מפגש מועדון 30 בינואר, 2013. תחרות הנואם הצעיר, והרצאת מר יאיר ספרן על "חיפה- חומות סביב לה".
הנשיא המכהן נחום לדר פתח את מפגש המועדון ה 26 לשנת הרוטרי הנוכחית שהתקיים במעוננו החדש במלון ליאונרדו וברך את המרצה האורח, מר יאיר ספרן, את האורחים והחברים.
פסוק השבוע הובא הפעם על ידי חברנו ר/שלמה מרקל, שציטט מדברי כלת פרס נובל הנזירה אמא תרזה שאמרה: "אם אתה עסוק כל הזמן בלשפוט אנשים, איך יהיה לך זמן לאהוב אותם?"
את ברכות הרעות הביאה חברתנו ר/ אריאל מרקל. הברכה הבינלאומית הובאה על ידי חברנו נ"ל מיכאל פוקס, (הברכה תשובץ באתר עם קבלתה על ידנו). הנשיא הודיע על מפגש במסגרת מפגשי הפיירסייד אצל משפחת דב מעיין.
תחרות הנואם הצעיר:
חברנו הנמרץ ר/שלום וואנו הביא למועדון 2 מתמודדות במסגרת תחרויות הנואם הצעיר על מנת שהמועדון יאזין להן ואזי נבחר מביניהן מי תמשיך לתחרות האזורית:
הנואמת הצעירה הראשונה הייתה שרון סלפ, שבחרה להציג נאום בנושא :"הצנזורה באמנות" . שרון הנה נערה בת 17 תלמידת כיתה י"ב בבי"ס עירוני ה', במגמות : אמנות ,ביולוגיה, ביוטכנולוגיה וערבית. שרון החליטה להתמודד בתחרות "הנואם הצעיר", כי לדעתה כושר שכנוע הינו ערך חשוב. "הנואם הצעיר" מקנה לך מיומנות מיוחדת בהעברת מידע, דבר המאפשר לך להציג את עצמך ולהוביל אנשים אחרים, ומסתבר ששרון היא טיפוס של מנהיג.
הנואמת השנייה הייתה פולינה קמפינסקי, שבחרה כנושא לנאום:"אלימות בחברה הישראלית ותחושת הביטחון האישי". גם פולינה היא נערה בת 17 תלמידת כיתה י"א בביה"ס ליאו בק. לומדת לימודים מוגברים ב: כימיה,סוציולוגיה, פסיכולוגיה ותרגום אנגלית. היא החליטה להתמודד בתחרות "הנואם הצעיר" , כי היא "אוהבת לדבר ושאחרים ישמעו" (בצד ההומוריסטי של הדברים). לאמיתו של דבר היא מאמינה שה"נואם הצעיר", מלמד אותך איך להעביר רעיון שתהיה לו השפעה על אנשים, בטווח הרחוק אולי השפעה פוליטית. בטווח הקרוב, מה שמעניין אותה, שתוכל להשפיע על אנשים למעורבות בקהילה.היא עצמה מפעילה השנה יחד עם חברה, צוות הווי של בני נוער, המבקרים במעונות של ניצולי שואה, נשים מוכות, ילדים מעוטי יכולת ועוד. פעילות זו מקנה לה תחושה של השתתפות ומשמעות לחיים מעבר לפשוט ולמוסכם.
לאחר שכל אחת מהמתמודדות הציגה את נאומה, ולאחר דיון מעמיק וסיכום החלטת השופטים מקרב חברי מועדוננו זכתה פולינה קמפינסקי לעלות לשלב הבא של התחרות.
נחום לדר – הנשיא הודיע שהמנטורים המאמנים את הנואמים הצעירים קיבלו מהמועדון מלגה בסך 2000 ₪.
את המרצה האורח מר יאיר ספרן הציג יו"ר ועדת התכניות של מועדוננו ר/ אריה ברגמן. יאיר ספרן-חבר הנהלת העמותה לתולדות חיפה – חוקר ומראיין. פרסם מספר עבודות הקשורות בתולדות העיר, ביניהן תולדות תכנון ופתיחת קו הרכבת מחיפה לדמשק ובניית תחנת הרבת שהביאה לשגשוג מסחרי בסביבתה. בין ספריו יש לתיין את הספר על תולדות התפתחות אמנויות הדפוס – 100 שנות דפוס בחיפה, ספר שאריה בתפקידו אז כיו"ר עמותת אומניות בדפוס סייע רבות להוצאתו לאור.
