחים והמרצה האורח מר שמואל גלבהרט שהוזמן כמרצה האורח השבועי בנושא הרפורמה בתכנוניים המוניציפליים.
פסוק השבוע הובא על ידי חברנו צבי פורר, אשר בחר מפרשת השבוע את הפסוקים "וידבר ה' אל משה לאמור: עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה אחת תעשה אותם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות". תפקידי החצוצרות מוגדרים לשלוש נסיבות שונות- צורך השעה- ארגון המסע במדבר, להזעקת העדה ולמסע המחנות. ושתיים לדורות הבאים- לצורך תקיעה בעתות מלחמה, ולצורך שני בעתות שמחה, במועד ובראש חודש. "עשה לך", יש המפרשים שמשה שילם ותרם את הכסף להכנת החצוצרות מכיסו שלו...
את ברכות הרעות הביא בהופעת בכורה חברנו החדש ישי הרמתי, נאחל לו עוד הופעות רבות מעל הפודיום עבור חברי המועדון. את הברכה הבינלאומית הביא חברנו הנמרץ זאב מטר, שכמנהגו חילק את הברכה בין העלאת זכר חברים מהעבר שפועלם זכור לטוב לבין מועדון רוטרי עולמי שנבחר לצורך הברכה הבינלאומית והרמת הכוסית המסורתית: - District 2230 - Zone 16 - Rotary Club of Krakow.
אורחנו המרצה היום האדריכל שמואל גלבהרט, לשעבר סגן ראש עיריית חיפה ומחזיק תיק מנהל ההנדסה, וראש ועדת המשנה לתכנון ולבנייה, והוועדה לשימור מבנים ואתרים והוועדה לאיכות הסביבה מפנה אותי היום בברכה הבינלאומית אל עבר אלה ממועדוננו שנתנו מעצמם במפעל חיים לנושא האדריכלות. אני מבקש להזכיר ולזכור את חבר המועדון האדריכל שלמה גלעד שהיה חבר המועדון משנת 1966 ועד ללכתו מאתנו בשנת 2005 , האדריכל שלמה גלעד נולד בשנת 1922 בפולין, ובשנת 1933 עלה לישראל עם הוריו ואחיו הצעיר אלימלך שנרצח בידי פורעים ערבים במאורעות 1936 . בשנת 1940 קיבל תעודת הוראה מטעם "הסמינר למורים מזרחי" בירושלים, ובשנת 1944 קיבל תואר בוגר אדריכלות בטכניון בחיפה. בשנת 1955 פתח משרד עצמאי שהתמקד בבנייה באזור חיפה ובתנועה הקיבוצית, אך יחד עם זאת בנייניו פזורים בכל רחבי הארץ ממרגליות שבצפון ועד שדה בוקר שבנגב. כאשר בין עבודותיו הרבות ראוי לציין את התאטרון והספרייה העירונית בחיפה, את תוכנית האב לאוניברסיטת חיפה ואת בנין המדרגות ומגדל אשכול . את תוכנית האב לקריית הטכניון ובית הסטודנט ומעונות הסטודנטים לרפואה בטכניון ,את מרכז פנורמה, שכונת יזרעאליה ושכונת רוממה ואת בית יולס. במקביל הרבה לעסוק בהוראת האדריכלות בטכניון ובעקבות כך נתמנה למרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בשנת 1963 . גלעד חברנו עסק בקליטת עולים, ובמסגרת זו העסיק במשרדו סטודנטים עולים חדשים, כאות הוקרה על עבודתו האדריכלית ועל פעילותו הציבורית הוענק לגלעד אות יקיר העיר חיפה.
הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון Rotary Club of Krakaw 2230 שהתחיל פעילותו ב 1934 המועדון נמנה על 118 מועדונים באזור ובו 2623 חברים כאשר האזור מורכב מבלרוס, פולניה ואוקראינה השיך לאזור 16 ברוטרי הבינלאומי. המועדון ובו 37 חברים נפגש בכל יום רביעי בשעה 19.00 ב Dom Polonii . אבקש להרים כוסית ברכה למועדון Rotary Club of Krakow עיר הולדת משפחתי, ולא לשכות את חברינו שלמה גלעד ז"ל ואשתו חברת האינרוויל נג"ל עליזה גלעד ז"ל יקירת העיר חיפה ולאחל בהזדמנות זאת אריכות ימים לחברנו האדריכל רוני שלוש שהטביע חותמו כאדריכל בישראל ארה"ב וצרפת, וכן ברכות ואיחולי הצלחה לחברתנו האדריכלית חנה צוריאל.