הנושא בו בחר המרצה הוא "חיפה חומות סביב לה":
ההרצאה כללה את תקופת הכיבוש העותמני בא"י ואחריו הבריטי, תחילתה של חיפה ככפר דייגים קטן שסבל מפלישות של שודדי ים, ולכן בנו סביבו משיקולי בטחון ב 1761 חומה . השליט העותומני ד'אהר אל-עומר חיפש מקום לבנות בו יישוב שיגן על הדרך המוליכה לעכו, ובחר בנקודה הצרה שבין החוף להר. העיר שבנה השתרעה באזור שבמרכזו ניצב כיום בניין צים. תחומיה היו: לאורך חוף הים בתוואי דרך העצמאות, (באותה תקופה הים הגיע לאזור רח העצמאות. רק לאחר מכן בתקופת הבריטים והקמת הנמל יובש כל הקטע הקיים כיום). החומה נמשכה במעלה הרחובות אליהו אל חטיב, מזרחה לאורך רחוב שיבת ציון, וצפונה בסימטת אל בכתארי, אזור בית הפאשה של היום. העיר הוקפה בחומת אבן דקה, שלא נותרו ממנה שרידים. שני שערים היו לה - במערב שער יפו, בקרבת כנסיית הכרמליטים, ובמזרח - שער עכו. נוסף על חומת המגן בנה אל-עומר מגדל תצפית גבוה, שנודע בכינויו "בורג' אל-סלאם", ששכן בשולי גן הזיכרון של היום. הכיבוש מחדש של עכו, ותום תקופת שלטון הסולטן המצרי ב 1840, תרמו לעליית קרנה של חיפה, שכן עכו נפגעה בסדרת המלחמות שניחתו עליה, וסוחרים רבים נטשוה ועברו לחיפה. שמה של חיפה החל להתפרסם כעיר בעלת מעגן נוח לאוניות ותנאים נוחים למסחר.
הפרנסה שנמצאה בשפע בעקבות זאת משכה רבים אל העיר, והם התיישבו בין החומות. רבים מביניהם היו נוצרים שקיבלו את חסותן של המעצמות הגדולות. המסדר הכרמליתי תרם להפצת שמה של חיפה בקרב עולי הרגל והנוסעים הרבים שהחלו לפקוד את הארץ, בזכות הכנסייה שנבנתה בצמוד למנזר החדש, שנחנך ב-1863. מסדר זה היה גורם בעל השפעה רבה בחיפה, שכן הוא הפעיל גם מוסדות חינוך ושירותי רפואה לאוכלוסייה המקומית, התחרות בין המעצמות על ההשפעה בארץ ישראל מצאה מעתה את ביטויה גם בחיפה. ב-1859 לערך בנו הרוסים את המזח הגדול, אשר יצא מבית המושל לתוך הים, ואכסניה גדולה בתוך החומות, כדי להגן על אלפי עולי הרגל שפקדו את העיר בדרכם לנצרת. בזכות מזח זה והמעגן הנוח לאוניות בקרבתו פסחו אוניות גדולות על עכו ועגנו בחופי חיפה, לקראת 1870 מנתה העיר כ-4,000 תושבים, ורובם הצטופפו בין החומות. שטח זה הפך לסבך של סמטאות צרות והקנה לעיר צביון מזרחי אופייני. המבנים היחידים שנבנו כהלכה היו בתיהם של העשירים ושל הקונסולים, ומוסדות הדת ששכנו בעיר. שלוש הכנסיות - ריתקו אליהן תושבים נוצרים, ומשכנן במערב העיר הביא לכינוי הרובע חרת אל-כנאיס. בנוסף התרכזה קהילה יהודית הקטנה ותושבים אירופים רבים, שליחי מדינות, כנסיות וחברות מסחר. היציאה מן החומות החלה כבר בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19. החומה פורקה בהדרגה, ואבניה שימשו לבניית רבעים חדשים לאורך הדרכים היוצאות מן העיר מערבה ומזרחה, ליציאה מן החומות התלוותה הפרדה עדתית מעניינת. הנוצרים פנו מערבה לאורך דרך יפו, והמוסלמים פנו מזרחה לאורך דרך עכו ונצרת. במעלה הבורג' נבנו בתי האמידים והעשירים בסגנון בנייה מודרני ומרווח בהשוואה לבנייה המסורתית שבתוך החומות. בתהליך ההתפתחות העירונית חל מפנה חיובי ניכר עם התיישבותם של הטמפלרים הגרמנים בעיר בסוף 1868.
חברתנו ר/חביבה רוגר הודתה למרצה על ההרצאה המאלפת, הנשיא נחום לדר העניק לו כשי תודה את דגלון המועדון
-------------------------------------------------
.סיכמה- ר/חנה צוריאל
עריכה- ר/יורם קנטר
צילומים- ר/יורם נאומן
הנשיא המכהן נחום לדר פתח את מפגש המועדון ה 26 לשנת הרוטרי הנוכחית שהתקיים במעוננו החדש במלון ליאונרדו וברך את המרצה האורח, מר יאיר ספרן, את האורחים והחברים.
פסוק השבוע הובא הפעם על ידי חברנו ר/שלמה מרקל, שציטט מדברי כלת פרס נובל הנזירה אמא תרזה שאמרה: "אם אתה עסוק כל הזמן בלשפוט אנשים, איך יהיה לך זמן לאהוב אותם?"
את ברכות הרעות הביאה חברתנו ר/ אריאל מרקל. הברכה הבינלאומית הובאה על ידי חברנו נ"ל מיכאל פוקס, (הברכה תשובץ באתר עם קבלתה על ידנו). הנשיא הודיע על מפגש במסגרת מפגשי הפיירסייד אצל משפחת דב מעיין.
תחרות הנואם הצעיר:
חברנו הנמרץ ר/שלום וואנו הביא למועדון 2 מתמודדות במסגרת תחרויות הנואם הצעיר על מנת שהמועדון יאזין להן ואזי נבחר מביניהן מי תמשיך לתחרות האזורית:
הנואמת הצעירה הראשונה הייתה שרון סלפ, שבחרה להציג נאום בנושא :"הצנזורה באמנות" . שרון הנה נערה בת 17 תלמידת כיתה י"ב בבי"ס עירוני ה', במגמות : אמנות ,ביולוגיה, ביוטכנולוגיה וערבית. שרון החליטה להתמודד בתחרות "הנואם הצעיר", כי לדעתה כושר שכנוע הינו ערך חשוב. "הנואם הצעיר" מקנה לך מיומנות מיוחדת בהעברת מידע, דבר המאפשר לך להציג את עצמך ולהוביל אנשים אחרים, ומסתבר ששרון היא טיפוס של מנהיג.
הנואמת השנייה הייתה פולינה קמפינסקי, שבחרה כנושא לנאום:"אלימות בחברה הישראלית ותחושת הביטחון האישי". גם פולינה היא נערה בת 17 תלמידת כיתה י"א בביה"ס ליאו בק. לומדת לימודים מוגברים ב: כימיה,סוציולוגיה, פסיכולוגיה ותרגום אנגלית. היא החליטה להתמודד בתחרות "הנואם הצעיר" , כי היא "אוהבת לדבר ושאחרים ישמעו" (בצד ההומוריסטי של הדברים). לאמיתו של דבר היא מאמינה שה"נואם הצעיר", מלמד אותך איך להעביר רעיון שתהיה לו השפעה על אנשים, בטווח הרחוק אולי השפעה פוליטית. בטווח הקרוב, מה שמעניין אותה, שתוכל להשפיע על אנשים למעורבות בקהילה.היא עצמה מפעילה השנה יחד עם חברה, צוות הווי של בני נוער, המבקרים במעונות של ניצולי שואה, נשים מוכות, ילדים מעוטי יכולת ועוד. פעילות זו מקנה לה תחושה של השתתפות ומשמעות לחיים מעבר לפשוט ולמוסכם.
לאחר שכל אחת מהמתמודדות הציגה את נאומה, ולאחר דיון מעמיק וסיכום החלטת השופטים מקרב חברי מועדוננו זכתה פולינה קמפינסקי לעלות לשלב הבא של התחרות.
נחום לדר – הנשיא הודיע שהמנטורים המאמנים את הנואמים הצעירים קיבלו מהמועדון מלגה בסך 2000 ₪.
את המרצה האורח מר יאיר ספרן הציג יו"ר ועדת התכניות של מועדוננו ר/ אריה ברגמן. יאיר ספרן-חבר הנהלת העמותה לתולדות חיפה – חוקר ומראיין. פרסם מספר עבודות הקשורות בתולדות העיר, ביניהן תולדות תכנון ופתיחת קו הרכבת מחיפה לדמשק ובניית תחנת הרבת שהביאה לשגשוג מסחרי בסביבתה. בין ספריו יש לתיין את הספר על תולדות התפתחות אמנויות הדפוס – 100 שנות דפוס בחיפה, ספר שאריה בתפקידו אז כיו"ר עמותת אומניות בדפוס סייע רבות להוצאתו לאור.