את המרצה האורח מר שמואל גלברט, הציג יו"ר ועדת התוכניות של מועדוננו אריה ברגמן: שמואל גלבהרט הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, יושב ראש תנועת הירוקים בחיפה ובעבר סגן ראש עיריית חיפה. נולד ב 1945 בברה"מ ועלה ארצה ב 1949. סיים את בית הספר הריאלי ב-1963 וקיבל הסמכה מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים של הטכניון בשנת 1971. את דרכו הציבורית החל בשנות השמונים ומאז נמנה עם מובילי מאבקים סביבתיים בעיר.עוד בהיותו סטודנט הועסק גלבהרט בצוות להנחת תוכנית אב לתחבורה חיפה, כמו גם בחברות לתכנון הנדסי ותעשייתי, והיה מעורב בפרויקטים בארץ ובחו"ל. עם סיום לימודיו ב-1971 הוא שימש למשך שנתיים כאדריכל ראשי במשרד שלינגר-רפפורט, וב-1974 פתח משרד אדריכלים עצמאי, שפעל עד 2003. הוא עסק במגוון תחומי הבנייה - תכנון שכונות מגורים, מבני ציבור, תעשייה ועסקים, תכניות אב ומִתאר ועוד. כמו כן שימש כחבר במוסדות ארגוני האדריכלים והמהנדסים, כדירקטור בקרן הידע של המהנדסים וכחבר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בצפון. משנת 1975 גם היה חבר בוועדת התכנון הציבורית, לימים "העמותה לתכנון ולפיתוח איכותי בחיפה". בשנת 1996 הקים את תנועת "הקשר החיפאי", לימים "הירוקים של חיפה". בשנת 1998 הוביל רשימה משותפת של "הירוקים" ו"שינוי" תחת השם "חיפה שלנו" לבחירות המוניציפליות, והיה מועמד מטעמה לראשות העיר. כיו"ר חיפה שלנו, עמד גלבהרט במשך 5 שנים בראש האופוזיציה העירונית.בשנת 2003 התמודד שוב, הפעם כמספר 2 ברשימת "חיפה שלנו", המשותפת ל"ירוקים", "שינוי" ונציגי שכונות, שבראשה עמד יונה יהב. עם ניצחונה, מונה גלבהרט כסגנו של ראש העיר יהב כמחזיק תיק מינהל ההנדסה, ובנוסף עמד בראש ועדת המשנה לתכנון ולבנייה, הוועדה לשימור מבנים ואתרים, הוועדה לאיכות הסביבה וועדת נגישות לנכים. הוא ריכז את הוועדה להיערכות לרעידות אדמה וישב בוועדה לחומרים מסוכנים, וכמו כן כיהן כדירקטור בעמותת התיירות העירונית וייצג את חיפה בוועדות תכנון מחוזיות וארציות ובוועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית. גלבהרט היה חבר בצוותי ההיגוי של תוכניות המתאר הארציות למפרץ חיפה ולחופים, תוכנית פארק הקישון ותוכנית המתאר החדשה לחיפה. בשנת 2008 התמודד שוב למועצת העירייה אולם הפעם כראש רשימה נפרדת, "הירוקים של חיפה", בעקבות התמודדותו של יהב בראש רשימה עצמאית שנתמכה על ידי "קדימה". גלבהרט זכה בשלושה אחוזים בלבד מקולות הבוחרים. סיעתו, לעומת זאת, זכתה בכ-10 אחוזים וקיבלה שלושה מושבים במועצת העיר, מה שהפך אותה לשנייה בגודלה בין סיעות הבית. גלבהרט היה מעורב במאבקים לשמירת חופי חיפה, ששיאם המאבק נגד הבנייה בחופי מערב העיר, להפחתת זיהום האוויר ולהרחקת חומרים מסוכנים ממפרץ חיפה, ופעל להתחדשות מרכז העיר ולקידום התחבורה הציבורית. הוא נמנה עם פעילי שמירת השטחים הירוקים ומתנגד לבנייה בהיקפים גדולים.