הנושא בו בחר המרצה הוא "חיפה חומות סביב לה":
ההרצאה כללה את תקופת הכיבוש העותמני בא"י ואחריו הבריטי, תחילתה של חיפה ככפר דייגים קטן שסבל מפלישות של שודדי ים, ולכן בנו סביבו משיקולי בטחון ב 1761 חומה . השליט העותומני ד'אהר אל-עומר חיפש מקום לבנות בו יישוב שיגן על הדרך המוליכה לעכו, ובחר בנקודה הצרה שבין החוף להר. העיר שבנה השתרעה באזור שבמרכזו ניצב כיום בניין צים. תחומיה היו: לאורך חוף הים בתוואי דרך העצמאות, (באותה תקופה הים הגיע לאזור רח העצמאות. רק לאחר מכן בתקופת הבריטים והקמת הנמל יובש כל הקטע הקיים כיום). החומה נמשכה במעלה הרחובות אליהו אל חטיב, מזרחה לאורך רחוב שיבת ציון, וצפונה בסימטת אל בכתארי, אזור בית הפאשה של היום. העיר הוקפה בחומת אבן דקה, שלא נותרו ממנה שרידים. שני שערים היו לה - במערב שער יפו, בקרבת כנסיית הכרמליטים, ובמזרח - שער עכו. נוסף על חומת המגן בנה אל-עומר מגדל תצפית גבוה, שנודע בכינויו "בורג' אל-סלאם", ששכן בשולי גן הזיכרון של היום. הכיבוש מחדש של עכו, ותום תקופת שלטון הסולטן המצרי ב 1840, תרמו לעליית קרנה של חיפה, שכן עכו נפגעה בסדרת המלחמות שניחתו עליה, וסוחרים רבים נטשוה ועברו לחיפה. שמה של חיפה החל להתפרסם כעיר בעלת מעגן נוח לאוניות ותנאים נוחים למסחר.
הפרנסה שנמצאה בשפע בעקבות זאת משכה רבים אל העיר, והם התיישבו בין החומות. רבים מביניהם היו נוצרים שקיבלו את חסותן של המעצמות הגדולות. המסדר הכרמליתי תרם להפצת שמה של חיפה בקרב עולי הרגל והנוסעים הרבים שהחלו לפקוד את הארץ, בזכות הכנסייה שנבנתה בצמוד למנזר החדש, שנחנך ב-1863. מסדר זה היה גורם בעל השפעה רבה בחיפה, שכן הוא הפעיל גם מוסדות חינוך ושירותי רפואה לאוכלוסייה המקומית, התחרות בין המעצמות על ההשפעה בארץ ישראל מצאה מעתה את ביטויה גם בחיפה. ב-1859 לערך בנו הרוסים את המזח הגדול, אשר יצא מבית המושל לתוך הים, ואכסניה גדולה בתוך החומות, כדי להגן על אלפי עולי הרגל שפקדו את העיר בדרכם לנצרת. בזכות מזח זה והמעגן הנוח לאוניות בקרבתו פסחו אוניות גדולות על עכו ועגנו בחופי חיפה, לקראת 1870 מנתה העיר כ-4,000 תושבים, ורובם הצטופפו בין החומות. שטח זה הפך לסבך של סמטאות צרות והקנה לעיר צביון מזרחי אופייני. המבנים היחידים שנבנו כהלכה היו בתיהם של העשירים ושל הקונסולים, ומוסדות הדת ששכנו בעיר. שלוש הכנסיות - ריתקו אליהן תושבים נוצרים, ומשכנן במערב העיר הביא לכינוי הרובע חרת אל-כנאיס. בנוסף התרכזה קהילה יהודית הקטנה ותושבים אירופים רבים, שליחי מדינות, כנסיות וחברות מסחר. היציאה מן החומות החלה כבר בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19. החומה פורקה בהדרגה, ואבניה שימשו לבניית רבעים חדשים לאורך הדרכים היוצאות מן העיר מערבה ומזרחה, ליציאה מן החומות התלוותה הפרדה עדתית מעניינת. הנוצרים פנו מערבה לאורך דרך יפו, והמוסלמים פנו מזרחה לאורך דרך עכו ונצרת. במעלה הבורג' נבנו בתי האמידים והעשירים בסגנון בנייה מודרני ומרווח בהשוואה לבנייה המסורתית שבתוך החומות. בתהליך ההתפתחות העירונית חל מפנה חיובי ניכר עם התיישבותם של הטמפלרים הגרמנים בעיר בסוף 1868.
חברתנו ר/חביבה רוגר הודתה למרצה על ההרצאה המאלפת, הנשיא נחום לדר העניק לו כשי תודה את דגלון המועדון
-------------------------------------------------
.סיכמה- ר/חנה צוריאל
עריכה- ר/יורם קנטר
צילומים- ר/יורם נאומן