המרצה פתח בהסבירו כי במסגרת תפקידיו ישב בוועדות תכנון לבניה משני צידי המתרס- כמבקר ובודק מטעם העירייה וכרגולטור מטעם הציבור. הוא העלה על נס את הצורך ברפורמה מידית בהליכי אישור הבינה , וסיפר על השלבים הארוכים בעבר של הצורך באישורי ועדות הבניה העירונית מקומית, לאחר מכן של ועדות אזוריות וברוב המקרים גם באישורים של ועדות ארציות לתכנון ובניה. הדבר גרם לכך שהליכי אישור בניה "בצינורות הרגילים" לקחו עד 5-6 שנים עד להסרת כל ההתנגדויות ומתן האישור הנכסף. קיים ניגוד אינטרסים בין ,בעלי עניין" בעלי הון וכרישי נדל"ן הלוחצים לאישורים מהירים לבין המערכת הציבורית שמאפשרת לכל מי שקשור להגיש התנגדויות ועררים.
מילת המפתח לדבריו היא השגת האיזון שבין הצורך לקצר ולחתוך הליכים לבין עמידה ושמירה על איכות התכנון. לדעתו יש להסתפק באישורי הועדה המקומית בלבד. הוא התייחס בדבריו לפרוקיט הולילנד בירושלים שהוא דוגמא לשחיתות שהשתלבה בפעילות הועדות שם, כן התייחס לנושא פרויקט המרינה שלדעתו יש בו כדי למנף את האישור כולו כיאה חעיר ששוכנת לחוף ימים. האיזון הנכסף צריך לענות לצורכי היזם ובעלי ההון שיסכימו להשקעה ומיד, לענות לצורכי הציבור מבחינת איכות הסביבה ושימור הנוף וגם לתת מענה לצורכי העירייה והרשות המוניציפאלית באזור שמתוכנן לבניה ופיתוח. פישוט ההליכים של אישורי הועדות יקל להשגת האיזון הרצוי.
חברנו ערן דובובי הודה בחום למרצה על ההרצאה המאלפת ואיחל לו הצלחה במלחמתו הבלתי נלאית לפישוט הליכי הבניה בעיר. הנשיא אלברט לינקולן הודה למרצה, והעניק לו תעודת הוקרה על נטיעת עץ ביער פול הריס, תהליך שמאושר בצורה מאוזנת ומהירה על ידי תנועת רוטרי ישראל ללא הליכי התנגדויות מיותרות...
פסוק השבוע הובא על ידי חברנו צבי פורר, אשר בחר מפרשת השבוע את הפסוקים "וידבר ה' אל משה לאמור: עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה אחת תעשה אותם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות". תפקידי החצוצרות מוגדרים לשלוש נסיבות שונות- צורך השעה- ארגון המסע במדבר, להזעקת העדה ולמסע המחנות. ושתיים לדורות הבאים- לצורך תקיעה בעתות מלחמה, ולצורך שני בעתות שמחה, במועד ובראש חודש. "עשה לך", יש המפרשים שמשה שילם ותרם את הכסף להכנת החצוצרות מכיסו שלו...
את ברכות הרעות הביא בהופעת בכורה חברנו החדש ישי הרמתי, נאחל לו עוד הופעות רבות מעל הפודיום עבור חברי המועדון. את הברכה הבינלאומית הביא חברנו הנמרץ זאב מטר, שכמנהגו חילק את הברכה בין העלאת זכר חברים מהעבר שפועלם זכור לטוב לבין מועדון רוטרי עולמי שנבחר לצורך הברכה הבינלאומית והרמת הכוסית המסורתית: - District 2230 - Zone 16 - Rotary Club of Krakow.
אורחנו המרצה היום האדריכל שמואל גלבהרט, לשעבר סגן ראש עיריית חיפה ומחזיק תיק מנהל ההנדסה, וראש ועדת המשנה לתכנון ולבנייה, והוועדה לשימור מבנים ואתרים והוועדה לאיכות הסביבה מפנה אותי היום בברכה הבינלאומית אל עבר אלה ממועדוננו שנתנו מעצמם במפעל חיים לנושא האדריכלות. אני מבקש להזכיר ולזכור את חבר המועדון האדריכל שלמה גלעד שהיה חבר המועדון משנת 1966 ועד ללכתו מאתנו בשנת 2005 , האדריכל שלמה גלעד נולד בשנת 1922 בפולין, ובשנת 1933 עלה לישראל עם הוריו ואחיו הצעיר אלימלך שנרצח בידי פורעים ערבים במאורעות 1936 . בשנת 1940 קיבל תעודת הוראה מטעם "הסמינר למורים מזרחי" בירושלים, ובשנת 1944 קיבל תואר בוגר אדריכלות בטכניון בחיפה. בשנת 1955 פתח משרד עצמאי שהתמקד בבנייה באזור חיפה ובתנועה הקיבוצית, אך יחד עם זאת בנייניו פזורים בכל רחבי הארץ ממרגליות שבצפון ועד שדה בוקר שבנגב. כאשר בין עבודותיו הרבות ראוי לציין את התאטרון והספרייה העירונית בחיפה, את תוכנית האב לאוניברסיטת חיפה ואת בנין המדרגות ומגדל אשכול . את תוכנית האב לקריית הטכניון ובית הסטודנט ומעונות הסטודנטים לרפואה בטכניון ,את מרכז פנורמה, שכונת יזרעאליה ושכונת רוממה ואת בית יולס. במקביל הרבה לעסוק בהוראת האדריכלות בטכניון ובעקבות כך נתמנה למרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בשנת 1963 . גלעד חברנו עסק בקליטת עולים, ובמסגרת זו העסיק במשרדו סטודנטים עולים חדשים, כאות הוקרה על עבודתו האדריכלית ועל פעילותו הציבורית הוענק לגלעד אות יקיר העיר חיפה.
הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון Rotary Club of Krakaw 2230 שהתחיל פעילותו ב 1934 המועדון נמנה על 118 מועדונים באזור ובו 2623 חברים כאשר האזור מורכב מבלרוס, פולניה ואוקראינה השיך לאזור 16 ברוטרי הבינלאומי. המועדון ובו 37 חברים נפגש בכל יום רביעי בשעה 19.00 ב Dom Polonii . אבקש להרים כוסית ברכה למועדון Rotary Club of Krakow עיר הולדת משפחתי, ולא לשכות את חברינו שלמה גלעד ז"ל ואשתו חברת האינרוויל נג"ל עליזה גלעד ז"ל יקירת העיר חיפה ולאחל בהזדמנות זאת אריכות ימים לחברנו האדריכל רוני שלוש שהטביע חותמו כאדריכל בישראל ארה"ב וצרפת, וכן ברכות ואיחולי הצלחה לחברתנו האדריכלית חנה צוריאל.
את המרצה האורח מר שמואל גלברט, הציג יו"ר ועדת התוכניות של מועדוננו אריה ברגמן: שמואל גלבהרט הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, יושב ראש תנועת הירוקים בחיפה ובעבר סגן ראש עיריית חיפה. נולד ב 1945 בברה"מ ועלה ארצה ב 1949. סיים את בית הספר הריאלי ב-1963 וקיבל הסמכה מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים של הטכניון בשנת 1971. את דרכו הציבורית החל בשנות השמונים ומאז נמנה עם מובילי מאבקים סביבתיים בעיר.עוד בהיותו סטודנט הועסק גלבהרט בצוות להנחת תוכנית אב לתחבורה חיפה, כמו גם בחברות לתכנון הנדסי ותעשייתי, והיה מעורב בפרויקטים בארץ ובחו"ל. עם סיום לימודיו ב-1971 הוא שימש למשך שנתיים כאדריכל ראשי במשרד שלינגר-רפפורט, וב-1974 פתח משרד אדריכלים עצמאי, שפעל עד 2003. הוא עסק במגוון תחומי הבנייה - תכנון שכונות מגורים, מבני ציבור, תעשייה ועסקים, תכניות אב ומִתאר ועוד. כמו כן שימש כחבר במוסדות ארגוני האדריכלים והמהנדסים, כדירקטור בקרן הידע של המהנדסים וכחבר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בצפון. משנת 1975 גם היה חבר בוועדת התכנון הציבורית, לימים "העמותה לתכנון ולפיתוח איכותי בחיפה". בשנת 1996 הקים את תנועת "הקשר החיפאי", לימים "הירוקים של חיפה". בשנת 1998 הוביל רשימה משותפת של "הירוקים" ו"שינוי" תחת השם "חיפה שלנו" לבחירות המוניציפליות, והיה מועמד מטעמה לראשות העיר. כיו"ר חיפה שלנו, עמד גלבהרט במשך 5 שנים בראש האופוזיציה העירונית.בשנת 2003 התמודד שוב, הפעם כמספר 2 ברשימת "חיפה שלנו", המשותפת ל"ירוקים", "שינוי" ונציגי שכונות, שבראשה עמד יונה יהב. עם ניצחונה, מונה גלבהרט כסגנו של ראש העיר יהב כמחזיק תיק מינהל ההנדסה, ובנוסף עמד בראש ועדת המשנה לתכנון ולבנייה, הוועדה לשימור מבנים ואתרים, הוועדה לאיכות הסביבה וועדת נגישות לנכים. הוא ריכז את הוועדה להיערכות לרעידות אדמה וישב בוועדה לחומרים מסוכנים, וכמו כן כיהן כדירקטור בעמותת התיירות העירונית וייצג את חיפה בוועדות תכנון מחוזיות וארציות ובוועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית. גלבהרט היה חבר בצוותי ההיגוי של תוכניות המתאר הארציות למפרץ חיפה ולחופים, תוכנית פארק הקישון ותוכנית המתאר החדשה לחיפה. בשנת 2008 התמודד שוב למועצת העירייה אולם הפעם כראש רשימה נפרדת, "הירוקים של חיפה", בעקבות התמודדותו של יהב בראש רשימה עצמאית שנתמכה על ידי "קדימה". גלבהרט זכה בשלושה אחוזים בלבד מקולות הבוחרים. סיעתו, לעומת זאת, זכתה בכ-10 אחוזים וקיבלה שלושה מושבים במועצת העיר, מה שהפך אותה לשנייה בגודלה בין סיעות הבית. גלבהרט היה מעורב במאבקים לשמירת חופי חיפה, ששיאם המאבק נגד הבנייה בחופי מערב העיר, להפחתת זיהום האוויר ולהרחקת חומרים מסוכנים ממפרץ חיפה, ופעל להתחדשות מרכז העיר ולקידום התחבורה הציבורית. הוא נמנה עם פעילי שמירת השטחים הירוקים ומתנגד לבנייה בהיקפים גדולים.
המרצה פתח בהסבירו כי במסגרת תפקידיו ישב בוועדות תכנון לבניה משני צידי המתרס- כמבקר ובודק מטעם העירייה וכרגולטור מטעם הציבור. הוא העלה על נס את הצורך ברפורמה מידית בהליכי אישור הבינה , וסיפר על השלבים הארוכים בעבר של הצורך באישורי ועדות הבניה העירונית מקומית, לאחר מכן של ועדות אזוריות וברוב המקרים גם באישורים של ועדות ארציות לתכנון ובניה. הדבר גרם לכך שהליכי אישור בניה "בצינורות הרגילים" לקחו עד 5-6 שנים עד להסרת כל ההתנגדויות ומתן האישור הנכסף. קיים ניגוד אינטרסים בין ,בעלי עניין" בעלי הון וכרישי נדל"ן הלוחצים לאישורים מהירים לבין המערכת הציבורית שמאפשרת לכל מי שקשור להגיש התנגדויות ועררים.
מילת המפתח לדבריו היא השגת האיזון שבין הצורך לקצר ולחתוך הליכים לבין עמידה ושמירה על איכות התכנון. לדעתו יש להסתפק באישורי הועדה המקומית בלבד. הוא התייחס בדבריו לפרוקיט הולילנד בירושלים שהוא דוגמא לשחיתות שהשתלבה בפעילות הועדות שם, כן התייחס לנושא פרויקט המרינה שלדעתו יש בו כדי למנף את האישור כולו כיאה חעיר ששוכנת לחוף ימים. האיזון הנכסף צריך לענות לצורכי היזם ובעלי ההון שיסכימו להשקעה ומיד, לענות לצורכי הציבור מבחינת איכות הסביבה ושימור הנוף וגם לתת מענה לצורכי העירייה והרשות המוניציפאלית באזור שמתוכנן לבניה ופיתוח. פישוט ההליכים של אישורי הועדות יקל להשגת האיזון הרצוי.
חברנו ערן דובובי הודה בחום למרצה על ההרצאה המאלפת ואיחל לו הצלחה במלחמתו הבלתי נלאית לפישוט הליכי הבניה בעיר. הנשיא אלברט לינקולן הודה למרצה, והעניק לו תעודת הוקרה על נטיעת עץ ביער פול הריס, תהליך שמאושר בצורה מאוזנת ומהירה על ידי תנועת רוטרי ישראל ללא הליכי התנגדויות מיותרות...
